דפים

31 בינואר 2021

אפס פליטות - המחשה כמותית

אפס פליטות פד"ח עד 2050 היא הסיסמה בפי כול. זו לא סתם סיסמה - בריטניה והקהילה האירופית חוקקו חוקים המחייבים זאת. ביידן מתחייב "להשתדל" להשיג יעד נכסף זה.

האם זה אפשרי? שאלה טובה…

וויליס אשנבך פורט את המשימה למשמעויות כמותיות-מספריות כדי להמחיש עד כמה הדבר הזוי או בלתי מציאותי.

הנה למטה הגרף המפרט את צריכת האנרגיה של האנושות לאורך השנים, עם אקסטרפולציה עד 2050. (אקסטרפולציה פירושה - המשך המגמה הנוכחית).

הקו הצהוב המלא הוא צריכת האנרגיה, והקו הירוק - אנרגיה ממקורות מאובנים (פחם, נפט, גז) - עד היום. הקווים עם הנקודות השחורות מציינים תחזית (אקסטרפולציה) עד 2050. עד שנת 2050 יש עוד בערך 10568 יום. וויליס מחשב כמה מתקני אנרגיה ללא פליטות צריך להשלים כול יום, עד 2050, כדי להשיג את היעד הנכסף של החלפת המקורות הפוסיליים במקורות ללא פליטות.

אם נעדיף אנרגיה גרעינית ( שהיא אנרגיה ללא פליטות) נצטרך לחנוך ולהפעיל תחנה גרעינית גדולה, חדשה אחת, בהספק 2.1 GW כול יום ויום (כולל שבתות וחגים) עד שנת 2050.  תחנה בהספק 2.1 GW היא בערך גדולה פי שניים מתחנה גרעינית ממוצעת היום. וויליס שכח לציין כמה מכרות אורניום ומתקני העשרת אורניום חדשים צריכים להקים כדי לספק דלק ל  10,000  תחנות הכוח הגרעיניות חדשות. קלי קלות, נכון? (היום - ובמשך 10-20 השנים האחרונות הקימו אולי 2-3 תחנות כוח גרעיניות בשנה, בעיקר בסין. בשאר העולם הפסיקו להקים תחנות כוח גרעיניות (בערך).

לעומת זאת - למי שאינו אוהב תחנות כוח גרעינית (שזה רוב האנושות) אפשר להקים תחנות רוח. חשבון קצר (בגוף הקטע של וויליס) מראה שזקוקים ל 3000 טורבינות רוח חדשות כול יום. זו בערך הכמות שהותקנה בשנה, במשך 10 השנים האחרונות. גם זה בא בקלי קלות. הצהרה אחת של ביידן או חוק נוסף של האיחוד האירופי ומיד צצות 3000 טורבינות רוח חדשות כול יום.

יש שמעדיפים לוחות שמש. השמש בחינם, אנרגיה נקייה, על הכיפק. החשבון של וויליס מראה שצריכים להקים כ 250 קמ"ר לוחות שמש כול יום. - או כ 150 מיליון לוחות (בגודל מיטה) כול יום! אין בעיה! החלטה אמיצה, הוקוס-פוקוס, אברקדברה -  ויש!

ידוע שהשמש והרוח מספקים אנרגיה רק חלק מהזמן כ 15% השמש ו 35% הרוח. אם באמת רוצים להבטיח אספקת אנרגיה צריך גם תחנות כוח גרעיניות - מלבד 3000 טורבינות ו 250 קמ"ר לוחות שמש. צריך מינימום כ 50-90% מתחנות הכוח הגרעיניות שפרטנו למעלה.

בנוסף - לוחות שמש מתבלים אחרי כ 25 שנה, ותחנות רוח לפני זה (אולי 20 שנה) - ככה שלפני שהספקנו לייצר את כול המתקנים הדרושים - צריך להגביר קצב הייצור כדי להחליף מתקנים שהתבלו - ולהמשיך בקצב הייצור הפנטסטי הזה לעולמי עד - כדי להחליף כול הזמן מתקנים ישנים.

יש עוד נקודות שוויליס לא ציין - כי קצרה היריעה. תשתית ההולכה חדשה של חשמל. מתקני ייצור דלק לרכב מחשמל (מימן) - ש- אגב- כרוכים באיבוד של כ 50% באנרגיה - דבר שמצריך הכפלת כמות האנרגיה הדרושה - ביחס לתחזית האקסטרפולציה למעלה…. ואיפה יש את השטחים העצומים לפריסת מתקני שמש ורוח בכמות כזו?

אז זהו… רק עוד כנס להגברת המודעות, ועוד החלטה אמיצה, ועוד תכנית רב-מערכתית של אונ' ת"א, עוד הסכם אקלימי בפאריז, וזהו - הגענו ליעד. קלי-קלות.

יעקב

 

 

 

  

29 בינואר 2021

אתגרי ההתפלה עם דור טל

אנו שמחים להציג את הקלטת המפגש שהתקיים אמש עם דור טל. המפגש התקיים על במת "זום לחירות" לה שותפים מספר ארגונים.

בישראל ובעולם מתקיים מחסור תמידי במים. זאת למרות שמים אינם חסרים בעולם כלל והמחסור הוא במי שתיה בלבד.

גורם נוסף לחסור התמידי במים היא העובדה כי קיומם או חסרונם של מים הוא מאפיין אזורי ולכן עודף מים בשוויץ אינו תורם למחסור המים בסין.

כיום באמצעות הטכנולוגיה הקיימת, ניתן "להמיר" אנרגיה למים ולהתפיל מי-ים לצורך שתיה, חקלאות ותעשייה וזאת תוך ניצול אותם מים אשר לעולם אינם חסרים.

במשך שנים ניהלה מדינת ישראל קמפיין חיסכון אגרסיבי שכוון לצרכני המים הפרטיים, עד לשלב בו הגיעה ההכרה כי יש לשחרר את השוק להתפלה - על התוצאות של מהלך זה נלמד במפגש עם דור טל.

דור טל, ביוטכנולוג וטכנולוג התפלת מים. סגן מנהל הטכנולוגיות של מתקן ההתפלה בחדרה ומרצה בתוכנית מאסטר במרכז האקדמי רופין.

28 בינואר 2021

אתגרי ההתפלה - הזמנה למפגש עם דור טל

הזמנה

הערב, יום חמישי 28/1/2021 בשעה 19:00



להרשמה לאירוע הצטרפו לקבוצת הוואצאפ של "זום לחירות" כאן או לרשימת הקשר לקבלת הקישור.

מפגש עם

דור טל

אתגרי ההתפלה

בישראל ובעולם מתקיים מחסור תמידי במים. זאת למרות שמים אינם חסרים בעולם כלל והמחסור הוא במי שתיה בלבד.

גורם נוסף לחסור התמידי במים היא העובדה כי קיומם או חסרונם של מים הוא מאפיין אזורי ולכן עודף מים בשוויץ אינו תורם למחסור המים בסין.

כיום באמצעות הטכנולוגיה הקיימת, ניתן "להמיר" אנרגיה למים ולהתפיל מי-ים לצורך שתיה, חקלאות ותעשייה וזאת תוך ניצול אותם מים אשר לעולם אינם חסרים.

במשך שנים ניהלה מדינת ישראל קמפיין חיסכון אגרסיבי שכוון לצרכני המים הפרטיים, עד לשלב בו הגיעה ההכרה כי יש לשחרר את השוק להתפלה - על התוצאות של מהלך זה נלמד במפגש עם דור טל.

דור טל, ביוטכנולוג וטכנולוג התפלת מים. סגן מנהל הטכנולוגיות של מתקן ההתפלה בחדרה ומרצה בתוכנית מאסטר במרכז האקדמי רופין. 

27 בינואר 2021

אפוקליפסה אף פעם / מייקל שלנברגר (הזמנה להצטרפות לרכישה קבוצתית)

 

להצטרפות לרכישה הקבוצתית

בימים אלו רואה אור בעברית ספרו של מייקל שלנברגר "אפוקליפסה אף פעם".

מייקל שלנברגר הוא פעיל סביבתי מרכזי בנוף האמריקאי והבינלאומי, חתן פרס "גיבור הסביבה" של מגזין "TIME" לשנת 2008, נשיא ומייסד ארגון "פרוגרס סביבתי", וזוכה פרס הספר הירוק של המרכז לכתיבת מדעי של מכון סטיבנס לטכנולוגיה לשנת 2008.

במהלך הפעילות הסביבתית של שלנברגר, הוא כתב בנושאי סביבה ואנרגיה בעיתונים מובילים כמו "New-York Times", "The Wall Street Journal", "Washington Post", "Scientific American, "Forbes" ואחרים. בעקבות פעילותו והשכלתו בתחום, נחשב למומחה מוביל בענייני סביבה, והוזמן כמומחה לתרום לדו"ח ההערכה של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC).

התפנית במהלך חיו של שלנברגר חלה בעת שהגיע להכרה כי ההתחממות הגלובלית איננה מסכנת את עתיד העולם. הוא קץ בשקרים שמופצים על ידי התנועות הירוקות אודות אסון מתרגש ובא וחרד מהמחירים הכבדים שנשלם בשל הטעיות אלו.

המאמר בו חשף שלנברגר את תפיסתו בדבר התרמית פורסם לרגל הוצאת הספר "אפוקליפסה אף פעם" בבמה הקבועה שלו במגזין פורבס, אך כפי שגילו גם מדענים מכובדים ש"סטו מהקו", גם המאמר שלו הוסר מהאתר לאחר הפעלת לחץ מצד ארגונים ירוקים. אבל נסיונות ההשתקה לא הצליחו. יממה בלבד לאחר הוצאתו, הספר הפך לרב-מכר, דורג במקום ה-7 ברשימת הנמכרים של אמזון, ולאחר יומיים אף יצא במהדורה שנייה. 

המאמר המתורגם שהוסר מפורבס הועלה בתרגום לעברית בבלוג.

 

בספר "אפוקליפסה אף פעם", שלנברגר מנפץ רבים מהמיתוסים של פעילי הסביבה, תוך התבססות על ניסיונו הרב ועל מחקרים מדעיים מובילים מהאוניברסיטאות הנחשבות בעולם. שלנברגר מפריך את הטענה כי בני אדם מובילים ל"הכחדה המונית", חושף שפליטת הפחמן ירדה ברוב המדינות המפותחות ונמצאת בירידה מתמדת, שמניעת מגפות עתידיות דורשת יותר חקלאות מתועשת ופיתוח קפיטליסטי, וכי המדיניות שמנסים לקדם הארגונים הירוקים פוגעת בסביבה וגורמת להזנחה של בתי גידול ולשריפות ענק.

"אפוקליפסה אף פעם" נועד עבור כל מי שמוכן להילחם על הסביבה, הרווחה האנושית והאמת.

הספר יצא בהוצאת סלע מאיר במסגרת ספריית שיבולת, מחזיק 448 עמודים.

תרגם על ידי יובל סימן טוב ונערך על ידי הלל גרשוני וצור ארליך, הקרדיט לעיצוב הכריכה הוא לצבי קרן.

המחיר המומלץ לצרכן: 108 ₪ לקוראי וידידי הבלוג השגנו מחיר ברכישה קבוצתית של 60 ₪ בלבד (באיסוף עצמי) ו-95 ₪ בלבד כולל שליח למסירה אישית.

המעוניינים להצטרף לרכישה הקבוצתית שתיסגר תוך שבוע ( 3/2/21) מוזמנים להרשם כאן:
https://forms.gle/1VRt2H3tPsMe4LSZ6

20 בינואר 2021

האשליה הירוקה - פרופ' יונתן דובי במשחק מילים

 

זוהר ושחר מארחים את פרופ' יוני דובי מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון. יוני, פיסיקאי תיאורטי עם ניסיון יישומי בתחום האנרגיה, הינו אחד המבקרים הבולטים בעברית של הפרדיגמה השלטת בכל הקשור לשינויי האקלים ואנרגיה ירוקה. פרופ' דובי הוא ממקימי "הפורום לרציונליות סביבתית" – גוף שהוקם על ידי מספר מדענים ואנשי אקדמיה על מנת לתת במה לדעות מבוססות-נתונים שאינן נשמעות במיינסטרים בנושאי אקלים אנרגיה וסביבה. דיברנו על:
מה לפיסיקה ואקלים?
עם מה מהנראטיב המוכר יוני מסכים
מגמות בשינוי האקלים
האם CO2 מחמם את כדוה"א?
אנרגיית שמש ורוח – הפתרון האלגנטי?
אנרגיה גרעינית
סכנות באנרגיה גרעינית, ואסונות מהעבר כמו צ'רנוביל ופוקושימה
ועוד…

17 בינואר 2021

על הרס מצוק החוף מבנים ימיים ומשבר האקלים.


פרופ' מיכה קליין

הגופים הירוקים במדינת ישראל בקמפיין גדול למען הסביבה החופית מאשימים בכל פורום את :

 1. המבנים הימיים, 2. העלייה בגובה פני הים, כשני הגורמים העייקרים להרס המצוק.

לפי שיטתם שני גורמים אלה הם מעשי ידי אדם, ומהם צריך להסיק מסקנות לעתיד בכל נושא תיכנוני. כך ביחס לבניה של מבנים ימיים, וכך המלחמה "בהתחממות הגלובלית" המביאה לעלייה בפני הים לשיטתם. גישה זו מחלחלת גם לדיוני "פורום רשויות החוף" שבראשו עומד מר מר אופיר פז פינס.

האומנם אלה הם הגורמים העיקריים לנסיגת מצוק החוף?

1. המבנים הימיים.

בדווח שהוזמן על ידי החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים נכתב (על ידי ד"ר אהוד מחרז) :

"אירוזיה של חופים נגרמה במדינת ישראל כתוצאה מהקמת מבנים ימיים ולא מסיבה אחרת".

טענה זו לא נכונה.

 

 גם אם לא נתייחס לתקופה של כ-4000 השנים האחרונות בהם מצוקי החוף הולכים ונסוגים מאז שמפלס הים הגיע למפלס הקרוב למפלסו כיום, אלא רק למאה השנים האחרונות. במאה שנים אלה "הפסיד" החוף הישראלי למעלה מ-10 מיליון מ"ק חול בתהליך של כריית חול מקו החוף. (לא כולל את הגניבות הלא חוקיות).כריה זו התרחשה מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת ועד הדוח של ועדת הזיפזיף בשנת 1964 לטבע זיכרון יותר ארוך מאשר לבני האדם, אזור חוף הים היה אחד ממקורות החול הגדולים עד להחלת חוק ועדת הזיפזיף.


אורחת גמלים חוצה את שפך הירקון, מובילה חול מהים לצורכי בניה . צילום: חיים תדמור, אמצע שנות הארבעים.


מאז שקיימים המבנים הימיים של מעגנות ושל ברכות השקטה של חברת חשמל, חול המוסע לאורך החוף בעיקר בעומקים רדודים של 0-5 מטר הן מדרום לצפון והן מצפון לדרום שוקע בפתחי המבנים הימים. הרגולטור, המשרד להגנת הסביבה, קובע כי עיקר הטלת החול שנחפר במבנים הימיים  כדי לשמור על העומק בכניסה יוטל לים בעומקים של 6-9 מטר. כתוצאה מכך באישור הרגולטור נחפרים כל שנה כ- 200.000 מ"ק חול (הערכה צנועה ביותר, ביחס לכל המבניים, כיום כאשר בריכת ההשקטה בחדרה משמרת עומק כניסה של 5.5 מטר, הרי רק בחדרה נחפרים כ-60.000 מ"ק חול/שנה) ובאופן פעיל נגזלים מהחוף לטובת הים היותר עמוק. גם אם ניקח רק את 30 השנה האחרונות הרי החוסר הכללי מסיבה זו הוא כ-6 מליון מ"ק חול.

בהנחה הנשענת על הרבה מודלים, כמות החול העובר את רצועת עזה בדרכה לישראל היא כ-400.000 מ"ק/שנה. הרי הכמות שחסרה בחוף הישראלי עקב שני הגורמים שהוזכרו שווה ל-40 שנות אספקת חול טבעית.( ולא התייחסתי כלל לאפשרות שהאספקה מדרום קטנה עקב התהליכים שהתרחשו במצרים).

על מחסור זה הצטרף בשנים האחרונות גורם גדול נוסף וגם הוא באישור הרגולטור. הרחבת נמל אשדוד ובנית נמל חיפה החדש, חייבו כריה של כמויות חול גדולות. הוראה שהיתה מקובלת בישראל אם כי לא היתה מעוגנת בחוק, היא כי אין לכרות חול בעומק מים הרדוד מ-30 מטר. למרות הוראה זו "שיחרר" הרגולטור את חנ"י מהצורך לכרות את החול בים העמוק, דבר שהיה מייקר מאוד את החול. החול לבנית נמל חיפה כ-12-14 מליון מ"ק חול נכרו בעומק של כ-15 מטר עומק מים. גם באשדוד נכרו כמה מליוני מ"ק חול. בנוסף לכך נמל אשדוד כיום חודר לים עד לעומק מים של כ-25 מטר. כך שכל החול שהיה בעבר עוקף את מבנה הנמל וחוזר לסביבה החופית כיום מנוטב לים העמוק ולא יחזור לסביבה החופית.

 

2. עלייה בגובה פני הים.

מתוך: התמוטטות המצוק בחופי ישראל הציבוריות והסביבתיות דרכים להתמודדות, והמשמעויות הכלכליות, מסמך מדיניות אפריל 2010. על ידי המשרד להגנת הסביבה, ומכון ירושלים לחקר ישראל.

"דוח הפאנל הבין-ממשלתי לבחינת שינוי האקלים (2007, IPCC (מציג תחזית לעלייה במפלס הים העולמי של כ- 20 ס"מ עד 2030 וכ-60 ס"מ עד 2100 .התחזית האחרונה הנמוכה מתחזית קודמת משנת 2001 ,איננה כוללת השפעות של היזון חוזר במחזור הפחמן ושל הפשרה מהירה של כיפות קרח באזור הקטבים ולפיכך עשויה להיות הערכת חסר. אומדן שונה לעליית מפלס הים ואשר אומץ על ידי ממשלת גרמניה חוזה עלייה של עד כ-1.35 מ' עד 2100 .אומדן דומה וגבוה יחסית של כ- 1.0 מ' ואולי אף יותר לשנת 2100 פורסם ב-2007 בעבודה של המכון האנגלי לחקר האזור הארקטי, המעלה כי קצב הפשרת כיפות הקרח גדול מזה ששימש באומדנים של 2001 .דוח חדש שפורסם לאחרונה והמסכם מחקר בינלאומי של מאה מדענים ( 2009, SCAR (קובע כי מפלס הים שהתרומם מאז 1870 בקצב ממוצע של 1.7 מ"מ/שנה עולה בעשורים האחרונים בקצב מואץ של כ- 2.5 מ"מ/שנה העשוי להביא לעליה של עד 1.4מטר בסוף המאה הנוכחית".( שם עמוד 18)

הערך של עליה צפויה של 1.4 מטר עד סוף ההמאה מופיע גם בתוכנית המרחב הימי שערך הטכניון וגם במסמכי החברה להגנת המצוקים.

ומה מראים הנתונים ?

אני חייב לחזור על דברים שכבר כתבתי.

הגוף המוסמך למדידות גיאודזיות בישראל והוא המרכז למיפוי ישראל (מפ"י). למרכז כמה נקודות ניטור. שיטת המדידה היא מד גאות הכולל מצוף העולה ויורד עם העלייה או הירידה של פני הים. מד הגאות נמצא במבנים ימיים במקום בו יש השקטה של גלים.הרישום הרציף החל בשנת 1958, אם כי גם לפני זה עוד מימי המנדט יש רישומים חלקיים.תוצאות המעקב מראות כי אין עלייה ב60 השנה האחרונות.

 

מפלס הים התיכון בישראל 1958-2018.


חברי "הירוקים" לא חידשתי דבר, כל מה שכתבתי ידוע לכם, שמעתם אותי בהזדמנוית שונות. אנא אל תסמכו על אי הידיעה של  הקהל ושל מקבלי ההחלטות  אלא תתמודדו עם העובדות בשטח.

 

  

12 בינואר 2021

התחממות גלובאלית במדריד


נוכח הקיץ באמצע החורף הפוקד אותנו, כדאי לשטוף את העיניים עם תמונות של שלג ממדריד. השלג שירד במדריד בכמויות גדולות - לא נרשם כמוהו ב 50 השנים האחרונות.

התמונה למעלה אינה ממדריד - זו תמונה חופשית מזכויות יוצרים (איני יודע מאיפה).

התמונות ממדריד טובות ויפות יותר - תוכלו ליהנות בלינקים אלה: אל גאזירה, וואינט  DW  

 יעקב 

10 בינואר 2021

אוטובוסים חשמליים בקווים עירוניים

כבר בשנת 2015, ושוב ב-2017, כתבנו שחשוב להחליף את האוטובוסים העירוניים בעלי מנועי דיזל באוטובוסים חשמליים.

האוטובוסים עם מנועי דיזל מזהמים בצורה נוראית את האוויר במרכזי הערים הצפופים, היכן שבני אדם חיים. הם גם מרעישים מאד ומהווים מטרד גדול. הזיהום גורם לתחלואה.

יש אלטרנטיבה - אוטובוסים חשמליים - על בטריות. כ 400 אלף אוטובוסים כאלה פועלים כבר בעולם - 98% מהם בסין. סין סובלת במיוחד מזיהום נורא במרכזי הערים שלהם, הערים ענקיות והצפיפות רבה. אוטובוסים חשמליים אינם מזהמים ואינם מרעישים. הם יקרים יותר מאוטובוסים דיזל אבל ההשקעה כדאית. כאן יש הזדמנות להקטין בצורה משמעותית מפגע של זיהום אוויר ורעש בהשקעה ממוקדת, שהיא קטנה יחסית. אני מכוון שההפרש בין מחירי אוטובוס על דיזל מחיר אוטובוס חשמלי - מחושב לכול אורך חייו של הכלי - איננו כל כך גדול.

באוטובוסים עירוניים גם לא מפריע החיסרון הגדול של רכב חשמלי - טווח נסיעה מוגבל. קווים עירוניים אינם ארוכים במיוחד ואפשר להטעין את האוטובוסים בתחנות הקצה שלהם.

אנו מברכים, על כן, את שרת הסביבה גילה גמליאל על שהיא יוזמת הצעת חוק שיחייב שכול האוטובוסים העירוניים החדשים, החל משנת 2025, יהיו חשמליים.

(צילום: דובר משרד התחבורה).

בארץ נעים כעת כ 100 אוטובוסים חשמליים (מתוך כ5000 אוטובוסים) - "לניסיון". הגיע הזמן לעבור מניסיון למעשה. אפשר גם ללמוד מ 400 אלף אוטובוסים חשמליים בסין… מספיק עם ניסיונות, לעבור לביצוע.

השרה גמליאל מבקשת תקציבים ממשלתיים - 310 מיליון שקל "לקידום הנושא ולבניית מסופי הטענה". לא צריך תקציבים ממשלתיים. לא צריך להתנות את המהלך בתקציבים ממשלתיים. יתארגנו נא חברות התחבורה ויקימו מסופים וירכשו אוטובוסים חשמליים. מספיק החוק שקובע שהחל מ 2025 לא יתנו לאוטובוסים דיזל חדשים להיכנס למרכזי הערים.

נקווה שהצעת החוק תתקבל, ועד שנת 2035, אי"ה, ייעלמו האוטובוסים על דיזל ממרכזי הערים, ואיכות החיים של תושבי הערים תשתפר בהרבה.

יעקב 

2 בינואר 2021

בעבר היה חם יותר

שני מחקרים חדשים מחזקים את הדעה שבעבר היו תקופות חמות יותר מאשר היום.

המחקר הראשון מצא שבתקופה הרומית ( בשנים 0-500 לספירה) הטמפרטורות היו החמות ביותר ב 2000 השנים האחרונות (כלומר חמות יותר מאשר בימינו). החוקרים ביצעו קידוח בים מדרום לסיציליה, הם מדדו את גיל שכבות המשקע על פי הפחמן הרדיואקטיבי, ואת הטמפרטורות על פי היחס בין מגנזיום וסידן בשלדים המאובנים. הממצאים מוצגים בגרף הבא:


הקו הכחול המקווקו מציג את המדידות שנעשו, הקו הכחול-סגול העבה - ערכים מוחלקים. רואים שבתקופה הרומית הטמפרטורות היו הגבוהות ביותר, גבוהות בכ-2 מעלות מאשר בימינו.
במפה: מיקום הקידוח (משולש).


המחקר השני נעשה בנורבגיה. המסה של קרחונים בהרים חשפה שרידים של חיצים וכלים אנושיים שהיו קבורים עד כה מתחת לקרח. ברור שהכלים והחרסים שהתגלו הצטברו בשטח בתקופה שהשטח היה חשוף, כלומר לא מכוסה על ידי קרח. בהמשך - במשך שנים רבות היו כול הכלים קבורים מתחת לקרחון, ורק כעת, עם נסיגת הקרחון נתגלו. כלומר - בעבר, בעת שהכלים התפזרו בשטח היה חם לפחות כמו היום אם לא יותר. הכלים הם מתקופות שונות בין 4100 שנה לפני הספירה לבין 1300 אחרי הספירה (התקופה החמה של ימי הביניים). הפיזור הגדול בגיל הכלים מלמד שהיו כמה תקופות של התקדמות ונסיגה של הקרחונים.

Ancient arrows are emerging from Norway’s ice - 
Glacier Archaeology Program, Innlandet County Council

הממצאים מחזקים את הדעה שתופעת ההתחממות הקלה המתרחשת בימינו אינה חסרת תקדים ואינה יוצאת דופן, ואינה קשורה בהכרח בפד"ח הנפלט על ידי האנושות. התחממויות והתקררויות התרחשו בעבר, שינויי האקלים בעבר (לפני העידן התעשייתי) בטוח לחלוטין שלא נגרמו על ידי האנושות (אפילו לא במקצת). 

יעקב