על הרס מצוק החוף מבנים ימיים ומשבר האקלים.

פרופ' מיכה קליין

הגופים הירוקים במדינת ישראל בקמפיין גדול למען הסביבה החופית מאשימים בכל פורום את :

 1. המבנים הימיים, 2. העלייה בגובה פני הים, כשני הגורמים העייקרים להרס המצוק.

לפי שיטתם שני גורמים אלה הם מעשי ידי אדם, ומהם צריך להסיק מסקנות לעתיד בכל נושא תיכנוני. כך ביחס לבניה של מבנים ימיים, וכך המלחמה "בהתחממות הגלובלית" המביאה לעלייה בפני הים לשיטתם. גישה זו מחלחלת גם לדיוני "פורום רשויות החוף" שבראשו עומד מר מר אופיר פז פינס.

האומנם אלה הם הגורמים העיקריים לנסיגת מצוק החוף?

1. המבנים הימיים.

בדווח שהוזמן על ידי החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים נכתב (על ידי ד"ר אהוד מחרז) :

"אירוזיה של חופים נגרמה במדינת ישראל כתוצאה מהקמת מבנים ימיים ולא מסיבה אחרת".

טענה זו לא נכונה.

 

 גם אם לא נתייחס לתקופה של כ-4000 השנים האחרונות בהם מצוקי החוף הולכים ונסוגים מאז שמפלס הים הגיע למפלס הקרוב למפלסו כיום, אלא רק למאה השנים האחרונות. במאה שנים אלה "הפסיד" החוף הישראלי למעלה מ-10 מיליון מ"ק חול בתהליך של כריית חול מקו החוף. (לא כולל את הגניבות הלא חוקיות).כריה זו התרחשה מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת ועד הדוח של ועדת הזיפזיף בשנת 1964 לטבע זיכרון יותר ארוך מאשר לבני האדם, אזור חוף הים היה אחד ממקורות החול הגדולים עד להחלת חוק ועדת הזיפזיף.

אורחת גמלים חוצה את שפך הירקון, מובילה חול מהים לצורכי בניה . צילום: חיים תדמור, אמצע שנות הארבעים.

מאז שקיימים המבנים הימיים של מעגנות ושל ברכות השקטה של חברת חשמל, חול המוסע לאורך החוף בעיקר בעומקים רדודים של 0-5 מטר הן מדרום לצפון והן מצפון לדרום שוקע בפתחי המבנים הימים. הרגולטור, המשרד להגנת הסביבה, קובע כי עיקר הטלת החול שנחפר במבנים הימיים  כדי לשמור על העומק בכניסה יוטל לים בעומקים של 6-9 מטר. כתוצאה מכך באישור הרגולטור נחפרים כל שנה כ- 200.000 מ"ק חול (הערכה צנועה ביותר, ביחס לכל המבניים, כיום כאשר בריכת ההשקטה בחדרה משמרת עומק כניסה של 5.5 מטר, הרי רק בחדרה נחפרים כ-60.000 מ"ק חול/שנה) ובאופן פעיל נגזלים מהחוף לטובת הים היותר עמוק. גם אם ניקח רק את 30 השנה האחרונות הרי החוסר הכללי מסיבה זו הוא כ-6 מליון מ"ק חול.

בהנחה הנשענת על הרבה מודלים, כמות החול העובר את רצועת עזה בדרכה לישראל היא כ-400.000 מ"ק/שנה. הרי הכמות שחסרה בחוף הישראלי עקב שני הגורמים שהוזכרו שווה ל-40 שנות אספקת חול טבעית.( ולא התייחסתי כלל לאפשרות שהאספקה מדרום קטנה עקב התהליכים שהתרחשו במצרים).

על מחסור זה הצטרף בשנים האחרונות גורם גדול נוסף וגם הוא באישור הרגולטור. הרחבת נמל אשדוד ובנית נמל חיפה החדש, חייבו כריה של כמויות חול גדולות. הוראה שהיתה מקובלת בישראל אם כי לא היתה מעוגנת בחוק, היא כי אין לכרות חול בעומק מים הרדוד מ-30 מטר. למרות הוראה זו "שיחרר" הרגולטור את חנ"י מהצורך לכרות את החול בים העמוק, דבר שהיה מייקר מאוד את החול. החול לבנית נמל חיפה כ-12-14 מליון מ"ק חול נכרו בעומק של כ-15 מטר עומק מים. גם באשדוד נכרו כמה מליוני מ"ק חול. בנוסף לכך נמל אשדוד כיום חודר לים עד לעומק מים של כ-25 מטר. כך שכל החול שהיה בעבר עוקף את מבנה הנמל וחוזר לסביבה החופית כיום מנוטב לים העמוק ולא יחזור לסביבה החופית.

 

2. עלייה בגובה פני הים.

מתוך: התמוטטות המצוק בחופי ישראל הציבוריות והסביבתיות דרכים להתמודדות, והמשמעויות הכלכליות, מסמך מדיניות אפריל 2010. על ידי המשרד להגנת הסביבה, ומכון ירושלים לחקר ישראל.

"דוח הפאנל הבין-ממשלתי לבחינת שינוי האקלים (2007, IPCC (מציג תחזית לעלייה במפלס הים העולמי של כ- 20 ס"מ עד 2030 וכ-60 ס"מ עד 2100 .התחזית האחרונה הנמוכה מתחזית קודמת משנת 2001 ,איננה כוללת השפעות של היזון חוזר במחזור הפחמן ושל הפשרה מהירה של כיפות קרח באזור הקטבים ולפיכך עשויה להיות הערכת חסר. אומדן שונה לעליית מפלס הים ואשר אומץ על ידי ממשלת גרמניה חוזה עלייה של עד כ-1.35 מ' עד 2100 .אומדן דומה וגבוה יחסית של כ- 1.0 מ' ואולי אף יותר לשנת 2100 פורסם ב-2007 בעבודה של המכון האנגלי לחקר האזור הארקטי, המעלה כי קצב הפשרת כיפות הקרח גדול מזה ששימש באומדנים של 2001 .דוח חדש שפורסם לאחרונה והמסכם מחקר בינלאומי של מאה מדענים ( 2009, SCAR (קובע כי מפלס הים שהתרומם מאז 1870 בקצב ממוצע של 1.7 מ"מ/שנה עולה בעשורים האחרונים בקצב מואץ של כ- 2.5 מ"מ/שנה העשוי להביא לעליה של עד 1.4מטר בסוף המאה הנוכחית".( שם עמוד 18)

הערך של עליה צפויה של 1.4 מטר עד סוף ההמאה מופיע גם בתוכנית המרחב הימי שערך הטכניון וגם במסמכי החברה להגנת המצוקים.

ומה מראים הנתונים ?

אני חייב לחזור על דברים שכבר כתבתי.

הגוף המוסמך למדידות גיאודזיות בישראל והוא המרכז למיפוי ישראל (מפ"י). למרכז כמה נקודות ניטור. שיטת המדידה היא מד גאות הכולל מצוף העולה ויורד עם העלייה או הירידה של פני הים. מד הגאות נמצא במבנים ימיים במקום בו יש השקטה של גלים.הרישום הרציף החל בשנת 1958, אם כי גם לפני זה עוד מימי המנדט יש רישומים חלקיים.תוצאות המעקב מראות כי אין עלייה ב60 השנה האחרונות.

 

מפלס הים התיכון בישראל 1958-2018.

חברי "הירוקים" לא חידשתי דבר, כל מה שכתבתי ידוע לכם, שמעתם אותי בהזדמנוית שונות. אנא אל תסמכו על אי הידיעה של  הקהל ושל מקבלי ההחלטות  אלא תתמודדו עם העובדות בשטח.