20 בנובמבר 2009

בעיית אספקת האורניום


האנושות פונה יותר ויותר לאנרגיה גרעינית, ותולה בה תקוות שתספק את החשמל שאנו צריכים, תשחרר, במידת מה, ארצות עניות בנפט מתלות באנרגיה מיובאת, וגם תקטין את הזיהום ופליטות הדתפ"ח.

התקוות שתולים באנרגיה הגרעינית הן בהחלט מוגזמות אומר מיכאל דיטמר, מהמכון הטכנולוגי של ציריך.

הבעיה הגדולה ביותר, לדעתו, היא אספקת האורניום, הנחוץ בתור דלק לכורים הגרעיניים. העולם צורך היום כ 65,000 טון אורניום, אך המכרות הפעולים כיום מספקים רק 40,000 טונות. את ההפרש לוקחות המדינות מתוך מלא האורניום שבראשי נפץ צבאיים שנוצרו בעבר. מלאי זה מוגבל, ועלול להיגמר ב 2013 . לא ברור מאיפה ייקחו אורניום אחרי זה.

גם חברת קאנסאי מיפאן, חברה המפעילה מספר כורים גרעיניים ביפאן, מודאגת, וקונה מכרות אורניום בחו"ל. הם מפחדים שבעתיד ישרור מחסור ולא יהיה ניתן לרכוש אורניום בכמות מספקת.

העתיד נראה מדאיג באותן ארצות המהמרות באופן כבד על אנרגיה גרעינית.

הכינו את הנרות, אומר דיטמר.

הבעיה לא חמורה כל כך אומרים בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

כיום פועלים בעולם 435 כורים. התחזית לשנת 2030 מדברת על גידול בין 38% ל 80% (לעומת היום). רזרבת האורניות הידועות היום תספקנה לפחות עד אז. מאידך – בשנת 2006 הושקעו 774 מיליון דולר בחיפושי אורניום, עלייה של 250% לעומת 2004. תעשיית האנרגיה הגרעינית הייתה בתרדמת 40 שנה, אבל עכשיו, עם התעוררותה והעלייה בביקושים ומחירים, יימצאו ויפותחו כנראה מכרות האורניום הדרושים.

אבל, אין תרופות פלא. הגרעין לבד לא מספיק. התחנות הפחמיות והגזיות יהיו איתנו עוד הרבה, הרבה זמן.

יעקב

18 בנובמבר 2009

שיעור בגיאולוגיה מאל-גור




לאחר שזכה בפרס נובל עבור החינוך המדעי הקלוקל בתחומי האקלים מגיע אל-גור לאולפנו של או'ברייאן על מנת להרביץ תורה בתחום האנרגיה הגיאו-תרמית וחושף את בורותו. לאחר שנשאל על אנרגיה גיאו-תרמית עליה "כתב" בספרו, והוא מסביר:

GORE: It definitely is, and it's a relatively new one. People think about geothermal energy - when they think about it at all - in terms of the hot water bubbling up in some places, but two kilometers or so down in most places there are these incredibly hot rocks, 'cause the interior of the earth is extremely hot, several million degrees, and the crust of the earth is hot ...

..." בערך שני קילומטר בעומק האדמה ברוב המקומות נמצאים סלעים חמים ביותר, משום שפנים כדור הארץ חם באופן קיצוני, כמה מליוני מעלות..."

בפועל, אם תעמיקו לעומק של שני קילומטר תוכלו בקושי לחמם כוס תה;הטמפרטורות הן כ- 30-60 מעלות צלסיוס. בגרעין כדור הארץ הנכם צפויים להגיע ל-5000 מעלות צלסיוס, ויש מי שטוען שמדובר בהגזמה והחום המקסימלי הוא מתחת ל-4000 מעלות צלסיוס.

חלק מן התגובות שקיבלתי מידידי בפייסבוק ראויות לאיזכור:

ג'ון קולדוול "מה הן כמה מיליוני מעלות כין חברים ופוליטיקאים שאינם מסוגלים לספור באופן נכון אל מול הצלת חיינו?"

ג'וש האט: "הניחו לאיש...זה לא שאנו מצפים ממנו לדעת הכל על כדור הארץ והאקלים...לא כך?"

בראיין ממשיך: "ואוו... התחממות הליבה של כדור האץ היא עניין רציני - אנו חייבים לנקוט פעולה על מנת לצנן את הליבה מייד!"
ונענה: " בדיוק בראיין, עלינו לסגור את כל העסקים ולתת לממשלת ארה"ב לפתור את הבעייה של "התחממות הליבה" מייד! אישית אני מאשים את ג'ורג' בוש בעניין".


16 בנובמבר 2009

המכונית החשמלית פולטת דתפ"ח.


פרופ' דני רבינוביץ', פרופסור לסוציולוגיה, הוא חממיסט מושבע. חקר השפעת הנזקים (המשוערים) של ההתחממות הגלובאלית (המשוערת) על השכבות החלשות בארץ ובעולם הוא נושא העיסוקו המרכזי (או אחד הנושאים המרכזיים). הא מקדיש חלק גדול מזמנו (אולי כולו) להטפה בנושאי ההתחממות. יש לו בלוג המוקדש בלעדית לנושא.

הוא יצא במאמר נגד המכונית החשמלית של שי אגסי (בטר פלייס). ליתר דיוק: נגד הטענות שהיא תושיע אותנו מהפליטות ומההתחממות.

הטענה שלו פשוטה: המכונית צורכת חשמל. חשמל מופק, בארץ, בעיקר מפחם. המכונית עצמה לא פולטת דתפ"ח (וגם לא שום גזים מזהמים וזה בעצם יתרונה). אבל בתהליך ייצור החשמל שהיא צורכת, נפלט דתפ"ח. פרופ' דני רבינוביץ' חישב ומצא שהמכונית החשמלית של אגסי תגרום לפליטה של 187 ג' דתפ"ח לקילומטר (בתנאי הארץ) – בעוד מכונית רגילה, על בנזין, באותו גודל, פולטת רק 130 ג' דתפ"ח לק"מ.

אני לא בדקתי את חישוביו, ולא יכול לאשר אותם. אני לא בטוח שזה מדויק כי תחנות הכוח יעילות יותר ביצירת אנרגיה בזכות גודלן. גורם נוסף הוא שעת הטעינה. בשעות של צריכה נמוכה יש עודף כושר ייצור של חשמל, כי תחנות כוח פחמיות לא ניתן להדליקן ולכבותן בין רגע. התחנות ממשיכות לפעול גם כאשר הביקוש יורד – למשל בלילה – ואם המכוניות יוטענו בשעות אלה הן לא יגרמו לשריפה של פחם נוסף.

בכל אופן – בגדול הוא צודק. אין נסיעה בלי אנרגיה, ואין אנרגיה בלי פחם או נפט (לפחות לא כרגע, ולא אצלנו). המכונית החשמלית צורכת אנרגיה, ופירושו – פולטת דתפ"ח. החישוב המדויק –גרם פחות או גרם יותר – לא ממש משנה את התמונה בגדול.

אין זה אומר שאין למכונית החשמלית יתרונות מבחינת איכות הסביבה. מכוניות על בנזין ועל סולר פולטות מזהמים לאוויר מלבד הדתפ"ח (שאינו מזהם), וריכוז המכוניות בערים צפופות ופקוקות גורם לזיהום האוויר בעיר. אם נחליף את המכוניות לחשמליות יפחת הזיהום בערים במידה ניכרת, ויועתק אל תחנות הכוח, אל מחוץ לעיר. זהו בהחלט יתרון. מבחינת הדתפ"ח זה לא משנה – פליטה בעיר או מחוץ לעיר זהה, אבל דתפ"ח אינו מזהם. מבחינת מזהמים זה כן משנה.

המבחן של המכונית החשמלית הוא , לדעתי, לא סביבתי אלא כלכלי בלבד. אם הן יהיו זולות במידה ניכרת ממכונית רגילה (זולות מבחינת מחיר רכישה + תפעול או תדלוק), הן ימכרו. או לא – לא. הדבר תלוי בעיקר במחיר הדלק. היום המכונית החשמלית לא כדאית, בהשוואה 1:1 מול מכונית רגילה. אפילו לא קרוב. אבל שני גורמים עשויים להפוך אותה לכדאית: הנחה גדולה במיסים (או סובסידיות) וייקור גדול של הנפט. שניהם יכולים לקרות.

בכל מקרה – יעברו הרבה מים בירדן עד שהמכוניות החשמליות יחדרו לשוק במספרים משמעותיים – ואני לא מדבר על החלפת המכוניות הרגילות, אלא על חדירה בכמות משמעותית... 15, 20 שנה מינימום, אם בכלל...

והפיל שבחדר הוא : מאיפה ייקחו חשמל לטעינת המכוניות ? כרגע העולם כולו צועד לקראת מחסור חמור וכרוני בחשמל. אם ניתוקי זרם יהפכו לשגרה, הדבר הראשון שייעשה הוא הטלת איסור על טעינת מכוניות...

יעקב