דפים

15 ביוני 2019

גם האוליגרכית פיגרס במטיפים.

תמונה: וויקיפדיה
כריסטיאנה פיגרס מקוסטה ריקה כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים (UNFCCC) בשנים 2010–2016. אח"כ הייתה מועמדת למזכ"ל האו"מ. ג'ובים מאד טובים ומפנקים (ע"ח הציבור) עבור בת למשפחת אוליגרכים ופוליטיקאים וותיקה מקוסטה ריקה. (אביה ואחיה היו נשיאים במדינה זו מספר פעמים, אמה מארה"ב). היא הייתה דמות מרכזית בניסוח והשגה של הסכם פריז לפטפוטי סרק משנת 2015. כעת היא באה לארץ לרגל הזכייה בפרס דן דוויד.

היא באה לארץ בין השאר  כדי "להציע הצעות מעשיות לאופן בו כל אחד מאתנו יכול לפעול למען עתיד טוב יותר" – כלומר – לעסוק במה שהיא יודעת – לתת עצות סרק ולפטפט. היא אומרת (בין השאר):
"מעניין לבחון את שינוי אקלים בהקשר הדורי. הדורות הקודמים הורישו לנו את אורחות החיים שיצרו את בעיית שינוי האקלים, אבל הם בזמנו לא הבינו שזו בעיה. הדור שלי הוא הראשון שהבין שהאקלים משתנה..."
תרגום: אוכלוסיית העולם גדלה מ כ 1 מיליארד ב 1800, ל 3 מיליארד ב 1960 ו7.7 מיליארד כיום. רמת החיים עלתה פלאים, ובזמן שאפילו ב 1960 80-90% מהאוכלוסייה חיה בעוני מחפיר, עמל כפיים מיגע בשדות, תת תזונה וסכנה מתמדת של מוות ברעב – היום הרוב הגדול חי בעושר יחסי, ותת התזונה מצטמצמת לכ 10% בלבד מאוכלוסיית העולם הגדולה. כול זה התאפשר בזכות המהפכה התעשייתית והטכנולוגית של הדורות הקודמים, ובייחוד רתימת האנרגיה הפחמית (פחם ונפט) לרווחת האנושות.... מזל שהדורות הקודמים "לא הבינו" את החוכמה העילאית של גב' פיגרס ומטיפים ירוקים דומים, כי לו הבינו הייתה האנושות ממשיכה לעבוד קשה בעבודת כפיים ולמות ברעב, כפי שהיה בתקופה הטרום-תעשייתית והטרום-אנרגטית (בימי הביינים).

לא אייגע אתכם בשאר ההטפות של גב' פיגרס. זה החומר השגרתי, "יעדים" (של פטפוטי סרק),  היא חיה בעולם דמיוני שבו כול מה שחשוב הוא להתכנס, לפטפט ולחתום על ניירות ריקים מתוכן (ולקבל משכורות עתק על חשבון הציבור). היא חושבת שאם "המדינות" רק יחליטו ויקבעו יעדים – האקלים יינצל. היא נלחמת, כמו כול הירוקים, נגד מקורות האנרגיה שהם בלבד הוציאו את האנושות מעוני מחפיר. היא חושבת שפטפוטי מדינאים הם שיצילו אותנו מסכנות. היא מבינה באקלים ובטכנולוגיה בדיוק כלום. היא רק מומחים לאידאולוגיה האופנתית.

היא גם מפיצה את השקרים הרגילים ""תהליך ההפחתה של פליטת פחמן דו-חמצני הוא מנוע הצמיחה של המאה ה-21, שיביא ל-65 מיליון משרות חדשות במאה ה-21." כלומר: אם נשרוף לריק (על מקורות ירוקים שאינם אלא אשליה) את העושר שצברנו בעמל רב בעזרת מקורות האנרגיה הפחמיים שלנו – זה "מנוע צמיחה". זה לא מנוע צמיחה. זה מנוע של שריפת עושר ויצירת עוני. לפרנס 65 מיליון אנשים ב"משרות ירוקות" שלא יוצרות דבר, ורק חוסמות את מקורות האנרגיה הממשיים שלנו, ייצור עוני ולא "קידמה".
"אני מאמינה שאם נמשיך בכיוון הנוכחי עד שנת 2030 מחצית מהחשמל בעולם ייוצר ממקורות מתחדשים" פטפוטי סרק, גם אם אכן 50% מהחשמל ייוצר משמש ורוח [וזה לא יקרה] – גם אז זה רחוק מלהספיק כדי להציל את האקלים [אם אכן הוא מהווה סכנה חמורה כפי שהיא מציירת]. תחזית האנרגיה של BP, למשל, צופה שאפילו ב 2040, 70-80% מאנרגיה שלנו תבוא ממקורות פחמיים (פחם, נפט וגז), בדיוק כמו היום, ולא מפטפוטי הסרק של גב' פיגרס. (השאר מאנרגיה גרעינית. שמש ורוח הם מקורות זניחים).   למרות פטפוטי הסרק והסכמי פאריס, הפליטות בעולם במגמת עלייה, וגם תחנות הכוח הפחמיות. אנשים זקוקים לאנרגיה כדי להיחלץ מעוני ולא לפטפוטי הגב' פיגרס.

"אין שום הגיון שישראל עדיין מייבאת פחם" מטיפה לנו פיגרס, בכותרת הקטע. שום הגיון באמת, חוץ מהבטחת אספקת החשמל. למזלנו התגלה גז מול חופינו ואנו פחות תלויים בפחם, גז הוא בהחלט מקור אנרגיה טוב. אבל, גז הוא מקור פחמי, היוצר פליטות פד"ח Co2 – ואם זה היה תלוי בפיגרס היה הגז נשאר באדמה, ואנו היינו מפיקים אנרגיה מכוונותיה הטובות של פיגרס בלבד. אבל הגז קצת בעייתי ופגיע. הפחם (והנפט) חיוניים ביותר כדי להבטיח אספקת אנרגיה (חשמל) סדירה בארץ. אבל, הצורך באנרגיה והחשיבות שלה אינו דבר החודר לתודעה של ופיגרס והמטיפים ירוקים. ה"יעדים" זה הדבר היחידי שהם יודעים.
העולם נדבק בשיגעון חסר השחר של מלחמה נגד מקורות האנרגיה הממשיים שלנו, מקורות בהם תלוי קיומנו, והחלפתם באשליות ירוקות. מערכת אספקת האנרגיה והחשמל בארץ מודרנית היא גדולה ומסובכת מאד, פלא גדול הוא שהאנרגיה זורמת וזמינה באופן רציף, בארץ, כמו בארצות מפותחות, למרות כול הקשיים. במרבית ארצות העולם יש מחסור באנרגיה, ניתוקי זרם שגרתיים, וכתוצאה מכך – עוני. עכשיו באים המטיפים הירוקים ותוקעים מקלות נוספים בגלגלי המערכת המופלאה הזו.

 גב' פיגרס היקרה, תודה על בואך, ועצותייך. שמענו אותך ונשתדל כמיטב יכולתנו להתעלם מפטפוטי הסרק האופנתיים שלך. הסכנה של ניתוקי זרם והעוני שזה גורר היא סכנה הרבה יותר מידית ומוחשית וגדולה מהסכנה כביכול של שינויי האקלים [שבמילא רובם טבעיים ולא קשורים לבני האדם].

יעקב

נ.ב. לנאמני פרס דן דוויד (בעיקר לאונ' ת"א) – האם דן דוויד ז"ל יצר פרס לפטפוטי סרק? הפרס מוענק (לפי ויקיפדיה) " לאנשים שהגיעו למצוינות ותרומה לאנושות במדעי הרוח, באמנות, במדעי הטבע ובעסקים". לאיזה קטגוריה נכנסת גב' פיגרס?
אני לא חושב שהוא היה מתלהב מכלת הפרס השנה. אני חושב שהיה אדם מעשי (אני לא הכרתי אותו) ולא אחד שנסחף אחרי אופנות סרק.




12 ביוני 2019

פתרונות מארץ הפלאות.

מסיבת תה מטורפת, איורו של ג'ון טניאל (ויקיפדיה)

"בעיצומו של ירי הרקטות לעבר ישראל [בתחילת מאי], פורסם כי שר האנרגיה הורה על הפסקת הזרמת הגז הטבעי מאסדת תמר אל טרמינל קליטת הגז באשדוד, זאת "משיקולים ביטחוניים". החשש היה שפגיעת רקטה באסדה שמכילה גז עלולה לגרום להרס נרחב לאסדה. בנוסף, הוכרז על מצב חירום במשק לשבוע, על מנת לאפשר שימוש חלופי בגז נוזלי (LNG) ובסולר מזהם לצרכי רשת החשמל והמפעלים בארץ."
"רשת החשמל והאנרגיה של ישראל במצבה הנוכחי תלויה במספר מצומצם של אסדות גז טבעי וצינורות לאספקת גז (כיום אסדה אחת וצינור אחד - ובעתיד שתי אסדות ושני צינורות). בהמשך, מיוצר חשמל בכ-30 תחנות כוח ברחבי הארץ. תחנת הכוח אורות רבין, למשל, אחראית לייצור של 15-20 אחוז מהחשמל בישראל. לכן, פגיעה קריטית בחיבור תחנה זו לרשת החשמל עשויה לשתק את משק החשמל."

כל זה נכון... מזל שיש לנו את ד"ר מדר להאיר עינינו. [הערת אגב: מזל שתחנות הכוח הפחמיות שלנו עדיין קיימות ופעילות ומספקות חשמל כאשר יש בעיות עם הגז...]. ומה הפתרון?
"מה הפתרון לבעיית הריכוזיות של משק האנרגיה? לבזר. כבר היום ניתן להתחיל להקים מערך אספקת חשמל ואנרגיה זול, סביבתי, יציב, ובעל חוסן אנרגטי, שיהיה מבוסס ברובו על תאים פוטו-וולטאיים (פאנלים סולאריים)"
כל בית יצויד במערכת לוחות שמש ובטריות ויספק לעצמו את החשמל, והנה יש לנו מערכת מבוזרת שאינה תלויה באספקה מרכזית מחברת החשמל ונוכל לסגור את תחנות הכוח המזהמות והשנואות טוען מדר. מה רע? הרע הוא שהפתרון הזה קיים בחלום, במדע בדיוני, לא במציאות. כמו שאמרו חכמים: אוטופיה אינה אופציה. הפתרון המוצע אינו עובד ואינו יכול לעבוד. כדי להיווכח צריך לעשות חשבון פשוט ולחבר כמה מספרים, אבל ד"ר מדר, בעל שני תארי דוקטור ושני פוסט-דוקטורטים אינו מסוגל להתייחס לכמויות ונתפס לחלומות שווא.

כדי לספק חשמל לצרכן ביתי ממוצע צריך כ 30 לוחות שמש בשטח 45 מ"ר. כדי לספק מספיק חשמל כדי לצבור עבור שעות החושך צריך אולי פי שניים או שלוש מזה. לכמה בתים יש שטח גג דרומי של 45 מ"ר (או 90 מ"ר)? לא טרחתי לבדוק, אבל בטח לא יותר מ 25% מתושבי הארץ גרים בצמודי-קרקע.  ומה אחרי שקיעת השמש? קיימים מצברים אומר מדר.  טוענים ביום והם יכולים לספק קצת חשמל (במחיר גבוה) – שיספיק להפעלת כמה מנורות ואולי מקרר ומחשב במשך שעות מעטות. אבל – אנו רוצים להפעיל מזגן, מייבש כביסה, קומקום חשמלי, מכונת כביסה, תנור אפיה, דוד חימום מים.... לכל אלה אין המצברים מספיקים כי כמות החשמל שהם צוברים היא קטנה (למרות מחירם הגבוה). ומה אם יש יום מעונן? או יומיים מעוננים רצופים, בהם אין לוחות השמש מפיקים כלום ולא טוענים מצברים? ומה עם התעשייה, והמסחר, ובתי החולים, והתחבורה (רמזורים רכבות חשמליות) – אלה צרכנים של כמויות גדולות של חשמל - כיצד "יבוזרו" אלה?

" להקים מערך אספקת חשמל ואנרגיה זול, סביבתי, יציב, ובעל חוסן אנרגטי " – שימו לב: המערך הדמיוני המוצע הוא לא רק זול ונקי (סביבתי) הוא גם "חוסן אנרגטי" – כלומר 20% מהזמן (הזמן שהשמש מפיקה חשמל). בקיצור: ד"ר מדר הוא דוגמה למדען ואדם מלומד שאין לו חשיבה כמותית, ואינו מסוגל לחשב גדלים, ואין לו מושג מה הוא מדבר ומציע פתרונות ברמה של ספרי אגדות. אדם רגיל מבחין בין מציאות ואגדה, אתה צריך להיות סופר-מלומד כדי לבלבל ביניהם. היה נהדר אם כול אחד הייתה לו קופסה קטנה בבוידם (מבוזרת) כמו מנורת אלאדין, שמפיקה את כול החשמל שצריך... כול ילד קרא וחולם על זה.

אבל, המלומדים לא נחים על זרי הדפנה, הם צריכים להטיף להדיוטות. למה אנו, עמך, הטיפשים לא חשבנו על הפתרון הפשוט והנהדר והמבוזר שצץ במוחו המלומד של ד"ר מדר?

ד"ר מדר, אל נא תראה בזה מתקפה אישית, אינני מכירך ואיני מתכוון ספציפית אליך אלא – באופן כללי יותר, גנרי, ל"מטיפים ירוקים" (מקצוע מאד פופולארי וצפוף)  שמנפחים את השכל עם הצעות חסרות שחר מעולם הדמיון.

יעקב