אסונות טבע – אין שינוי

בכול אסון טבע שמתרחש קמה מיד מקהלה קולנית של חממסיטים וזועקת: "ההתחממות הגלובאלית הנוראית כבר כאן! ראו איזה נזקים איומים נגרמו על ידי ההתחממות! נזקים נוראיים יותר צפויים בקרוב!"

שקר. פייק ניוז.

אסונות טבע שמקורם במזג האוויר (שיטפונות, בצורת, הוריקנים, שריפות יער) מתרחשים כול הזמן, והתרחשו תמיד, גם לפני ההתחממות הגלובאלית הנוראית. לא חלה שום החמרה, שום הגברה, שום שינוי לא בתכיפות האסונות ולא בגודלם. הדבר הזה בדוק ונמדד, ומופיע בכול דוחות המדעיים של ה IPCC  וההערכות האקלימיות. אין שינוי באסונות אקלימיים לעומת העבר. אין שום קשר להתחממות הגלובאלית. כול הזועקות הקולניות אין להן שום בסיס ממשי, חוץ מהרצון להפחיד.

הנה גרפים וציטוטים כפי שמביאים ד"ר ג'ון כריסטי ורוס מקיטריק.

כמות הטורנאדואים בארה"ב, 1954-2018 – מגמת ירידה ברורה.

כמות הימים של הוריקנים בעולם, לפי שלוש עוצמות רוח. אין שום מגמה של עלייה.

הוריקנים בעולם – 1971-2018 לפי רמת האנרגיה המצטברת. אין מגמת עלייה, אפילו קצת ירידה.

אינדקס של חודשים עם מזג אוויר לח וגשום (בכחול - שטפונות) או יבש (באדום – בצורת). אין שום מגמת שינוי לאורך זמן.

הנה נוסח הדברים מתוך דוח ה IPCC, ודו"ח "מאורעות קיצוניים":

"אין ראיות ואין נתונים על מגמה, וכיוונה, בנושא שיטפונות בעולם, לא בקשר לגודלם ולא בקשר לתדירותם." "אין נתונים או מגמה על שינוי בבצורת". "אין שינויים ארוכי טווח בכמויות המשקעים (גשמים)".

עוד הפחדה נפוצה היא  - שההתחממות הגלובאלית תפגע ביבולים ותקטין את כמות המזון הזמינה. שקר. הנה מצב היבולים – הייצור והפוריות נמצאים במגמה של גידול מתמיד, עקבי וגדול:

כמות הדיס-אינפורמציה (פייק ניוז או שקרים) שהחממיסטים מפיצים היא אינסופית. המדענים יודעים שכול זה לא נכון, בסופו של דבר הם כתבו את הדוחות שחיפשו בנרות ראיות להחמרת האסונות האקלימיים ולא מצאו ונאלצו לדווח שאין החמרה. ובכול זאת – כאשר מתרחש אסון אקלימי (ותמיד מתרחשים) הם לא מפספסים אף הזדמנות לצעוק בקולי קולות" "געוואלד, התחממות גלובאלית!".

יעקב

גלי החום לא החמירו

בימים אלה יש גלי חום בניו יורק וערים רבות אחרות בארה"ב, כמו בכול קיץ. כדרכם בקודש, מנצלים החממיסטים כול אירוע מזג אוויר כדי לזעוק "געוואלד! התחממות גלובאלית נוראית!".  כך מכריז הניו יורק טיימס בכותרתו: "גלי חום בעידן שינויי האקלים: יותר ארוכים, יותר תכופים ויותר מסוכנים". שקר. גלי חום תמיד היו והנוכחי אינו שונה מאלה שהיו בעבר.

הניו יורק טיימס מסתמך על מאמר של הסוכנות הממשלתית בארה"ב ל"חקר השינויים העולמיים". הם מגדירים "גל חום" כ 2 או יותר ימים רצופים בהם טמפרטורת המינימום מעל לממוצע הרב שנתי, ב 50 ערים בארה"ב. שימו לב להגדרה המוזרה המתייחסת לטמפרטורות המינימום היומיות (בלילה) ולא למקסימום היומי. לפי הגדרה מוזרה זו, אכן יש גידול במספר גלי החום.

אבל הדו"ח הרביעי של "הערכת האקלים הלאומית" משנת 2017 (שנערך גם כן על ידי ממשלת ארה"ב), מראה שאם מסתכלים על שיאי הטמפרטורה הגבוהה, יומית, רואים ירידה בעוצמת גלי החום בכול אזורי ארה"ב היבשתית.

ההשוואה היא בין הממוצע של ימינו – שנים 1986-2016, לבין הממוצע של תחילת המאה ה 20 – בשנים 1901-1960. רואים בטבלה שהטמפרטורה של היום הקר ביותר בשנה אכן עלתה בתקופה הנוכחית לעומת הקודמת, אך הטמפרטורה של היום החם ביותר ירדה.

בדו"ח האחרון AR5 של ה IPCC נכתב: יש "ביטחון בינוני" ש "האורך והתדירות של גלי החום גדל מאז אמצע המאה ה 20 בעולם". "בטחון בינוני" אומר שיש 50% סיכויים שהמשפט נכון. כלומר – בולשיט – לא יודעים. כול משפט לא ידוע יש 50% סיכויים שהוא נכון. כלומר: ש "האורך והתדירות של גלי החום לא גדל מאז אמצע המאה ה 20 בעולם" נכון באותה מידה (50%).

הגרף למעלה מראה את האינדקס של גלי חום בארה"ב, לפי EPA   - הסוכנות הממשלתית לשמירת הסביבה בארה"ב. רואים בבירור שגלי חום הרבה יותר גדולים התרחשו בארה"ב בשנות ה 1930, לפני ש"ההתחממות הגלובאלית הנוראית, מעשה ידי האדם" החלה.  [לפני שעלה ריכוז הפד"ח באטמוספרה].

אנו רואים כאן בפעולה את הטכניקה השולטת של תועמלני החממיסם – של כול העיתונאים ומרבית הפוליטיקאים והמדענים – הם מחפשים בנרות, תחת הררי הנתונים כול מספר שיכול לחזק את התעמולה החממיסטית (על התחממות גלובאלית נוראית), ומבליטים נתון זה בכותרות ענקיות מפחידות. והם מתעלמים לחלוטין מכול מספר וממצא שאינו משרת את התעמולה של הפחדה אקלימית – אותו לא תראה בתקשורת ובהודעות שלהם.

יעקב

המודלים האקלימיים כישלון

הנבואות או ההתרעות על אסונות אקלימיים עתידיים מתבססות על דבר אחד ודבר אחד בלבד: מודלים אקלימיים ממוחשבים. המודלים האקלימיים אינם "מדע" כלומר אינם הוכחה, הם רק בגדר השערה. אין אנו יודעים בבירור עד כמה הם באמת מייצגים את האקלים האמתי בעתיד או שמא הם מייצגים את הניחושים של עושי המודלים בלבד. מודלים צריכים להיבחן נגד תצפיות ומדידות אמת. עד כה הם נכשלו, ומדידות האמת מראות בבירור שהמודלים האקלימיים מגזימים בהרבה בשיעור ההתחממות שהם מנבאים.

הנה המשך המצגת של ד"ר ג'ון קריסטי. (קטע שני - הקטע הראשון כאן).

במאמר מדעי שג'ון קריסטי פרסם יחד עם רוס מקיטריק הם בחנו תחזית אחת של המודלים: תחזית לגבי עליית הטמפרטורה בחלק העליון של האטמוספרה, מעל קו המשווה. מדובר בשכבת האוויר בין קו רוחב 20 דרום ל 20 צפון, ובגובה בין 30 אלף רגל ל 40 אלף. על פי חישובים פיזיקליים של תנועת אוויר וחום, שביסוד המודלים, האזור הזה אמור להתחמם הכי הרבה – לפי התיאוריה של התחממות בגין גזי חממה. אם מסירים את אפקט גזי החממה מהמודלים – אין התחממות של ממש באזור זה. קריסטי ומקיטריק משווים את הטמפרטורות שהמודלים חישבו וחזו לשנים 1979 עד 2017 לעומת מדידות שנעשו באמצעות לווינים ורדיוסונד (בלונים על מכשירי מדידה). הנה הגרף למטה:

יש לציין שיש 102 מודלים אקלימיים שונים בסט המודים CIMP5. ראשית כול – שימו לב להבדלים הגדולים בין המודלים לבין עצמם (הקווים הדקים). זה לבד מצביע על האופי הניחושי, או חסר הדיוק שבמודלים. לו היה למודלים הכושר לחזות באמת את המציאות לאמתה, כלומר את אותה תוצאה  – הם היו צריכים להיות יותר קרובים זה לזה בתוצאותיהם. עצם הפריסה הרחבה והפיזור של התוצאות מצביעות על חוסר האמינות של המודלים.

אם נחזור למקרה שלנו: הקו האדום העבה מראה את הממוצע בין כול המודלים. הקווים הכחול, ורוד וירוק מראים מדידות אמת באמצעות לוויינים ובלונים. אנו רואים את הפער הגדול בין המודלים והמציאות בין השנים 1979 עד 2017. המודלים מראים התחממות גדולה פי 3 מאשר במציאות.

חישוב זה היה מבוסס על CMIP5 -  - תוצאות מודלים שה IPCC  הריץ ופרסם לפני הדו"ח האחרון מ 2013. כעת ה IPCC    פרסם את CIMP6 – ריצות חדשות של המודלים עד 2018. התוצאות מוגזמות באותה מידה – ביחס למדידות אמת.

המודלים חוזים (ממוצע של כול המודלים) עלייה של טמפרטורות (בשכבת אוויר זו) של 0.44 מ"צ (מעלות צלסיוס) לעשור. המדידות מראות רק 0.15 מ"צ לעשור, פי 3 פחות מהמודלים. זה מוכיח בעליל שהמודלים אינם נכונים.

הבעיה הזו – חוסר ההתאמה בין תחזיות המודלים והמדידות אמת הייתה ידועה היטב לכותבי דו"ח IPCC  מס' 5 – AR5 שהתפרסם ב 2013. ד"ר ג'ון קריסטי בעצמו, הפנה את תשומת הלב לבעיה. ה IPCC  ציין את הבעיה במפורש בנספח המדעי supplemental material. ראה הגרף למטה, וההגדלה שלו בהמשך.

הנה ההגדלה של האזור שבמסגרת האדומה (הגרף למעלה לקוח מתוך דוח AR5  של ה IPCC.

בציור למעלה רואים בצבע אדום את תחזיות המודלים (כמה שיותר ימינה – יותר חם). בכחול רואים את תחזיות אותם המודלים ללא חימום של גזי חממה. בלבן רואים את תוצאות של מדידות אמת. התמונה ברורה מאד. המודלים עם "אילוץ" גדול של גזי חממה פשוט לא נכונים. את המידע הזה קבר ה IPCC   בנספח "מידע נוסף" והתעלם ממנו לחלוטים בכול המסקנות והסיכומים שפרסם. הם פשוט התעלמו בצורה שרירותית – כי זה סותר את האמונה הגדולה שלהם בהתחממות הגלובאלית הנוראית – אמונה שאת קידומה נועד דוח ה IPCC   לשרת.

עד כאן על מהימנות המודלים האקלימיים, שעליהם ורק עליהם, מבוססת ההיסטריה של ההתחממות הגלובאלית הנוראית.

בהמשך (בקטע הבא) מציג ד"ר קריסטי נתונים על מאורעות (אסונות) אקלימיים חריגים – שלא מתרחשים כלל, בניגוד לטענות הנפוצות. כלומר: אסונות אקלימיים מתרחשים, בהחלט, ותמיד התרחשו. אין שום דבר חריג באסונות האחרונים שניתן לקשור אותו להתחממות גלובאלית.

יעקב

מה שיעור ההתחממות הגלובאלית?

ד"ר ג'ון קריסטי, מדען אקלים ידוע מאונ' הונטסוויל באלבמה התמחה במיוחד במדידת טמפרטורות על ידי לוויינים. הוא נשא הרצאה שהכותרת שלה: "לבחון את הטענות של שינויי האקלים". בהמשך תרגום ותמצות של עיקרי הדברים.

ציטוט: בצעירותי המדע עסק בצבירת ידע. מדענים הציעו השערות, אבל, כאשר נתונים חדשים סתרו את ההשערות הם חיפשו השערות אחרות, יותר טובות. בימינו, כאשר מישהו מציג עובדות הסותרות את ההשערה שלך, הנוהג הוא לצעוק בקול רם יותר שאתה בכול זאת צודק בלי לבדוק מה המשמעות של העובדות החדשות.

נושא ההרצאה הוא: כיצד האקלים מגיב לפליטת גזי חממה שנגרמת על ידי שריפת דלק פחמי. ראשית כול נבהיר את סדר הגודל של הבעיה. מאזן האנרגיה של כדור הארץ נוצר מזרימה מתמדת של אנרגיה מהשמש לאטמוספרה ולכדור הארץ, ומהאטמוספרה וכדור הארץ חזרה לחלל החיצון. הזרימה הזו היא בשיעור מעל 100 יחידות אנרגיה. גזי החממה (הפד"ח – CO2) מוסיפים 0.5 יחידות. עד כמה זה משמעותי?

בציור רואים את הכוחות המחממים לעומת אלה המקררים את פני כדור הארץ. הפד"ח הוא הריבוע הקטנטן בקצה הימני, מצוייר בקנ"מ, כלומר בגודל יחסי נכון לשאר הגורמים.

אני פרסמתי, יחד עם עמיתי מקניידר, מאמר מדעי, לפני 25 שנה, בירחון "נייצ'ר" (כאשר הירחון עדיין פרסם מאמרים מדעיים אובייקטיביים). אנו בדקנו מה שיעור ההתחממות של כדור הארץ על פי מדידות לוויין, שהן, לדעתנו, המהימנות ביותר. היו אז ברשותנו מדידות של 15 שנה (מדידות הלוויין החלו ב 1979). המסקנה שלנו, אז, 0.09 מעלות לעשור (פחות ממעלה למאה שנה). הדבר עמד בסתירה לטענות המודלים האקלימיים שניבאו התחממות בשיעור 0.35 מעלות לעשור (3.5 מעלות ל 100 שנה).

בשנת 2017 מקניידר ואני בדקנו מחדש את החישוב שלנו, הפעם על בסיס 37.5 שנים של מדידות לוויין. התוצאה: 0.095 מעלות לעשור, כלומר בדיוק אותה תוצאה שקיבלנו לפני 25 שנה. תראו לי עוד מדען או תיאוריה שהתחזית שלה מלפני 25 שנה התקיימה בדיוק כזה! פרסמנו תוצאותינו בירחון האטמוספרה של אסיה-האוקיינוס השקט. ה"נייצ'ר" כבר לא מפרסם היום מאמרים המטילים ספק בהפחדה האקלימית.

על סמך המדידות שלנו חישבנו את "רגישות האקלים" (החולפת – transient ) – כלומר כמה התחממות צפויה עם הכפלת גזי החממה באטמוספרה, הכפלה שתתרחש כנראה בעוד 70 שנה (עד 2090) הרגישות היא 1.1 מ"צ (מעלות צלסיוס). זה הרבה פחות מהממוצע של המודלים האקלימיים, העומד על 2.31 מ"צ. הראיות מוכיחות שה"קונצנסוס" המדעי של ימינו שגוי."

במילים פשוטות: ההתחממות הצפויה היא פחות מחצי מאשר נביאי הזעם השפויים מנבאים. נביאי הזעם קיצוניים מדברים על "מקרה קיצון" של 3-5 מ"צ.

אין מחלוקת על כך שהפד"ח הוא גז חממה, ויש התחממות שנגרמת (לפחות החלקה) על ידי בני האדם (על ידי גזי החממה הנפלטים משרפת דלק פחמי). המחלוקת היא על שיעור ההתחממות הצפויה, ולכן – עד כמה תהיה הרת אסון. המחלוקת היא גם על חלקה של ההתחממות האנושית מול התחממות כתוצאה מגורמים טבעיים שעליהם אין לבני אדם השפעה.

זה היה קטע מס.1 מהמצגת של ד"ר כריסטי. המשך בקטע מס 2.

יעקב

צריכת האנרגיה גדלה בקצב שיא.

הנה הסיכום הסטטיסטי של השימוש באנרגיה בעולם, שחובר על ידי חברת BP  (בריטיש פטרוליאום). אלה עובדות. לא נבואות או "יעדים".

השימוש העולמי באנרגיה גדל בשנה שעברה, 2018, ב 2.9%, בקצב כמעט פי 2 מאשר ממוצע 10 השנים האחרונות, והקצב המהיר ביותר מאז 2010. הדלק שגדל הכי הרבה היה הגז – ב 40%, כול הדלקים (כולל פחם) גדלו יותר מהממוצע של 10 שנים, חוץ מהמתחדשים שגדלו בקצב נמוך מהממוצע.

ארה"ב, סין והודו יחד הוסיפו יותר מ 2/3 מהגידול העולמי, הצריכה בארה"ב גדלה בקצב המהיר ביותר ב 30 השנים האחרונות.

פליטות הפד"ח העולמיות גדלו בקצב 2% לשנה, הגידול המהיר בשבע שנים.

צריכת הנפט גדלה ב 1.4 מיליון חביות ליום, או ב 1.5%, סין וארה"ב אחראיות למרבית הגידול. ייצור הנפט העולמי גדל ב 2.2 מיליון חביות ליום, או 2.4%. כמעט כול תוספת הייצור הייתה בארה"ב.

השימוש בגז גדל ב 5.3%, הגידול המהיר ביותר מאז 1984. ייצור הגז העולמי גדל ב 5.2%, חצי מזה בארה"ב.

השימוש בפחם גדל ב 1.4%, קצב פי שניים מהממוצע של 10 שנים. ייצור הפחם בעולם גדל ב 4.3%, כאשר התורמים הגדולים הם סין ואינדונזיה. חלקו של הפחם בייצור האנרגיה העולמית היה 27.2%, האחוז הנמוך ביותר עד כה. (בזכות המעבר לגז).

שמש ורוח גדלו ב 14.5% (בהשוואה לבסיס הנמוך שלהם), קצב קצת נמוך מבעבר. ההפקה מסכרים הידרו גדלה, בייחוד באירופה (כנראה בזכות עונה גשומה), גם הייצור של האנרגיה הגרעינית גדל בכ 2.4%, בעיקר הודות לפתיחת תחנות כוח גרעיניות חדשות בסין וישנות (פתיחה מחדש) ביפן.

ייצור החשמל גדל ב 3.7% בעיקר הודות לסין (מחצית מהגידול), הודו וארה"ב. באחוזים – המתחדשים החדשים סיפקו כ 1/3 מהגידול בייצור, ואחריהם פחם – 31% וגז 25%. הייצור של ה"מתחדשים" גדל מ 8.4% ל 9.3%, הפחם עדיין מספק 38% מהחשמל.

אלה העובדות.

הסכמי פאריס, יעדים של 50% אנרגיה מתחדשת, ביטול הפחם, הקטנת פליטות – כול אלו קיימים רק בעולם הפטפוטים. אין זכר במציאות לכול הפטפוטים האלה.

יעקב

גיבוי הדו"ח

90 מדענים איטלקיים: ההיסטריה האקלימית לא מוצדקת.

90 מדענים איטלקיים פרסמו עצומה בה הם מסתייגים מההיסטריה האקלימית הנפוצה. הנה קטעים מהעצומה שלהם (תרגום ותמצות שלי).

אנו בעד צעדים דחופים למניעת והקטנת זיהום אוויר, על פי מיטב הידע המדעי הקיים. אבל פד"ח CO2 איננו מזהם, ההיפך, הוא גז חיוני לקיום החיים על כדור הארץ, מזון לצמחים.

בעשורים האחרונים הופצה השערה שההתחממות הקלה בשיעור 0.9 מ"צ (מעלות צלסיוס) שהתרחשה מאז 1850 נגרמה כולה על ידי פעילות אנושית – ובפרט – שריפת דלק פחמי ופליטת פד"ח. זאת ההשערה של ההתחממות הגלובאלית מעשה ידי האדם שהאו"מ מפיץ באמצעות ה IPCC. הם גם מאיימים שנזקים סביבתיים חמורים מתרחשים ועוד יתרחשו אם לא יינקטו מיד צעדים קיצוניים ויקרים לקיטון הפליטות.

אבל, ההשערה על התחממות גלובלית מעשה ידי האדם – AGW - היא השערה לא מוכחת שמסתמכת אך ורק על מודלים ממוחשבים – General Circulation Models. אך הספרות המדעית מדגישה את הקיום של מחזורים טבעיים של שינויי אקלים שהמודלים הממוחשבים לא מתחשבים בהם ולא מצליחים לשחזר. המחזורים הטבעיים מסבירים חלק גדול מההתחממות הגלובאלית מאז 1850.

האחריות האנושית לשינויים שהיו ב 150 השנים האחרונות מוצגת בצורה מוגזמת ביותר, ונבואות החורבן האקלימי אינן מציאותיות. (הדגשות במקור).

המודלים הממוחשבים אינם קולטים את מלוא הסיבוכיות של האקלים, ואינם משחזרים שלוש תקופות התחממות שהיו ב 10,000 השנים האחרונות. התחממויות אלה התרחשו למרות שריכוז הפד"ח באטמוספרה היה נמוך מהיום, ולמרות שלא הייתה השפעה אנושית כלל. הם נגרמו כנראה על ידי מחזורים ארוכים של פעילות השמש, ואינם באים לידי ביטוי במודלים. [ההתחממות הנוכחית אינה יוצאת דופן, התחממויות דומות התרחשו בעבר הקרוב, ואז בוודאי זה לא היה מסיבות אנושיות].

התקשורת טוענת שמאורעות קיצוניים כמו הוריקנים התגברו לאחרונה בצורה מדאיגה. אבל גם מאורעות אלה מושפעים מתנודות מחזוריות טבעיות של 60 שנה, ולא מהפד"ח.

מערכת האקלים עדיין לא מובנת וידועה היטב. נכון הוא שהפד"ח גז חממה, אבל אפילו ה IPCC  מודה שהרגישות של האקלים לפד"ח (שיעור ההשפעה של הפד"ח על האקלים) היא לא ידועה במדויק. ה IPCC משערים שעליית ריכוז הפד"ח מ 300 חלקים למליון לפני התקופה התעשייתית ל 600 ח"מ ב 2100 בערך עלולה לגרום לעלייה של בין 1 מ"צ עד 5 מ"צ. המרווח הזה עצום, והוא מעיד על חוסר וודאות או חוסר ידע.

מחקרים רבים מצביעים על רגישות אקלימית בתחום התחתון של המרווח, כלומר – של כ 1-1.5 מ"צ, והמודלים האקלימיים מגזימים מאד בהערכת ההשפעה האנושית ומתעלמים ממחזורים טבעיים של השמש, הירח והאוקיינוסים.

בתקשורת נוצרה מין תיבת תהודה המגבירה את נבואות הזעם האקלימיות, ומופצת הטענה שמרבית המדענים תומכים בהשערה זו. אבל, לפי השיטה המדעית האמת נקבעת על ידי העובדות ולא על ידי מספר הצועקים ועוצמת קולם. בכול אופן – הקונצנסוס בנושא האקלים (לפי טענת התקשורת והתועמלנים החממיסטים) לא קיים. למעשה יש מספר גדול מאד של מדענים מומחים שמכירים בתרומה החשובה של המחזורים הטבעיים להתחממות שהייתה מאז 1850. היו גם עצומות שנחתמו על ידי אלפים של מדענים, שחלקו על השערת ההתחממות הגלובאלית מעשה ידי האדם שטענו, למשל, "הטבע ולא הפעילות האנושית משנים את האקלים" - דו"ח ה NIPCC משנת 2009.

לסיכום: נוכח החשיבות העליונה של הדלקים הפוסיליים (פחם, נפט, גז) באספקת אנרגיה לאנושות, אנו ממליצים שלא ידבקו במדיניות של הפחתת הפד"ח בכול מחיר, תחת האשליה שבכך נשלוט על האקלים (ונמנע אסונות אקלימיים).

עד כאן העצומה, שבסופה חתימות של 90 מדענים איטלקיים. אמן.

יעקב

L opinione delle liberta gmun, עצומת המדענים האיטלקיים from Atlas Award Org.

לעצומה בספריית הבלוג

איך נהייתי ספקן? (רמז -ניסיתי להאמין) - חלק 1

יוני דובי, פרופ' חבר במחלקה לכימיה באונ' ב"ג, החל בפרסום סדרת מאמרי הנגשה פופולריים בפייסבוק המייצגים את התהיות שעלו כתוצאה ממפגש ביקורתי עם קלישאות תקשורתיות במסגרת הדיון בנושאי סביבה.
החל מהיעילות לכאורה של "אנרגיה מתחדשת" והמשך בטענות על "קונצנזוס" בנושאים הנוגעים לגורמי ההתחממות והשלכותיהם.
אנו נלווה כאן את סדרת הפוסטים של פרופ' דובי.

הפוסטים שלו, כצפוי, מעוררים התנגדויות שאותן תוכלו לראות בדף הפייסבוק שלו - כאן.

חלק 1: הקדמה

תמיד הייתי ספקן מדעי. מי שמכיר את הקריירה האקדמית שלי יודע שאני תמיד בוחן מאמרים מדעיים בעין ביקורתית, ולא מוכן לקבל שום דבר כמובן מאליו, במיוחד לא אם מישהו סמכותי אומר לי. תכונת אופי, אני מניח.

וזה נכון לכל התחומים. אלו שעוקבים אחרי הפוסטים, הפודקאסטים וההרצאות שלי כבר יודעים שאני חסיד קטן מאוד של ההשקעה המאסיבית באנרגיה מתחדשת. כפי שהנתונים מראים -זוהי השקעה שאינה מניבה שום תועלת, ודנתי בכך רבות. אבל בכל הדיונים האלו, הגישה הייתה תמיד שמאוד מאוד כדאי להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני של האנושות, מפני שהוא מוליך לעלייה בטמפ' של כדור הארץ, ורוב מוחלט של המדענים טוען שזה לא רעיון כל כך טוב.

ואז החלטתי לבדוק יותר לעומק, ולא לסמוך על אף אחד – אלא ללכת ישירות אל הנתונים. השתעשעתי ברעיון הזה הרבה זמן, אבל הטריגר היה מאמרם האחרון של האדונים ניר חסון וצפריר רינת בעיתון הארץ, שכותרתו היא "משבר האקלים הוא לא תיאוריה אלא מציאות. הנה ההוכחות." 

סוף סוף, אמרתי לעצמי. אחת ולתמיד מאמר שיסדר אצלי את כל העניין הזה, כולל הוכחות מובהקות שנובעות מהנתונים עצמם (שמתוך רפרוף מהיר במאמר – יש בשפע).

בסדרת הפוסטים הבאים אתאר את ההתפכחות שלי מהחלום הקטן הזה, ואיתו – מתוך נבירה בנתונים וחילופי דעות ונתונים עם מי שסיפק לכותבים את האינפורמציה -את ההבנה שאין הוכחה ממש. אין – לפחות למיטב ידיעתי, ומתוך שיחות וחליפות מכתבים עם מומחי אקלים אמיתיים (כולל מי שסיפק למאמר למעלה את הנתונים) – מה שאנחנו קוראים במדע "אקדח מעשן", כלומר הוכחה ניצחת שמאמתת תיאוריה אחת ושוללת את כול האחרות. יש רק ספקולציות, קורלציות והטעיות. והמאמר הנ"ל מלא בהם, מטעויות לוגיות קטנות ועד שקרים והטעיות ממש. בפוסטים הבאים בכוונתי לעבור סעיף סעיף בכתבה ולהראות את היחס בין מה שכתוב לבין מה שאומרים הנתונים בעולם האמיתי.

אז עד הפוסט הבא (פעם בשבוע, זה מה שהרופא מרשה לי 😊 ), הקוראים הנמרצים מוזמנים לקרוא את המאמר ולחשוב בעצמם – ישנן לפחות 3 טעויות במאמר (טעויות לוגיות, מדעיות ועקרוניות) שאינן דורשות בכלל ידע במדעי האקלים או בקיאות בנתונים. המוצא הישר מוזמן לשים בתגובות, מי שימצא טעות שאני פספסתי (וזה נכון גם לטעויות שכן כוללות צורף בנתונים) – יזכה לתהילת עולם (ולכרטיס להרצאה שלי).

חלק 2: כדור הארץ מתחמם!

נכון, כדור הארץ מתחמם. מגוון מדידות בלתי-תלויות, במגוון שיטות, מראות שהטמפרטורה הממוצעת של כדור-הארץ עולה בהדרגה, החל בערך משנת 1880.

השאלה היא כמובן -מי אחראי?  במאמרם [1] , חסון ורינת קובעים חד-משמעית שהאחראי הוא האדם ופעילותו, באמצעות פליטת פחמן-דו-חמצני לאטמוספירה. פד"ח הוא גז-חממה (כלומר הוא יודע לקלוט את הקרינה שנפלטת מכדוה"א שאלמלא הוא הייתה נפלטת לחלל), זו עובדה ידועה. נכונה גם העובדה שהאדם פולט פד"ח לאטמוספירה בצורה מהירה.

ולכן – ברור שהפד"ח אשם!

ובכן, לא כל-כך. מפני שהטמפרטורה של כדור-הארץ היא גודל שמושפע מכמות אדירה של גורמים, שריכוז הפד"ח הוא רק אחד מהם – ומידת השפעתו אינה ידועה (מבחינת מדעני האקלים, זהו ויכוח פעיל שלא ניכנס אליו כאן). הבה נתבונן התבוננות מהירה בנתונים (שעליהם, לפי דעתי, אין ממש עוררין. את הנתונים הורדתי מהאתר של GISS).

בתמונה מצוירים זה תחת זה ריכוז הפד"ח באטמוספירה  1820-2010, והטמפ' הגלובאלית הממוצעת (מכוילת לשנת 1940 בערך).  בריכוז הפד"ח רואים כך: עלייה מאוד מתונה מ-1820 עד בערך 1940, ואז עלייה חדה מ-1950 ואילך. ובטמפרטורות? עלייה מ-1900 עד 1940, ואז עלייה נוספת מ-1950 עד ימינו. לשם הנוחות, ציירתי קוים לינאריים שמדגימים את השיפוע של עליית הטמפרטורה (בערך 0.013  מעלות בשנה, או 1.3 מעלות במאה שנה). הקווים הם בעלי אותו שיפוע, ובעזרת קו מקווקו ניתן לראות את ריכוזי הפד"ח בשנים המתאימות.

שתי מסקנות עולות מכאן באופן מידי. הראשונה: עליית הטמפרטורה של השנים האחרונות היא בוודאי לא אירוע יוצא דופן – הוא כבר קרה, ולא מזמן (למרות זאת, חסון ורינת קובעים כי " האקלים בכדור הארץ משתנה במהירות שלא הייתה כמוה מאז שחר האנושות").

השנייה -הטמפרטורה בתחילת המאה עלתה למרות שלא היה שינוי משמעותי בריכוז הפד"ח באטמוספירה.

ולכן, אם רוצים להוכיח שעליית הטמפרטורה של השנים האחרונות היא בגלל הפד"ח האנושי, מה שצריך לעשות זה: 1 – לדעת מה הגורמים הטבעיים שהביאו לעליית הטמפ' של תחילת המאה, 2 -להראות בוודאות כי גורמים אלו אינם מתקיימים עוד (כי אחרת, יכול להיות שהם הגורמים לעליה).

הוכחה כזו (כלומר עדות שתומכת בתיאוריה אחת, ושוללת תיאוריות אחרות) נקראת בשפה המקצועית "אקדח מעשן". למיטב ידיעתי אין כזו עדות, ולמעשה יש מספר תיאוריות לא קטן המסוגלות להסביר את ההתחממויות של המאה וחצי האחרונה (למשל פעילות סולארית [2,3,4] ותיאוריות אחרות). ניסיונותיי לקבל הסברים משכנעים, עדות קונקלוסיבית או "אקדח מעשן" ממספר מומחי אקלים נכשלו, למרות בקשות חוזרות. מה שכן שמעתי זה הטיעון "ריכוז הפד"ח כל כך גדול, זה חייב להיות הסיבה", ללא הצדקה מבוססת נתונים.

אז הטמפרטורה הגלובאלית עולה, כן. גם ריכוז הפד"ח. האם בהכרח זה אומר שהשני מוליך לראשון? לא ממש, מתאם אינו סיבתיות.  נראה זאת גם בפוסטים הבאים.

להמשך קריאה לחלק 2 - כאן.

מראי מקום:

[1] https://www.haaretz.co.il/nature/MAGAZINE-1.7257664

[2] https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1364682609002089

[3]  https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1029/2005GL023429

[4] https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1029/2004JA010866