המודלים האקלימיים כישלון

הנבואות או ההתרעות על אסונות אקלימיים עתידיים מתבססות על דבר אחד ודבר אחד בלבד: מודלים אקלימיים ממוחשבים. המודלים האקלימיים אינם "מדע" כלומר אינם הוכחה, הם רק בגדר השערה. אין אנו יודעים בבירור עד כמה הם באמת מייצגים את האקלים האמתי בעתיד או שמא הם מייצגים את הניחושים של עושי המודלים בלבד. מודלים צריכים להיבחן נגד תצפיות ומדידות אמת. עד כה הם נכשלו, ומדידות האמת מראות בבירור שהמודלים האקלימיים מגזימים בהרבה בשיעור ההתחממות שהם מנבאים.

הנה המשך המצגת של ד"ר ג'ון קריסטי. (קטע שני - הקטע הראשון כאן).

במאמר מדעי שג'ון קריסטי פרסם יחד עם רוס מקיטריק הם בחנו תחזית אחת של המודלים: תחזית לגבי עליית הטמפרטורה בחלק העליון של האטמוספרה, מעל קו המשווה. מדובר בשכבת האוויר בין קו רוחב 20 דרום ל 20 צפון, ובגובה בין 30 אלף רגל ל 40 אלף. על פי חישובים פיזיקליים של תנועת אוויר וחום, שביסוד המודלים, האזור הזה אמור להתחמם הכי הרבה – לפי התיאוריה של התחממות בגין גזי חממה. אם מסירים את אפקט גזי החממה מהמודלים – אין התחממות של ממש באזור זה. קריסטי ומקיטריק משווים את הטמפרטורות שהמודלים חישבו וחזו לשנים 1979 עד 2017 לעומת מדידות שנעשו באמצעות לווינים ורדיוסונד (בלונים על מכשירי מדידה). הנה הגרף למטה:

יש לציין שיש 102 מודלים אקלימיים שונים בסט המודים CIMP5. ראשית כול – שימו לב להבדלים הגדולים בין המודלים לבין עצמם (הקווים הדקים). זה לבד מצביע על האופי הניחושי, או חסר הדיוק שבמודלים. לו היה למודלים הכושר לחזות באמת את המציאות לאמתה, כלומר את אותה תוצאה  – הם היו צריכים להיות יותר קרובים זה לזה בתוצאותיהם. עצם הפריסה הרחבה והפיזור של התוצאות מצביעות על חוסר האמינות של המודלים.

אם נחזור למקרה שלנו: הקו האדום העבה מראה את הממוצע בין כול המודלים. הקווים הכחול, ורוד וירוק מראים מדידות אמת באמצעות לוויינים ובלונים. אנו רואים את הפער הגדול בין המודלים והמציאות בין השנים 1979 עד 2017. המודלים מראים התחממות גדולה פי 3 מאשר במציאות.

חישוב זה היה מבוסס על CMIP5 -  - תוצאות מודלים שה IPCC  הריץ ופרסם לפני הדו"ח האחרון מ 2013. כעת ה IPCC    פרסם את CIMP6 – ריצות חדשות של המודלים עד 2018. התוצאות מוגזמות באותה מידה – ביחס למדידות אמת.

המודלים חוזים (ממוצע של כול המודלים) עלייה של טמפרטורות (בשכבת אוויר זו) של 0.44 מ"צ (מעלות צלסיוס) לעשור. המדידות מראות רק 0.15 מ"צ לעשור, פי 3 פחות מהמודלים. זה מוכיח בעליל שהמודלים אינם נכונים.

הבעיה הזו – חוסר ההתאמה בין תחזיות המודלים והמדידות אמת הייתה ידועה היטב לכותבי דו"ח IPCC  מס' 5 – AR5 שהתפרסם ב 2013. ד"ר ג'ון קריסטי בעצמו, הפנה את תשומת הלב לבעיה. ה IPCC  ציין את הבעיה במפורש בנספח המדעי supplemental material. ראה הגרף למטה, וההגדלה שלו בהמשך.

הנה ההגדלה של האזור שבמסגרת האדומה (הגרף למעלה לקוח מתוך דוח AR5  של ה IPCC.

בציור למעלה רואים בצבע אדום את תחזיות המודלים (כמה שיותר ימינה – יותר חם). בכחול רואים את תחזיות אותם המודלים ללא חימום של גזי חממה. בלבן רואים את תוצאות של מדידות אמת. התמונה ברורה מאד. המודלים עם "אילוץ" גדול של גזי חממה פשוט לא נכונים. את המידע הזה קבר ה IPCC   בנספח "מידע נוסף" והתעלם ממנו לחלוטים בכול המסקנות והסיכומים שפרסם. הם פשוט התעלמו בצורה שרירותית – כי זה סותר את האמונה הגדולה שלהם בהתחממות הגלובאלית הנוראית – אמונה שאת קידומה נועד דוח ה IPCC   לשרת.

עד כאן על מהימנות המודלים האקלימיים, שעליהם ורק עליהם, מבוססת ההיסטריה של ההתחממות הגלובאלית הנוראית.

בהמשך (בקטע הבא) מציג ד"ר קריסטי נתונים על מאורעות (אסונות) אקלימיים חריגים – שלא מתרחשים כלל, בניגוד לטענות הנפוצות. כלומר: אסונות אקלימיים מתרחשים, בהחלט, ותמיד התרחשו. אין שום דבר חריג באסונות האחרונים שניתן לקשור אותו להתחממות גלובאלית.

יעקב