דפים

20 בפברואר 2015

טורבינות הרוח משמידות עטלפים


כתבנו כבר על הנזק שטורבינות הרוח גורמות. בייחוד על הרג הציפורים. עכשיו מדווח האתר "תשתיות תעשיה ואנרגיה" (אתר המוקדש לאנרגיה ירוקה) על הרג עטלפים על ידי טורבינות הרוח בגרמניה. בגרמניה מותקנות כ 24 אלף טורבינות ומעריכים שהן משמידות כ 250 אלף עטלפים, רובם עטלפים מהגרים שרק עוברים בגרמניה בדרכם לארצות אחרות.
העטלף חיה מוגנת, שנמצאת בסכנת השמדה, ויש חוקים האוסרים פגיעה בעטלפים.
מחקר נוסף, מאוסטרליה מתעד את נזקי הבריאות שהטורבינות גורמות לתושבים שגרים קרוב אליהן.
הנה כאן סרטון המתאר את המבנה של טורבינת רוח. תוכלו להעריך כמה ענק, מסובך ויקר המבנה. וכול זה מפיק חשמל בערך 15% מהזמן בלבד (נתון אמת מ 24 אלף הטורבינות של גרמניה).

יעקב



19 בפברואר 2015

סובסידיות ענקיות לאנרגיית שמש בארה"ב – בזבוז לריק


הארגון להגנת משלם המיסים בארה"ב שם לעצמו למטרה לחשוף בזבוזים מיותרים כל כספי מיסים בארה"ב. הוא מפרסם דו"ח המפרט את ההוצאות של הממשל הפדרלי וממשלות המדינות לסבסוד אנרגיית שמש. הנה סיכום של הדו"ח:

שיעור הסובסידיות לאנרגיה סולארית (על חשבון המיסים) היה כ 39 מיליארד דולר לשנה (בממוצע), בכל אחת מ 5 השנים האחרונות. הסבסוד ניתן בצורה של מענקים, הנחות במיסים, ערבויות להלוואות ו"הצלות" של מפעלים כושלים. 150 מיליארד דולר הוצאו על ידי הממשל הפדראלי לעידוד אנרגיית שמש ב 5 השנים האחרונות.

יש לפחות 345 יוזמות או תכניות פדראליות, מנוהלות על ידי 20 סוכנויות שונות לעידוד אנרגיה סולארית. משרד הביטחון (הפנטאגון) מנהל 63 תכניות, משרד הפנים 37, ומשרד האנרגיה 34. בנוסף לתכניות הפדראליות, המדינות השונות בארה"ב מנהלות סבסוד באמצעות 538 תכניות של מענקים והחזרי מיסים.
בארה"ב יש "כושר ייצור" (תיאורטי) של 17 GW  חשמל סולארי (לשם השוואה: בגרמניה יש "כושר ייצור" של 38 GW, בספרד כ 7 GW). החשמל הסולארי יספק רק כ 0.6% מאספקת החשמל בארה"ב ב 2015.
הדו"ח מציין את המקרים הבולטים של כישלונות בתחום האנרגיה הסולארית – סולינדרה, אבאונד-סולר ו פירסט-סולאר – חברות שקיבלו מאות מיליוני דולרים של כסף ממשלתי ופשטו את הרגל. הוא גם מזכיר את הפרויקט הענקי של תחנת כות תרמו-סולארית אייבנפה, שהוקם בהשקעה של 2 מיליארד דולר, 1.6 מהם בערבות ממשלתית. פרויקט זה החל לעבוד בדצמבר 2013, אבל מסתבר שהוא מייצר רק בין 25-40% מהחשמל שתוכנן לייצר, והוא לא מסוגל לעמוד בהחזר ההלוואות שמימנו את הקמתו.  עלות החשמל שלו גבוה פי 3 מעלות חשמל מופק מגז.

כול הטענות על "כדאיות" ייצור החשמל הסולארי וה"גריד פאריטי" – טענות שמושמעות כול הזמן על ידי חסידי השמש כדי לעודד את עצמם – הטענות האלה מתנפצות נוכח העובדות.

מסכם הדו"ח: "אחרי עשורים של השקעות וסובסידיות מאסיביות לאנרגיה סולארית, והתוצאות הדלות יש לשקול מחדש את מדינות הסבסוד. ברור למשקיף אובייקטיבי שההשקעה באנרגיה סולארית לא הייתה שימוש מועיל, יצרני או זהיר של כספי המיסים. תעשיית האנרגיה הסולארית נדרשת לעמוד על רגליה באופן עצמאי, ללא סובסידיות, ולהמשיך להתפתח על ידי השקעה פרטית על בסיס כלכלי".

אצלנו מוציאים, לפי הערכה שלי, כ מיליארד שקל לשנה (לפחות) – הוצאה מיותרת למימון חשמל סולארי, מעבר לערכו של החשמל המופק. את המחיר אנו משלמים בחשבון החשמל שלנו – שהפך למכשיר מיסוי נוסף, בנוסף למס הכנסה וביטוח לאומי. ותכנות ההסדרה למיניהן נמשכות – השיגעון והבזבוז נמשכים.

יעקב




18 בפברואר 2015

BP: צפוי גידול בפליטות

חברת BP  ( British Petroleumמפרסמת את תחזית האנרגיה השנתית השנתית ל 20 השנים הבאות (עד 2035). לפי התחזית, הם צופים גידול של הכלכלה (התוצר הלאומי העולמי) פי שניים. גידול זה יגרור עלייה בלפחות 40% בביקוש האנרגיה. 2/3 מהביקוש הזה יסופק, לפי התחזית, על ידי דלק פחמי – נפט, גז ופחם, והדבר יוביל לגידול של כ 25% בפליטות הפד"ח, ב 2035 לעומת היום.


הקו האדום בציור מציין את הירידה שצריכה להיות בפליטות "כדי למנוע התחממות מעבר ל 2 מעלות". ברור שזה לא יקרה. לא חשוב מה יעשו או לא יעשו. זה פשוט לא יקרה.
{כול הנושא של "2 מעלות" הוא קשקוש אבסורדי. איש איננו יודע איזו התחממות תהיה, אם תהיה, ובכמה הפד"ח משפיע על ההתחממות (אם בכלל). הטענה "אם נמנע עליית הריכוז הפד"ח מעבר ל 450 נמנע התחממות ביותר מ 2 מעלות" היא דוגמה של שטות מוחלטת שמלבישים אותה בלשון מדעית לכאורה, לצרכי תעמולה. קשקוש בריבוע.]
ממשיך דו"ח ה BP: למרות הגידול המהיר של אנרגיה מתחדשת בשני העשורים הבאים, הן עדיין תספקנה רק 8% מביקוש האנרגיה, בעוד דלק פחמי, שמספק היום 86%, ירד רק ל 81%. דלקים פוסיליים יספקו 2/3 מתוספת האנרגיה שתידרש עד 2035.
התחזית של BP  היא ברוח התקינות הפוליטית והאופנה. ה"גידול באנרגיה מתחדשת" – גידול קטן שהם חוזים, אין בו ממש, לדעתי. ראינו בבירור שהרבה מהשחקנים הראשיים של האנרגיה המתחדשת – שמש ורוח - (גרמניה, אנגליה, ספרד, דנמרק) התעייפו ממנה ומעלותה הגבוהה, ומחוסר התועלת שבה, והקטינו בעקביות את ההתקנות החדשות בשלוש השנים האחרונות. האנרגיה המתחדשת היגיעה לרוויה, אני לא צופה גידול גדול בעתיד. חוץ מזה – גם אם יימשך הגידול בהתקנות אנרגיה מתחדשת – לא יביא הדבר לירידה בפליטות, כמו שלא עשה כן עד כה. אנרגיה של רוח ושמש היא אשליה.
יעקב


16 בפברואר 2015

ריצת אמוק היסטרית אל השמש


הבסיס למדיניות עידוד האנרגיה הסולארית של ממשלת ישראל, היה רגשני, אמוציונלי, אינסטינקטיבי, ולא מבוסס על בדיקה הנדסית-כלכלית כולשהי, כלומר זה היה מהלך בלתי רציונלי לחלוטין. זה היה מהלך לא מתאים לאנשים מבוגרים ואחראיים (ממשלת ישראל??). בתור שכזה ברור שהוא לא יכול להצליח אלא רק לבזבז כסף. הדבר מתברר עוד יותר מפרשת המחלוקת בין היזמים עידן עופר (החברה לישראל) ושרי אריסון (שיכון ובינוי) על גובה הסובסידיה, מחלוקת עליה סיפר דה מרקר בכתבה שדיווחנו עליה כאן.

מעשה שהיה כך היה: בשנת 2010 אישרו לשיכון ובינוי שדה תרמו-סולארי בגודל 120 MW, ולחברה אחרת (שנרכשה על ידי החברה לישראל) שדה בגודל 60 MW באותה שיטה. בשיטה התרמו-סולארית משתמשים בקרני שמש להרתיח מים, ליצור קיטור ולהניע טורבינת קיטור, ובאמצעותה גנרטור להפקת חשמל.  באותו זמן לא היה קיים אף מתקן תרמו סולארי גדול עובד בעולם (רק מתקנים ניסיוניים). איש אל ידע ולא בדק אם יעבוד וכמה יעלה. המחיר שאושר ליזמים היה מחיר מובטח של 107 אג' לקוט"ש, למשך 20 שנה, מחיר גבוה פי ארבע ממחיר עלות החשמל לחברת החשמל שהוא כ 25 אג' לקוט"ש (המחיר בתחנות כוח פרטיות הוא כנראה מתחת ל 20 אג').

בינתיים הוקמו והופעלו מתקנים בעולם ונלמדו לקחים. הוקם מתקן ענק בקליפורניה, באייבנפה, בהספק 400 MW  ובעלות ענקית של 2 מיליארד דולר, ממומן כולו על ידי מענקים וערבויות של ממשלת ארה"ב. תוך זמן קצר של ריצה התברר שהמתקן מפיק רק בין 1/3 ל ½ מההספק המתוכנן. חוץ מזה – ירד מחיר המתקנים האחרים, הפוטו-וולטאיים (בהם לוח של סיליקון מייצר חשמל ישר מהשמש, ללא הרתחת מים ויצירת קיטור). לשבחה של רשות החשמל והאוצר יאמר שהם היו ערניים לשינוי, ועצרו את הפרויקט המקורי, התרמו-סולארי. 
הם הצליחו לשכנע את היזמים להמיר את הפרויקט שלהם למתקן פוטו-וולטאי PV – באותו הספק, וחתמו על הסכם חדש בשנת 2012, לפי מחיר של 61 א'ג לקוט"ש שהוא, "רק" פי 2.5 ממחיר עלות חשמל רגילה. עיכובים בירוקרטיים (ברוכים, במקרה זה) גרמו לכך שהפרויקטים עוד לא נכנסו לשלב ביצוע. המחיר של לוחות השמש בשוק הבינלאומי ירד עוד, וכך גם התעריף שמציעה רשות החשמל (על חשבון הציבור). תעריף זה עומד היום על 39 אג' לקוט"ש (עדיין פי אחד וחצי ממחיר חשמל גזי).

רשות החשמל מוכנה לשלם ליזמים את התעריף של היום (39 אג') והם דורשים את התעריף שהובטח ב 2012 של 61 אג'. זו המחלוקת, שבגינה מאיימים היזמים (שלי אריסון ועידן עופר), לתבוע את המדינה למשפט.

אני מציע לרשות החשמל לבטל לחלוטין את ה"מכסות" האלה והפרויקטים האלה. יפה שעה אחת קודם, לפני שהיזמים מתחילים בהקמה בפועל של המתקנים. בינתיים לא נגרמו להם הוצאות גדולות במיוחד. ישולם נא פיצוי חד פעמי סביר עבור ביטול הזיכיון ויושם סוף לפרשה. אחרת נכנסת רשות החשמל להתחייבות ל 20 שנה עבור דבר מיותר וחסר תועלת, והנזק יהיה גדול אלפי מונים.

המתקנים הסולאריים שנבנו עד כה בישראל ואלה שאושרו ונמצאים בהקמה, יעלו לנו כבר אולי מיליארד שקל לשנה, בהתחייבות ל 20 שנה. הם יספקו חשמל בשיעור של אולי אחוז או שניים מהצריכה, שיעור לגמרי זניח ובלתי חשוב. השפעתם על מניעת זיהום אוויר או מניעת התחממות גלובאלית (המטרה לשמה הוקמו) תהיה בדיוק אפס – כלומר זו התועלת – אפס.

ממשלת ישראל קפצה קפיצת ראש באמוק לתוך התחום הזה של אנרגיה סולארית בשנת 2009 כשאימצה את ההיסטריה העולמית על בסיס רגשי ואינסטינקטיבית מהבטן ללא שום בדיקה של ממש, של כמה זה מייצר חשמל, כמה זה עולה, ואיזה תועלת זה מביא. לו נהגה ממשלת ישראל קצת יותר בהגיון, בזהירות ובאחריות היא הייתה ממתינה עם האנרגיה הסולארית עד שתיושם על ידי האריות בעולם (ארה"ב, גרמניה, סין, ספרד), עד שיראו אם זה עובד, עד שיילמדו לקחים, עד שירדו המחירים. במקום זה קפצו קפיצת ראש היסטרית ולא הגיונית ואנו תקועים כעת עם הוצאה מיותרת של כמיליארד שקל לשנה, שאנו חייבים לשלם, במשך 20 שנה בחשבונות החשמל שלנו.

יש להפסיק לחלוטין את השיגעון הזה מכאן והלאה, להפסיק את כול התעריפים הגבוהים, המובטחים ל 20 שנה. רשות החשמל צריכה להפסיק להנפיק "מכסות" או לאשר תעריפים ופרויקטים. יקימו נא יזמים, על חשבונם, ועל בסיס מסחרי, מתקני ייצור סולאריים או של רוח, אם הדבר כדאי מבחינה כלכלית. ואם הוא לא כדאי, אז לא צריך.

יעקב

גרמניה מתעייפת מהשמש.


ההתקנות של לוחות השמש בגרמניה פחתו ב 42% ב 2014 לעומת 2013. בגרמניה הותקנו ב 2014 1.9 GW של לוחות, לעומת 3.3 GW ב 2013, ושיא של 7.6 GW ב 2012, זו ירידה עקבית ומתמדת.
הכמות שהותקנה ב 2014 (1.9GW) היא קטנה מאשר הכמות שהממשלה אישרה ותכננה. גם ככה יש בגרמניה "כושר ייצור" (תיאורטי, נומינאלי) של 38.2 GW של אנרגיה סולארית. זה רבה מאד, הרבה  יותר ממחצית צריכת השיא שהיא בערך 70 GW.

הצרה היא, שכמובן, לוחות השמש מייצרים מעט מאד חשמל. הייצור הממוצע שלהם, בפועל, בגרמניה, היה פחות מ 10% מהכושר הנומינאלי (כושר מותקן, תיאורטי). זה אומר שהלוחות מייצרים חשמל רק 10% מהזמן. בימים בהירים הם מייצרים בין השעות 10 בבוקר ל 4-5 אחה"צ, אבל אם עובר ענן בשמים  הם לא מייצרים.

בס"ה השמש הפיקה כ 5.6% מכול החשמל שייוצר בגרמניה, כלומר – לא חשוב כמה לוחות סולאריים אתה מתקין, כ 80-85% מהחשמל בא מתחנות כוח פחמיות וגזיות (השאר, בא קצת מהרוח). התקנה נוספת של לוחות שמש לא תשנה עובדה בסיסית זו, והיא לכן, חסרת תועלת לחלוטין. נראה שגרמניה הבינה פחות או יותר את העובדה הזו, ולכן האטה מאד את התקנת הלוחות, על ידי הורדת שיעור התעריף המובטח. מיותר לציין שמתקיני הלוחות אינם מחפשים רווחים מייצור חשמל, אלא רק מהסובסידיה הגבוהה בצורת תעריף מובטח ל 20 שנה.

ובנוסף, התועלת מהחשמל של השמש הוא עוד הרבה יותר קטן מהכמות החשמל הקטנה שהם מייצרים. הסיבה היא שלא ניתן לכבות תחנות כוח פחמיות או גזיות ב 10 בבוקר (כאשר השמש זורחת) ולהדליקן מחדש ב 5 אחה"צ, כאשר השמש שוקעת. תחנות הכוח הפחמיות פועלות כול היום, ושורפות פחם, בין אם יש שמש ובין אם אין (בגלל עננים), במשך. מאחר והחשמל דרוש בשעות הערב, שורפות תחנות הכוח הפחמיות פחם במשך כול היום, כדי שיוכלו להיכנס ולייצר חשמל בערב. בכך נמנע החיסכון המקווה בפליטות פד"ח. ואכן – אין ירידה בפליטות הפד"ח בגרמניה בשנים האחרונות למרות הכמות האדירה של לוחות שמש ותחנות הרוח שהותקנו.

מה שלא עובד לא עובד והאידיאולוגיה הירוקה והתקוות האוטופיות לא יכולות להתגשם, כול בזבוז הכסף האדיר הוא לריק.


יעקב

14 בפברואר 2015

דנמרק התעייפה מהרוח


דנמרק היא המדינה הכי רוחנית שיש – הכוונה לתחנות רוח.  יש לה את ה"יעדים" הכי גבוהים: הפקת 100% מהחשמל ממקורות מתחדשים עד 2050, 50% מרוח עד 2020 ו 84% מרוח עד 2035. יש לה כושר ייצור נומינלי מותקן של 4.8 GW (הכי הרבה ביחס לאוכלוסייה ולצריכה) והיא מפיקה, לטענתה, 40% מהאנרגיה מהרוח. [זה לא נכון. היא מייצאת, בחינם, חלק גדול מתפוקת הרוח לארצות אחרות, כי היא לא מסוגלת למצוא לה שימוש].

דנמרק התעייפה מהרוח. בשנת 2014 הותקנו בדנמרק רק 67 MW  תחנות רוח לעומת 694 ב 2013 – ירידה פי עשר. כנראה שהם נחנקו עם כול הטורבינות שהתקינו, והבינו שאין בהוצאה ענקית זו עתיד או תועלת. לא שמעתי הכרזה רשמית או פרסום על ביטול או שינוי ה"יעדים" אבל זה תואם את הנוהג המקובל: על "יעדים" אוטופיים מכריזים בקולי קולות ובתרועה גדולה – אבל את ההתפקחות, הירידה מהאוטופיה, את ההודאה בשגיאה – את זה עושים בשקט, בשקט, בשו-שו, בסוד. לא נעים להודות בשגיאות או בטמטום.

הנתונים מופיעים בדו"ח של ה EWEA, התאחדות בעלי תחנות רוח באירופה. הם מתגאים בדו"ח במספרים מטעים על התקנה של 11.8 GW  של כושר ייצור רוחני באירופה, ב 2014 (עלייה של 3.8% לעומת 2013), אבל אנו יודעים שהתפוקה בפועל של "כושר הייצור" הנומינלי הזה היא רק כ 15% מהמספר הנ"ל, כי זה חלק הזמן שהרוח מועילה לנשוב.

מרבית העלייה בהתקנות היה בגרמניה (5.3 GW ב 2014 לעומת 3.2 GW  ב 2013), שבה גם הותקנו כמעט חצי מכול ההתקנות באירופה. ב 2014 כנראה הושלמו פרויקטים שהחלו לפני זה, כי באמצע השנה היה שינוי במדיניות (הקטנה בסובסידיות) שיתבטא בירידה בהתקנות בשנים הבאות.

עוד מדינה מאד "רוחנית" היא ספרד, בה מפיקים מרוח כ 20% מהאנרגיה, ויש "כושר ייצור" (אבל לא ייצור, רק "כושר") של 23 GW. ספרד, כזכור, הפסיקה את כול הסובסידיות החדשות ב 2012, ומאז אין פרויקטים חדשים. בכול זאת יש השלמה של פרויקטים שאושרו קודם, והתקנים ב 2014 של 27MW  (כלום) ירידה של 85% לעומת 175 M W  שהתקינו ב 2013. גם הם התעייפו, אבל זה לא חדש, הם הודיעו על כך רשמית ב 2012.

עוד ארץ "שאפתנית" היא בריטניה, שגם לה יש "יעדים" גדולים. ההתקנות בה ירדו מ 2GW   ב 2013, ל 1.7 ב 2014...ירידות גדולות היו גם באיטליה, אירלנד, פולין ורומניה - מדינות עם יחסית הרבה התקנות.
מי שהגדילו את ההתקנות (מלבד גרמניה) היו צרפת, מ 600 ל 1000 GW, ושבדיה מ 700 ל 1000.

יש תופעה ברורה שמדינות שהתקינו הרבה תחנות רוח, לומדות על בשרן שהמציאות לא מתנהגת לפי האוטופיה הירוקה, ותחנות הרוח אינן מספקות את הסחורה (חשמל), ומהוות, בנוסף, נטל כספי קשה מנשוא. ה"יעדים" ה"נהדרים" של 50% או 80% מהחשמל מהרוח – הם פטפוטי סרק.

יעקב

11 בפברואר 2015

כריתת עצים תצמצם פליטות?


זאת שואל אדוארדו פורטר, כתב הניו יורק טיימס, הכותב מאמר על שגעו הביו-דלק.
"האם המלחמה נגד שינויי האקלים דורשת את השריפה של היערות והיבולים שלנו כדלק?" שואל פורטר בניו יורק טיימס. "זה נראה כך, אם לשפוט לפי המנדטים הגדולים שממשלות העולם קבעו בתחיקה לשילוב ביו-אנרגיה בדלק, בתקווה להקטין את התלות בבנזין ודיזל לתחבורה"

ממשיך פורטר: "ביו-דלק מהווה היום רק 2.5% מהדלק לתחבורה, אך האיחוד האירופי מצפה שהנתח יגדל ל 10% עד 2020. בארה"ב היעד הוא 12% בתחילת העשור הבא. התחזית של ה IEA היא 27% עד 2050. הסיבה היא ברורה: לא ניתן להפעיל מכוניות, משאיות, אניות או מטוסים באנרגיית שמש ורוח, אומר פורטר. [לא ניתן להפעיל שום דבר באנרגיית שמש ורוח, הכול אשליה, אומר אני]. בנוסף, אומר פורטר, מגייסים את הביו-אנרגיה לייצור חשמל, סוכנות הגנת הסביבה בארה"ב EPA, הוציאה טיוטת תקנות המעודדות שימוש בעצים כדלק "ירוק" בתחנות כוח (שיגעון שכבר מיושם באנגליה וגרמניה).

הטעה ששריפת היערות והיבולים שלנו חוסכת פליטות פד"ח אינה נכונה. פורטר מדווח על נייר העמדה של הארגון הירוק WRI (world resource institute) שעליו דיווחנו קודם, כאן. הוא גם מספר על מכתב עמדה ששלחו קבוצה של 78 מדענים ל EPA, בו הם מזהירים נגד ההצעה החדשה שלהם. הם כותבים: "שריפת ביומסה, כמו עצים, שסופגת ומאחסנת פחמן, באה על חשבון קיטון באחסון הפחם" – כלומר היא אינה מקטינה פליטות.

אבל, אומר פורטר, האזהרות מפני הנזקים של שריפת יערות ויבולים נפלו על אזנים ערלות, כי, לדבריו, אין לעושי המדיניות ברירה. ה IPCC  עצמו, בדו"ח על הדרכים להאטת ההתחממות הגלובאלית, קבע, שללא ביו-דלק המשימה קשה ביותר. הם אמרו שהשימוש בביו-דלק חשוב, לצורך הקטנת ההתחממות, יותר מאשר הפקת חשמל משמש ורוח. [הוא חשוב באותה מידה בדיוק – לא זה, ולא האחר תורמים בכלל להאטת ההתחממות הדמיונית, הכול דיבורי סרק – יעקב]. לפי המודלים של מדעני ה IPCC  חייבים להפיק מביו-דלק כ 300 אקסהג'ול אנרגיה לשנה. זאת בהנחה [הבלתי נכונה] שביו-דלק מייצר אפס פליטות פד"ח. כדי להבין את משמעות המספר: זוהי כמחצית הצריכה הנוכחית של אנרגיה מכול הסוגים. האנרגיה של כול הביומסה, שמגדלים היום למזון וכול שימוש אחר (כמו בגדים, תעשייה), כול הביו מסה היא בערך 220 אקסהג'ול. כלומר – חכמי ה IPCC, מציעים להגדיל את התוצרת החקלאית שלנו – קודם כול פי שניים בערך – כדי לספק מזון לאוכלוסייה הגדולה יותר ב 2050, ואח"כ עוד פעם פי שניים, כדי לספק ביו-דלק.
[הזוי, מטורף לגמרי – יעקב].

את הטענות האלה לא מעלים האקטיביסטים ירוקים חולמניים, מנותקים מהמציאות ולא אנשי שוליים, חובקי עצים מזוקנים, בלתי רחוצים ומסוממים. לא. הטענות מוצעות על ידי פרופסורים במיטב האוניברסיטאות, המחברים של דוח ה IPCC – והממסד האקדמי והפוליטי שלנו. פורטר מספר על פרופסור אנדרה פאייג' מואנ' גרוניגן בהולנד, שכתב מאמר בנושא,  שטען שניתן להגדיל את התוצרת החקלאית פי 10 בלי בעיות, ושיש מספיק קרקע לגדל גם מזון וגם דלק, ויש גם "פסולת" עצים שניתן לשרוף.

מר סרצ'ינגר, מה WRI, משתגע מטענות כאלה. פסולת העצים, הוא אומר, כבר ספגה ומאכסנת פחמן בתוכה, אם ישרפו אותה היא תשחרר את הפחמן המאוכסן בה לאוויר. "אם יניחו ליערות לגדול, הדבר יספוג הרבה יותר פחמן מהאטמוספרה, מאשר אם ישרפו אותם כביו-דלק" הוא אומר. הוא גם טוען שההערכות של פרופ' פאייג' שניתן להגדיל את התוצרת החקלאית פי 10 הן אבסורדיות ובלתי מציאותיות לחלוטין. ,העולם יהיה חייב לייצר ב 70% יותר תוצרת חקלאית, כדי לספק את צרכי המזון של האנשים עד 2050, אין שום אפשרות לגדל גם כמות האדירה של גידולים חקלאיים נוספים לביו-דלק.

פרופ' פאייג' טוען שהספקנים טועים, והשגת הקיטון בפליטות בדרכים אחרות (כלומר ללא ביו-דלק) היא הרבה יותר קשה. הוא צודק. אין דרך להשיג הקטנת פליטות ללא ביו דלק. אבל זה לא אומר שהביו דלק משיג הקטנת פליטות. זה לא משיג כלום. אין דרך להשיג בלי ביו-דלק, וגם אין דרך להשיג על ידי ביו-דלק. זה שאין דרך אחרת זה לא אומר שהדרך הזו מובילה ליעד הנכסף. מה שכן בטוח הוא שכריתת היערות ושריפת היבולים גורמים נזקים אקולוגיים עצומים.

מסיים פורטר בסיכום מאד הגיוני ומאד מפתיע עבור הניו-יורק טיימס, העיתון הירוק והתקין פוליטית למופת:
"יש אולי תפקיד מוגבל לביו-דלק המיוצר מפסולת חקלאית. אבל, מפלצת הביו-דלק, שגייסה את התמיכה של עסקי החקלאות במאבק בשינויי האקלים (מאות מפעלים לאתנול בארה"ב ומחירים גבוהים לחקלאים) יגרום לבסוף יותר נזק מתועלת". [רק נזק, נזק עצום, ושם תועלת! יעקב].

"ארה"ב הייתה תלויה מאד בביו-דלק לצורכי תחבורה, לפני 100 שנים, כאשר עשרות מיליוני דונמים אדמה שימשו לגידול מספוא לבהמות המשא של התחבורה. מאז, חלק מהאדמות האלה חזרו לחיק הטבע והפכו ליערות. לגלח מחדש יערות אלה בשביל דלק זה לא רעיון טוב." בלשון המעטה...

יעקב