החגיגה נגמרה - נותרנו עם החשבון

הזהרנו כאן פעמים רבות מפני התחיבות המדינה לסיבסוד הקמת שדות סולאריים והתחיבויות ארוכות טווח לרכישת חשמל יקר ולא נדרש מהם. כעת מגיע שלב החשבון והאיוולת הכלכלית נחשפת לעיני כל. 

בשנת 2011 הוגש מזכר לשרי הממשלה לקראת ישיבת הממשלה שדנה בהגדלת המכסות והתחיבויות המימון לאנרגיה סולרית בישראל. 

המזכר הציג את העלות הגבוהה של סיבסוד חשמל סולארי יקר שתיפול על כתפי כלל משלמי חשבונות החשמל ובמיוחד תעיק על מיעוטי היכולת. בין השאר תוארו במזכר כישלונות הניסיון הבינלאומי:

• צרפת נאלצה להקפיא את הקמת הצבת התאים הסולאריים.
• בספרד הפרויקטים מתקרבים לפשיטת רגל והסבסוד קרס.
• בסקוטלנד, הממשלה נאלצה לשלם ליצרני האנרגיה המתחדש כדי להפסיק לייצר.
• בספרד, מחקרים מגלים שההסבה גרמה להפסד מקומות עבודה.

כפי שכתבתנו כבר ב-2009 וחזרנו על כך פעמים רבות "אין ארוחות חינם":

"אצלנו מתנהלים וויכוחים מרים על התקציב, אין מספיק כסף לחינוך, בטחון וקצבאות, ופתאום עלולה הממשלה למצוא עצמה עם התחייבות למימון אנרגיה סולארית, בסכומים גבוהים, ובלתי מתוקצבים. זאת התחייבות חוזית מול יזמים ל 25 שנה, ואין אפשרות לברוח ממנה. ממשלת ישראל קבעה מחיר עידוד לאנרגיה סולארית בשיעור של לפחות פי 5 ממחיר השוק של האנרגיה, אבל היא לא קבעה מקורות תקציביים לתשלום ההתחייבות. זה כסף גדול. בינתיים התחנות עוד לא נבנו, הממשלה עוד לא מוציאה כסף, אבל שר התשתיות מתפאר במדיניותו הירוקה. כאשר התחנות תבנינה וייווצר חור גדול וכרוני בתקציב (כי ההתחייבות היא רב שנתית) – מאיפה ייקחו את הכסף ?"

בועז