דפים

26 בנובמבר 2014

בלי סובסידיה אין אנרגיה מתחדשת.


החסידים של האנרגיה המתחדשת (שמש ורוח) אוהבים לעודד את עצמם ולהפיץ תעמולה עד כמה הרוח והשמש כדאיים מבחינה כלכלית (חוץ מהמעלות האחרות שלהם). מפיצם סיפורים על גריד-פאריטי (מחיר שווה לאנרגיה רגילה), על כדאיות "בשווקים מסוימים", ועוד סיפורים ומחקרים ותחזיות. הסיפורים האופטימיים האלה לא עומדים במבחן המציאות.

קחו למשל את תעשיית תחנות הרוח. ייצור החשמל הרוחני קיבל, עד תחילת 2014, סובסידיה פדראלית שנקראה PTCProduction Tax Credit שהחלה ב 1992, ושילמה 2.2 סנט לכול קוט"ש רוחני שתחנות הרוח ייצרו והצליחו למכור לרשתות החשמל. הסובסידיה הזו גרמה נזק גדול לאספקת החשמל בארה"ב, כי תחנות הרוח מכרו את החשמל מאד בזול לרשתות, ואף במחיר שלילי. כדאי היה להם, למשל, לשלם לרשתות החשמל סנט אחד כדי שייקחו מהם את החשמל המיוצר, כי היו מקבלים על כך 2.2 סנט מהממשלה. מחירי ההיצף האלה, מבוססי סובסידיות, גרמו לירידת המכירות והכדאיות של תחנות כוח רגילות (גרעין, גז ופחם), וחלק מהן נסגרו. כך נוצר מצב שלא היה מי שיספק חשמל כאשר הרוח לא נושבת. אז נאלצו הממשלות ורשתות החשמל לשלם כסף בנפרד לתחנות הרגילות כדי שימשיכו לפעול ולספק חשמל כאשר הרוח לא נושבת, שזה ¾ מהזמן.

כאשר בוטלה הסובסידיה הזו, בסוף 2013, חלה ירידה תלולה בהתקנות חשמל רוחני. בשנת 2010 הותקנו תחנות רוח בעלות "כושר ייצור" (כאשר הרוח נושבת במהירות מתאימה) של מעל ל 5 GW, ב  - 2011- 7 GW, ב 2012 – 13 GW, אך ב 2013, כאשר נודע על האפשרות לביטול הסובסידיה, הותקנו רק 1 GW , ב חצי הראשון של 2014 – רק 0.85 GW. שימו לב לירידה הגדולה בהתקנות בשנים 2013-14: אם אין סובסידיה אין התקנות. (ואיך יעמדו ב"יעדים" שעליהם הכריז אובמה בלי המשך התקנות תחנות הרוח?).
שלא תחשבו, חלילה וחס, שבוטלו כול הסובסידיות לרוח. רחוק מזה. בטלה רק הסובסידיה הפדראלית, ה PTC. בכתבה זו תוכלו להתרשם ממגוון הרחב של הסובסידיות שתחנות הרוח ממשיכות לקבל מהמדינות השונות בארה"ב. הדוגמה מתייחסת לאוקלהומה, בה יש כ 41 חוות טורבינות רוח מותקנות או בבניה, בהספק כולל של כ 6 GW.
the wind industry stands to receive the following estimated annual state subsidies:
  • $88 million in Zero Emissions Tax Credits for the next 10 years
  • $61 million in Investment Tax Credits for the next five years
  • $43 million in Ad Valorem Tax Exemptions that would have supported local schools and municipalities.
בס"ה מקבלות תחנות הרוח באוקלהומה כ 193 מיליון דולר סובסידיות בשנה, מקופת המדינה. בנוסף ישנם המנדטים Renewable portfolio standards – תקנות שהתקבלו ב 34 מדינות בארה"ב שמחייבות את רשתות החשמל לרכוש אחוז מינימלי של "אנרגיה מתחדשת" (יעלה כמה שיעלה).

נתונים: בארה"ב יש "כושר ייצור" מותקן, של רוח, בשיעור 60 GW, ועוד כ 12 GW  בבנייה. הרוח סיפקה, ב 2013, כ 2.3% מצריכת האנרגיה של ארה"ב. אבל, אין פירוש הדבר כי היא הביאה לירידה של 2.3% הפליטות הפד"ח, כי היא מחייבת תחנות גיבוי להיות בהיכון עם אש בוערת, שפולטות הפליטות גם כאשר הרוח נושבת... לא ברור שתחנות הרוח חסכו פליטות בכלל.

שורה תחתונה: אין סובסידיות – אין תחנות רוח ותועלת רבה אין בכל מקרה.

יעקב

24 בנובמבר 2014

תחזית IEA לאנרגיה גרעינית


בסוף 2013 היו 434 כורים גרעיניים מסחריים פעילים בהפקת חשמל, עם כושר ייצור של 392 GW. התחנות הגרעיניות מספקות 11% מהחשמל בעולם, וזו ירידה לעומת 18% שסיפקו ב 1996. יותר מ 80% מכושר הייצור הוא במדינות העשירות (המפותחות – OECD  ). אך כ 3/4 מכושר הייצור החדש, הנמצא בבנייה, בשיעור 76 GW, נמצא במדינות העניות.

לפי התחזית הנתח של הגרעין עולה מעט, ל 12% ב 2040. כושר הייצור עולה ב 60%, ל 624 GW – לעומת היום. זה יקרה כתוצאה מסגירה של 148 GW  של תחנות ישנות, ותוספת של 380 GW  בתחנות חדשות. הגידול המשמעותי בכושר ייצור מתרחש בסין, הודו, קוריאה ורוסיה. הגידול הצפוי בסין, בשיעור 132GW  הוא גדול מכושר הייצור הנוכחי של ארה"ב ורוסיה ביחד.  (קוריאה היא חברה ב OECD). מספר הארצות בהן יפעלו כורים גרעיניים גדל מ 31 ב 2013 ל 36 ב 2040 – הארצות החדשות רבות יותר מאלה שיסגרו את כול כוריהן – כמו גרמניה ואיטליה.

מלאי האורניום בעולם מספיק, מעל ומעבר, לצרכים לפי התחזית הזאת. הכורים הגרעיניים מספקים מקור אנרגיה יציב ואמין, המגדיל את הביטחון האנרגטי. אנרגיה גרעינית הוא אחד המקורות הבודדים המספקים אנרגיה ללא פליטות פד"ח. עד כה "נחסכו" כ 56 ג'יגטון בזכות הכורים הגרעיניים, שהם כמות השווה לס"ה פליטות של כול העולם במשך שנתיים.

עד כה נוצרו כ 705 אלף טון של פסולת גרעינית רדיואקטיבית ורעילה. שום מדינה עדיין לא מצאה פתרון של קבע לאכסון בטוח, ארוך טווח של הפסולת, וכולה נשמרת באכסון ארעי, באתרי תחנות הכוח.
גל של סגירת תחנות, בגלל זיקנה, מתקרב. כ 200 מתוך 434 הכורים הפעילים ייסגרו עד 2040 – רובם בארה"ב, אירופה, רוסיה ויפן. השקעה גדולה תידרש לפירוק בטוח, וניקוי וטיהור האתרים של התחנות הנסגרות. [הכי טוב היה לבנות תחנות חדשות באותם אתרים].

עד כאן סיכום ה IEA. סיכום שלי: ספק אם תהיה עד 2040 מהפכה בתחום האנרגיה הגרעינית. יותר נכון: מה שהיה הוא שיהיה. אם תהיה פריצת דרך משמעותית באנרגיה גרעינית (ואני מקווה שתהיה) היא תתרחש בזמן יותר רחוק, בעתיד. (זה היה ניחוש שלי).

יעקב

תוספת: על אנרגיה גרעינית בסין.

לסין יש היום 18 GW  כושר ייצור חשמל גרעיני. יש לה עוד 28 GW  בבנייה שעשויים להיכנס לפעולה עד 2020. היעד הרשמי ל 2020 הוא 58 GW, אבל לא נראה שהם יכולים לעמוד ביעד זה. בהמשך, כדי לעמוד ביעד של עצירת הגידול בפליטות הפד"ח עד 2030, לפי ההסכם עם ארה"ב, הם צריכים כושר של 200 GW  גרעיני עד 2030.  אין שום אפשרות שיגיעו ליעד זה. כאשר התרחשה התאונה הגרעינית בפוקושימה, ב ,2011 הם הפסיקו להנפיק רישיונות חדשים. ב 2012 הכריזו על המשך תהליך הרישוי, אבל שום רישיון חדש לא הונפק מאז. לסין גם אין יכולת לייצר (כושר ייצור תעשייתי) כול כך הרבה כורים ברווח הזמן הזה – עד 2030. הם ממתינים כעת להפעלת הכור הראשון מדגם AP1000, הדגם שאימצו, בסוף 2015, כדי ללמוד לקחים ולראות כיצד ממשיכים עם שאר הכורים.

23 בנובמבר 2014

הטכנולוגיות הירוקות של היום לא יצילו אותנו.


את זה כותבים שני מהנדסים (בעלי תואר ד"ר מהאונ' היוקרתית סטנפורד) עובדי "גוגל". גוגל היא חברה מאד ירוקה, ומודאגת מהחורבן הצפוי בגין ההתחממות הגלובאלית הנוראית. גוגל הקימה בשנת 2007 מרכז מחקר שמטרתו לפתח אנרגיה ירוקה זולה, שתהייה זולה מהאנרגיה המופקות מפחם. קראו למרכז בשם הפשוט RE<C (RE  = אנרגיה מתחדשת – renewables קטנה ,>, מ C – פחם). אחרי 4 שנים של מחקר מאומץ והשקעה של מאות מיליוני דולרים (אף מיליארדים) במיזמים שונים, הרימה גוגל את הידיים וסגרה את RE<C בשנת 2011, לאחר שהודיעה שהמשימה קשה, ושיש אחרים, יותר טובים ממנה שאמורים להמשיך במלחמה.

כעת פרסמו שני מהנדסים, רוס קונינגשטיין ודויד פורק מאמר המסביר מה דרוש באמת כדי להציל את כדור הארץ – מבחינת מקורות אנרגיה. הם עבדו קודם בגוגל בפרויקט RE<C – ואחרי שהוא נסגר, המשיכו במחקר שלהם, במימון גוגל, כדי לענות לשאלה.  הם כותבים (תרגום, תמצית וניסוח שלי):
"בתחילת המחקר ב RE<C גישתנו הייתה דומה לזו של מרבית שוחרי הסביבה – האמנו שעל ידי שיפור מתמיד בטכנולוגיות הקיימות לייצור אנרגיה מתחדשת נצליח למנוע שינויי אקלים הרי אסון. אנו יודעים כעת שזו תקוות שווא. הגענו למסקנה שאפילו כולם אימצו והתקינו אנרגיות מתחדשות בקנה מידה גדול, עדיין לא היה עוזר הדבר לצמצום משמעותי בפליטות הפד"ח. הניסיון להילחם בשינויי האקלים באמצעות הטכנולוגיות הירוקות הידועות היום פשוט לא עובד, דרושה גישה שונה מן היסוד."

"RE<C השקיעה בפרויקטים גדולים של אנרגיה מתחדשת (בין השאר בתחנת הכוח הסולארית הענקית והכושלת באייבנפה), במגוון רחב של טכנולוגיות. אולם, כאשר הגיעו למסקנה שלא יצליחו להפיק אנרגיה מתחדשת במחיר זול מאנרגיה פחמית, החליטו לסגור גוף המחקר, אך הטילו לעינו את המשימה ללמוד מן הכישלון והנחות היסוד ולהסיק מסקנות".  

ממשיכים המהנדסים: "היו בידינו נתונים רבים כולל ממחקרים אחרים שגוגל הזמינה. הנחנו את ההנחות הכי אופטימיות  שאפשר על קיטון עתידי במחירי האנרגיה המתחדשת ואגירת האנרגיה. לפי תרחיש אופטימי זה מסוגלת ארה"ב להקטין את פליטות הפד"ח שלה ב 55%, עד 2050, ביחס לתרחיש של עסקים כרגיל. המקורות המתחדשים מוגבלים הן במגבלות גיאוגרפיות (לא בכול מקום יש מספיק שמש או רוח), והן מגבלות של תזזיתיות. הם גם לא נותנים מענה לצרכים של תחבורה, חקלאות בניין ותעשייה. אפילו יתגשם התרחיש הכי טוב ואופטימי (55% הפחתה) האם זה ישיג את ההצלה האקלימית המיוחלת? על פי מחקרים שפרסם ד"ר ג'ים האנסן – זה לא מספיק. .. זה מציג את עבודתנו ב RE<C באור חדש. לא רק ש RE<C נכשלה בהשגת המטרה של יצירת אנרגיה מתחדשת במחיר זול מאנרגיה פחמית – אלא אפילו הושגה המטרה, זה לא היה מספיק כדי למנוע את שינויי האקלים והנזקים שלהם."

"הגענו למסקנה שלא מספיק שמקור האנרגיה המתחדש יהיה יותר זול מהפחמי, הוא צריך להיות כול כך הרבה יותר זול כדי שיתמרץ את כול המשתמשים (מפעלים, תחנות כוח, תחבורה) לוותר על תשתיות האנרגיה הקיימות (שכבר נבנו ושולמו) ולהשקיע במעבר מהיר לתשתיות חדשות – מעבר תוך זמן קצר יחסית של נגיד 40 שנה."

"בשוק האנרגיה יש יתרון גדול למערכות מבוזרות – כלומר מערכות קטנות, מקומיות, שכול מפעל או צרכן יכול להתקין בעצמו, בשטח שלו, ללא תלות בחברות כוח גדולות. כמו כן יש יתרון למקורות אנרגיה זמינים ( dispatchable – כלומר: שניתן להפעיל אותם ולכבותם לפי הצורך, מתי שצריכים, וגם ניתן להגביה או להנמיך לפי הצורך). מערכות כאלה, במחיר טוב, יש להן סיכוי לחדירה מהירה לשימוש – אבל מערכות כאלה לא קיימות היום – אנו זקוקים לפריצת דרך מהפכנית בתחום הפקת האנרגיה".

"אבל, גם זה לא יספיק. כדי למנוע את נזקי האקלים, לפי המודלים של האנסן, לא מספיק להפסיק ולפלוט פד"ח. חייבים לנקות את הפד"ח העודף שכבר פלטנו עד כה – ושעלול להישאר באטמוספרה מאות שנים ולהמשיך לחמם. אנו חייבים לנקות, או לספוג את הפד"ח מהאטמוספרה. שתילת עצים לצורך זה הוא צעד טוב אבל לא מספיק, צריך טכנולוגיה חדשה שלא קיימת עדיין. שיפורים בטכנלוגיות הקיימות היום אינם מספיקים. מהן הטכנולוגיות החדשות, המהפכניות, שיפתרו את הבעיה? איננו יודעים".

המחברים גם אומרים שהשיטות הנוכחיות של הטלת מיסים או מגבלות על הפחם, וסבסוד האנרגיה המתחדשת הנוכחית לא יכולות לעבוד. רק מקור אנרגיה זול בצורה מהפכנית לעומת המקורות הקיימים יכול להוביל לביצוע ההשקעות האדירות הנחוצות כדי לשנות את תשתית האנרגיה העצומה של החברה המודרנית. לבסוף הם מעלים הרהורים וספקולציות, מתחום המדע הדמיוני, על פתרונות אפשריים – כמו למשל: כור היתוך גרעיני שמייצר חשמל ישירות, בלי חימום מים ויצירת קיטור המריץ טורבינה וגנרטור.
המסקנה שלהם: דרוש, דחוף, הרבה יותר מחקר בתחום מקורות האנרגיה. מסקנה נוספת שמשתמעת מדבריהם (אבל הם מפחדים להגיד זאת במפורש) היא שההשקעות האדירות באנרגיות המתחדשות של היום (מאות מיליארדי דולרים בשנה), בטכנולוגיות הקיימות היום,  הן ברכה לבטלה – הן לא מסוגלות להשיג את ההצלה האקלימית המיוחלת.

בעולם של הפעילים הירוקים מתפרסמים חדשות לבקרים, עשרות "מחקרים", חתומים על ידי בעלי תארים אקדמיים מכובדים, המראים, כביכול, כיצד ניתן, תוך 10-20 שנה, לעבור לעולם שמקבל את כול האנרגיה, 100%, ממקורות מתחדשים. (כך למשל, תכנית מהפכת האנרגיה בגרמניה שמה לעצמה ליעד לספק 100% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים). זה מדע דמיוני, אלו פנטזיות, האנשים האלה לא יודעים מה הם מדברים, הם חיים בעולם דמיוני.

הנה כאן בדיקה מפורטת המגיעה למסקנה שלא ניתן להגיע אפילו לאספקה של 100% מהחשמל (להבדיל מ 100% מהאנרגיה כולה, שהיא דרישה הרבה יותר גדולה) – ממקורות מתחדשים. הבדיקה הזו מבוססת על נתוני אמת על שיעור ההפקה של מקורות מתחדשים.


יעקב

18 בנובמבר 2014

גרמניה יורדת מ"יעדים" אקלימיים.


המלחמה באקלים עובדת באותה שיטה כמו תכנית החומש במדינות קומוניסטיות. בתכניות החומש, הממשלות הקומוניסטיות קבעו יעדים – למשל: ייצור הפלדה יגיע ל X  טון, ייצור הנעליים ל Y זוגות וכו'.  באותה צורה הכריזו ממשלות אחדות על יעדים  אקלימיים עד שנת 20xx יפיקו y%  מהאנרגיה ממקורות מתחדשים, או יקטינו את הפליטות ב z% . כמו במדינות הקומוניסטיות בעבר, כך גם יעדים אלה אינם אלא משאלות לב, או פטפוטי סרק, שאין בינם לבין המציאות שום קשר.

כעת הודיע שר הכלכלה והאנרגיה של גרמניה שהשגת היעדים האקלימיים לשנת 2020 לא אפשרית. היעד השאפתני והיפה היה 40% הפחתה בפליטות עד שנת 2020, לעומת 1990.

(שימו לב: היעדים האקלימיים באירופה מתייחסים תמיד לשנת הבסיס 1990 – למה? כי ב 1990 הייתה שנת שיא הפליטות, אח"כ נסגרו מאות בתי חרושת מיושנים של העידן הקומוניסטי שנפל בסוף 1989, והייתה ירידה גדולה בפליטות, שלא קשורה במלחמה באקלים. את הירידה הזו, כ 25% בגרמניה, אוהבים לספור כ"הישג אקלימי". ראו גרף כאן. בארה"ב היעדים מתייחסים לשנת הבסיס  2005 - למה? כי זו הייתה שנת השיא בפליטות, אחריה היה המשבר הכלכלי של 2007-9 שהביא לירידה יפה בפליטות. שוב – "הישג" שלא קשור למלחמה באקלים. ייקח לארה"ב הרבה שנים כדי לרדת לרמת הפליטות שהיו בה ב 1990. אז למה לסבול מתסכול בגלל אי ירידת הפליטות? במקום זה בוחרים שנת בסיס יותר נוחה).

שר הכלכלה של גרמניה, סגן הקנצלר, סיגמר גבריאל,  אמר: "ברור שהיעד הפחתת הפליטות לשנת 2020 אינו בר השגה. איננו יכולים לרדת מפחם בין לילה". אפילו אם יסגרו את תחנות הכוח הפחמיות יחסכו רק כ 40 מיליון טון פליטות בשנה, בעוד היעד מחייב לחסוך (להקטין) 62-100 מיליון טון מדי שנה. ואם יסגרו את התחנות הפחמיות מאיפה ייקחו חשמל? כמובן – הכרזה זו עוררה את הזעם של החוגים הירוקים בגרמניה ובמפלגה הסוציאל דמוקרטית שגבריאל הוא מנהיגה. זה נורא מתסכל כשהפנטזיות שלך לא מתגשמות, אבל היעדים האלה מעולם לא היו יותר מאשר משאלות לב בלתי מציאותיות.

מה התכנית של גבריאל למלחמה באקלים? הוא לא אומר, חס וחלילה, שצריך לרדת מאשליית המלחמה באקלים והיעדים. לא. יש לו תכנית, אל תדאגו. הוא אומר שגרמניה לא יכולה להילחם לבדה, וצריכה לפעול במסגרת האיחוד האירופי. הוא אומר שהאיחוד האירופי צריך להחיות את התכנית הגוססת של מכסות פליטה סחירות, המטילות מס על פליטות. זה מה שיוביל, לדעת גבריאל, להורדה בפליטות, זו הדרך הנכונה!

מה שגבריאל אומר הוא בעצם שגרמניה צריכה להתנער מפעולת הפחתה עצמאית, ולתפוס מחסה תחת המטריה האירופית. הוא יודע היטב שהאיחוד האירופי לא יעלה את המס על פחם, כי מדינות אחדות מתנגדות לכך (בייחוד פולין) ולכול מדינה יש זכות ווטו בהחלטות האיחוד. בקיצור: הוא יודע שהיעדים האלה והמלחמה בפליטות זה משהו שלא יקרה. אבל, כדי שלא יאשימו אותו בכפירה בעיקר הוא מעביר את הכדור לאיחוד האירופי, ומסיר מעל עצמו את האחריות. חרתא-ברטא.

יעקב

11 בנובמבר 2014

דיסאינפורמציה של ההמון.

ככה מכנה שר הכלכלה והאנרגיה הגרמני את "יעדי האקלים" של גרמניה. יעדים קל מאד לקבוע, זה לא עולה כסף, וגם מחמם את הלב. וואו! 40% הפחתה בפליטות עד 2020! איזה יופי! זה היעד שקבעה לעצמה גרמניה (40% הפחתה ביחס ל 1990). וזה יעד יפה מאד, בייחוד אם משווים אותו ליעד של האיחוד האירופי, העומד רק על 27%. לא לשווא כינתה הקנצלרית מרקל את היעד האירופי "בלתי שאפתני". היעד הגרמני הרבה יותר שאפתני ומחמם את הבטן. שרת איכות הסביבה הגרמנית, ברברה הנדריקס מתעקשת שגרמניה צריכה לשמש דוגמה לעמים, ולעמוד ביעדים הגבוהים שהציבה לעצמה.

אלא, שבשביל לעמוד ביעד הזה צריך יהיה לסגור כ 15-20 תחנות כוח פחמיות, עד 2020. זה לא יקרה, אומר זיגמר גבריאל, שר הכלכלה והאנרגיה של גרמניה. מאיפה ניקח חשמל? "זו אשליה לחשוב שאנו יכולים גם לסגור את התחנות הגרעיניות וגם את הפחמיות." הוא עומד להציע, בקבינט, בישיבה ב 3 לדצמבר, דחייה ב"יעדים" האקלימיים.


הירוקים יש להם בטן מלאה על גבריאל. הם בטח לא אוהבים את כול תחנות הכוח הפחמיות שאושרו ונמצאות בהקמה, ואת העלייה בפליטות בגרמניה. גרינפיס עשו הפגנה וזרקו ערימה של פחם בפתח משרדו של גבריאל. גבריאל קיבל את ההפגנה בברכה. "יש לנו מה לעשות עם הפחם" הוא אמר.

הקיצונים הירוקים, האוטופיים, שונאים פחם, ממש שנאה עזה. ומאיפה חשמל? לא מעניין אותם. שישבו בחושך, מצדם. מזל שגבריאל, מנהיג המפלגה הסוציאל דמוקרטית שבקואליציה, יותר מציאותי מהם (מהגברות מרקל והנדריקס). הוא יודע שלשבת בחושך תהיה אופציה לא כול כך אהובה על הציבור.

יעקב

9 בנובמבר 2014

הפחם – דלק העתיד

בניגוד לתקוות הרומנטיות על עתיד ירוק יותר – העובדות בשטח ברורות: הפחם הוא הדלק הדומיננטי, ולא רק היום אלא לפחות עד 2040 וכנראה הרבה מעבר לזה. זאת לא הערכה או נבואה או תחזית – זאת עובדה. כתבנו כבר על תחנות הכוח הפחמיות הרבות שנבנות בעולם ותמשכנה לפעול לפחות 30-40 שנה. מאמר ארוך של רוברט ברייס מביא את כול הנתונים, כולל מקורות. הנה כמה פירורי מידע מהמאמר.
הפחם הוא הדלק שצריכתו גדלה יותר מהצריכה של מקורות אנרגיה אחרים, מאז 1973. מאז 2003 גדלה ההפקה של אנרגיה מפחם פי 9 מהגידול באנרגיה מרוח ופי 40 מהאנרגיה הסולארית. כלומר – כמה שהירוקים מתגאים ושמחים מהגידול המהיר (לדבריהם) באנרגיית רוח ושמש – הפחם גדל פי 10 או יותר באותן שנים. 9 ארצות גדולות שנסקרו במאמר מתכננות להקים כ 500 תחנות כוח פחמיות גדולות, חדשות, בשני העשורים הקרובים – תחנות שיעבדו, מן הסתם, 40 שנה לפחות. הפחם הוא הדלק העיקרי שעוזר להקלת העוני ושיפור רמת החיים – אין לו תחליף.


הגרף מתאר את שימושי האנרגיה בעולם, לפי מקורות, ב 2013. הוא מדבר בעד עצמו. זאת אחרי עשור לפחות של פיתוח "מואץ" של מקורות מתחדשים – שמש ורוח. בשנת 2013 (למשל) גדלה התפוקה באנרגיה מרוח ושמש ב 20-30% (לעומת השנה הקודמת), אך האנרגיה שנוספה מפחם הייתה פי 3 מהאנרגיה מרוח ושמש.

בגרף הבא רואים את הגידול בהפקת אנרגיה ממקורות שונים בעשור שבין 2003-2013.


בהמשך סוקר המאמר את התכניות של גידול באנרגיה ב 9 ארצות גדולות (סין, הודו, גרמניה, אינדונזיה, יפן, פקיסטן, פולין, דרום קוריאה ורוסיה). כאמור – הן מתכננות, ביחד, כ 500 תחנות כוח פחמיות חדשות. בארה"ב הטילה EPA  (סוכנות הגנת הסביבה) ווטו מעשי על בניית תחנות פחמיות חדשות. שם בונים בעיקר תחנות גזיות... לא ברור אם האיסור הזה לא יבוטל בעתיד, אבל הוא לא משנה ברמה העולמית. כמות התחנות הפחמיות ההולכת ונבנית בכול העולם מצביעה על עלייה עולמית ברורה בשימוש בפחם, ואת זה רואים בגרף הבא המפרט את צריכת הפחם העולמית עד היום, כולל תחזית עד 2035.


הודו, למשל, מתכוונת להגדיל את כריית הפחם בתחומה פי 2 בחמש השנים הבאות.
מדוע עולה הצריכה בפחם בקצב כזה גדול? כי יש בעולם אולי 2 מיליארד בני אדם שאין להם חשמל (ולכן גם לא תעשייה ופרנסה) והם רוצים חיים טובים כמו כולם – כלומר רוצים חשמל. אין דרך לספק להם חשמל ללא פחם – בכול אופן פחם היא האופציה הזולה והמהירה ביותר. בטבלה בהמשך רואים כמה אנשים חוברו לחשמל, בכול העולם, בין 1990 ל 2010, לפי הדלק:

הפחם הוא המקור (או הסיבה) ל 44% מפליטות הפד"ח (השאר זה בעיקר נפט).
דו"ח ה IPCC  (של האו"מ) – קבע שחייבים (ממש חייבם!) להוריד את הפליטות ב 40-70% עד 2050, ו ב 100% עד 2100 – אחרת כדור הארץ יישרף (כלומר יהיו נזקים בלתי הפיכים) בגלל ההתחממות הגלובאלית. הנתונים שלמעלה מבציעים שעד 2040 לפחות תהיה רק עלייה ניכרת בפליטות הפד"ח, ולא שום ירידה. הירידה בפליטות פשוט בלתי אפשרית, לא חשוב כמה יטיפו ומה ייעשה. ההטפות הן דיבורי סרק, לקוחות מעולם של אוטופיה. אין שום אפשרות לכפות על בני אדם עוני וחושך, ואין אפשרות לספק להם אנרגיה ללא פחם ופליטות.

יעקב