צילום: ויקיפדיה ( )
הסיפור שלה ארוך ומיגע, הנה
קיצור תולדות: על הקמת תחנת כוח פחמית חדשה, צמוד לתחנה הקיימת באשקלון הוחלט בשנת
2001. חברת החשמל צפתה עלייה בביקוש החשמל שמחייבת הקמה של שתי יחידות ייצור של
630 MW כ"א – ס"ה 1260 MW, מונעות בפחם שהיה הדלק
הזמין אז. תהליך התכנון והרישוי נמשך עד שנת 2008 (7 שנים) וכאשר הכול היה ערוך
ומוכן לתחילת הבנייה עצמה קרו מספר התפתחויות בלתי צפויות. ראשית: זכינו בפיס –
והתגלו בישראל מרבצי גז גדולים – תמר ולוויתן. כול עוד יש גז עדיף שתחנות הכוח
יעבדו על גז – אין בכלל וויכוח – זה יותר
זול, יותר נקי, וזה "שלנו" (לא מיובא).
ההתפתחות השנייה הייתה התגברות ההיסטריה האקלימית, וההתנגדות
האמוציונלית לפחם, ובעקבותיהם – שורה של הפגנות והתנגדויות ששיאן בג"ץ. אחרי וויכוח סוער, שונתה ההחלטה המקורית –
והוחלט להקים את התחנה כ"דו דלקית" – דהיינו: תפעל בגז, כול עוד יש גז,
אבל תוכל לפעול גם בפחם אם יתעורר הצורך, כדי לשמור על הביטחון האנרגטי. החלטה
הגיונית, הצרה היא שמבחינה טכנית הקטע של "דו דלקי" הוא בעייתי –
פירושו, בעצם, להקים שתי תחנות צמודות (שפירושו עלות גבוהה יותר) – אחת על גז ואחת
על פחם – הטכנולוגיות שונות ולא יכולה אותה תחנה לעבוד גם על גז וגם על פחם בלי
לפגוע ביעילותה, כלומר החלקים המשותפים
קטנים. בכול זאת עדיף ככה – הקמה של תחנה דו דלקית – מאשר הקמה של שתי תחנות
נפרדות – בגלל בעיות של מציאת ואישור אתרים, ותהליך רישוי מסובך.
ההתפתחות השלישית היא, שבעוד הברבורים על אשקלון D נמשכים הוקמו שלוש תחנות גזיות פרטיות גדולות –
שתיים כבר עובדות והשלישית אמורה להתחיל בשנה הבאה. תחנה פרטית רביעית אושרה אבל
עוד לא החלו בהקמתה. הוקמו גם כמה תחנות כוח פרטיות יותר קטנות. שוב – היה זה הגז
שאיפשר הקמת התחנות האלה. ההתפתחות הרביעית היא ירידה בביקוש – כלומר התחזית של
העלייה המתמדת בביקוש לחשמל לא התממשה, העלייה היא יותר קטנה מאשר חשבו. ההתפתחות
החמישית היא (התרחשה רק לאחרונה) שחברת החשמל מקיימת מגעים עם הרשות הפלשתינית להקמה של
4 תחנות כוח ברשות (גם על גז) – וזה יקטין עוד יותר את הביקוש בישראל.
ההתפתחות השישית היא התפרקות חברת החשמל – חברת
החשמל בגרעון גדול, הרפורמה שאמורה ל"הסדיר" אותה תקועה נכוח התנגדות
העובדים. חברת החשמל למעשה נשלטת על ידי וועד
עובדים לוחמני שמשתק אותה לגמרה. התוצאה: אין כסף לבניית התחנה החדשה, והאוצר מסרב
(בצדק) לשפוך כסף בלי סוף לבור בלי תחתית ששמו חברת החשמל.
אפשר, אם כן, לאמור "ברוך שפטרנו" על תחנת הכוח אשקלון D ? לכאורה – כן – כרגע – כן, אפשר להסתדר
בלעדיה. אבל צריך לזכור את הנקודה של בטחון אנרגטי. צריך רזרבות כושר ייצור, צריך
מקדמי בטחון, צריך גיוון בדלקים (לא לשים את כול הביצים בסל אחד). התחנה הפחמית
הוותיקה בחדרה כבר פועלת יותר מ 30 שנה – יש בלאי, צריך לחדש ציוד במוקדם או
מאוחר. יכולות להתרחש תקלות. חברת החשמל בעייתית. מבזבזים כסף גדול על אשליות
ירוקות.
מכול הסיבות האלה אינני חושב שמצב הביטחון האנרגטי שלנו טוב. אילו
היחידות האלה באשקלון היו כבר קיימות ופועלות (כפי שצריך היה להיות), מצבנו היה
יותר טוב.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה