דפים

23 ביוני 2013

הגז בישראל - שאלות ותשובות



התקשורת בישראל מוצפת בדיונים הרצופים בהטעיות ודמגוגיה בכל האמור בייצוא הגז מישראל. ידידינו דני איזיקוביץ, אלעד וחובב סייעו בריכוז שאלות ותשובות נפוצות בנושא. הנכם מוזמנים להציע שאלות ותשובות נפוצות נוספות שלא כיסינו והטובות בהן יוכנסו לפוסט.

1) המדינה מכרה היתר לחיפוש גז, האם ההיתר אמור לכלול גם את הזכות למכירת הגז?
התשובה: כן. המדינה מכרה היתר, בתמורה לתמלוגים עתידיים בגובה 12.5%. ההיתר מאשר ליזמים לעשות עם מה שהם מוצאים מה שהם רוצים בכפוף למגבלות סבירות (אותן ניתן להטיל על פי החוק). 

2) בתהליך המכירה, מי שילם למי. האם המדינה שילמה לתשובה וחבריו שיחפשו גז (כלומר outsourcing) או שתשובה וחבריו שילמו למדינה על "הזכות" לחפש גז?
תשובה:  המדינה לא שילמה, זה לא אאוטסורסינג. המדינה הזמינה יזמים לבקש רשיונות כאשר הבטיחה לבעלי רשיון, אם יעמוד בתנאי הרשיון, בעלות על כל הגז שימצא וזכות למכרו למי שיחפוץ.

3) במה שינה חוק ששינסקי את החוזה המקורי עם חברות הגז? 
במילים אחרות: מה המיסוי (החלק של המדינה) בחוק ששינסקי לעומת חלקה בחוזה המקורי שחתמה עם היזמים?
תשובה:  ההסכמים המקוריים עמדו על מיסוי של 12.5% וייצוא חופשי. ההסכמים לאחר וועדת ששינסקי עומדים על 60% מיסוי ונכון ל 23.06 הממשלה מגבילה את הייצוא ל 40% מהתוצרת. 

4) האם מחירי הגז בעולם באמת בעליה?

תשובה: תשובה מורכבת, אבל בגדול אין מדד משמעותי בנושא בגלל בעיית השינוע של הגז. סביר שבעתיד בעיית השינוע תיפתר והמחירים ירדו.יחד עם זאת חשוב לציין שבארה"ב וסין מתחילים ייצור המוני בטכנולוגיה חדישה של גז מפצלי שמן (SHALE GAS), יש שם עתודות ענק והמחיר צפוי לרדת אחרי שארה"ב תסיים לגבש את מדיניות היצוא שלה (ניתנים כבר היתרי יצוא מצומצמים) והשוק יוצף בגז אמריקאי. כמו כן צפוי גידול משמעותי בהיצע הן מכיוון מזרח אפריקה (תגליות ענק במוזמביק טנזניה קניה), ומכיוון הקטב הצפוני. בסך הכל ההימור שמחיר הגז בעוד 21 שנה יהיה גבוה משמעותית מהיום - אין לו בסיס.

5) ומה לגבי אנגליה? על פי לא מעט פוליטיקאים נטען שהאנגלים יצאו את הגז שלהם והיום הם מייבאים בעלויות גבוהות בהרבה, אז מה נכון?

תשובה: הגז הבריטי נמצא בשנות ה 60, ייצוא הגז הבריטי החל רק ב 1998 כחלק ממהלך מתוכנן של מסחר בגז. מחירי הגז לא עברו שינוי משמעותי לאחר מהלך הייצוא.  לקריאה נוספת כאן.

6) אז אם הם כל כך צודקים, למה לא שומעים אותם מתראיינים לשום מקום? למה החברות שותקות?

תשובה: כי במצב הנוכחי אין להם שום אפשרות להגן על עצמם. אם הם יטענו שזו זכותם מתוקף החוזה אזי יטענו שהם קפיטליסטים חזיריים. אין להם באמת דרך לתקוף את הבעיה הזו, ומעל לכל לתקוף זו הגנה רעה למדי כאשר אתה עומד מול ההמון. במקרה כזה, אולי כן שווה לשמוע את ההרצאה המעניינת של יורם טרובוביץ שלא ממש קיבל במה בתקשורת, כאן.




7) אבל, בכל זאת. ברור לכולנו שמאגרי הגז בעולם ילכו ויתדלדלו לאורך השנים. האם לא עדיף לשמור אותם לעצמנו?
תשובה:  המילה ברור, ברורה בעיקר לפוליטיקאים שמחפשים לנצל את כוחו של ההמון,כאשר ההמון לא ממש בקיא בפרטים.  כאשר מציצים בדו"ח הבא על עליית שפע הגז בעולם מבינים שזה לא ממש ברור, אלא להיפך, כאן בבלוג הירוק. כמו כן חשוב לציין שיתכן שבעוד 25-30 שנה העולם יעבור למדיניות חדשה של הפקת חשמל (נניח מאנרגיה גרעינית). מה יקרה אם נגלה שנשאר לנו המון גז אבל הוא כבר לא שימושי? זה עוד לפני שמזכירים את ההפסדים של המדינה ממשקיעים שכבר לא יגיעו מאחר והם מודעים לכך שהמדינה עשויה לשנות הסכמים באופן רטרואקטיבי.


על התחזיות האופטימיות ביחס לשפע בשוק האנרגיה לעשרות השנים הבאות כתבנו כאן. 

מעל: תחזית זמינות משאבי אנרגיה עולמיים מתוך דו"ח המכון הפדראלי למדעי האדמה והמשאבים בגרמניה

8) מה לגבי הטענה שהגז שייך לנו, לתושבים, הוא לא שייך למי שמצא אותו ואיך בכלל המדינה יכולה למכור משהו שהיא לא ידעה שהוא קיים.
תשובה: המדינה מכרה את ההיתר מתוך ידיעה שהיא לא יכולה למצוא גז. המדינה ניסתה לא מעט ניסיונות כושלים והגיעה למסקנה שעדיף לה לפנות למגזר העסקי. אם המגזר יצליח המדינה תרוויח (זה מה שקרה בפועל). ההצלחה הייתה כל כך גדולה שהמדינה התחרטה. ללא המשקיעים, לא היינו מקבלים גם את התמלוגים של 12.5% ובטח לא של 60% או התמלוגים מייצוא הגז. ע"פ נתוני משרד האנרגיה בוצעו בישראל כ-480 קידוחי נפט וגז ביבשה ובים ואלו לא הניבו כמויות מסחריות משמעותיות (מלבד שדה חלץ שהתגלה על ידי חברת הנפט האנגלו עירקית IPC ושהניב כמויות קטנות יחסית), כמוצג באיור, להלן, עד שנת 1990 התגליות המשמעותיות היחידות הושגו בעזרת שיתוף פעולה בינלאומי (חלץ, ים).

איור: מיפוי קידוחים פוריים ועקרים מגילויי חלץ 1955 ועד קידוח ים 1990.
ביאור: בצד שמאל מיפוי 480 קידוחי הגז והנפט בישראל (אתר משרד האנרגיה, מעודכן לשנת 2010) מול ניתוח עקומת הגילויים המצטברת של הרזרבות (בשווה ערך למיליוני חביות נפט בציר האנכי), המספר מעל הציר התחתון הינו המספר הכרונולוגי של הבאר שהתגלתה על ציר של מספר הקידוחים העקרים שבוצעו. מעל האות (O ) מייצגת שדה נפט והאות (G ) מייצגת גז. תאריכי הגילוי ליד שם השדה ( מקור: Dan Gill, GSI, 1992 ).
ניתן להתרשם מן התמונה המגלה מציאות של ריבוי קידוחים עקרים ללא ממצאים מסחריים משמעותיים. (ההצלחה היחסית של קידוח כוכב מהווה למעשה המשך של חלץ). התמונה חושפת כי ללא ידע בינלאומי (שאחראי להשגים בחלץ ובקידוחי הים) לא הצלחנו להגיע לתגליות משמעותיות.

24 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

שאלה: למה ברוני הגז יכולים להתעשר מייצוא הגז שלנו,בלי לתת לנו חלק?
תשובה: ראשית הממשלה שלנו מרויחה ישירות מהייצוא בגלל התמלוגים. אם היא תנתב רווח זה להורדת מיסים, כולנו נרויח. שנית ייצוא של גז יחזק את השקל ויגדיל את כושר הקניה של כולנו. חלק מהייצואנים עלול להפגע, אך מצד שני כולנו נרויח מוצרי ייבוא זולים יותר. אם יורדו המיסים, גם הייצואנים שנפגעו משער השקל ירויחו מכך.

יעקב אמר/ה...

בקיצור: יש אוצר במעמקי האדמה, מתחת לים. יש הרבה יותר גז מאשר אנו עשויים לצרוך בעשרות השנים הקרובות. השאלה היא האם להפיקו ולמכור חלק לחו"ל, תמורת רווחים נאים לכולם (למדינה, לאזרחים ולבעלי הזכיון), או להשאיר את האוצר באדמה ללא ניצול, תוך ספקולציה מפוקפקת שאולי בעוד 50 שנה יהיה שווה יותר.

יעקב אמר/ה...

בקשר למחירי הגז העתידיים: כבר עכשיו המחירים בארה"ב הם בערך 1/3 מהמחיר הגבוה באירופה, בזכות הפראקינג.

בועז אמר/ה...

אנונימי, אנא בחר לך שם. בנוסף השימוש בכינוי ברונים הוא מוטעה ונובע ממניעים שליליים. יזמי הגז לא ירשו זכויות מאיש אלא השקיעו רבות על מנת לרכוש זיכיונות ולחפש תגליות.

יעקב אמר/ה...

הטענה שחוזה הוא קדוש (חוזה הזכיון לחיפוש גז) היא מוגזמת. חוזה אינו תורה מסיני. אם מישהו רוצה להשתחרר מהתחייבויות חוזיות הוא יכול לעשות זאת, אבל חייב לשלם לצד השני פיצויים על הנזקים שנגרמו.

פירושו - שאיסור ייצוא גז, המהווה הפרה של חוזה הזכיון שהמדינה חתמה, מחייב מתן פיצויים לבעלי הזכיון.

הברירה של המדינה ואזרחיה היא לשלם הרבה כסף פיצויים, עכשיו, כדי להשאיר את הגז באדמה, או לתת אפשרות ליזמים להפיק את הגז ולייצא (בהתאם לחוזה המקורי), והמדינה ואזרחיה ירוויחו מהמיסים והתמלוגים שהיזם משלם.

האופציה לאסור ייצוא, פירושה למנוע הקמת אסדת הפקה כעת (שדורשת השקעה של מאות מיליוני דולרים, של היזמים), וגם לשלם ליזמים פיצויים.

האפשרות השלישית היא הדרך הבולשביקית, שהייתה בשימוש נרחב תמיד בעבר: המדינה תשדוד (תלאים) את שדה הגז בלי פיצויים, ותשאיר את הגז באדמה.



uriapel אמר/ה...

טוב, עצרתי בנקודה מספר 1. על פי חוק הנפט סעיף 33 השר רשאי לדרוש הפקה לצורך התצרוכת הישראלית לפני שייאשר לייצא. סעיף זה היה קיים בחוק עוד לפני שתשובה היה אפילו קבלן בנין ובוודאי בעת קבלת ההיתר.

אם כן, על מה מבוססת הקביעה שלכם?

http://www.nevo.co.il/law_html/law01/315_001.htm#Seif36

אורי

דרור אמר/ה...


תשובה ליעקב:
" יש הרבה יותר גז מאשר אנו עשויים לצרוך בעשרות השנים הקרובות. "
- לא נכון. יש שם גז ל-25 שנה עם ייצוא ול 45 שנה ללא ייצוא. זה לא מה שכתבת.

"או להשאיר את האוצר באדמה ללא ניצול, תוך ספקולציה מפוקפקת שאולי בעוד 50 שנה יהיה שווה יותר."
- לא נכון. גם אם מניחים שהמחירים של האנרגיה עוד 25 שנה (לא 50 ) יהיו זהים להיום הייצוא לא משתלם, בגלל שישראל אינה יכולה לייבא גז במחיר הגז המקומי אלא רק דלקים כמו גז נוזלי שעולים פי 3 ממנו.

הספקולציה המפוקפקת היא זו שמחירי האנרגיה בעולם ירדו לפתע, רק בגלל שיש פצלי גז בעולם ועל סמך ניתוח שמתעלם ממגמות היסטוריות, מהנתונים בארה"ב, וממגמות ביקושים. ככה לא עושים ניתוח. באותה מידה אפשר לטעון שהיות ועתודות הגז ביחס לביקוש צוללות, יהיה מחסור חמור באנרגיה.


דרור אמר/ה...

"מעל: תחזית זמינות משאבי אנרגיה עולמיים מתוך דו"ח המכון הפדראלי למדעי האדמה והמשאבים בגרמניה"

אתם ממש מזלזלים בקוראים שלכם, אם אתם מביאים גרף כזה.

1. משאבי אנרגיה הם לא דבר הומוגני. לדוגמה רוב הפחם שנשאר בעולם הוא פחם בעל תכונות אנרגטיות פחות טובות שכאשר שורפים אותו מניב פחות אנרגיה, והוא נמצא במקומות שפחות נוח להגיע אליהם.
2. דבר דומה קיים לגבי עתודות הנפט והגז שאתם מציגים. גז קרוב הוא בעל פחת נמוך, גז שצריך להביא מקרקע הים מאבד 4-9% מהכמות עוד לפני שהגיע אל היבשה. גז בהנזלה מאבד 30-40% מהאנרגיה העצורה בו.
3. בלי קשר לכך, הדבר הרלוונטי הוא לא גודל העתודות דבר שמראה רק את ההיצע, אלא גם מה איך משתנה הביקוש. בגז ובנפט עד כה גודל המאגרים ביחס לביקוש נשאר דומה (אבל יחסית לביקוש , כמות הגז שמוצאים יורדת עם הזמן), גודל מאגרי הפחם ביחס לביקוש יורד בצורה דראסטית.
4. לא יודע איך להגיד לכם את זה, אבל גם אורניום הוא משאב מתכלה, ויש צורך בהגדלת מספר הכורים בעולם פי 10 כדי להתמודד עם הביקוש הקיים היום, שלא לדבר על הביקוש העתידי .
5. הביקוש העתידי מורכב מהכפלת הביקוש הקיים פי 4 כאשר 3 מיליארד אנשי מהעולם המתפתח מצטרפים ל-1 מיליארד תושבי המדינות המפותחות.

בועז אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
בועז אמר/ה...

אורי, אתה צודק. המדינה יכולה לעשות על פי החוק מה שהיא רוצה כולל לאסור על ייצוא בכלל. האם הפעולה הזאת סבירה? בהתחשב בכך שמדינת ישראל צורכת כ-7 BCM בשנה וגם אם הצריכה תעלה האם יש הגיון בפגיעה ביזמים על ידי אסור גורף כזה?

דרור אמר/ה...

האם מחירי הגז בעליה?
וודאי שכן. פשוט מסתכלים על המחיר של כל שוק גז בנפרד ורואים מה המגמה על פני שנים (ראלית או נומינלית המחיר עולה בכל השווקים).

https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdG0tbnBmVldNVE9hR1g5WW42S25ldEE&usp=drive_web#gid=0

שינוע הגז בעייתי בגלל מגבלות פיזקליות (להפוך גז לנוזל). לא סביר שאלה יפתרו בקרוב.

המחיר הראלי של הגז היום בארה"ב, לאחר מהפכת הפצלים, הוא כפול לעומת המחיר שם בשנות ה1990. ומחיר הגז המקומי בארה"ב עולה כי תעשיית הפצלים הפסדית.

מחיר הגז הנוזלי בייצוא מארה"ב עולה (מחירו כיום 12 דולר ונמצא במגמת עליה מתמדת -לדוגמה כפול מאשר מחירו בשנת 2006). הסיבה היא שגז נוזלי הוא מוצר תחליפי לנפט אבל הכמות שלו נמוכה בהרבה, לכן הוא נמשך למעלה למחיר הנפט - 18 דולר ליחידת אנרגיה.

דרור אמר/ה...

בועז, יש הגיון לפגוע ביזמים, אם הדבר מניב תועלת כלכלית מספיק חזקה לתושבי המדינה. סה"כ הגז הוא רכוש של תושבי המדינה והמדינה היא סוכן של הרכוש הזה.

אין סיבה לתת מתנות ליזמים רק בגלל שהם קיבלו זכיון לחיפוש והפקה. זה לא הופך אותם לבעלי הנכס.

אני בעד שהיזמים ירוויחו, אבל אם זה על חשבון התועלת הכלכלית של תושבי המדינה (בגלל ייבוא דלק חלופי, בהנחה שהמחירים היום לא עולים ולא יורדים) אז זכות זו צריכה להיות מוגבלת בהתאם, צריך להתחשב בתועלת הכללית של כלל החברה לא רק זו של היזמים.

בועז אמר/ה...

אנו חלוקים דרור. אזרחי המדינה אינם בעלי רכוש "פוטנציאלי" אלא אם מימשו את הפוטנציאל. ומי שמימש את הפוטנציאל הוא לא "אזרחי המדינה" אלא אלו שהשקיעו. אך ויכוח זה חורג מתחום הפעילות של הבלוג. התוצאה של ההתנהלות הנוכחית שאינה מכירה בזכויות קניין של היזמים תפגע בהחדרת הגז לשוק ותוביל לפגיעה הכלכלה ובסביבה.
ההשלכות של הפגיעה בזכויות קניין כפי שענה משרד האוצר בשעתו לבית המשפט ודאיות: "היקפם והשלכותיהם של נזקים תדמיתיים אלה לאטרקטיביות ההשקעות בישראל קשים לכימות, הגם שלהערכת המדינה הם ודאיים. השפעתם על פרויקטים אחרים עלולה להיות חמורה, הן במובן ההסתברות להצלחת המיזמים החדשים, והן במובן המחיר שאותו תידרש המדינה לשלם בגינם. זאת, בשל הגדלת פרמיית הסיכון בעיני המשקיעים, ובשל הקטנת מספר המציעים שיסכימו להשתתף במיזמים אלה".

בועז אמר/ה...

דרור, או שתצטט מחירים בדולרים או שתקרא לזה מחיר ריאלי. זה לא הולך ביחד. תשווה את המחיר של כמות גז או נפט לסחורה אחרת ואז תגלה אם המחיר על או ירד. דולרים הם לא מדד ריאלי. (המס הזה שנקרא אינפלציה עובד שעות נוספות)

בועז אמר/ה...

להלן מחירי סחורות, תשווה את זה למחיר אנרגיה.
http://www.fao.org/worldfoodsituation/foodpricesindex/en/

דרור אמר/ה...

בועז, לא רק אנחנו חלוקים. אתה חולק גם על החוק הקיים וגם על פסיקה ברורה של בית המשפט העליון בנושא. לא ברור למה אתה ממהר לזלזל בזכות הקניין שלי. מדוע להעניק הטבות ליזמים בחינם?

האם זכיין של מקדונלדס הופך להיות הבעלים של המקדונלס בגלל שהוא השקיע בפרסום? מה הקשר בין השקעה לבין בעלות?

אני מבין את טענת האוצר, אבל אני חולק עליהם. איני רוצה במשיכת "משקיעים" שבעצם יוצרים הפסדים למשק. בזה אין הגיון.

חושב מכך, כפי שעולה ממחקרים של אסמילגו ושות', מה שחשוב במשיכת השקעות הוא כיבוד של כללי משחק, הוגנות, שקיפות שלטונית ויושרה. אם השלטון נוהג לצ'פר חלק מהיזמים (תשובה ודלק) על חשבון שאר השחקנים, אם החלטות נעשות מאחורי דלתיים סגורות ומשיקולים לא לעניין (לובי פוליטי), זה מושך "משקיעים" מושחתים שמדרדרים את כלכלת המדינה.

בועז אמר/ה...

"זכות הקניין שלך" כפי שאתה משתמש במונח היא בעצם טענה לרכוש שלא יצרת או הרווחת על חשבון אחרים. עובדה זאת לא תשתנה אם תצטט חוקים או שופטים שטעו בפרשנותם למושג.
המשקיעים בתחום הגז לא "יצרו הפסדים" אלא רווח עצום. אבל אתה כנראה חי בעולם "שיחדש" בו ההפסדים האמיתים שנגרמו על ידי המדינה לאזרחיה לא נחשבים כהפסדים והרווחים שנבעו מהזמנת משקיעים לישראל הם בעתם "הפסדים".

בועז אמר/ה...

דרור אתה מאשים שאנו מזלזלים בקוראים ומביא ספקולציות במקום נתונים.

דווקא הדו"חות של מכונים רציניים באירופה ובארה"ב מדגימים את עליית זמינות המשאבים העולה, למרות החזון המלתוסיאני שאתה מקדם.

גם הפעם הטכנולוגיה והידע מובילים במירוץ שלטענתך נדון היה לכישלון לפני עידנים.

דרור אמר/ה...

בועז לפני שאתה נגרר להאשמות, הנתונים שלי הם הבנק העולמי (מחירים), ועל סקר האנרגיה הסטטיסי של BP (כמויות).

הנתונים שהם מראים - המחירים של כל סוגי האנרגיה נמצאים בעליה . פרוש הדבר הוא שהשוק מאותת לנו שאנרגיה הופכת להיות דבר יותר נדיר.

איך זה יכול להיות אם יש לנו יותר מאגרי נפט או גז? פשוט, כי זה לא רלוונטי. מה שרלוונטי הוא כמה מאגרים יש ביחס לצריכה.

הטכנולוגיה מצליחה למצוא עוד ולעלות את הביקוש, אבל ההיצע גדל בקצב מהיר יותר.

מה זה "זמינות המשאבים" איזה מין נתון זה?

בועז אמר/ה...

מגמות העוני בעולם מספרות סיפור הפוך מטענותיך דרור. המשאבים ההופכים לזמינים יותר הם המפתח לכיוון הזה בניגוד לחזון המלתוסיאני שהצגת.
http://www.tableausoftware.com/public/gallery/visualizing-global-poverty-trends

דרור אמר/ה...

בועז, אני מניח שקשה לך לענות לעניין ולכן אתה מנסה להעליב אותי. זה טכניקה רטורית ידועה אבל מראה על זלזול בהשכלה של הקוראים שלך.

איך נתוני העוני בעולם קשורים לשאלה האם מחירי הגז התייקרו או לא? או שזה תלוי בשאלה מה דעתך על מלתוס?
איך הגעת למסקנה " המשאבים ההופכים לזמינים" אל איזה משאבים מדובר? משאבי האנרגיה הופכים זמינים יותר?

אתה שוקד על תאוריה כלכלית חדשה שבה ככל שמשאב זמין יותר מחירו עולה?

בועז אמר/ה...

לא כתבתי דבר שאמור או מנסה להעליב (בניגוד לך). עניתי לך לטענה המלתוסיאנית האומרת שהמשאבים הולכים ומתמעטים ומחירם עולה (לפי כללים פשוטים של היצע וביקוש). מדדי העוני העולמיים מצד אחד ודוחות סוכנויות המתמחות בהערכת כמויות המשאבים האנרגטיים פשוט סותרים את טענתך.

בועז אמר/ה...

אני ממליץ להביט בדף הזה המתאר מה ניתן היה לרכוש בדולר בשנת 1960. למשל 20 בולים וארוחת המבורגר. וכן... גם 3 גאלונים של דלק. האם זה אומר שכיוון שכיום תג המחיר גבוה יותר שמאז הלכו כמויות הדלק הזמינות והתמעטו?
http://www.dummies.com/how-to/content/remembering-what-a-buck-could-buy-in-the-1960s.html

מה שניסיתי להסביר, כנראה בהצלחה מוגבלת, הוא שלא משנה תג המחיר (שסובל מאינפלציה) אלא הזמינות והכמות שלמרות העלייה בכמות האוכלוסיה גדלה גם היא.

בועז אמר/ה...

האם לזה אתה קורא תועלת כלכלית ״מספיק חזקה״....
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3606384,00.html