15 בספטמבר 2021

20 שקרים בנושא משבר האקלים

פרופ' מיכה קליין



 

1.    פחמן דו חמצני (פד"ח) הוא רעל. לא נכון, כשאנו שותים סודה אנו שותים פד"ח.

2.     פד"ח הוא הגורם העיקרי באפקט החממה.לא נכון, הגורם העיקרי לאפקט החממה הוא תכולת אדי המים באטמוספירה.

3.      השפעת העלייה בפד"ח היא אקספוננציאלית. לא נכון , היא אסימפטוטית , הולכת ויורדת.

4.     אף פעם לא היה ריכוז כל כך גבוה של פד"ח. לא נכון, בהיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ היה ריכוז גבוה פי 20 מאשר היום.

5.    יש קשר בין עלייה בפד"ח לעלייה בטמפרטורה. לא נכון, הצגת הטמפרטורה מול הפד"ח ב-570 מליון השנים האחרונות לא מראה שום קשר.

6.      עלייה בפד"ח מביאה לעלייה בטמפרטורה. לא נכון, בכל קידוחי הקרח נמצא כי העלייה בטמפרטורה מקדימה את העלייה בפד"ח בכ-800 שנה.

7.      נתוני הטמפרטורה הם כפי שנמדדו במיכשור. לא נכון, רוב בנקי הנתונים בעולם מתקנים את הנתונים לאורך סדרות הזמן.

8.      ממוצע הטמפרטורות בנוי על אוכלוסית תחנות דומות. לא נכון, בנקי הנתונים מכילים גם תחנות עירוניות המושפעות מתא החום העירוני וגם תחנות הרחוקות מכל עיר.

9.    הלווינים מאפשרים למדוד את גובה פני הים בדיוק רב. לא נכון , כל תוצאות הלווינים עוברות תהליך של תיקון.

10. מדידות מדי הגאות מציגים את העלייה בפני הים. לא נכון הם מראים את התנועה היחסית בין ים ליבשה וייתכן כי היבשה שקעה.

11. אנו צפויים למאות מיליוני פליטי אקלים בגלל העלייה בפני הים. לא נכון, פליטים אלה יברחו ממקומם בגלל שקיעת הדלתאות.

12. מדידות המשקעים בישראל מראות ירידה בעשורים האחרונים. לא נכון, דוח השרות המטאורולוגי מפברואר 2021 כותב כי אין שינוי מאז שנת 1921.

13. המדידות מראות כי יש עלייה של כמה מ"מ/שנה בפני הים בישראל. לא נכון, מדידות המרכז למיפוי ישראל לאורך השנים 1958-2020 מראות עלייה ממוצעת של כ-0.5 מ"מ/שנה, וחוסר שינוי מאז שנת 2000.

14. בשנת 2020 נמדדה הטמפרטורה הגבוהה ביותר בירושלים 42.8. לא נכון בשנת 1881 נמדדה בירושלים טמפרטורה של 44.4.

15. השימוש בדלקים מאובנים מזהמים הולך וקטן. לא נכון , בעולם המערבי יש ירידה קטנה אך בסך הכל העולמי יש עלייה.

16. השימוש במקורות אנרגיה ירוקה מוזיל את מחיר החשמל. לא נכון, במדינות כמו גרמניה ודנמרק שבהן הערך הגבוה ביותר של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים מחיר החשמל הוא הגבוה ביותר.

17. עלייה בטמפרטורה תביא לקטסטרופה לאנושות. לא נכון , בכל ההיסטוריה האנושית תקופות הפריחה היו כאשר הטמפרטורה הייתה גבוהה.

18. המטרה אפס פליטות פד"ח. לא יכול להיות אלא אם האדם יחזור למערה.

19. הקוטב הצפוני יפתח לתנועת שייט בפעם הראשונה. לא נכון, לאורך מאות השנים האחרונות היו כמה וכמה מסעות שייט דרך הים הצפוני.

20. הטמפרטורה שנמדדה באנטרקטיקה ב-2020 היא הגבוהה ביותר. לא נכון, בכל תחנות האקלים הקבועות באנטרקטיקה לא נמדד שינוי, רק בתחנות חצי האי האנטרקטי המרוחקות מהקוטב כ-3000 ק"מ, ויש בסביבת פעילות וולקנית נמדדה טמפרטורה גבוהה. 



28 באוגוסט 2021

דובר הטאליבן: אנו מחויבים למאבק הגלובלי במשבר האקלים

"מושג ירוק בטלגרם"

הנשיונל רוויו מדווח כי דובר הטאליבן עבדול קאהר באלחי אומר כי ארגון הטרור רוצה לקחת חלק במאבק העולמי מול 'משבר האקלים'.

אין ספק שהנטייה האובססיבית של רועי הצאן עם הקלצ'ניקובים ואיסלאם מערות שבטי לשמר את אפגניסטן ברמת הפיתוח של המאה השמינית לספירה - היא תרומה משמעותית למלחמה בפליטות הפד"ח. אולי אפילו מגיע לחברים האלו פרס נובל... ואם לא נובל אז לפחות איזה אוסקר כמו של אל גור - לתת שואו למצלמות הם יודעים. ותגידו מה שתגידו יש להם חוש הומור מעולה.

אבל כמובן שזה לא נאמר בשביל להצחיק - אלא אמירה מדודה היטב שנועדה לאידיוטים שימושיים במערכות העיתונים ומעוותי המציאות בתקשורת המערבית.

החברים מהטליבן מבינים היטב את כללי המשחק הגלובליים החדשים - בשביל לזכות בהכרה מהקהילה הבינ"ל לא צריך להיות בן תרבות, לא צריך לתת זכויות בסיסיות לנשים. אפשר לרצוח, לטבוח, לענות, לאנוס קטינות, לתמוך בטרור... אפשר אפילו לעשות ג'נוסייד (היי 🇨🇳).

בסוף אם תהיה מחויב למאבק הקיומי הגדול של המלחמה בשינוי האקלים - יהיו מספיק אידיוטים שימושיים במערב שיגידו שאתה מתון ואפשר לעבוד איתך.

בחיי שאם הייתי רואה כותרת כזאת לפני שנתיים הייתי בטוח שזה סאטירה מה-ONION או ה-Babylon Bee. אבל לצערנו הסוריאליזם הזה הוא המציאות שלנו.


 

  

24 באוגוסט 2021

הצפות שיא באירופה – האומנם?

פרופ' מיכה קליין

המידע על שיטפונות אירופה מובא כעדות להתחממות הגלובלית . כדי לבדוק האם מידע זה מצביע על שיטפונות חריגים כל מה שיש לעשות הוא לצאת לרחובות אירופה ולחפש מבנים עליהם מצוינים מפלסי המים בשיטפונות העבר.

דרך אחרת היא למצוא תיעוד כתוב על ספיקות שיא בנהרות אירופה .

 בפוסט קצר זה יובאו נתונים על שתי שיטות אלה

סימני הצפה

העיר טור על נהר הלורן בצרפת.

אומנם התמונה צולמה לפני כמה שנים. אך ניתן לראות כי ספיקת השיא התרחשה בשנת 1856. שנות ה-2000 מופיעות רק פעם אחת בספיקה הנמוכה ביותר מאלה המסומנות.



Historical flood marks of the River Loire on the Wilson Bridge in Tours (France). The elevations of the flood marks after the Direction Regionale de l’Environment de l’Aménagement et du Logement (DREAL), Centre-Val de Loire (. developpement-durable.gouv.fr). Discharge values associated with the flood levels after Duband (1996).

 

פריס על נהר הסיין, צרפת

בשנים 1939, 1982 נרשמו ספיקות השיא . שנות ה-2000 גם כאן מיוצגות על ידי השיטפון "הנמוך" ביותר שמסומן.

פאסאו באווריה תחתית גרמניה 

Germany, Lower Bavaria, Passau,Flood level marks on Rathaus wall

בתמונה זו יש ייצוג מכובד גם לשנות ה-2000, אך עדיין השיא הוא בן למעלה מ-500 שנה.

התמונה צולמה באוגוסט 2017.

 

עמק הריין גרמניה 

השיא המופיע על הקיר הוא משנת 1993.

התמונה צולמה במאי 2016

 

הובאו 4 מקומות מדידה שאין בהם עדות לשיטפונות שיא בשנים האחרונות

המעקב אחרי שיטפונות שיא נעשה על ידי הרבה חוקרים אירופיים .

מצורפת כאן טבלה (כן אני יודע מעייף לקרוא את כולה, אך האמינות מחייבת להביא את כולה ולא לבחור) המציגה 46 תחנות מדידה : פורטוגל (1) ספרד (12) צרפת (10) איטליה(7) הולנד (1) גרמניה (5) צ'כיה (1) אוסטריה (3) סלובקיה (1) אנגליה (4) נורבגיה (1).

כמעט כל המאמרים עליהם מתבססים עורכי הטבלה הם משנות ה-2000

בטבלה זו רק שיא זרימה אחד נמדד במאה ה-20  (תחנה 7 בטבלה ,בספרד).

כל שאר עקבי - השיאים נמדדו במאות הקודמות יותר.




סיכום

למי שהגיע עד מקום זה בפוסט, אין שום בסיס לאמירה כי שיטפונות אירופה מעידים על איזה שהיא עלייה בשיטפונות עקב "ההתחממות הגלובלית".

למי שרוצה לקרוא את המאמר במקור

 

Quantitative historical hydrology in Europe

G. Benito1, Rs. Brázdil2,3, J. Herget4, and M. J. Machado1

1Museo Nacional de Ciencias Naturales, CSIC, Serrano 115 bis, 28006 Madrid, Spain

2Institute of Geography, Masaryk University, Kotláˇ

rská 2, 611 37 Brno, Czech Republic

3Global Change Research Centre, Academy of Sciences of the Czech Republic, Bˇ

elidla 4a,

603 00 Brno, Czech Republic

4Department of Geography, University of Bonn, Meckenheimer Allee 166, 53115 Bonn, Germany

Correspondence to: G. Benito (benito@mncn.csic.es)

Received: 27 March 2015 – Published in Hydrol. Earth Syst. Sci. Discuss.: 30 April 2015

Revised: 2 July 2015 – Accepted: 11 July 2015 – Published: 10 August 201

 



פרופ' מיכה קליין על תיקוני נתונים ומדידות בערוץ 20

מתכנית הבוקר בערוץ 20 בתאריך 23 באוגוסט 2021
 

19 באוגוסט 2021

"כת המטען" של האקלים וההתמודדות עם שריפות

בועז ארד

בשיא המאבק לכיבוי השריפות בהרי ירושלים הכריזה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, כי תפעל להכרזת "מצב חירום אקלימי" ותפעל להגברת ההתמודדות של מדינת ישראל עם "משבר האקלים". על כך נאמרה האמרה כי מי שמצויד רק בפטיש (או פֶטיש במקרה זה) רואה כל בעיה כמסמר.

הצגת כל בעיה כ"משבר אקלים" היא אופנה מקובלת שאהודה במיוחד על החוגים הפוליטיים והאינטלקטואלים של השרה זנדברג, אולם ההתלהמות סביב משבר האקלים מסיחה את הדעת ומסיטה את המשאבים מן הבעיות המידיות הניצבות לפתחנו.  אנו כבר במצב של סבסוד של מעל 1.7 מיליארד ₪ לשנה לחשמל סולארי בהתחייבות ל-20 שנה ועוד היד נטויה – תוך שאנו מתעלמים מההשקעות המידיות והקטנות יותר שהיו יכולות לשפר משמעותית את מצב הסביבה, הביטחון ואיכות החיים.

מעל: ציוצי הטוויטר של השרה זנדברג והדיווח בחדשות 12

באירוע השריפה האחרון, השרה להגנת הסביבה קיבלה ללא ערעור את הקונצפציה שכל אירוע שריפה, שטפון, או מזג אוויר קיצוני נובע מההתחממות הגלובלית – בעודה מבקרת בחפ"ק של מכבי האש, שעדכנו אותה כי מדובר בהצתה ברשלנות או זדון והם חוקרים את הנושא, דרשה השרה שנכריז על מצב חירום אקלימי. מה שהיא לא דרשה זה את המשאבים ותשומת הלב הניהולית הנדרשת ונמצאת באחריותה על מנת למנוע שריפות ולצמצם את נזקיהן.

לסיכוי ההתלקחות של שריפות מסוכנות, כמו השריפה בכרמל שהתרחשה בשנת 2010, והובילה לקורבנות גדולים בחיי אדם, יש גורמים תורמים רבים, כאלו שאנו יכולים לפעול על מנת לצמצם את תרומתם. למשל:

1. פינוי הצטברות של חומרי בעירה במשך שנים (ענפים שבורים, עצים שהתייבשו וכו') והקטנת פוטנציאל בעירה – בין השאר על ידי מרעה וניכוש עשבים.

2. סלילת "דרכי אש" וניקוי שולי הכבישים, למניעת מלכודות אש ומתן אפשרות לפינוי והגעה למוקדי בעירה ביעילות.

3. דילול החורש והחלפת האורנים הדליקים בעצים מתאימים לסביבה הים תיכונית היבשה.

4. הקפדה על חייץ בין השטח המיוער לבין בתי תושבים, מצב המסכן חיים ורכוש.

5. השלמת חוסרים של כוח אדם מתאים, ציוד, ארגון ומיומנות מקצועית של כוחות המשטרה ומכבי האש.

6. ואחרון ולא חביב, טיפול בבעיות רשלנות או הצתות.  ביחס להצתות יש לציין כי אנו חיים באזור חיכוך פוליטי והצתה היא "כלי עבודה" של זורעי הרס שהטיפול בהם צריך להתבצע במישור המודיעיני, הביטחוני, הפלילי והמשפטי.

אין צורך להכריז על "מצב חירום אקלימי" בכדי להתמודד עם שריפה. כאשר פרצה השריפה בכרמל בשנת 2010 והובילה למותם של 44 בני אדם ולפינוי של כ-17 אלף איש מבתיהם, לא התרחש שום שינוי אקלימי מדיד שאפשר להצביע עליו. גם השנויים האקלימיים אותם חוזים מומחי אקלים מבטאים תהליך איטי של יותר מחצי מאה שהשפעתו על שריפות תהיה קטנה במשמעותית לעומת השפעת הפעולות אותן ננקוט ביחס לנקודות שנמנו מעל.

אסון האוטובוס, שהוביל צוערים שנשלחו לפנות את כלא דמון, לא נבע מ"התחממות גלובלית" אלא מכשל מקצועי פיקודי, ניהול וארגון לקוי. שום הכרזה על "מצב חירום אקלימי" לא תשנה את תרבות הניהול במכבי האש במשטרה ובשב"ס.


מעל: דו"ח מבקר המדינה בעקבות שריפת הענק בכרמל 

דו"ח מבקר המדינה בעקבות השריפה בכרמל  (שהיה פרק המשך לדוחו"ת רבים קודמיםמעלה ליקויים כשלים ומחדלים חמורים בנוגעים במערך הכבאות וההצלה, וגם עוסק במחדלים של הרשות לשמירת הטבע – גוף הכפוף למשרד השרה להגנת הסביבה (בפרק של מניעת שרפות יער וחורש). בדו"ח המבקר נכתב: "את אחריות רט"ג, כמחזיקה בשטחי שמורות הטבע והגנים הלאומיים, ניתן לפצל לשני תחומי מניעה עיקריים: הראשון הוא פעולות ארוכות טווח, דוגמת תכנון קווי חיץ ופריצת דרכי יער חדשות. השני הוא פעולות שוטפות לתחזוקה של השטחים שנמסרו לה, ובכלל זה דילול שכבת תת-היער על ידי רעייה, גיזום ענפים ותחזוקת דרכי היער. משרד מבקר המדינה בחן את פעולות רט"ג, וגם כאן העלה ליקויים."

מעל: דיווח על חוות יערן שהוקמה בעקבות השריפה הגדולה שהשתוללה בהרי יהודה בשנת 1995, על סמך הסכם שנתי לרעיית צאן שקיבלו מרשות מקרקעי ישראל החווה סולקה מהשטח על ידי המנהל וכיום פועלת בפורטוגל (מקור: ידיעות מקומון מטה יהודה).

נדרשות פעולות רבות על מנת למנוע ולצמצם נזקי שריפות, הצפות שההתחממות הגלובלית היא גורם שיכול להגבירם. ההכרזות בוקר וערב על "מצב חירום אקלימי", הטלת מיסי פחמן, השקעות של מיליארדים מידי שנה בסבסוד פאנלים סולאריים חסרי תועלת הם מסלול המדיניות הגרוע ביותר שניתן לבחור בו כאשר הסיבות וההמלצות שנמנו על ידי מבקר המדינה לפני עשור עדיין לא מומשו במלואן ועלולות להיות מוזכרות שוב בדו"ח מבקר המדינה הבא.

מה שיקבע את היקף הנזקים העתידי היא הבחירה שלנו אם נפעיל מדיניות רציונלית או לא ביחס לסיכונים.


"הפיגור הישראלי" בהשקעות אנרגיה ירוקה

מיכה קליין

אנו מכירים את התמונה החוזרת בתחומים רבים ובה "גלים" שכבר עברו בעולם המערבי מגיעים לארצנו בפיגור של כ-10 שנים.

לפני עשור הלהיט האנרגטי בעולם היה להשקיע בחברות המתמחות באנרגיה מתחדשת . חברות רבות עסקו בפיתוח של אנרגיה סולרית ואנרגית רוח. הדבר בה לידי ביטוי בהשקעות גדולות בחברות אלהץ איור 1 מציג את ההשקעות באנרגיות מתחדשות.

איור 1. ההשקעה העולמית באנרגיה חליפית, ירוקה בשנים 2004-2017.

בין השנים 2004 ועד 2011 הגידול בהשקעה הכספית באנרגיה ירוקה היה קרוב ל-30% לשנה. לאחר הקמת המפעלים נמצא כי התוצר התיאורטי גדול בהרבה מהתוצר שבפועל הופק על ידי חברות אלה, ולכן ההשקעה בפיתוח נוסף נעצרה ובין בשנים 2011 ועד 2017 כמעט ואין כל צמיחה בהשקעות אלה

איור 1 התייחס להשקעה העולמית, כאשר אנו עוברים להשקעות אזוריות אנו רואים אזורים בהם יש ירידה גדולה בהשקעות של חברות האנרגיה הירוקה. איור 2.

איור 2. ההשקעה באנרגיה מתחדשת, באזורים שונים לשנים 2005-2020

ניתן לראות כי מאז 2011 יש ירידה מתונה בהשקעות באנרגיה ירוקה. אם כי הדבר משתנה מאזור לאזור, בסין עלייה גדולה ( צבע אדום) לעומת זאת באירופה ירידה (צבע ירוק).

תוצאה דומה מתקבלת גם ממחקר נוסף, איור 3, המציג גם הוא את ההשתנות  בסין, ארה"ב, אירופה ושאר העולם.

איור 3. השקעות באנרגיה ירוקה בשנים 2004-2019.

הירידה  בהשקעות בולטת במיוחד בארצות אירופה , איור 4.

איור 4. השקעות באנרגיה ירוקה באירופה בשנים 2004-2015.

בגרף 4 אנו רואים את השינוי בהשקעות באנרגיה ירוקה באירופה. עלייה גדולה משנת 2004 עד שנת 2011, ומאז ירידה דרמטית.

 

לאחר שהצגתי את המגמות העולמיות ביחס להשקעה באנרגיות מתחלפות. הבה נלמד מה קורה בישראל מתוך העיתונות. רק דוגמאות בודדות.

 גלובס  14.10. 2020  כסף ירוק: גיוסים חסרי תקדים לקרנות אנרגיה ירוקה.


הכתבה מלווה באיור הבא

אקסלנט בית השקעות 23.12.2020 המשקיעים נוהרים לסקטור האנרגיה הירוקה והמתחדשת

 

גלובס 29.3.2021 כלכלת אקלים וסביבה, הכירו את המדדים שיאפשרו לכם לא להשקיע בחברות מזהמות.

לזכותו של הכלכלן שלמה מעוז יאמר כי הוא כתב על בעיה זו במעריב בתאריך 2.7.2021. חושבים להשקיע באנרגיה ירוקה? אלו הסיבות למה כדי לחשוב שוב.


לקורא בישראל , אנא לימדו על הנסיון שנלמד בעולם. ההתלהבות של השנים הראשונות "מצטננת" כאשר מתקבלות התוצאות הראשונות המראות על תפוקת אנרגיה נמוכה בהרבה מהאנרגיה המחושבת תיאורטית. דבר נוסף שהתברר כי הבלאי של טורבינות הרוח ושל הפנלים הסולריים גבוהה בהרבה ממה שהציגו המהנדסים בזמן ההתקנה.

16 באוגוסט 2021

ביקורת ספרו החדש של סטיבן קונין - Unsettled

 מאת עידן לוי, פורסם במקור באפוק טיימס ב"מושג ירוק" בטלגרם.


ספרו החדש של סטיבן קונין "בלתי מוכרע" (Unsettled) :מה מדע האקלים אומר לנו, מה הוא לא אומר, ולמה זה משנה" הוא נקודת מפנה מבחינת שיח האקלים. לא רק משום שהוא אחד הספרים הטובים והמפוכחים שנכתבו בנושא בשנים האחרונות – אלא גם משום זהותו של הכותב.

קונין הוא פיזיקאי תאורטי מעוטר, שהתחיל את לימודיו באוניברסיטת קליפורניה בגיל 16, תחת מרצים מיתולוגיים כגון ריצ'רד פיינמן, ועבד לצד אגדות מדע כגון פרימן דייסון. חוקר בכיר בעל רזומה רחב כ"מדען ממסד" המייעץ לגורמי ממשל בנושאי אנרגיה, אקלים ומדיניות טכנולוגית. קונין כתב את אחד הספרים הראשונים בעולם בנושא מודלים סטטיסטיים ממוחשבים של מערכות מורכבות, שעליהן מבוססים המודלים האקלימיים המודרניים.

בשנת 2009 מונה קונין על ידי ממשל אובמה לתפקיד המדען הראשי של משרד האנרגיה – בו הוביל את תכנון המדיניות הטכנולוגית ומחקר הנוגע לסוגיות אנרגיה ואקלים. לפני כן שימש כיועץ מדעי מיוחד בנושאי אנרגיה למשרד ההגנה ולפנטגון, וכיהן כמדען הראשי של ענקית האנרגיה BP, שם הוביל את פעילות החברה לאימוץ אנרגיות מתחדשות.

קונין, יהודי מברוקלין, מעיד על עצמו כדמוקרט ליברל טיפוסי – מינוי במעמד תת מזכיר בממשל אובמה, שלא ניתן לשייך למחנה ה"מכחישים" המוחרמים, או לייחס לו מניעים אידאולוגיים לא ענייניים.

הספר פותח במה שברור לנו: ישנה התחממות גלובלית, וישנו מרכיב אנושי כתוצאה מפליטת גזי חממה. אבל כל טענה נוספת, מדגיש קונין, היא כבר הרבה פחות ודאית וחד משמעתית ממה שמקובל לחשוב, וזאת בהסתמך על דו"חות האקלים הסמכותיים ביותר.

חוסר הוודאות נוגע ליכולת להבדיל בין השפעה אנושית למחזוריות אקלימית טבעית, יכולתנו לחזות עתיד אקלימי באמצעות מודלים, חישוב הסבירות להתממשות תרחישים שונים והשפעתם על האדם והסביבה.

קונין לוקח את קוראיו אל דו"חות הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם (IPCC), דו"חות האקלים של ממשלת ארה"ב (NCA), וסוכנויות המדע המובילות כגון NASA ו-NOAA – מקורות מידע מלב הקונצנזוס המדעי. פרק אחר פרק הוא סוקר את המדע באופן קר ומפוכח בליווי נתונים, גרפים וציטוטים מתוך המקורות המדעיים.

האם ההתחממות חסרת תקדים? האם אירועי קיצון נמצאים בעלייה? האם הים יבלע את ערי החוף? האם השריפות חמורות מאי פעם? האם התרחישים החמורים ביותר ראליים? הנתונים יפתיעו את רוב הקוראים שמורגלים בנרטיבים הברורים והחד משמעיים של "משבר האקלים הקיומי" שהם רגילים לשמוע בתקשורת ומנבחרי ציבור.

חלק מרכזי מהספר מתאר כיצד המציאות המדעית האמפירית מתעוותת ככל שהיא עוברת דרך סדרת  מסננות, עד שהיא מוגשת כנרטיב מעובד לציבור ולמקבלי ההחלטות. מדע זהיר מדוד והססני שמופק על ידי מדענים וחוקרים, מסוכם ומעובד לעיתים בגסות, פשטנות ובאופן מניפולטיבי לכדי דו"חות מסכמים שנערכים על ידי בירוקרטיים בוועדות של גופי-על שמושפעים משיקולים שאינם מדעיים גרידא.

הפיכתו של "משבר האקלים" לאחד הנושאים המקטבים, הסוערים והאמוציונליים ביותר על סדר היום העולמי – הופך את הנושא לטרף קל לתקצירים פשטניים ומוקצנים, הצהרות חסרות בסיס של פוליטיקאים, וסיקור אפוקליפטי ומבהיל של 'כתבי אקלים' אקטיביסטיים.

קונין אינו טוען נגד מדעני האקלים או הממסד המדעי, אלא על תהליך ה"טלפון השבור" שבו המציאות המדעית המורכבת מתוקשרת לציבור הרחב ולמקבלי החלטות. תהליך אשר מקבע נרטיב שגוי, תוך פוליטיזציה ופגיעה בשמו הטוב של המדע.

הספר מציג דוגמה אחר דוגמה בה המציאות האמפירית והמחקרית מעוותת, מרודדת, מנופחת עד אבסורד, ומוצגת במנותק מהקשר באופן מניפולטיבי – עד כדי ניתוק הנרטיב הסופי מן המדע האמיתי כפי שהוא כתוב בדו"חות, בנתונים וסקירת הספרות המדעית.

זהו ספר חובה לכל אדם שמעוניין ברצינות להבין מהי המציאות האמפירית והמדעית בנוגע לסוגיה הבוערת והמרתיעה של מדעי האקלים. מורה נבוכים ליסודות המדעיים, המורכבות וחוסר הוודאות הגבוה של התחום שהשתלט על סדר היום העולמי. ספר חשוב שקורא תיגר על רוח הזמן המסוכנת ששואפת להכריז על המדע כ"סגור" ו"מוכרע", ולקבוע כי "המדע" עומד כחומה בצורה מאחורי כל הצהרה אקלימית או אפוקליפטית שמושמעת בכותרות או בנאום פוליטי.

ישנם ספרים נוספים שנכתבו על ידי מדענים מובילים ששפכו מים קרים על בהלת משבר האקלים, אשר לרוב נקראו רק על ידי צד אחד. כאשר אדם שבעברו מינוי לתפקיד המדען הראשי של ממשל אובמה מפרסם ספר על כך שהמדע 'בלתי מוכרע' – זוהי נקודת מפנה בשיח, שיכולה להפיל את חומות הקיטוב הפוליטי שממנו סובל הנושא ולייצר שיח רציונלי יותר באחד הנושאים המרכזיים של ימנו. 

ספר חובה על המדף של כל אדם שמעוניין להבין את הנושא מעבר לכותרות!

לקנות, לקרוא ולהמליץ לחברים!

13 באוגוסט 2021

גשר האקוודוקט ההולנדי

הפחדות מעליית פני הים לא הרשימו את ההולנדים שמאז המאה ה-17 החלו בכיבוש ארצם מידי הים. כיום כ-65% משטחה של הולנד נמצאים מתחת לפני הים בעת גאות גבוהה.

ההישג ההנדסי ההולנדי מציב  אלטרנטיבה לפחדים הלא רציונליים של עלייה של פני הים במספר סנטימטרים בעשור...

 


מעל: גרפיקה המציגה את תהליך הרחבת השטחים המיובשים של הולנד (ויקיפדיה).

המחשה הנדסית מיוחדת למצב היחודי של שטחים הנמצאים מתחת לפני הים נראית בגשר שהוקם בשנת 2002, המאפשר זרימה של מים למעלה (על הגשר) ומעבר כלי רכב על הכביש מתחתיו. הכביש בו עוברים כ- 28000 כלי רכב מידי יום, מחבר את יבשת הולנד לפלבולנד - האי המלאכותי הגדול בעולם.

גובה המים בחלקו העליון של הגשר הוא 3 מטר מה שמאפשר לסירות וכלי שיט קטנים לעבור מעל הכביש בבטחה ובקלות.

ויש גם שבילים להולכי רגל משני הצדדים ומסלולי אופניים ייעודי. 

בשל משקל המים הצריך הפרויקט גשר חזק במיוחד אשר נבנה מ- 22,000 מ"ק בטון ופלדה על מנת להחזיק את נתיב המים מעל הכביש.

תמונות, שפיר הנדסה. 



9 באוגוסט 2021

עוד שנים ספורות לפני שיהיה מאוחר מידי...

ביורן לומבורג כותב בפוסט בפייסבוק שלו על הנטייה של מוסדות האו"ם להלך אימים על ידי הכרזות על "נקודת אל חזור". סיסמא ריקה המשמשת להפצת הפחדות על ידי מודאגי אקלים.

בשנת 1972, לפני כחצי מאה, מאוריץ סטרונג, שהיה מנהל הפעילות הסביבתית הראשון של האו"ם הכריז כי לעולם נותרו 10 שנים על מנת למנוע קטסטרופה. המנהג הזה נמשך גם בשנת 1982, 1989, 1990 – וכמובן שוב בשנת 2019.

האיומים השגרתיים על מספר שנים בודדות שנותרו עד לאסון לא מבוששים להגיע: בשנת 1982, מוסטפה טולבה, ראש התכנית הסביבתית של האו"ם הודיע כי נותרו רק 18 שנה לפני האסון הסביבתי הבלתי הפיך שיהיה כמו שואה גרעינית.

בשנת 1989, נציג בכיר של האו"ם הכריז בפני סוכנות AP כי נותרו לנו 10 שנים לתקן את שינוי האקלים עד 1999 או ששינוי האקלים יגיע אל מעבר לשליטה האנושית...

ידידינו טולבה לא נח על זרי הדפנה, בשנת 1990, עדיין בכהונתו כראש התכנית הסביבתית של האו"ם הוא טען כי העולם נדרש לתקן את ההתחממות הגלובלית לא יאוחר מ-1995, אחרת, נפסיד את המאבק האקלימי. ( Earth Island Journal; Summer 1991, Vol. 6 Issue 3, p38)

בשנת 2019 התכנסו כל בכירי האו"ם על מנת לומר לנו כי נותרו לנו רק 11 שנים לתקן את האקלים...

עדכון:

בתאריך 9 באוגוסט 2021 פרסם הפאנל הבינממשלתי של האו"ם לנושאי שינויי אקלים (
IPCC) את הדו"ח עם הספין האחרון, הפעם מעט מתון יותר...

לדברי מזכ"ל האו"ם: 
"נורת אזהרה אדומה לאנושות. פעמוני האזעקה מחרישי אוזניים, והעדות בלתי ניתנת להפרכה: פליטות של גזי-חממה הנובעים משריפת דלקים פוסיליים וביעור יערות חונקים את הפלנטה ומסכנים מיליארדי בני אדם. התחממות גלובלית משפיעה על כל האזורים על פני האדמה, כאשר רבים מן השינויים הופכים לבלתי הפיכים".