תחנת הכוח באשלים (תמונה ויקיפדיה)
שתי "תחנות הכוח" התרמו-סולאריות באשלים מוכנות כעת להפעלה (בשעה
רעה), אחרי 12 שנים של תלאות וצרות. כעת הן קיבלו אישור סופי להתחבר לרשת ולספק חשמל.
כלומר – אישור סופי לשלוח יד לכיסנו ולקבל סובסידיות שאנו משלמים, בעל כורחנו,
באמצעות חשבון החשמל. מעריכים השנה תעריפי החשמל כבר עלו ב 2% לצורך סבסוד החשמל
הסולארי. ועוד היד נטויה – העליות בתעריפי החשמל לצורך סבסוד מתקנים שאין בהם
תועלת תימשך.
חשבון פשוט מראה: שני המתקנים מספקים, ביחד
(כאשר השמש זורחת) כ 240 MW
חשמל, כפול 1750 שעות בשנה (מתוך 8760 אפשריות – 20%) הם 420 אלף MW-שעה, שהם 420 מיליון KW-h
או קוט"ש (קילווט-שעה). על כול קוט"ש הובטח להם מחיר של 88 אג' (צמוד
למדד, ל 20 שנה), בעוד מחיר ייצור חשמל בגז הוא כ 20 אג' לקוט"ש – כלומר יש
סיבסוד של 68 אג' לקוט"ש. כפול 420 מיליון נותן 285 מיליו ₪ - כלומר כ 300
מיליון ₪ לשנה, ל 20 שנה, רק לשני מתקנים אלה. ביחד עם שאר אלפי המתקנים
הפוטו-וולטאיים (לוחות שמש) המפוזרים בארץ
– הסבסוד הכולל לחשמל סולארי מגיע, או יגיע בקלות לכ מיליארד שקל לשנה. כול
שנה, במשך 20-25 שנה....
עד כה החשמל הסולארי סיפק כ 2-3% מצריכת
החשמל, יחד עם המתקנים שהחלו לפעול החודש יגיעו אולי ל 5%... אולי... כמות אפסית –
במחיר אסטרונומי. כמה עוד אפשר לשרוף כסף כדי להשיג "יעדים" בלתי
משמעותיים ושרירותיים כאלה או אחרים? הממשלה החליטה על "יעד" של 10%
חשמל ירוק עד 2020, יעד שכמובן לא יושג, למרות הוצאת הכספים האדירה. ונניח שהיה
מושג – מה זה היה נותן? זה היה מציל את העולם (או אותנו)? היעדים חסרי שחר, כול ההיסטריה של ההתחממות
הגלובאלית חסרת שחר, כול ה"הישגים" הם כלום. הדבר הממשי היחידי
שקיים זו ההוצאה
המיותרת של מיליארד שקל, כל שנה, במשך 20-25 שנה...
הפרויקט
כולו נולד בחטא. זה החל בשנת 2007 כאשר רשות החשמל החליטה לצאת במכרז להקמת שני
מתקנים תרמו-סולאריים באשלים – אחד בשיטת מראות הפראבוליות
והשני בשיטת דוד על מגדל שמראות מסביב ממקדות בו את קרינת השמש. שתי השיטות היו
חדשות ולא מנוסות (לא היו מתקנים גדולים בעולם שעבדו בשיטות אלה). פקידי
הממשלה שלנו החליטו לקפוץ בראש ולעשות ניסויים בשיטות לא ידועות, על גב הכסף שלנו.
כי – דחוף! דחוף! – צריך להציל את העולם ויעלה כמה שיעלה! (בכסף של אחרים!).
בינתיים נבנו כמה מתקנים כאלה בעולם ונלמדו הלקחים. המתקנים יקרים מאד ובעייתיים
בתפעול – כלומר מפיקים פחות חשמל מהחשמל המועט שציפו מהם... העולם ירד מהטכנולוגיה
התרמו-סולרית וגנז אותה. אין נבנים מתקנים חדשים בטכנולוגיות אלו. התברר מעל לכול ספק שהטכנולוגיה הפוטו-וולטאית –
מפיקה חשמל סולארי במחיר נמוך בהרבה ובהשקעה התחלתית נמוכה, ועלות תחזוקה ותפעול
יותר קטנים. למרות זאת וכאשר עובדות אלו כבר היו ידועות, דהרו אצלנו במלוא
הקיטור קדימה. בשנת 2015 הייתה
הזדמנות לרדת מהעץ, כאשר
אחד הזוכים פשט את הרגל (החברה הספרדית אבנגואה).
בכול זאת אישרו את המשך הפרויקט, בטכנולוגיה שכבר הוכחה ככושלת.
הטיפשות ההיסטרית הזאת – הדהירה להציל את
העולם, הרצון של ממשלתנו ופקידיה לקפוץ בראש... כול אלה מדהימים. שר האנרגיה
הפילוסוף שלנו שלא עושה שיעורי בית והלך שבי אחר אידאולוגיות ואופנות עולמיות... ועושה
אקספרימנטים על גב הכסף הציבורי... וכי אי אפשר היה להמתין כמה שנים וללמוד
מהניסיון של הגויים והמתקנים הכושלים שהם הקימו (בספרד וקליפורניה)? (הם הפסיקו עם
הקמה של מתקנים תרמו-סולאריים). אי אפשר היה להמתין כמה שנים ולאמץ טכנולוגיות
מנוסות ומוכחות?
ולבסוף – נניח שאכן 5 או 6% או אפילו
(בעתיד, אולי) 10% מהחשמל שאנו צורכים יופק ממתקני שמש למיניהם (תרמו-סולאריים
ופוטו-וולטאיים). מה זה מועיל? האם פירושו שאנו נשרוף 10% פחות דלק (פחם וגז)
להפקת החשמל? לא! כי אנו צריכים חשמל גם בערב, כאשר השמש שוקעת, ואת תחנות
הכוח אי אפשר לכבות בבוקר ולהדליק מחדש בערב. אז תחנות הכוח הרגילות (הפחמיות או
גזיות) תמשכנה לשרוף דלק גם ביום – כאשר יש חשמל סולארי – כדי להיות מוכנות לשעת
שקיעת השמש... הן תמשכנה לשרוף דלק כאילו שאין כלל מתקנים סולאריים... (אולי קצת
פחות...). לפי הערכות גסות – אספקה של 10% מצריכת החשמל על ידי מתקנים סולאריים
יאפשר חיסכון של אולי 5% בדלק הנצרך... השפעת החשמל הסולארי על חסכון בדלק (ולכן
על חסכון בזיהום אוויר ופליטות פד"ח) היא אפסית. הדבר הממשי היחידי שהתחנות
הסולאריות משיגות הוא בזבוז הכסף. מיליארד השקל המיותר שנגזר עלינו לשלם דרך
חשבונות החשמל הוא מאד ממשי, הוא ה"הישג" הממשי היחידי! המטרות המוצהרות
– הגנה מפני התחממות גלובאלית וירידה בזיהום האוויר – ההישגים בתחום זה הם קטנים
כול כך שלא יורגשו כלל.
יעקב