המכונית החשמלית מגבירה זיהום בסין

סין מעודדת ייצור ומכירה של מכוניות חשמליות והיברידיות נטענות. כעת, פחות מ 1% מהמכוניות בסין הן חשמליות, אך התחזיות מדברות על הגברה גדולה של מכירת מכוניות חשמליות בשנים הקרובות. צופים שעד 2020 יהיו 2 מיליון מכוניות חשמליות (והיברידיות נטענות, כמו הוולט) על כבישי סין. המכוניות החשמליות תיוצרנה הן על ידי חברות בינלאומיות כמו פולקסווגן והן על ידי חברות סיניות כמו BYD. ממשלת סין מעודדת מכוניות חשמליות גם כאמצעי להקטנת זיהום האוויר הגדול במרכזי הערים הסיניות.

אבל סדרת מחקרים שנעשו באונ' טסינגהוא בסין, (שבין בוגריה נמנה גם נשיא סין הנוכחי) מראים שמכוניות חשמליות שייטענו מרשת החשמל בסין תייצרנה בין פי שניים ל פי 5 זיהום לעומת מכוניות בנזין. הנסיון הבינלאומי מראה שהקטנת הזיהום נעשית לא על ידי מכוניות חשמליות אלא על ידי ניקוי ייצור החשמל. המחקרים האלה מטילים ספק ביעילות המעבר למכוניות חשמליות, ללא שיפור (הקטנת הזיהום) בסקטור ייצור החשמל. שיפור בניקוי הייצור החשמלי לא צפוי, לפחות במשך העשור הקרוב, לכן עידוד מכוניות חשמליות כעת אינו יעיל.

הסינים מעודדים מכוניות חשמליות עם סובסידיות והנחות מס, ואימצו "יעד" (חלום) שאפתני של 5 מיליון מכוניות חשמליות עד 2020. ככה למשל יש קיצוב (הגבלה) ברישום מכוניות חדשות בעיר טיאנג'ין (כלומר איסור רכישת מכוניות מעבר למכסה) – כאמצעי למלחמה בזיהום האוויר, אך המכוניות החשמליות פטורות ממגבלה זו. מומחה אחד אמר: "יותר קל לחברה לטפל בניקוי הזיהום בכמה מאות תחנות כוח, מאשר בכמה מאות מיליונים של מכוניות באלפי ערים".

הבעיה עם הזיהום בסין היא שהם בנו מאות או אלפים של תחנות כוח פחמיות בחיפזון גדול, כדי לאפשר את הפיתוח התעשייתי והכלכלי ולהיחלץ מהעוני במהירות. אבל, התחנות נבנו בצורה הזולה ביותר, כלומר ללא אמצעי סינון מזהמים. מכאן הזיהום הגדול ששורר בערי סין. התקנת מסננים בתחנות כוח פחמיות קיימות היא עבודה גדולה, השקעה כספית גדולה. מכוניות חשמליות לא יפתרו את בעיית זיהום האוויר.

יעקב

שבי וולט החדשה.

אם דיברנו על מנועי ראש העין, הנה עדכון על השבי-וולט. הניו יורק טיימס מביא ביקורת מפורטת, עם סרטון  ונסיעת מבחן, על הדגם החדש של שבי-וולט שיתחיל להימכר בארה"ב באביב השנה. מה להגיד לכם? אוטו טוב. ממש טוב ומרשים.

לוולט יש מצברים אותם ניתן לטעון משקע חשמלי ביתי – הטעינה משקע חשמלי ביתי לוקחת בין 4.5 ל 13 שעות תלוי במתח – 220V או V110. ההנחה היא שאנשים יטענו את האוטו בלילה. עם מצבר טעון אפשר לנסוע בערך 60-70 ק"מ, ללא מנוע הבנזין וזה מספיק למרבית הנסיעות העירוניות (מהבית לעבודה, לסופר, ולאסוף את הילדים מהגן...). חוץ מזה יש מנוע בנזין, המופעל כאשר המצבר מתרוקן ומניע גנרטור שמייצר חשמל. אפשר לנסוע עם מנוע הבנזין כמה שרוצים (כלומר כול עוד יש דלק במיכל, כמו אוטו רגיל). המעבר מנסיעה חשמלית לבנזין הוא חלק ואוטומטי, בלי להרגיש בכלל.

לשבי וולט ביצועים טובים, עם 149 כ"ס, תאוצה ל 50 קמ"ש ב 2.5 שניות ולמאה קמ"ש ב 8.5 שניות. בקיצור: התכונה הכי טובה של הוולט היא שהוא נראה. מגיב ופועל כמו אוטו רגיל. הוא גם חוסך דלק, שזה הרעיון המרכזי שלו. אם אתה נוסע בעיקר בעיר – אתה צורך מעט מאד דלק, אבל גם בנסיעות ארוכות, בעזרת מנוע הבנזין, הוא נוסע כ 17 ק"מ לליטר, לעומת אותו דבר בערך  או קצת פחות של אוטו רגיל.

ועכשיו למחיר: המחיר של הדגם הבסיסי של וולט הוא כ 34 אלף דולר.  מאזדה 3 בסיסי עולה כ 18-20 אלף דולר, בארה"ב. מהמחיר של הוולט יש להוריד את הסובסידיה הממשלתית בסך 7.5 אלף דולר, ומקבלים 26.5 אלף דולר, מחיר נטו, כלומר – כ 30% יותר יקר (אחרי הסובסידיה).

הוולט אוטו טוב, אבל ספק גדול אם שווה את הפרש המחיר.

יעקב

המנוע החדש מראש העין.

כתבה בדה-מרקר, מספרת לנו ניסים ונפלאות על מנוע חדש שפיתחה חברה ישראלית, בראש העין, ששמה אקוואירוס (אתר ריק מתוכן – רק שם ,מותג, וסמל). לפי הכתבה המנוע הישראלי יעיל יותר פי שניים ממנועים רגילים. לטענתם – מנוע רגיל מנצל רק כ 15-20% מהאנרגיה שמוכלת בדלק (בנזין). המנוע החדש ינצל כ 40% מהאנרגיה שבדלק, ויביא, לכן, לדבריהם חיסכון של 50% בצריכת הדלק של המכוניות. אם הדבר נכון, זה הישג טכנולוגי ומסחרי אדיר, שקשה להגזים בחשיבותו. המנוע החדש אינו מניע ישירות את הגלגלים, כמו במכונית רגילה, אלא מניע גנרטור שמייצר חשמל, הנצבר במצבר. את הגלגלים מניעים שני מנועים חשמליים קטנים שמוצמדים לשני הגלגלים הקדמיים.

לפי הכתבה (מפי יחצ"ני המיזם), הטכנולוגיה נבדקה והטענות אושרו על ידי החברה הייעוץ AVL, החברה הגדולה בתחום. לדבריהם, חברת מכוניות אירופאית-בינלאומית גדולה כבר בונה מכונית שתשלב מנוע זה. יופי חי! נהדר! עוד 10-15 שנים תרד צריכת הנפט בעולם לחצי בזכות ההמצאה הגאונית של המוח היהודי מראש העין!.

עכשיו לקרקע מהציאות (כלומר לביקורת).

אקדים ואומר: אינני מומחה מכוניות ולא למנועים, ולא בחנתי את ההמצאה, אז קרוב לוודאי – מה האזהרות בהמשך לא שוות כלום. ואין לי שום אינטרס להקטין בגודל ההישג הישראלי. הערה שנייה: כתב דה-מרקר נוהג כמו כול עיתונאי ישראלי מצוי, ומביא סיפור שלם מפי הצד האינטרסנטי (היחצ"ן של החברה), בלי לבדוק, לאמת, לאזן, או לראיין מומחה ניטרלי. פרטץ' טיפוסי. אז הנה הביקורת שלי.

1. המנוע שתואר יותר מדי טוב כדי להיות אמתי, אז כנראה הוא לא.

2. אל תאמינו בשום מוצר ששמו "אקוואריוס". זה מראה שמשקיעים ביחסי ציבור (מיתוג) יותר מאשר במוצר. (בעברית: מוכרים לוקשים). בחיפושים ברשת לא מצאתי שום מידע ממשי של תוכן על המוצר, רק דברי יחצ"נים. נראה לי שמסע יחסי הציבור הוא מאד "אוורירי".

3. המנוע שתואר שדומה בעיקרון למוצר המוצע כבר קיים בשוק: קוראים לו שבי-וולט, מכונית בה מנוע בנזין קטן מייצר חשמל למילוי מצברים, ומנועים חשמליים קטנים מניעים את הגלגלים. חברה לא לגמרה קיקיונית, ג'נרל מוטורס, השקיעה שנים רבות בפיתוח הוולט. הוולט חוסך דלק, ללא ספק, אולי 30-35% מהדלק, כמו כול מכונית היברידית. הוולט לא זכה להצלחה, ולמרות שיחצנים הכריזו עליו כמציל האנושות, הוא לא כול כך נמכר.

4. מנוע רגיל מנצל 14-30% מהאנרגיה שבבנזין, לא 15-20%. המנוע עצמו מנצל 28-32% מהאנרגיה, שאר איבוד האנרגיה הוא בגוף המכונית, לא במנוע. אם המנוע מראש העין מגדיל את ניצול המנוע מ 30% ל 40% זה גם יפה מאד, הלוואי שזה נכון, ונסלח ליחצ"נים על גוזמאותים.

5. הרעיון לא חדש – כבר עשרות שנים שקטרי הרכבות עובדים ככה: מנוע דיזל גדול מייצר חשמל, ומנועים חשמליים מניעים את הגלגלים.

6. גם מנועים מהפכניים כבר הומצאו בעבר: למשל המנוע הסיבובי wankel שאף יוצר והורכב במכוניות ספורט מסחריות של מאזדה. הוא אמור היה להיות קל-משקל, חסכוני וחזק. הפטנט על המנוע וונקל נרשם כבר ב 1929, הפיתוח והייצור שלו החלו ברצינות מאז 1950, ביפן וגרמניה. הפיתוח עדיין נמשך.... פיתוח מנוע חדש, משלב הרעיון עד לשלב של מנוע מסחרי אמין הוא לא תהליך פשוט.

לבסוף, למרות הספקנות שלי, אני מאחל לחברת אקוואריוס הצלחה גדולה.

יעקב

2015 שנת שיא?

כרגיל וכצפוי יצאו נאס"א ונוא"ה – NASA  NOAA,   (שרות החלל והשרות המטאורולוגי של ארה"ב) בהודעה דרמטית לעיתונות: שנת 2015 הייתה השנה החמה ביותר בהיסטוריה! (כלומר רק מאז קיימות מדידות, מ 1880). אלה אומרים: טמפ' גבוהה ב 0.16 מעלות מהשיא הקודם ב 2014, ואלו אומרים – רק ב 0.13 מעלות צלסיוס יותר. בקיצור: סוף העולם מתקרב... ( ynet  מגלה בורות נוראה, כרגיל, כאשר מדווח את המספרים במעלות פרנהייט, בלי לשים לב ובלי לציין זאת, וגורם לאנשים לחשוב שמדובר במעלות צלסיוס, שמקובלות אצלנו. מעלת צלסיוס היא בערך פי שניים ממעלת פרנהייט). הטמפרטורות ב 2015 היו ב 0.9 מעלות גבוהות מהממוצע של המאה ה 20, אומרת נאס"א.

בטמפרטורות של הטרופוספרה הנמוכה (האטמוספרה עד גובה 8 ק"מ) – לפי מדידות לוויין, הייתה שנת 2015 רק במקום 3 (מאז החלו מדידות אלה ב 1979), עם 0.36 מעלות מעל לממוצע של 1981-2010. המט-אופיס, השרות המטאורולוגי הבריטי מסכים. לפי חישוביו – HadCRUT4  - ממוצע 2015 היה כ 1 מעלה צלסיוס מעל לממוצע 1850-1900.

את הדבר ניתן לראות בגרפים הבאים: הראשון מראה את הטמפרטורה על פני כדור הארץ (יבשות ואוקיינוסים).

השני מראה את הטמפרטורה בטרופוספרה הנמוכה, לפי מדידות לוויין:

רואים שבעוד לפי מדידות על פני כדור הארץ יש שיא מובהק, בעוד לפי מדידות לוויין אין שיא. הסטים של המדידות ה"ארציות" הם הסטים הבעייתיים, עם הרבה "התאמות ושינויים". רק בשנת 2015 נעשתה "התאמה" גדולה באופן מדידת הטמפרטורות של האוקיינוסים (המכסים כ 70% משטח כדה"א) – על פי מחקר של קרל (Karl - הוא מנכ"ל NOAA) .NOAA  פרסמה ב2015 סט חדש של טמפרטורות ימיות, שחושבו לפי "קרל" המכיל טמפרטורות גבוהות יותר מהסטים הקודמים. רבים מצביעים על בעיות עם שיטת "קרל", ונראה שחלק מההתחממות הנוראית של שנת 2015 נובע משיטת החישוב "קרל" – כלומר זה קשור במידה כולשהי לשינוי שיטת החישוב של הטמפרטורות המימיות, כולל של השנים שעברו.

סיבה אחרת להתחממות של 2015 הוא "אל-ניניו". אל ניניו הוא התחממות מחזורית של מי האוקיינוס השקט, הגורמת לשנים חמות במיוחד. לאחר אל-ניניו באה לה-ניניה – התקררות מי האוקיינוס, ושנים יותר קרירות. פעם קודמת שהיה אל-ניניו חזק היה ב 1998 – והוא גרם לשנת השיא ההיא. יש להבין את השיא "הנוראי" של 2015 בהקשר – תמיד יש עליות וירידות מחזוריות וטבעיות בטמפרטורה, ו 2015 היא בשיא הגל הזה – כלומר היא אינה מלמדת על מגמה כללית, כפי שהשנה יצאת הדופן 1998 לא הייתה אופיינית למגמה הכללית שנמדדה מאז.

אז, כן. שנת 2015 הייתה שנת שיא, גם בטמפרטורות, גם בכלכלה ובבורסה (שנפלה חזק ב 2016), גם בכמות האוכלוסייה בעולם (באוכלוסייה כול שנה היא שיא). הכול כרגיל.

יעקב

התעשייה הסולארית בנבדה מתמוטטת.

התקנת לוחות השמש על הגגות הפרטיים במדינת נבדה בארה"ב עומדת להפסק לחלוטין בעקבות שינוי בתעריפי חשמל שאושרו ברשות החשמל של נבדה. נבדה היא מדינה מדברית ושטופת שמש. 17 אלף בעלי בתים פרטיים התקינו לוחות שמש.

עד כה התקינו אנשים לוחות שמש על גגות בתיהם בנבדה תחת תכנית ה"מונה נטו". לפי התכנית כול החשמל הסולארי ה"עודף" שהלוחות מייצרים במשך היום (בעצם – כול החשמל הסולארי) מוזן  לרשת, (כלומר נמכר לחברת החשמל) ובעל הלוחות מקבל זיכוי על כמות הקוט"ש שהזין. בנבדה, כמו בכול מקום מדברי-דרומי, יש ייצור של חשמל סולארי בערך 20% מהזמן (בחישוב שנתי). ב 80% מהזמן, הבית של הלוחות צורך חשמל רגיל מהרשת. הוא משלם עבור הקוט"שים שצרך מהרשת פחות אלו שסיפק – כלומר הקיזוז הוא לפי קוט"ש, והוא משלם חשבונות חשמל יותר קטנים. למעשה, חברת החשמל קנתה את החשמל הסולארי במחיר קמעונאי (מחיר לצרכן) שהוא 13 סנט של דולר לקוט"ש. זאת, בזמן שהיא רוכשת את שאר החשמל (מרבית החשמל) מיצרנים רגילים במחיר סיטונאי של 2.8 סנט לקוט"ש.  המחיר לצרכן כולל גם את מחיר ההקמה והתחזוקה של רשת החלוקה של החשמל.

כעת שינתה רשות החשמל של נבדה, PUC, את הכללים. היא תרכוש את החשמל הסולארי במחיר שווה למחיר שהיא רוכשת את שאר החשמל ( מחיר סיטונאי של כ 2.8 סנט לקוט"ש). בעלי הלוחות ישלמו על החשמל הרגיל שהם מקבלים מהרשת במשך 80% מהזמן, 13 סנט לקוט"ש כמו כולם. בנוסף ישלמו בעלי הלוחות תשלום קבוע מוגדל, המשקף את השירות המוגדל שהם מקבלים: חיבור להזנת חשמל סולארי לרשת.

חברת החשמל טענה (בצדק) שבעלי הלוחות שילמו עד כה חשבונות חשמל קטנים (בגלל הקיזוז של החשמל הסולארי בשיטת מונה נטו), שאינם משקפים את צריכת החשמל מהרשת שהם צרכו, ואת השירותים שקיבלו. הדבר יצר מעמסה גדולה יותר עם שאר הצרכנים, שלא התקינו לוחות שמש. למעשה הצרכנים הרגילים היו מסבסדים את בעלי הלוחות.

עם השינוי הזה בתעריפים – כלומר עם ביטול הסבסוד, התמוטט מקור ההכנסה של בעלי לוחות השמש והחברות שמוכרות ומתקינות לוחות. כך למשל, הודיעה "סולר סיטי" – החברה הגדולה ביותר להתקנות סולאריות בארה"ב, שהיא מפסיקה את פעילותה בנבדה, ומפטרת את 550 עובדיה. כזכור, סולר סיטי שייכת לחלוץ ולחסיד הסולארי (ולמיליארדר הסובסידיות) אלון מאסק, אבל אידאולוגיה לחוד ועסקים לחוד. אם אין סובסידיות כבדות אין אנרגיה סולארית.

יעקב

המודלים האקלימיים והמציאות.

שנת 2015 הייתה מהשנים החמות ויש אומרים החמה ביותר בזמן האחרון. אחרים אומרים – רק השלישית החמה ביותר... השנה אנו בעיצומה של תופעת אל-ניניו – תופעה מחזורית של התחממות פני האוקיינוס השקט המזרחי, והניניו גורם לטמפרטורות חמות יותר וסערות, משקעים ושטפונות.

זו הזדמנות טובה, אומר סטיב מקאינטייר, לבחון את ההתאמה בין תחזיות המודלים האקלימיים והמציאות כפי שמשתקפת בסטים שונים של מדידות הטמפרטורות. התוצאה נראית בגרף שלמטה:

הגרף מציג את ממוצע תחזיות המודלים האקלימיים – בקו האפור העבה, עם מרווח ודאות 5-95% צבוע באפור, ולעומתם – הקו השחור הדק מציג את ממוצע הטמפרטורות העולמי לפי חישובי HadCRUT4 . רואים שבעבר, בשנים חמות הטמפרטורות המדודות היו מעל לממוצע המודלים, ובשנים קרות מתחת, כפי שהגיוני. בשנת 2015, שהיא שנה חמה במיוחד, מגיעות הטמפרטורות בקושי לכדי נגיעה בקו המרכזי של המודלים.

אותו דבר רואים אם משווים את הטמפרטורות של הטרופוספרה הנמוכה – מודלים לעומת מדידות לוויין, ראו הגרף למטה:

אנו רואים בבירור שעד כה, התחזיות של המודלים האקלימיים הן "חמות" מדי, ביחס למה שקורה במציאות.

כשאומרים את המשפט המפורסם: "המדע ברור" science is settled – והמדע מצביע בבירור על התחממות גלובאלית נוראית – מתכוונים למודלים האקלימיים הממוחשבים. אין משהו אחר, מחקרים אחרים, סודות מדעיים אחרים – רק מודלים אקלימיים. המודלים אינם המציאות – הם רק מודלים. מה ההתאמה של המודלים למציאות היא שאלה גדולה, פתוחה. עד כה הוכח בצורה ברורה שהמודלים האלה "מזייפים" או סוטים – כלפי מעלה לעומת המדידות האמתיות עד כה. התחזיות על התחממות נוראית עתידית – הן מוגזמות.

יעקב

חלומות המכונית החשמלית בגרמניה.

למפלגת הירוקים בגרמניה יש חלום: עתיד ללא מכוניות בנזין – רק מכוניות חשמליות. כדי להגשים חלום נהדר זה הם עומדים לאמץ במצע שלהם "יעד" של איסור מכוניות רגילות החל משנת 2036 (20 שנה מהיום). הם מציעים שהחל משנה זו תיאסר מכירת מכוניות פרטיות חדשות עם מנוע בנזין או דיזל, רק מכוניות חשמליות יהיו מותרות. מכוניות שנרכשו קודם תמשכנה לנסוע, לפי התכנית. מה יהיה עם משאיות ורכב מסחרי? בקטע הזה ההצעה קצת מטושטשת... לא ידוע...

בכול אופן – אנשים פרטיים יאולצו, למען בריאותם, ללכת ברגל, לנסוע באופניים (אפשר חשמליים) או להשתמש בתחבורה ציבורית. מיותר לציין שבחלום הירוק קיימת תחבורה ציבורית מעולה, בתדירות גבוהה, מכול מקום לכול מקום, באמצעות רכבות ואוטובוסים חשמליים. בגן העדן שיבוא עלינו לטובה בעוד 20 שנה בלבד האנשים בכלל לא ירגישו צורך לקנות מכונית. כולם, נפשם תסלוד מהמכונית כמו נפשו של כול חסיד ירוק מן המניין (שלמרות זאת מחזיק, כעת, מכונית פרטית, לנוחיותו, כדי להסיע את ילדיו לגן או למורה לפסנתר).

מי שחושב שמפלגת הירוקים בגרמניה הם אנשי שוליים, "קצת משונים", כמו אלה שלנו, טועה. הם מפלגה קטנה-גדולה, שיש לה ייצוג של 10% בפרלמנט הגרמני. הם ישבו בממשלה הפדרלית מ 1998 עד 2005, עת מנהיגם, יושקה פישר (טרוריסט אדום לשעבר), שימש סגן ראש הממשלה ושר החוץ. הם שותפים בממשלה המקומית ברבות ממדינות גרמניה.

גם לגרמניה (כמו לארה"ב) יש "יעד" מתקדם, מעולה ומחמם בטן: מיליון מכוניות חשמליות על הכבישים עד 2020. (מיליון זה מספר קסם). היעד אומץ והוכרז על ידי הקנצלרית מרקל ב 2010, אף הוקמה מועצה ציבורית לקידום המכונית החשמלית (ראו צילום). אז, אם יש יעד רשמי וגם מועצה, אנו מסודרים.

אלא שהגרמנים פחות פזרניים מהאמריקאים בגובה הסובסידיות, ולכן באמצע 2014 היו בכבישי גרמניה רק 17,919 מכוניות חשמליות והיברידיות נטענות, מתוך משהו כמו 50 מיליון מכוניות שמסתובבות על כבישי גרמניה, ומכירות של 3.21 מיליון מכוניות חדשות לשנה ב 2015.

עד 2036 עוד יזרמו הרבה מים בריין. מה יהיה עד אז אללה יודע. דבר אחד ברור: אם תהיה קיימת אז מכונית חשמלית יותר טובה וזולה ממכוניות הבנזין של 2036, ישתמשו בה, בלי צורך לחייב אנשים בחוק לקנות אותה. אם לא תהיה, שום חוק לא יעזור, אי אפשר יהיה להעביר חוק לאיסור מכירת מכוניות בנזין.

אבל, לחלום מותר, וגם להכניס חלומות מחממי לב וחסרי משמעות במצע המפלגה. הנייר סובל הכול.

יעקב

המכונית החשמלית לא זזה.

המכונית החשמלית היא עוד אחד מהחלומות הבלתי מציאותיים ובלתי אפשריים של חסידים ירוקים.

בשנת 2010 הכריז החסיד הירוק אובמה על "יעד" – מיליון מכוניות חשמליות והיברידיות על כבישי ארה"ב עד 2015. עוד אחד לסדרה של ה"יעדים"-משאלות חלב שהחסידים כול כך אוהבים. שנת 2015 נגמרה, ועל כבישי ארה"ב יש פחות מחצי מהמספר הנ"ל (ליתר דיוק: כ 407 אלף מכוניות חשמליות והיברידיות). הכמות הזאת מהווה כ 0.16% מכלל כ 250 מיליון מכוניות נוסעים שעל כבישי ארה"ב.

שנת 2015 הייתה שנת שיא לתעשיית הרכב האמריקאית – 17.5 מיליון מכוניות נוסעים נמכרו השנה בארה"ב, שיא של כול הזמנים (שברו את היא הקודם שהיה בשנת 2000).  116,548 מהן היו חשמליות או היברידיות, כלומר 0.67%. זה היה בערך 6500 מכוניות פחות מאשר בשנת 2014. האמריקאים אוהבים סובים (SUV) או בעברית פשוטה: 4X4, 56% מהמכוניות היו סובים וטנדרים. ( חלק גדול מ 46% של הפרייבטים היו גם הם מכוניות קצת יותר גדולות מפיאט טופולינו). מה לעשות?

הבעיה העיקרית של המכונית החשמלית אינה הטווח המוגבל ("פחד הטווח" – הפחד להיתקע בדרך ללא חשמל). הבעיה העיקרית היא המחיר – גם אחרי סובסידיה ממשלתית של 7,500 דולר לכל מכונית, מחיר החשמליות יקר בהרבה מהמכונית הרגילה. הנה דוגמה: שבי וולט ההיברידית חוסכת במשך שנה כ 250 דולר בזכות צריכה מופחתת של בנזין, לעומת מכונית רגילה, (מאזדה 3, מנוע 2000). אולם, היא עולה (ברמה דומה של אבזור, ואחרי כול הסובסידיות) 3,525 דולר יותר ממאזדה. ייקח 14 שנה כדי שהחיסכון בדלק יכסה את ההפרש במחיר הרכישה... בנזין ב 2 ₪ לליטר (המחיר הנוכחי בארה"ב) – לא תורם לקידום המכונית החשמלית...

מה עם התקווה הירוקה הגדולה – טסלה, הבייבי של התקשורת? אלון מאסק והטסלה מקבלים יחס אוהד וסוגד מהתקשורת – בערך כמו היחס שקיבל סטאלין בעיתון פראבדה. למרות זאת טסלה מכרה ב 2015  כ 50,800 מכוניות בכל העולם. טסלה קיבלה, מאז 2005 , כ 4.9 מליארד דולר סובסידיות ומענקים ממשלת ארה"ב (הפדראלית והמקומית). טסלה היא מכונית יוקרה יקרה, מחירה מעל 100,000 דולר (לעומת 20-25 אלף למכונית רגילה). היא צעצוע נחמד לחסידים ירוקים עשירים וסנובים. כמה כבר יש כאלה?

משרד התקציב של הקונגרס של ארה"ב מעריך שהסובסידיות למכוניות החשמליות יעלו למשלם המיסים האמריקאי כ 7.5 מיליארד דולר, עד 2019. איזה תועלת הושגה מכול הכסף הזה והמכוניות האלה? המכונית החשמלית היא עוד אופנה, הבנויה על רגש. (אופנה היא דבר הפכפך...).

יעקב