מודאגי האקלים מרבים לציין את הירידה ה"תלולה" בקרח
באוקיינוס הארקטי, הם מכנים זאת "ספירלת המוות" ומנבאים (וגם ניבאו לפני
10 שנים) שעוד מעט יהיו האוקיינוס הארקטי והקוטב הצפוני חופשיים מקרח בקיץ.
מסתבר שזה לא ככה. מאז שנת 2007 אין
ירידה מתמדת בהיקף הקרח הארקטי, אלא יש אפילו עלייה קטנה, אך לא משמעותית. ניתן לאמור שמאז 2007
הקרח הארקטי מראה סימנים של יציבות – לא עלייה ולא ירידה, כפי שמראה הגרף הבא:
בגרף רואים את הממוצע השנתי של כיסוי הקרח – לא את המינימום העונתי
בסוף הקיץ. הגרף צויר על בסיס נתוני מאסי MASIE – שהוא סט
נתונים שמתרכז בנתוני ניווט לאניות ומשלב נתונים מלוויינים עם דיווחים של אניות
ותצפיות שטח. בנתונים אחרים, המבוססים אך ורק על מדידות לוויין, התמונה נראית פחות
או יותר דומה, בעיקרון – אין ירידה מתמדת ותלולה בהיקף הקרח, מאז 2006 כאשר נתוני MASIE החלו להתפרסם. הנה השוואה בין נתוני
MASIE לנתוני NSIDC המבוססים רק על לוויינים:
כיסוי הקרח הארקטי אכן היה במגמת ירידה בעשור שלפני 2007, אבל מאז
השתנתה המגמה והוא יציב כעת. הקרח עושה מה שכול האקלים עושה – יש בו תנודות כלפי
מעלה ומטה, ולא, כמו שמנבאים חממיסטים – "ספירלת מוות".
יעקב
תגובה 1:
מכיוון שזוהי רשומה מ2007 אז מעניין לראות את הרשמים מקצב הקרחונים הנמסים. כמובן שעשר שנים לאחר מכן רואים שהקרחונים כלל לא יציבים וממשיכים לימוס בתדירות מפחידה. אין ספק ששינוי האקלים הוא מהגורמים העיקריים האחראים לזה.
הוסף רשומת תגובה