מאת בועז
ארד
באתר
ביקורת התקשורת "העין השביעית" פורסמה כתבה של עדי וולפסון שכותרתה
"אחריהם המבול" ומטרתה לגנות ולהאשים את מנהלי השירות המטאורולוגי על
"חוסר אכפתיות" והתעלמות מ"המשבר". בקידום לכתבה בדף הפייסבוק
של העין השביעית נכתב: " אפילו הגשמים וההצפות לא מחלצים מהשירות המטאורולוגי
אמירה ברורה: המשבר כבר כאן".
העורכים
והכותב ביטאו את אי הנחת שלהם על כך שהשירות המטאורולוגי טרם הצטרף למקהלה ואינו
מפיץ הפחדות אקלים מוגזמות. הרעיון ששירות מקצועי האמון על מדידות מטאורולוגיות מדויקות
נאמן לנתונים, לא מתאים משום מה לאג'נדה ונראה להם כראוי לביקורת. בעיני זה מרים
דגל אזהרה כאשר האתר מבקש להציג עצמו כמי שאמון על ביקורת אובייקטיבית מקצועית.
כותב
המאמר, פרופ' עדי וולפסון, כימאי במקצועו, הוא תעמולן וותיק המתמחה בהפחדות אקלימיות.
לא קשה לאתר במאמריו הקבועים בעיתון ידיעות אחרונות הגזמות והפחדות חסרות ביסוס.
על התחזיות והנבואות המפחידות של וולפסון תוכלו לקרוא בפוסטים קודמים בבלוג הירוק (בקישור).
מעל
הבמה שקיבל בעין השביעית הוא במיוחד מתרתח מכך שבשירות המטאורולוגי מעזים לציין
שהמגמות האקלימיות הנמדדות בישראל לא מובהקות:
ציטוט: "אבל אם חשבתם שהשירות המטאורולוגי הישראלי מודה שמתרחשים אצלנו
שינויי אקלים, כדאי שתחשבו שוב. בשירות המטאורולוגי ממהרים לצנן את הקביעות האלה,
ומציינים כי "לא מדובר באירועי קיצון נדירים, אלא באירועי גשם שיכולים להתרחש
אפילו מספר פעמים בשנה גשומה"; וכי "בשאר אזורי הארץ נצפו עליות מתונות
יותר בתדירות ובעוצמת האירועים ללא מובהקות סטטיסטית, כאשר בצפון מזרח הארץ נמצאו
ירידות קלות, גם כן ללא מובהקות סטטיסטית".
הדברים
לא מתיישבים לוולפסון עם התחזיות שהוא מנפיק מעל דפי ידיעות אחרונות.
בשנת 2013 וולפסון טען שבגלל שינויי האקלים התמעטו הגשמים, נוצר מחסור במים, אנו
זקוקים להתפלה ומחיר המים גבוה.
הבעיה: הגשמים לא התמעטו. לו טרח וולפסון לעיין
בנתוני השרות המטאורולוגי היה מבחין שממוצע הגשמים הרב שנתי בארץ לא ירד. (באתר
השירות בדף העוסק בממוצע הגשמים הרב שנתי משנת 1991 ועד 2020 אף מצויין כי בהיבט
הכלל ארצי יש להזכיר שתקופת התקן המוקדמת 1960-1931 היתה יבשה יותר, כלומר יש יותר
גשמים.)
מי שיבחן את גרף מפלס הכינרת בשנים שלפני פרסום המאמר על המחסור בגשמים יראה את המגמה שגם היא אינה מסתדרת עם הנבואות של וולפסון: בשנת
2015 הוא כתב:
"אין לנו ויכוח על כך שהאקלים השתגע ואינו צפוי".
כאמור, בעין השביעית לא טרחו לבדוק את הצהרותיו המוטעות ולאמת אותן ואף נתנו לו במה לבקר את השירות המטאורולוגי שלא מכופף את הנתונים ולא "מיישר קו" עם התעמולה שהוא מקדם. מה
השלב הבא בדרדור של אתר הביקורת? טור זועם של גרטה שבוודאי יודעת לנתח את הנתונים
ולהסביר יותר טוב את המגמות האקלימיות מאשר השירות המטאורולוגי. גם הקשר שיצרו עדי וולפסון ועורכי העין השביעית בין הגשמים וההצפות להתחממות הגלובלית הוא חסר ביסוס, כפי שהסב את תשומת ליבם לכך פרופ' יוני דובי.
אני
מאוד מקווה שבשירות לא ייכנעו להפחדות האלו ויתמקדו באיסוף נתונים קפדני והצגת הניתוחים
העולים מהם ולא ספקולציות וסופרלטיבים של "קטסטרופה שכבר כאן..." בלווי
תמונות הפחדה...
ראו שיחה בדף הפייסבוק של "העין השביעית" בין העורך שבחר את התמונה לבין
גולש שלא התרשם מהעיצוב הגרפי.
ראוי
לציין את "שיח החרשים" שמאפיין את ההתקפה על השירות המטאורולוגי. אנשים מסוגו של
וולפסון פועלים בדחף להציל את העולם ומוכנים "לכופף" את האמת והנתונים
למען המטרה הנעלה. לשם כך שיטות של הפחדה ספקולטיבית המבוססת על דוחות ומודלים
החוזים אפשרויות בסבירויות שונות לעשורים קדימה יעילות לקידום עמדותיהם.
הקושי
שלהם והתסכול המובע בכתבה נובע מהמאמץ חסר התוחלת להסביר לנו ש"המשבר כבר
כאן"...ושאנו "בעיצומו של אסון"... כאן הם נתקלים במתודולוגיה שונה הקשורה בכך
שרובנו חיים במציאות ולא במודלים. לא ניתן להכריז על קטסטרופות וגם לשמור על מקצועיות ואמינות כאשר אתה
אמון על מדידות מדוייקות של התופעות הנצפות במציאות.
השירות המטאורולוגי לא אמון
על יצירת מודלים לחיזויי לעשרות שנים קדימה (אף אחד לא יודע לעשות זאת גם כאשר הוא
מתיימר לחזות בדיוק טמפרטורה בעוד 50 שנה).
הפער הזה מתסכל את האקטיביסטים וגורם להם להפעיל את השיטות
המכוערות של התקפות דמגוגיות על השירות המטאורולוגי "הסורר".
חבל שמערכת
"העין השביעית" נתנה להתקפות אלו במה לא ביקורתית.