דפים

29 באפריל 2015

מדידות לוויין: ההתחממות קטנה מאשר חשבו.


המדענים המחשבים את הטמפרטורות הגלובאליות לפי מדידות לוויינים (קבוצת UAH) פרסמו גרסה חדשה, גרסה 6, למערכת חישובי הטמפרטורה הגלובאלית. את פרטי הגרסה החדשה מפרסמים המדענים רוי ספנסר, ג'ון  קריסטי וויליאם בסוול, במאמר מדעי חדש. זו הקבוצה המדעית הידועה בשם UAH  University of Alabama, Huntsville.

הם מחשבים את הטמפרטורות לפי מדידות של סדרה של לוויינים שנקראת MSU/AMSU. הלוויינים מודדים בעצם את פליטות המיקרוגל מהחמצן באטמוספרה. לפי זה מחשבים את הטמפרטורה, והתוצאה המתקבלת היא דומה מאד למדידה באמצעות טרמומטר. הם מחשבים טמפרטורות בארבע רמות גובה באטמוספרה: טרופוספרה נמוכה (קרוב לפני כדור הארץ), טרופוספרה בינונית וגבוהה, וגם סטרטוספרה נמוכה.
החישוב הוא די מסובך ודורש התאמות, תיקונים וחישובים רבים. בין הסיבות לתיקונים וחישובים : שימוש ב 15 לוויינים שונים לאורך יותר מ 35 שנות מדידה (מאז דצמבר 1978). אורך החיים של הלוויינים מוגבל, וכול הזמן משגרים לוויינים חדשים להחליף את אלה שהתבלו. המכשירים בלוויינים משתנים (משתכללים), הכיולים שלהם שונים, וגם, הכיולים של כול מכשיר משתנים במשך תקופת המדידות שלו (במשך כמה שנים). הלוויינים עצמם מאבדים גובה ומהירות במשך השנים (לפני שהם מפסיקים לפעול) – והדבר משפיע על חישובי הטמפרטורה.

כעת קבוצת UAH מפרסמת גרסה חדשה של החישובים שלהם, גרסה 6. מרבית תכנת החישוב נכתבה מחדש (גם שיטות התכנה השתנו עם הזמן), הרבה שיטות חישוב שונו ושוכללו.
מובן שגם נתוני המדידה הגולמיים הישנים, שהתקבלו מאז  1978 ונשמרו, הועברו כעת דרך תכנת החישוב החדשה, המשוכללת יותר, של גרסה 6.  התוצאה הסופית נראית בגרף הטמפרטורות שלטה: בקו סגול הגרסה הקודמת, בשחור – החדשה:


ההתחממות, לפי גרסה 6, היא יותר נמוכה מזו שחושבה בגרסאות הקודמות. מגמת ההתחממות מאז דצמבר 1978 ועד מרץ 2015 היא רק 0.114 מעלות צלסיוס לעשור – במקום 0.140 מעלות לפי גרסת החישוב הקודמת – דהיינו  - כ 20% פחות.
מגמת ההתחממות ביבשה היא +0.19  מעלות  (לעומת מגמה של +0.26 לפי חישובי CRUTem4 , המבוססים על מדידות טמפרטורה במדי חום, על פני הקרקע), ו בים היא +0.08 מעלות (לעומת +0.12 מעלות של הסט HadSST3)
יש לציין גם שגרסה חדשה זו מראה תוצאות הרבה יותר קרובות לחישובים הלווייניים של הקבוצה השנייה – RSS, שלהם שיטות חישוב שונות לחלוטין.
שורה תחתונה: ההתחממות, לפי מדידות לוויין, היא פחות נוראית מאשר חשבו. אם קצב ההתחממות הזו יימשך ולא יגבר בעתיד לא תגרום ההתחממות נזקים.

יעקב

27 באפריל 2015

"כושר ייצור" בלוף.

כותרות רבות תמצאו בעיתונות על הכמויות האדירות של "כושר ייצור" חשמל של מתקנים מתחדשים (שמש ורוח) שהותקנו או מתוכננים להיות מותקנים פה או שם בעתיד. הגדילה לעשות סוכנות הידיעות "בלומברג" שהכריזה בכותרת שמנה: " הדלק הפוסילי (הפחמי) הובס במרוץ נגד המתחדשים". למה הובס? כי, לדברי בלומברג, בשנת 2013 העולם הוסיף "כושר ייצור" של 143 ג'יגוואט GW מתחדש לעומת 141 GW כושר ייצור פוסילי (פחמי).



הם מביאים את הגרף שלמעלה, עם תחזיות התקנת "כושר ייצור" חשמל עד 2030.
אינני יודע אם הכתב של בלומברג (והעורך שלו) הם מטומטמים לגמרי, או שמא הם חושבים שהפצת שקרים למען מטרה נעלה זה תקין.
הרי אין "כושר ייצור" מתחדש דומה לכושר ייצור פוסילי – קוראים לדבר באותו שם (כדי להטעות) אבל זה לא אותו דבר. העניין פשוט: כושר ייצור פוסילי (גז, פחם או נפט) מייצר חשמל מתי שאתה מפעיל אותו, מתי שאתה רוצה, מתי שאתה זקוק לו. תחנות כוח פוסיליות מייצרות חשמל (בפוטנציאל – כלומר לפי הצורך) 90-95% מהזמן (חוץ מהזמן המוקדש לתחזוקה וטיפולים). בעוד המקורות המתחדשים מייצרים חשמל רק מתי שהשמש זורחת והרוח נושבת, וזה, בערך, 10-25% מהזמן בלבד, וגם לא בזמן שצריכים אותם. את המעט שהם מייצרים – הם מייצרים בזמנים שאין לנו שליטה עליהם.
להמחשה: מתקן לוחות שמש מייצר חשמל רק 10-20% מהזמן (תלוי בארץ ובאקלים). למשל – אם התקינו 1 MW "כושר ייצור" סולארי, המתקן ייצר בין 1000 ל 1750 מגאווט-שעה חשמל בשנה, בעוד מתקן של 1 MW  פוסילי מסוגל לייצר כ 8000 מגאווט-שעה חשמל . ובנוסף – הוא מייצר מתי שאתה צריך (מתי שאתה מפעיל אותו) ולא מתי שמתחשק לו. בגרף למעלה צריך להקטין את העמודות הצבעוניות בצד ימין פי 4 או 5 כדי לקבל השוואה נכונה לעמודות האפורות בצד שמאל.
"כושר הייצור" המתחדש הוא לחלוטין פרזיט על גב התחנות הרגילות (פחמיות, גזיות וגרעיניות), שמבטיחות אספקה סדירה של חשמל. הם בלתי רלוונטיים לחלוטין.
את הדבר הזה רואים היטב גם בגרף הבא המביא נתוני ייצור חשמל בפועל, מגרמניה:



"כושר הייצור" המתחדש (שמש ורוח) הוא כול השטח בתכלת מתחת לקו האדום. הייצור הממשי הם הקווים הכחולים והצהובים הקטנים בתחתית הגרף. כול ה"כושר ייצור" המתחדש הוא רובו בלוף. בפועל לא מייצרים מתקנים אלה כמעט כלום. אלה לא תיאוריות – אלה נתונים של ייצור ממשי בעולם האמתי. כול הכסף האדיר המושקע במתקנים אלה מבוזבז לריק.

צריך גם לזכור שאיש לא בונה מתקני שמש ורוח במטרה להפיק חשמל. כתבי בלומברג הם אולי טיפשים, אבל המשקיעים אינם טיפשים כול כך.  הסיבה היחידה שבונים מתקנים מתחדשים היא כדי להפיק את הסובסידיות הממשלתיות. היכן שהממשלה לא מצווה ומממנת "מתחדשים" אין מתחדשים. כול הסיפור על ה"מתחדשים" – וזה סיפור גדול של 2 טריליארד דולר – כולו בלוף.

יעקב


16 באפריל 2015

יפן – תחנות כוח גרעיניות נפסלו.



דיווחנו שביפן ניתן אישור לאחרונה לפתיחה מחדש של שתי תחנות כוח גרעיניות. האישור ניתן על ידי וועדה חדשה לאנרגיה אטומית – הגוף הממשלתי המפקח על תחנות הכוח הגרעיניות. האישור ניתן לאחר שהתחנות שופצו, ועמדו בדרישות בטיחות חדשות. עוד דיווחנו שביפן מקווים לפתוח בהדרגה 10-12 מ כ 50 תחנות כוח גרעיניות שנסגרו אחרי התאונה בפוקושימה.

אולם, ביפן יש התנגדות ציבורית חזקה להפעלה של תחנות כוח גרעיניות. מתנגדי התחנות עתרו לבג"ץ היפני (לבתי המשפט) ושופט הוציא פסק דין המבטל את האישור לפתיחת שתי התחנות בטענה שאפילו תנאי הבטיחות החדשים שבהם עומדות שתי תחנות אלה לא מספיקים.

בקיצור – שום דבר לא מספיק – לא רוצים גרעין, ודי. עכשיו ספק גדול אם יפתחו אי פעם את תחנות הכוח הגרעיניות הסגורות. פירושו, כמובן, יותר תחנות כוח פחמיות.


יעקב

11 באפריל 2015

43 תחנות כוח פחמיות חדשות ביפן.


ליפן יש 43 תחנות כוח פחמיות חדשות בשלבי תכנון או הקמה. חלק מהתחנות האלה מיועדות להחליף תחנות כוח ישנות לעבדו על נפט או פחם, אבל הרוב מיועדות לתת מענה לביקוש החשמל של יפן, נוכח סגירת תחנות הכוח הגרעיניות.   הדבר מתברר תוך הצגה של תכנית ממשלתית חדשה לאספקת אנרגיה ביפן.
עם סגירת כ 50 התחנות כוח גרעיניות, עקב התאונה בפוקושימה נוצר "חור" גדול בהספקת החשמל ביפן. ה"חור" נסגר בחיפזון, בעיקר על ידי הפעלה מחדש של תחנות כוח ישנות שעבדו על פחם ונפט. אבל יש צורך להבטיח אספקת חשמל סדירה, לאורך זמן, ולהחליף את התחנות הישנות. לכן – השטף הגדול של תחנות פחם חדשות המתוכננות.

בנושא הגרעין: מתכננים להפעיל מחדש 4 מתחנות הכוח הגרעיניות במרוצת שנה זו. זאת, לאחר שהייתה תקינה חדשה, המשפרת את הבטיחות, ונעשו שיפוצים נרחבים בתחנות הגרעיניות. האם זה יקרה באמת? נחיה ונראה. מעריכים שאולי 10-12 מ 50 תחנות הכוח הגרעיניות שפעלו לפני 2011 יופעלו מחדש במרוצת השנים הקרובות, אבל בכול מקרה, התחנות יגיעו לגיל בלייה עד 2040, ולא יוכלו לפעול מעבר לכך.
לפני פוקושימה, מנע משרד הסביבה בממשלת יפן הקמה של תחנות כוח פחמיות חדשות כדי לעמוד ביעדי הסכם קיוטו להפחתת הפליטות. אולם כעת, הם מבינים שלשבת בחושך, ללא חשמל, לא בא בחשבון, ולכן – אין ברירה אלא להקים תחנות כוח פחמיות שיבטיחו אספקת חשמל סדירה לאורך זמן. הפחם הוא גם הדלק הזול ביותר. התחנות החדשות תהינה, כמובן, בעלות טכנולוגיה חדשה, יעילה יותר (פחות פליטות פד"ח) וגם בעלות מתקני סינון מודרניים שמקטינים ביותר מ 90% את פליטת המזהמים לאוויר.

מיותר לציין שהתחנות החדשות יגדילו את פליטות הפד"ח של יפן בלפחות 10%. והתחנות תהינה פעילות לפחות 40 שנה, כלומר הרבה מעבר לשנת 2050. יפן אימצה, בזמנו, את ה"יעדים" היפים של הקטנת הפליטות ב 80% עד 2050. אז אימצה. להגשים זאת זה, כמובן, בלתי אפשרי. היעדים הם סתם דיבורי סרק, ותמיד היו.

יעקב