בסערת האירועים הכלכליים של השבועות האחרונים התחדדו לכאורה הבדלי ההשקפות הכלכליות. הקפיטליסטים דרשו התערבות ממשלתית להגנה על שוקי ההון, ואילו הסוציאליסטים דרשו ביטול למעשה של שוקי ההון דרך הטלת פיקוח הדוק ביותר, ומחיקת האלמנט ההימורי (ספקולנטי) של השוק. שני הצדדים הסכימו שהעיוותים בשוק ההון נוצרו בשל מכשירים פיננסיים מתוחכמים שלא צפו אפשרויות נדירות ולכן קרסו כאשר הופיעו בעיות נדירות.
אלא שהקפיטליסטים האמיתיים טוענים להד"ם. לטענתם העיוותים בשוק לא הופיעו בשל מהמרים, מכיוון שהללו לוקחים סיכון על עצמם. יתר על כן, ההימורים שלהם אינם על דרך המזל, אלא על דרך התצפית ולכן הם מוסיפים מרכיב של זהירות לשוק. העיוות הופיע מכיוון שהממשל האמריקני לחץ על המוסדות המלווים להתעלם מכללי הזהירות ולנקוט ב"רגישות חברתית". כך נוצרו הלוואות למשפחות שאין ביכולתן לעמוד בהחזר חובות, או כאלו שהן מקרי סעד. הבדיחה הנפוצה אומרת כדלקמן: אתה חסר רכוש, חסר עבודה, חסר מוסר תשלומים? הא לך הלוואה. המוסדות הפיננסיים פאני מי ופרדי מאק היו בניהול ממשלתי, או של יוצאי הממשל, אשר ידעו כי המוסדות הללו נסמכים על אוצר המדינה, ולא על איכות הלקוחות. התוצרת הפגומה נארזה בחבילות נוצצות של בנקי השקעות ידועי שם, וכך נמכרה לעולם. על כן תכנית ההצלה להצלת המוסדות שגויה מיסודה, היא נותנת פרס לקונצפציה כושלת. הקפיטליסטים האמיתיים מתנגדים לתכנית ההצלה, לסיבסוד המוסדות הכושלים, ובאותה מידה מתנגדים גם לסיבסוד אנרגיות ירוקות.
וכאן הם מוציאים עצמם כתימהוניים. מזה שלושים שנה שהאנרגיה החלופית, הפקת אנרגיה ללא שריפת מיץ דינוזאורים או יערות מאובנים, וללא תוספת של חום לאטמוספרה, מצויה במחקר. המחקר נדחף בתחילה בידי משוגעים לדבר, ולאחר מכן גם ממשלות החרדות לעצמאותן הכלכלית ולאיכות הסביבה. גם ללא הנושא של אחריות האדם להתחממות הגלובלית, המחקר נדחף קדימה בשל הנזקים הבריאותיים הנגרמים מזיהום הסביבה, וחוסר היכולת לחייב את חברות האנרגיה לסלק מן הסביבה את תוצרי השריפה. עכשיו, כאשר מחירי האנרגיה מזנקים, ומחירי האנרגיה החלופית צונחים, קמים הקפיטליסטים ושוללים את האנרגיה החלופית כ"הזוייה" רק מכיוון שהמדינה הייתה מעורבת בפיתוח ובסיבסוד הפיתוח הראשוני.
ובכן, העובדות הן שמפעלי הפקת אנרגיה מן השמש בקנה מידה תעשייתי עומדים בקריטריונים כלכליים זהים לתחנות כוח על בסיס פחם, וזאת ללא תלות במחירי האנרגיה העתידיים. הפקת אנרגיה מן הרוח שיפרה את יעילותה בשניים-שלושה אחוזים בכל שנה, כך שכיום היא מתקרבת ליעילות התיאורטית המירבית. מהפכת המיחשוב והתכנון הממוחשב שיפרה את המערכות הללו באופן שלא ניתן היה לחזות אותו לפני שלושים שנה. ההשקעה של חברות, ושל מדינות בטכנולוגיות הנותנות עדיפות למדינה תעשייתית על פני מדינה שואבת נפט מתחילה להשתלם. נושא האנרגיות המתחדשות תואם בדיוק את מקומה של המדינה בתיאוריה הקפיטליסטית הצרופה, ולכן לא ברור מדוע התיאורטיקנים המתנגדים לחילוץ בנקים כושלים מתנגדים גם ליישום טכנולוגיה מצליחה.
אל להם לשפוך את התינוק עם המים. ממשלה איננו כולו דבר רע, והשוק החופשי איננו לחלוטין דבר טוב. אלו וגם אלו עושים שגיאות שהחברה החופשית יודעת לתקן, ואילו החברה הטוטאליטרית לא יודעת לתקן. קפיטליסטים וירוקים חייבים לחיות ביחד ולהפרות אלו את אלו, וביחד להביס את רודנויות הנפט והטרור.
ד"ר יובל ברנדשטטר, להבים
אלא שהקפיטליסטים האמיתיים טוענים להד"ם. לטענתם העיוותים בשוק לא הופיעו בשל מהמרים, מכיוון שהללו לוקחים סיכון על עצמם. יתר על כן, ההימורים שלהם אינם על דרך המזל, אלא על דרך התצפית ולכן הם מוסיפים מרכיב של זהירות לשוק. העיוות הופיע מכיוון שהממשל האמריקני לחץ על המוסדות המלווים להתעלם מכללי הזהירות ולנקוט ב"רגישות חברתית". כך נוצרו הלוואות למשפחות שאין ביכולתן לעמוד בהחזר חובות, או כאלו שהן מקרי סעד. הבדיחה הנפוצה אומרת כדלקמן: אתה חסר רכוש, חסר עבודה, חסר מוסר תשלומים? הא לך הלוואה. המוסדות הפיננסיים פאני מי ופרדי מאק היו בניהול ממשלתי, או של יוצאי הממשל, אשר ידעו כי המוסדות הללו נסמכים על אוצר המדינה, ולא על איכות הלקוחות. התוצרת הפגומה נארזה בחבילות נוצצות של בנקי השקעות ידועי שם, וכך נמכרה לעולם. על כן תכנית ההצלה להצלת המוסדות שגויה מיסודה, היא נותנת פרס לקונצפציה כושלת. הקפיטליסטים האמיתיים מתנגדים לתכנית ההצלה, לסיבסוד המוסדות הכושלים, ובאותה מידה מתנגדים גם לסיבסוד אנרגיות ירוקות.
וכאן הם מוציאים עצמם כתימהוניים. מזה שלושים שנה שהאנרגיה החלופית, הפקת אנרגיה ללא שריפת מיץ דינוזאורים או יערות מאובנים, וללא תוספת של חום לאטמוספרה, מצויה במחקר. המחקר נדחף בתחילה בידי משוגעים לדבר, ולאחר מכן גם ממשלות החרדות לעצמאותן הכלכלית ולאיכות הסביבה. גם ללא הנושא של אחריות האדם להתחממות הגלובלית, המחקר נדחף קדימה בשל הנזקים הבריאותיים הנגרמים מזיהום הסביבה, וחוסר היכולת לחייב את חברות האנרגיה לסלק מן הסביבה את תוצרי השריפה. עכשיו, כאשר מחירי האנרגיה מזנקים, ומחירי האנרגיה החלופית צונחים, קמים הקפיטליסטים ושוללים את האנרגיה החלופית כ"הזוייה" רק מכיוון שהמדינה הייתה מעורבת בפיתוח ובסיבסוד הפיתוח הראשוני.
ובכן, העובדות הן שמפעלי הפקת אנרגיה מן השמש בקנה מידה תעשייתי עומדים בקריטריונים כלכליים זהים לתחנות כוח על בסיס פחם, וזאת ללא תלות במחירי האנרגיה העתידיים. הפקת אנרגיה מן הרוח שיפרה את יעילותה בשניים-שלושה אחוזים בכל שנה, כך שכיום היא מתקרבת ליעילות התיאורטית המירבית. מהפכת המיחשוב והתכנון הממוחשב שיפרה את המערכות הללו באופן שלא ניתן היה לחזות אותו לפני שלושים שנה. ההשקעה של חברות, ושל מדינות בטכנולוגיות הנותנות עדיפות למדינה תעשייתית על פני מדינה שואבת נפט מתחילה להשתלם. נושא האנרגיות המתחדשות תואם בדיוק את מקומה של המדינה בתיאוריה הקפיטליסטית הצרופה, ולכן לא ברור מדוע התיאורטיקנים המתנגדים לחילוץ בנקים כושלים מתנגדים גם ליישום טכנולוגיה מצליחה.
אל להם לשפוך את התינוק עם המים. ממשלה איננו כולו דבר רע, והשוק החופשי איננו לחלוטין דבר טוב. אלו וגם אלו עושים שגיאות שהחברה החופשית יודעת לתקן, ואילו החברה הטוטאליטרית לא יודעת לתקן. קפיטליסטים וירוקים חייבים לחיות ביחד ולהפרות אלו את אלו, וביחד להביס את רודנויות הנפט והטרור.
ד"ר יובל ברנדשטטר, להבים