5 באוקטובר 2008

קפיטליסטים נגד הירוקים

בסערת האירועים הכלכליים של השבועות האחרונים התחדדו לכאורה הבדלי ההשקפות הכלכליות. הקפיטליסטים דרשו התערבות ממשלתית להגנה על שוקי ההון, ואילו הסוציאליסטים דרשו ביטול למעשה של שוקי ההון דרך הטלת פיקוח הדוק ביותר, ומחיקת האלמנט ההימורי (ספקולנטי) של השוק. שני הצדדים הסכימו שהעיוותים בשוק ההון נוצרו בשל מכשירים פיננסיים מתוחכמים שלא צפו אפשרויות נדירות ולכן קרסו כאשר הופיעו בעיות נדירות.
אלא שהקפיטליסטים האמיתיים טוענים להד"ם. לטענתם העיוותים בשוק לא הופיעו בשל מהמרים, מכיוון שהללו לוקחים סיכון על עצמם. יתר על כן, ההימורים שלהם אינם על דרך המזל, אלא על דרך התצפית ולכן הם מוסיפים מרכיב של זהירות לשוק. העיוות הופיע מכיוון שהממשל האמריקני לחץ על המוסדות המלווים להתעלם מכללי הזהירות ולנקוט ב"רגישות חברתית". כך נוצרו הלוואות למשפחות שאין ביכולתן לעמוד בהחזר חובות, או כאלו שהן מקרי סעד. הבדיחה הנפוצה אומרת כדלקמן: אתה חסר רכוש, חסר עבודה, חסר מוסר תשלומים? הא לך הלוואה. המוסדות הפיננסיים פאני מי ופרדי מאק היו בניהול ממשלתי, או של יוצאי הממשל, אשר ידעו כי המוסדות הללו נסמכים על אוצר המדינה, ולא על איכות הלקוחות. התוצרת הפגומה נארזה בחבילות נוצצות של בנקי השקעות ידועי שם, וכך נמכרה לעולם. על כן תכנית ההצלה להצלת המוסדות שגויה מיסודה, היא נותנת פרס לקונצפציה כושלת. הקפיטליסטים האמיתיים מתנגדים לתכנית ההצלה, לסיבסוד המוסדות הכושלים, ובאותה מידה מתנגדים גם לסיבסוד אנרגיות ירוקות.
וכאן הם מוציאים עצמם כתימהוניים. מזה שלושים שנה שהאנרגיה החלופית, הפקת אנרגיה ללא שריפת מיץ דינוזאורים או יערות מאובנים, וללא תוספת של חום לאטמוספרה, מצויה במחקר. המחקר נדחף בתחילה בידי משוגעים לדבר, ולאחר מכן גם ממשלות החרדות לעצמאותן הכלכלית ולאיכות הסביבה. גם ללא הנושא של אחריות האדם להתחממות הגלובלית, המחקר נדחף קדימה בשל הנזקים הבריאותיים הנגרמים מזיהום הסביבה, וחוסר היכולת לחייב את חברות האנרגיה לסלק מן הסביבה את תוצרי השריפה. עכשיו, כאשר מחירי האנרגיה מזנקים, ומחירי האנרגיה החלופית צונחים, קמים הקפיטליסטים ושוללים את האנרגיה החלופית כ"הזוייה" רק מכיוון שהמדינה הייתה מעורבת בפיתוח ובסיבסוד הפיתוח הראשוני.
ובכן, העובדות הן שמפעלי הפקת אנרגיה מן השמש בקנה מידה תעשייתי עומדים בקריטריונים כלכליים זהים לתחנות כוח על בסיס פחם, וזאת ללא תלות במחירי האנרגיה העתידיים. הפקת אנרגיה מן הרוח שיפרה את יעילותה בשניים-שלושה אחוזים בכל שנה, כך שכיום היא מתקרבת ליעילות התיאורטית המירבית. מהפכת המיחשוב והתכנון הממוחשב שיפרה את המערכות הללו באופן שלא ניתן היה לחזות אותו לפני שלושים שנה. ההשקעה של חברות, ושל מדינות בטכנולוגיות הנותנות עדיפות למדינה תעשייתית על פני מדינה שואבת נפט מתחילה להשתלם. נושא האנרגיות המתחדשות תואם בדיוק את מקומה של המדינה בתיאוריה הקפיטליסטית הצרופה, ולכן לא ברור מדוע התיאורטיקנים המתנגדים לחילוץ בנקים כושלים מתנגדים גם ליישום טכנולוגיה מצליחה.
אל להם לשפוך את התינוק עם המים. ממשלה איננו כולו דבר רע, והשוק החופשי איננו לחלוטין דבר טוב. אלו וגם אלו עושים שגיאות שהחברה החופשית יודעת לתקן, ואילו החברה הטוטאליטרית לא יודעת לתקן. קפיטליסטים וירוקים חייבים לחיות ביחד ולהפרות אלו את אלו, וביחד להביס את רודנויות הנפט והטרור.

ד"ר יובל ברנדשטטר, להבים

7 באוגוסט 2008

פרופ' פלדור מגיב בנושא העיסוק האובססיבי של המשרד להגנת הסביבה בשינויי אקלים

פרופ' נתן פלדור שואל: .."מדוע טורח המשרד להגנת הסביבה להתעסק עם עניינים אקדמיים שלגביהם כמעט ואין לו יכולת השפעה במקום לעסוק בעניינים הבוערים עליהם הוא מופקד..."

בעקבות תכתובת שנערכה עם דובר המשרד להגנת הסביבה, שבה ביקשתי לברר את מקור הביסוס המדעי של דברי ד"ר בר אור (המשמש כמדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה) כי "
אנו לא יודעים כיצד להתמודד עם אירועי שרב של 37 מעלות". פתחתי ביוזמה של שיתוף אנשי מדע מובילים בדיון ושיתופם בתכתובת עם המשרד.
הראשון מבין המדענים שליו פניתי היה פרופ' נתן פלדור, יו"ר החוג למדעי האטמוספירה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית.
התכבדתי להעביר לפרופ' פלדור תכתובת קצרה עם דובר המשרד להגנת הסביבה בעקבות מסיבת העיתונאים של המדען הראשי של המשרד. (ראו סיקור וקטע וידאו בבלוג ), כמו"כ הסבתי תשומת לב לעמדות שבהן נוקט המשרד לאיכות הסביבה כפי שהם באות לידי ביטוי באתר המשרד ובמחקר שפורסם על ידו כאן.

לפניכם התייחסותו של פרופ' פלדור:

בועז שלום,

תודה לך על הפניית תשומת הלב שלי לעיסוק האובססיבי של המשרד להגנת הסביבה בשינויי אקלים.
כפי שנאמר בתגובה של ה"בלוג הירוק", שתצריף אליה כללת בדוא"ל שלך, התחממות גלובלית אינה עובדה מוכחת (אם להתבטא בעדינות) אלא שיכולת ההשפעה של מדינת ישראל עליה היא אפסית – הן מבחינת תרומתנו לטמפרטורה הגלובלית והן מבחינת היכולת שלנו להתגונן מפניה.
חלק גדול מהשינויים שנחווה בישראל (וברבות ממדינות העולם) קשור לשתי עובדות יסוד פשוטות – האוכלוסייה החיה בשטח מדינת ישראל גדלה פי 15 בשישים השנים האחרונות (ובעולם כולו הוכפלה האוכלוסייה בתקופה זו) ורוב הגידול מתרחש בערים (בגלל הגדלת התפוקה של המגזר החקלאי מצליחים היום 1-2% מהאוכלוסייה לספק את כמויות המזון הנדרשות בעוד שלפני 50 שנה נזקקו לשם כך כ- 8% מהאוכלוסייה). העיור מהווה מקור מוכח ומשמעותי בעליית הטמפרטורה המקומית (דהיינו בסביבת העיר המדוברת). בנוסף לשני גורמים דמוגרפים אלו ישנה עלייה מתמדת ברמת החיים (חימום מסיבי יותר בחורף ומיזוג אוויר בקיץ של בתים בשטח גדול יותר מבעבר).
לאור זאת השאלה המעניינת באמת היא מדוע טורח המשרד להגנת הסביבה להתעסק עם עניינים אקדמיים (ויותר מכך תקשורתיים) שלגביהם כמעט ואין לו יכולת השפעה (הן במניעתם והן בהתארגנות לקראת מימושם בא אכן יתממשו) במקום לעסוק בעניינים הבוערים עליהם הוא מופקד – זיהום האוויר בערים הגדולות של ישראל, זיהום מקורות המים, טיפול הרשויות המקומיות ברשתות הביוב, זיהום מי הים, נגיסה הולכת וגוברת ב"ראות הירוקות" העומדות לרשות תושבי המדינה, פינוי פסולת מוצקה ועוד.

אוסף הנתונים עליהם מתבסס המשרד הוא חלקי (מאז 1995 לא עלתה כלל הטמפרטורה הגלובלית וגם עליית מפלס הים איננה אחידה בכל חלקי כדור הארץ ובמהלך 150 השנים האחרונות. מחצית מעליית הטמפרטורה אירעה לפני 1940 הרבה לפני שנולדו רוב המתלוננים על "קטסטרופות" החום בקייץ בשנים האחרונות.

התחזיות הכלולות בתחזית מבוססות על מודלים מספריים שמידת הצלחתן בחיזוי בן יותר מימים בודדים מעולם לא נבדקה והוכחה.

העובדה שטמפרטורה היא גודל הנמדד במדויק ובאופן שגרתי על ידי מיליוני אנשים ברחבי העולם אין משמעותה ששינויי הטמפרטורה הגלובליים הם תרגיל פשוט. ההיפך הוא הנכון – בפלנטה מכוסת מים קשה להעריך מגמות ארוכות טווח בהתבסס על נתונים הנמדדים רובם ככולם ביבשה.
בברכה, נתן פלדור

Professor Nathan Paldor
Department of Atmospheric Sciences
Institute of Earth Sciences
Hebrew University of Jerusalem
Jerusalem, 91904
ISRAEL

6 באוגוסט 2008

שינויי אקלים גלובליים: עובדות ומיתוסים



פרופ' נתן פלדור מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית יצר מצגת יפה המציגה את התיאוריות בנושא התחממות גלובלית, במצגת מדגים פרופ' פלדור את שינויי הטמפרטורה הגלובליים בטווחי זמן היסטוריים וגיאולוגיים, מסביר את נושא אפקט החממה ודן ביכולת החיזוי העתידית שלנו.
בין המסמכים המעניינים שמוצגים במצגת טבלה המדגימה כי בניגוד להפחדות החממיסטים שיאי טמפרטורה, עולמי או מקומי, לא נרשמו בעשורים האחרונים. (ראו בטבלה מעל).


המצגת כוללת תזכורת פיקנטית ל"אופנות" המתחלפות בתחום ההיסטריה הסביבתית במכתב שנרשם בשנת 1972 מאוניברסיטת בראון לנשיא ארה"ב ריצארד ניקסון ובו אתראה חמורה מצד המדענים מודאגים: העולם נמצא בפתחו של עידן קרח.
במכתב החתום על ידי מדענים מובילים יש "מסקנה: הקירור הצפוי ... הוא מסדר גודל של תקופת הקרח האחרונה ... תוצאה מפתיעה שנצפתה במשקעים ימיים" ורמז לרמת האיום והדחיפות הפוליטית למנהיגי המערב: "לבריה"מ יש צוותים המנטרים את סיביר והקוטב והם כבר בוחנים את משמעותם של השינויים הצפויים" (מלחמה קרה!) את המכתב מלווים איזכורים מאחד מכתבי העת המדעיים הנחשבים Nature המציגים את האסמכתאות המדעיות לעידן הקרח המתקרב, בגליון מרץ 1979 נכתב:

There seems to be e general consensus that the Earth is at the start of a cooling period… .. a major, long-term change. (£ An ice age)
.



כדאי לצפות במצגת כאן. (תודה לד"ר נועם חלפון עבור ההפנייה)
עידכון: מסתבר שלא רק המצגת קיימת ברשת אלא הרצאה מלאה המלווה אותה. (אורך ההרצאה הוא כשעה). ההרצאה מצויה בקישור:  בקישור זה ניתן למצוא גם הרצאה מצולמת של ניר שביב.


4 באוגוסט 2008

המשרד להגנת הסביבה מצטרף להפחדות

היום הכריז המשרד לאיכות הסביבה כי ההתחממות הגלובלית כבר כאן תוך שהוא תופש טרמפ היסטרי על כל כלי התקשורת המשועממים. במסיבת עיתונאים מתוקשרת תידרך המדען הראשי של המשרד, ד"ר ישעיהו בר-אור את הציבור בנושא המשבר האקלימי "ישראל נמצאת במשבר אקלימי כבר כיום, אשר עתיד להחריף בעתיד", הכריז בקול דרמתי: "אם יש לנו ימי שרב שבהם הטמפרטורות הן של 34 עד 35 מעלות בערים הגדולות, אירועי שרב כאלו יגיעו ל-37 מעלות, שזה דבר שאנו פשוט לא יודעים להתמודד איתו...".
אפשר לסגור את המדינה, שרב של 37 מעלות הוא משהו שאנו פשוט לא יודעים להתמודד איתו...
מסתבר שכאשר הדברים נאמרים בטון הסביבתי הנכון, גם אם הם אוסף של שטויות מגובבות על ספקולציות לא מבוססות, העיתונאים שותים בצמאון של יום שרב את הדברים ורצים לספר לחבר'ה מבלי לשאול שאלות קשות מידי.

באתר המשרד להגנת הסביבה הועלה נייר עמדה במיטב המסורת של מדעי הסוציולוגיה (נייר עמדה "התחממות גלובלית והעיר") שמטרתו "להעלות לסדר היום העירוני בישראל את הצורך לייצר מענה הולם למשבר האקלימי על השלכותיו הסביבתיות". באתר משתמשים בציטוט של קלינטון כי "אין טעם עבורנו לדון האם כדור הארץ מתחמם בקצב מעורר דאגה או לא, ואין טעם עבורנו לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שאחרים יפעלו. גורלו של הכוכב שלנו, העובר בירושה לילדינו ונכדינו, הוא בידינו, וזוהי האחריות שלנו לעשות משהו בנוגע למשבר הזה".
מבחינת אנשי המשרד (המתחזים לבעלי סמכות מדעית) אין טעם לדון בשאלה אם יש בסיס עובדתי לטענת ההתחממות - הם כבר עסוקים ב"לעשות משהו" - Yes We Can!!!


הבלוג הירוק העביר לדובר המשרד להגנת הסביבה מספר שאלות ובהן: האם טענות המדען הראשי של המשרד מבטאת את עמדתו של המשרד? מה הוא הבסיס המדעי לטענת ההתחממות ובקשה לקבלת המידע המדעי שידגים התחממות רב שנתית ממוצעת כלשהי באגן הים התיכון או באיזורנו. וכן מה הוא הבסיס המדעי לטענה שאנו לא יודעים להתמודד עם שרב של 37 מעלות.
מלשכת הדובר טרם התקבלה תשובה.

28 ביוני 2008

גנראלים נסחפים בהיסטריה

מכון מחקר פרטי בארה"ב פרסם מחקר על הסכנות לביטחון הלאומי של ארה"ב שנגרמות בגלל בהתחממות הגלובאלית. ייתכן ואלה ה"מומחים החיצוניים" עליהם הסתמכו שרותי הביון של ארה"ב בהערכת הביטחון הלאומי שמסרו לבית הנבחרים.
על הדו"ח חתומים 11 ממפקדי הצבא והצי לשעבר, אנשים בעלי רקורד מרשים ביותר: מפקד הצבא, מפקד הצי הפאציפי ושגריר בסין, סגן מפקד הצי, מפקד המארינס – בקיצור – קאליברים, אחד, אחד. אתה מצפה שהם יהיו שקולים ונבונים ושידעו על מה הם מדברים. אלה לא עיתונאים.

הנה קטע מהדו"ח:

הבסיס הלוגיסטי החשוב באי דייגו גרסייה באוקיינוס ההודי שגובהו 1.2 מ' מעל פני הים בלבד, עלול לשקוע בים.
זו סכנה לביטחון הלאומי ?!
גם החממנים הקיצוניים ביותר יסכמו שעליית פני הים שתתרחש תהיה הדרגתית, והאי הזה לא ישקע בים 100 או 200 השנים הבאות. קצב עליית פני הים שנמדדה לאחרונה הוא כ 4 מ"מ לשנה או 40 ס"מ למאה, כלומר יש לאי עוד 300 שנה.
מי יודע מה יהיו צרכיה הביטחוניים של ארה"ב בעוד 100 שנה... מה יהיו כלי הנשק שבשימוש, מה פרישת הכוחות שלה... ואם יסגרו אותו מחר מה יקרה ?
קחו לדוגמה את בסיסיה של ארה"ב בפיליפינים – עד 1990 היו שני הבסיסים האמריקאיים החשובים באסיה בסיס חיל האוויר קלארק ובסיס חיל הים סוביק-ביי בפיליפינים. בסיס האויר קלארק נהרס בהתפרצות הר הגעש פינאטובו. בסיס חיל הים סוביק-ביי נסגר בגלל שממשלת ארה"ב לא הצליחה להגיע לעמק השווה עם ממשלת הפיליפינים על גובה דמי השכירות. שני הבסיסים החשובים באסיה נסגרו בהתראה קצרה ביותר. מה קרה לביטחון הלאומי של ארה"ב ? כלום. אז סגירת הבסיס בדייגו גארסייה בעוד 100 שנה מהווה בעיה לביטחון הלאומי של ארה"ב ?? שלא יהיו לה בעיות גרועות יותר !
11 הגנראלים המכובדים איבדו כל שמץ של שפיות ושכל ישר תחת לחץ ההיסטריה החממנית. מדהים !

יעקב

17 במאי 2008

דלק ירוק מתחדש – החדשות הטובות


זהו ד"ר איציק ברזין, חבר סגל בכיר במרכז הבינתחומי בהרצליה, ישראלי, בוגר אונ' באר שבע ו MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ארה"ב) אשר פיתח תהליך לגידול אצות לצורך הפקת ביו-דיזל, דלק ירוק, מתחדש. הוא כבר הוכיח את התהליך במתקן ניסיוני ליד תחנת הכוח של MIT ועכשיו הוא בנה מתקן תעשייתי ראשון ליד תחנת כוח באריזונה. הוא מגדל אצות בבריכות מים שטוחות ומזין אותם ב דו תחמוצת הפחמן הנפלטת מתחנות כוח. האצות אוכלות את הגז, וסופגות אור שמש, ובתהליך הפוטוסינטזה, כמו כל הצמחים, גדלות ומתרבות בקצב מהיר. מהאצות האלה מפיקים דלק דמוי דיזל. לדברי ד"ר ברזין – ניתן להפיק כ מיליון ליטר דלק (כ 50 אלף חביות) בשנה, מבריכות גידול בשטח של 1 קמ"ר.
התהליך הזה נראה מאד נכון ומאד מבטיח. כרגע נראה שבהחלט ייתכן ששיטה זו תוכל להפיק כמויות ניכרות של דלק שיהווה תחליף לנפט, וגם ימנע פליטת דו תחמוצת הפחמן.
נשאר רק להוכיח את הייתכנות הכלכלית.

מתוך המאמר ב"הארץ": "אנשים שמפתחים טכנולוגיות ירוקות נחשבים אנשים הזויים או אויבי השוק החופשי, כאלה שדורשים לפעול בלי היגיון כלכלי למען הסביבה. זה לא הכיוון הנכון לדעתי. התעשייה מודעת לבעיה הסביבתית שהיא יוצרת, והפתרון האלטרנטיווי שלה הוא לדחוס את co2 כגז טהור למעבה האדמה. כיוון שה-co2 הוא מוצר לוואי הכרחי בתהליכי השריפה, חברות החשמל מבועתות ולכן הן נלחמות באל-גורים של העולם. אני מציע פתרון שלא רק שלא עולה להם כסף, הוא עושה כסף. הפכתי את היוצרות, אין עונש ואין סיכון. אז מה רע? הבנתי שאני צריך לפתור בעיה אדירה של התעשייה כדי להוציא לפועל את הטכנולוגיה הירוקה שלי". הדלק שמופק מהאצות הוא גם מתחרה לדלקים ירוקים מתירס וסויה. "מתברר שהדלקים הביולוגיים המופקים מגרעיני תירס או סויה, דלקים שנחשבו לתחליף העתידי לדלק המזהם, מביאים בעצמם לנזק סביבתי. זה גם לא כלכלי - כדי לגדל את הסויה צריך עלים ושורשים, מערכת שלמה שתומכת בפולי הסויה שמהם מפיקים את השמן. לגידול אצות לא צריך מערכת כזו. קצב הגידול שלהן הוא פי עשרה עד מאה מכל מערכת ביולוגית אחרת. אז אם יש לך יחידת קרקע אתה יכול להגיע לסדרי יצור פי כמה גבוהים. מדובר בגידול שלא מתחרה על משאבים של קרקע ומים, אצה יכולה לגדול גם במים מליחים ובביוב".
ד"ר ברזין פועל בכיוון הנכון. הוא ממציא שיטות טכנולוגיות חדשות, שמקדמות את האנושות ומעשירות אותה. רק שיטות כאלה יתרמו לשמירת איכות הסביבה ופתרון בעיות האנרגיה. זאת בניגוד מוחלט לשיטות שמרבית ה"ירוקים" דורשים – שהממשלה תכפה עלינו להקטין את השימוש באנרגיה ולעצור את ההתפתחות הטכנולוגית והכלכלית ("צריכת היתר").
כל הכבוד לד"ר ברזין. אם שיטתו תוכיח עצמה - מגיע לו פרס נובל, לא לאל גור.


ד"ר ברזין ירצה על המצאתו באירוע באונ' בן גוריון, ב 1.06.2008
זהו האתר של חברת GreenFuel Technology שד"ר ברזין ייסד – ובו אינפורמציה מלאה על הטכנולוגיה.
המאמר הבא במגזין Fortune מצנן מעט את ההתלהבות. עדיין יש בעיות, ולמרות שהטכנולוגיה מבטיחה מאד, עוד לא התגברו על כל הבעיות הטכניות, וגם עוד לא הוכחה הכדאיות הכלכלית. יש לציין שיש עוד חברות שמפתחות גידול אצות בשיטות שונות. הטכנולוגיה נראית מבטיחה, אבל עדיין לא מוכחת.

6 במאי 2008

טירוף מערכות: שורפים את המזון שלנו

העולם השתגע. השתגע על כל הראש. עכשיו שורפים את המזון שלנו. שורפים ממש.
במה הדברים אמורים: ביו-דלק [באנגלית biofuel] דלק שמקורו בצומח, או ליתר דיוק: אתנול. ארה''ב והאיחוד האירופי חוקקו חוקים המחייבים את חברות הדלק לערבב אחוז מסוים של אתנול בדלק שמסופק לתעבורה. כיום האחוז המוכתב הוא בסביבות 5%, אך על פי החוק האחוז יעלה בהדרגה עד שיגיע לסביבות 15-20% בשנת 2020.
חוקים אלה נחקקו בלחץ הירוקים.
האתנול מופק בארה''ב מגרעיני תירס, ובארצות אחרות מגידולים אחרים כמו קנה סוכר, קאסאווה או דקל שומני הגדל בארצות טרופיות. התוצרת החקלאית הזו, שמשמשת בימים כתיקונם למזון, מוסטת כעת לצורך יצור דלק לשריפה במנועים.
יתרה מכך: יצרני האתנול מקבלים סובסידיות כדי לשרוף את המזון שלנו. בארה''ב כבר פועלים כ- 90 מפעלים לזיקוק אתנול מתירס, ועוד 60 נמצאים בהקמה כדי להפיק רווח מהחוק ומהסובסידיה. בארצות טרופיות, באפריקה ובאינדונזיה מבערים את הג'ונגלים כדי לגדל צמחים לאתנול שמבוקש מאד באירופה - כדי לעמוד במכסה שהחוק דורש.
מה נימוק למהילת אתנול בדלק? הרי שריפת אתנול משחררת דו תחמוצת הפחמן לאוויר בדיוק כמו שריפת בנזין. אבל הירוקים טוענים שהפחמן נקלט מקודם מהאטמוספרה בעת גידול הצמח, ובעת השריפה הוא רק ממוחזר, בניגוד לנפט, שהפחמן שלו שכן קודם במעמקי האדמה. זה נשמע סביר, אבל האמת היא שבתהליך זיקוק האתנול מתירס שורפים דלק רב, דלק מנפט, וגם בתהליך הגידול וההובלה של התירס שורפים דלק.
בסיכום כללי האתנול אינו חוסך בפליטת דו תחמוצת הפחמן, או, במקרה הטוב, חוסך רק כמות זעירה. והכמות הזעירה שאולי הוא חוסך - השפעתה על ההתחממות כביכול של כדור הארץ זניחה.
כל עניין האתנול הוא גחמה מטופשת וחסרת תועלת. תועלת אין, אבל נזק יש, נזק כבד- ייקור המזון.
מחירי המזון, התבואות והלחם עלו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה בלבד. זו לא תיאוריה ולא נבואה, זו מציאות. עליית מחירי התבואות נגרמה בגלל מספר גורמים, העיקרי שבהם - העלייה בביקוש למזון בגלל גידול האוכלוסייה בעולם, והעלייה ברמת החיים בסין ובהודו שמגבירה את צריכת המזון שם. אבל הסטת חלק מכובד של הייצור החקלאי להפקת אתנול השפיעה אף היא, השפעה ניכרת על עליית מחירי המזון.
עליה זו פוגעת בראש ובראשונה באוכלוסייה הענייה בעולם. אומרים שכמיליארד בני אדם עניים סובלים מתת תזונה בעולם - עכשיו סבלם גובר. ארגון המזון של האו''מ מתריע שתקציביו אינם מספיקים כעת לרכישת אותה כמות מזון שהיה מספק בעבר. דובר רבות על כך שגידול האוכלוסייה בעולם עלול להביא למצב שהמזון שביכולתו של כדור הארץ לייצר לא יספיק, ורעב המוני יכה בנו. האסון הזה עוד לא התרחש, אבל אין ספק שמשאבי גידול המזון [קרקע חקלאית + מים ] הם מוגבלים, ואין לנו עודף כושר ייצור חקלאי. התוצרת החקלאית נחוצה למזון. מי שחושב שניתן לשרוף חלק מהתוצרת החקלאים כדלק מבלי לגרום לרעב הוא מנותק מהמציאות.
מאידך - כמות הדלק שהעולם שורף היא עצומה. אפילו תופנה כל התוצרת החקלאית לייצור אתנול - הכמות שתסופק תהיה חלק לא גדול מצריכת הדלק. הטוען שניתן לפתור את בעיית הנפט על ידי שימוש באתנול, הבנתו הכמותית של הבעיה היא לקויה ביותר. מבחינה מהותית מכונית יכלוה לנסוע על אתנול, אבל מבחינה כמותית אין שום סיכוי לספק אתנול בכמויות שהתחבורה צורכת. המעשה הזה של שריפת המזון שלנו בתור דלק הוא מעשה חלם. לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שאספקת מזון ומניעת רעב קודמים לצורך באספקת דלק לתחבורה, ובטח לאספקת דלק מפוקפק שאין בו שום תועלת. ההיגיון מחייב שהממשלות יחוקקו חוקים הפוכים:
חוקים האוסרים שימוש בתוצרת חקלאית בתור דלק אבל החוקים האלה לא דרושים, כי האתנול יקר.
ללא התערבות ממשלתית בחקיקת מכסות וסובסידיות לאתנול - לא היה שום חשש לשריפת המזון שלנו.
משוגעים, רדו מעץ האתנול.
הנה מספר קישוריות למאמרים [באנגלית] המספרים על הטירוף ותוצאותיו:
בניו יורק טיימס, ב EU Referendum, וב דייויד ווארן. ג'ורג' מונביוט השמאלני ב''גוארדיאן'' האנגלי; באתרים אלה יש קישוריות נוספות לנתונים מפורטים ומאמרים נוספים על הנושא.