דפים

7 באוגוסט 2008

פרופ' פלדור מגיב בנושא העיסוק האובססיבי של המשרד להגנת הסביבה בשינויי אקלים

פרופ' נתן פלדור שואל: .."מדוע טורח המשרד להגנת הסביבה להתעסק עם עניינים אקדמיים שלגביהם כמעט ואין לו יכולת השפעה במקום לעסוק בעניינים הבוערים עליהם הוא מופקד..."

בעקבות תכתובת שנערכה עם דובר המשרד להגנת הסביבה, שבה ביקשתי לברר את מקור הביסוס המדעי של דברי ד"ר בר אור (המשמש כמדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה) כי "
אנו לא יודעים כיצד להתמודד עם אירועי שרב של 37 מעלות". פתחתי ביוזמה של שיתוף אנשי מדע מובילים בדיון ושיתופם בתכתובת עם המשרד.
הראשון מבין המדענים שליו פניתי היה פרופ' נתן פלדור, יו"ר החוג למדעי האטמוספירה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית.
התכבדתי להעביר לפרופ' פלדור תכתובת קצרה עם דובר המשרד להגנת הסביבה בעקבות מסיבת העיתונאים של המדען הראשי של המשרד. (ראו סיקור וקטע וידאו בבלוג ), כמו"כ הסבתי תשומת לב לעמדות שבהן נוקט המשרד לאיכות הסביבה כפי שהם באות לידי ביטוי באתר המשרד ובמחקר שפורסם על ידו כאן.

לפניכם התייחסותו של פרופ' פלדור:

בועז שלום,

תודה לך על הפניית תשומת הלב שלי לעיסוק האובססיבי של המשרד להגנת הסביבה בשינויי אקלים.
כפי שנאמר בתגובה של ה"בלוג הירוק", שתצריף אליה כללת בדוא"ל שלך, התחממות גלובלית אינה עובדה מוכחת (אם להתבטא בעדינות) אלא שיכולת ההשפעה של מדינת ישראל עליה היא אפסית – הן מבחינת תרומתנו לטמפרטורה הגלובלית והן מבחינת היכולת שלנו להתגונן מפניה.
חלק גדול מהשינויים שנחווה בישראל (וברבות ממדינות העולם) קשור לשתי עובדות יסוד פשוטות – האוכלוסייה החיה בשטח מדינת ישראל גדלה פי 15 בשישים השנים האחרונות (ובעולם כולו הוכפלה האוכלוסייה בתקופה זו) ורוב הגידול מתרחש בערים (בגלל הגדלת התפוקה של המגזר החקלאי מצליחים היום 1-2% מהאוכלוסייה לספק את כמויות המזון הנדרשות בעוד שלפני 50 שנה נזקקו לשם כך כ- 8% מהאוכלוסייה). העיור מהווה מקור מוכח ומשמעותי בעליית הטמפרטורה המקומית (דהיינו בסביבת העיר המדוברת). בנוסף לשני גורמים דמוגרפים אלו ישנה עלייה מתמדת ברמת החיים (חימום מסיבי יותר בחורף ומיזוג אוויר בקיץ של בתים בשטח גדול יותר מבעבר).
לאור זאת השאלה המעניינת באמת היא מדוע טורח המשרד להגנת הסביבה להתעסק עם עניינים אקדמיים (ויותר מכך תקשורתיים) שלגביהם כמעט ואין לו יכולת השפעה (הן במניעתם והן בהתארגנות לקראת מימושם בא אכן יתממשו) במקום לעסוק בעניינים הבוערים עליהם הוא מופקד – זיהום האוויר בערים הגדולות של ישראל, זיהום מקורות המים, טיפול הרשויות המקומיות ברשתות הביוב, זיהום מי הים, נגיסה הולכת וגוברת ב"ראות הירוקות" העומדות לרשות תושבי המדינה, פינוי פסולת מוצקה ועוד.

אוסף הנתונים עליהם מתבסס המשרד הוא חלקי (מאז 1995 לא עלתה כלל הטמפרטורה הגלובלית וגם עליית מפלס הים איננה אחידה בכל חלקי כדור הארץ ובמהלך 150 השנים האחרונות. מחצית מעליית הטמפרטורה אירעה לפני 1940 הרבה לפני שנולדו רוב המתלוננים על "קטסטרופות" החום בקייץ בשנים האחרונות.

התחזיות הכלולות בתחזית מבוססות על מודלים מספריים שמידת הצלחתן בחיזוי בן יותר מימים בודדים מעולם לא נבדקה והוכחה.

העובדה שטמפרטורה היא גודל הנמדד במדויק ובאופן שגרתי על ידי מיליוני אנשים ברחבי העולם אין משמעותה ששינויי הטמפרטורה הגלובליים הם תרגיל פשוט. ההיפך הוא הנכון – בפלנטה מכוסת מים קשה להעריך מגמות ארוכות טווח בהתבסס על נתונים הנמדדים רובם ככולם ביבשה.
בברכה, נתן פלדור

Professor Nathan Paldor
Department of Atmospheric Sciences
Institute of Earth Sciences
Hebrew University of Jerusalem
Jerusalem, 91904
ISRAEL

תגובה 1:

יוני אמר/ה...

מבחינת חימום ומיזוג יש חימום מסיבי יותר בחורף ומיזוג אוויר בקיץ של בתים בשטח גדול יותר מבעבר).