5 באוקטובר 2008

קפיטליסטים נגד הירוקים

בסערת האירועים הכלכליים של השבועות האחרונים התחדדו לכאורה הבדלי ההשקפות הכלכליות. הקפיטליסטים דרשו התערבות ממשלתית להגנה על שוקי ההון, ואילו הסוציאליסטים דרשו ביטול למעשה של שוקי ההון דרך הטלת פיקוח הדוק ביותר, ומחיקת האלמנט ההימורי (ספקולנטי) של השוק. שני הצדדים הסכימו שהעיוותים בשוק ההון נוצרו בשל מכשירים פיננסיים מתוחכמים שלא צפו אפשרויות נדירות ולכן קרסו כאשר הופיעו בעיות נדירות.
אלא שהקפיטליסטים האמיתיים טוענים להד"ם. לטענתם העיוותים בשוק לא הופיעו בשל מהמרים, מכיוון שהללו לוקחים סיכון על עצמם. יתר על כן, ההימורים שלהם אינם על דרך המזל, אלא על דרך התצפית ולכן הם מוסיפים מרכיב של זהירות לשוק. העיוות הופיע מכיוון שהממשל האמריקני לחץ על המוסדות המלווים להתעלם מכללי הזהירות ולנקוט ב"רגישות חברתית". כך נוצרו הלוואות למשפחות שאין ביכולתן לעמוד בהחזר חובות, או כאלו שהן מקרי סעד. הבדיחה הנפוצה אומרת כדלקמן: אתה חסר רכוש, חסר עבודה, חסר מוסר תשלומים? הא לך הלוואה. המוסדות הפיננסיים פאני מי ופרדי מאק היו בניהול ממשלתי, או של יוצאי הממשל, אשר ידעו כי המוסדות הללו נסמכים על אוצר המדינה, ולא על איכות הלקוחות. התוצרת הפגומה נארזה בחבילות נוצצות של בנקי השקעות ידועי שם, וכך נמכרה לעולם. על כן תכנית ההצלה להצלת המוסדות שגויה מיסודה, היא נותנת פרס לקונצפציה כושלת. הקפיטליסטים האמיתיים מתנגדים לתכנית ההצלה, לסיבסוד המוסדות הכושלים, ובאותה מידה מתנגדים גם לסיבסוד אנרגיות ירוקות.
וכאן הם מוציאים עצמם כתימהוניים. מזה שלושים שנה שהאנרגיה החלופית, הפקת אנרגיה ללא שריפת מיץ דינוזאורים או יערות מאובנים, וללא תוספת של חום לאטמוספרה, מצויה במחקר. המחקר נדחף בתחילה בידי משוגעים לדבר, ולאחר מכן גם ממשלות החרדות לעצמאותן הכלכלית ולאיכות הסביבה. גם ללא הנושא של אחריות האדם להתחממות הגלובלית, המחקר נדחף קדימה בשל הנזקים הבריאותיים הנגרמים מזיהום הסביבה, וחוסר היכולת לחייב את חברות האנרגיה לסלק מן הסביבה את תוצרי השריפה. עכשיו, כאשר מחירי האנרגיה מזנקים, ומחירי האנרגיה החלופית צונחים, קמים הקפיטליסטים ושוללים את האנרגיה החלופית כ"הזוייה" רק מכיוון שהמדינה הייתה מעורבת בפיתוח ובסיבסוד הפיתוח הראשוני.
ובכן, העובדות הן שמפעלי הפקת אנרגיה מן השמש בקנה מידה תעשייתי עומדים בקריטריונים כלכליים זהים לתחנות כוח על בסיס פחם, וזאת ללא תלות במחירי האנרגיה העתידיים. הפקת אנרגיה מן הרוח שיפרה את יעילותה בשניים-שלושה אחוזים בכל שנה, כך שכיום היא מתקרבת ליעילות התיאורטית המירבית. מהפכת המיחשוב והתכנון הממוחשב שיפרה את המערכות הללו באופן שלא ניתן היה לחזות אותו לפני שלושים שנה. ההשקעה של חברות, ושל מדינות בטכנולוגיות הנותנות עדיפות למדינה תעשייתית על פני מדינה שואבת נפט מתחילה להשתלם. נושא האנרגיות המתחדשות תואם בדיוק את מקומה של המדינה בתיאוריה הקפיטליסטית הצרופה, ולכן לא ברור מדוע התיאורטיקנים המתנגדים לחילוץ בנקים כושלים מתנגדים גם ליישום טכנולוגיה מצליחה.
אל להם לשפוך את התינוק עם המים. ממשלה איננו כולו דבר רע, והשוק החופשי איננו לחלוטין דבר טוב. אלו וגם אלו עושים שגיאות שהחברה החופשית יודעת לתקן, ואילו החברה הטוטאליטרית לא יודעת לתקן. קפיטליסטים וירוקים חייבים לחיות ביחד ולהפרות אלו את אלו, וביחד להביס את רודנויות הנפט והטרור.

ד"ר יובל ברנדשטטר, להבים

5 תגובות:

יעקב אמר/ה...

מאמר עשיר באידיאולוגיה.
העובדות הן שאנרגיה סולארית ואנרגיית רוח רחוקות מאד מלהיות תחרותיותץ מבחינת מחיר לעומת נפט או פחם. עדיין, כל הפיתוח הסולארי והרוחני תלוי בתמיכה כלכלית ממשלתית מתמדת. עובדה היא שהכסף שמופנה ל"אנרגיה אלטרנטיבית", שבהכרח נלקח מאיתנו בצורת מיסים, הופך אותנו לעניים יותר.
זו לא כל כך עניין - כן התערבות ממשלה או לא התערבות. זה עניים יותר לעומת עשירים יותר. התערבות הממשלה נדרשת, כי האנשים אוהבים להיות עשירים יותר, ואת העוני לא יבחרו אלא אם יכפה על ידי הממשלה.
ייתכן ואתה, ואחרים, רואים את העוני כ feature ולא bug - דהיינו כמטרה רצויה, כתרופת נגד ל"קונסומריזם". אבל זו אידיאולוגיה.
על תנסה להסוות את האידיאולוגיה שלך מאחורי ז'רגון כלכלי.

avi אמר/ה...

את טיב האנרגיה הירוקה ישפוט השוק, לא הפוליטיקאי. ההצלחה של האנרגיה הירוקה צריכה להימדד לא על-פי יכולתה לשרת אידאולוגיה מסוימת ולשוח את דוברי האידאולוגיה הזו אל בית הנבחרים, אלא על-פי הצלחתה בשוק.
ברור שיש התקדמות במחקר האנרגיה הירוקה. חבל רק שההתקדמות הזו נעשית בכספי משלם המיסים.
כל עוד הוצאות האנרגיה שלי נמוכות מהמס שאני משלם, איזה אינטרס לא-אידאולוגי יש לי להתעניין בה?

יעקב אמר/ה...

עד עכשיו האנרגיה הירוקה (שמש ורוח) התקדמו די הרבה, אבל רק בזכות התמיכה הכספית הממשלתית, לא בזכות כוחות השוק. יכול להיות שזה טוב או שזה רע, אבל זו עובדה.
שוב - הן התקדמו לא בזכות אלה שתורמים לכך מסיבות אידיאולוגיות, מרצונם החופשי (למשל אלה שקונים פריוס) - הן התקדמו מסיבות פוליטיות - שהירוקים הצליחו לכפות על כולם את התמיכה הממשלתית באנרגיה ירוקה.
וצריך חזכור - בצד הטכני, שבלילה השמש לא זורחת, והרוח לא תמיד נושבת.
מה שלא יהיה - אלו לא יהיו מקורות האנרגיה העיקריים שלנו, אלה יהוו תמיד רק קצת תוספת מהצד.

אנונימי אמר/ה...

הנפט והפחם זולים ניותר, בהתעלם משתי בעיות. האחת, הנזק הבריאותי שהן גורמות לסביבה האנושית, ושתיים, ההכפפה של מדינות שאין להן למדינות שיש להן, ולכן עיוות של מדיניות לאומית וכלכלית.
האם יאמרו האדונים אותו דבר כאשר מחיר הנפט לצרכן בשוק החופשי יהיה מאה שקל לליטר? או כאשר מצור ימי רוסי-סורי-מצרי ימנע מאוניות הפחם להגיע לחופי הארץ? ומי צריך לשלם את מחיר הריפוי של העלייה במחלות ריאות מסביב לתחנות כוח פחמיות? האידיאולוגיה שלי כוללת את שימור חלקת אלוהים הקטנה שלנו בארץ ישראל. כאן היתרון היחסי שלי הוא שמש, וכוח אדם מעולה. ובאשר לשמש בלילה, ביום מפרקים מיים בכח השמש וצוברים מימן, ובלילה המימן נכנס לתחנת הכוח ומניע את תאי הדלק להמשיך ולתת חשמל. הטכנולוגיה כבר קיימת, ורק שיקולי נפט זול מנעו ממנה להתקדם לרמה המסחרית

יעקב אמר/ה...

אנונימי,
אתה מעלה שתי נקודות, אחת נכונה, אחת פחות. הנקודות שלך הן: 1. הנזק הבריאותי, ו - 2. התלות בגורמי חוץ.

נתחיל מ 2: אנו תלויים בגורמי חוץ מהרבה בחינות. למשל: אוכל. אנו מייבאים את החיטה שלנו (ללחם). אם יטילו מצור עלינו, הפחם הוא הדאגה האחרונה. נקודה זו לא רלוונטית.

נקודה 1 - היא נכונה. יש נזק בריאותי כלשהו משריפת פחם. לא גדול, אנו חיים עם זה, כל העולם חי עם זה עשרות שנים, הנזק אינו רב. אבל יש.
מי שרוצה חשמל, צריך לשלם את המחיר של הנזק - אין טוב בלי רע. המכונית גורמת גם לזיהום וגם לתאונות דרעים, בכל זאת אנו משתמשים במכוניות, כי התועלת רבה מן הנזק.
לאנרגיה ירוקה יש נזק אחר - המחיר. היא עושה אותנו עניים יותר (כי מחירה יקר, יחסית לפחם). גם העוני לא ממש תורם לבריאות.

באשר למימן בלילה - עוד חזון למועד. הטכנולוגיה לא ייושמה בקנה מידה גדול, והיא בעייתית מאד מבחינה בטיחותית, כי מימן מאד נפיץ.