19 במרץ 2016

ועדת הכנסת לבזבוזים בסתר.


וועדת הכנסת לאנרגיות מתחדשות התכנסה לישיבה ראשונה בראשותה של היו"ר, ח"כ יעל כהן פארן. היא אמרה: "לא יעלה על הדעת כי אדם פרטי שמבקש לייצר לעצמו חשמל סולארי יאלץ להתמודד עם בירוקרטיה ותשלומי מיסוי על ייצור עצמי".

אני מסכים. מי שרוצה לייצר חשמל סולארי לצריכה עצמית – אין לשים בפניו מחסומים .אני גם לא מעלה בדעתי שקיימים מחסומים כאלה. כול אחד יכול להתקין לוחות שמש על גגו ולהשתמש באנרגיה שהוא מייצר. הבעיה היא, אולי, שאותו אדם רוצה להיות מחובר בו זמנית לרשת החשמל ולקבל זרם כאשר השמש לא זורחת או ענן עובר בשמיים. זו בעיה טכנית פתירה ולא חסם בירוקרטי.

ח"כ יעל כהן פארן בוודאי מתכוונת למשהו אחר ומנסה להסתיר זאת. היא מתכוונת לשיטת "מונה נטו" לפיה בעל לוחות השמש מייצר חשמל לא רק לצריכה עצמית שלו, אלא מייצר כמות חשמל גדולה בהרבה מצריכתו (באותו רגע), ומבקש להכריח את חברת החשמל לקנות ממנו חשמל זה במחיר לצרכן ( כ 50 אג' לקוט"ש) ולהעבירו לצרכנים אחרים. זאת בזמן שהמחיר הסיטונאי (המחיר שחברת החשמל משלמת ליצרני חשמל אחרים) הוא בסביבות 20-25 אג' לקוט"ש.

לפי שיטת "מונה נטו" מסבסד הציבור את יצרני החשמל הסולארי. זו לא שיטת הסבסוד היחידה. השיטה השנייה היא שיטת מחיר ההזנה המובטח. רשות החשמל חתמה כבר מאות חוזים עם ספקי חשמל סולארי, בהם היא מבטיחה להם תעריף הזנה (תשלום לקוט"ש), בשיעור גבוה מאד (בין 230 אג' לקוט"ש עד 39 אג' לקוט"ש) וקנייה מובטחת של החשמל הסולארי שהם מייצרים.

אם רוצים לסבסד את החשמל הסולארי צריך לעשות זאת בגלוי, בצורת סובסידיה ישירה מתקציב הממשלה. הציבור צריך לדעת בדיוק מה גודל הסובסידיה וכמה זה עולה. אני מעריך שהסובסידיות לחשמל סולארי עולות לציבור, כבר היום, כמיליארד שקל לשנה (בהתחייבות ל 20 שנה) ואפשרי שיותר. הנטל הזה מוטל על כתפי הציבור דרך חשבונות החשמל, ובסתר – איש אינו יודע בכמה מנפחות הסובסידיות הסולאריות את חשבון החשמל. הטלת נטל כספי על הציבור בסתר, באמצעות חשבון החשמל, וללא החלטה מפורשת של הכנסת היא פסולה. צריך לידע את הציבור מה גובה הסובסידיות הסולאריות המוטלות עליו, ולקיים דיון ציבורי על גובה ההוצאה הסולארית, מול צרכים אחרים של הציבור (כמו סל תרופות, סיוע לניצולי שואה או קצבאות ילדים).

אני פונה לח"כ יעל כהן פארן ולרשות החשמל להביא לידי הציבור את המידע המלא: אנו רצים לדעת מה גובה הסובסידיות הסולאריות שאנו כבר משלמים. זה לא קשה. ניתן לבדוק בדיוק כמה שילמה חברת החשמל לכול היצרנים הסולאריים, וכמה קוט"ש חשמל ייצרו יצרנים אלה (כולל בעלי חיבור "מונה נטו"). המידע קיים, הוא רק מוסתר מהציבור.

יכול להיות והמטרה ראויה, והציבור יסכים לשלם מיליארדי שקלים לשנה לסובסידיות סולאריות. בינתיים הסובסידיות הסולאריות ניתנות בגניבה בלילה – בהסתר וברמייה, דרך העמסת חשבונות החשמל. צריך גם לבדוק ולפרסם מה התרומה של החשמל הסולארי שאנו מייצרים להקטנת ההתחממות הגלובאלית. האם התרומה היא הקטנת ההתחממות ב 0.0001 מעלה בשנת 2100, או שמא 0.0002 מעלה? (זהו סדר הגודל של התרומה החשובה שלנו).

ולציבור הרחב אני מודיע: דעו לכם שאתם מחויבים כבר היום במעל מיליארד שקל לשנה לסובסידיות סולאריות (מחויבות ל 20 שנה). הסכום הזה בוודאי כבר הוכפל, על פי הפרויקטים שאושרו כבר על ידי רשות החשמל. הוא יגע בקלות לחמשה מיליארד שקל לשנה בקרוב אם קצב הפרויקטים המאושרים יימשך.


יעקב 

4 במרץ 2016

התחממות שיא בחודש פברואר.


  


האנומליה של הטמפרטורה (סטייה מהממוצע) של חודש פברואר 2016, כפי שנמדדה על ידי הלוויינים ודווחה על ידי ד"ר ג'ון כריסטי מ UAH, הייתה 0.83 מעלות. זאת הייתה האנומליה החודשית הכי גבוהה מאז החלו מדידות הלוויין בסוף שנת 1978.


חלק מההתחממות הזאת מיוחסת לתופעת אל-ניניו. אנו נמצאים בשיאו של אל-ניניו (התחממות מחזורית של פני המים באוקיינוס השקט). אבל, אומר כריסטי, זה לא כול ההסבר, כי ההתחממות בחצי הכדור הצפוני, מעבר לאזור הטרופי שבו מתקיים אל-נינו) הייתה כ 1.46 מעלות, התחממות גדולה מאד, ב 0.5 מעלות יותר מהשיא הקודם. את זה רואים בגרף הבא:

האם השיא של פברואר מסמן סיומה של ה"הפסקה" או ה"האטה" שהייתה בעליית הטמפרטורות מאז 1998 או 2000 ? איננו יכולים לדעת כמובן. הטמפרטורות תמיד עולות בשנים של אל-ניניו, 2014 הייתה שנה חמה למדי, וגם 2015, וכנראה גם 2016. אחרי זה באה בדרך כלל המשך המחזור – דהיינו שנים של לה-ניניה (מים קרים יותר באוקיינוס השקט). כלומר – נצטרך להמתין לפחות עד 2018, כדי לדעת אם ההתחממות של השנה היא חלק ממחזור טבעי רגיל של אל-ניניו-לה-ניניה או שמא התחדשה המגמה של התחממות מתמשכת (לא מחזורית).

יעקב