ירידה בקרח היבשתי

כידוע, מרבית הקרח היבשתי בעולם מצוי בשני מקומות: ביבשת אנטארקטיקה ובגרינלנד. מבחינה כמותית – כמות הקרח שם אדירה. העובי של הקרח בפנים גרינלנד, למשל, הוא מעל ל 3000 מ'. הסכנה הגדולה ביותר של ההתחממות הגלובאלית היא המסת הקרח הזה, שעלול להביא לעלייה גדולה במפלס פני הים, כאשר כול הקרח יימס ומימיו יתווספו לאוקיינוסים.

מאז 1992 נערכו מדידות לוויין והערכות של המסה (הנפח) של הקרח בשני אזורים אלה, ונעשה ניסיון להעריך את קצב ההמסה.

נמצא שב 19 השנים בין 1992 ל 2011, כמות הקרח שנמסה גרמה לעליית פני הים בכ 11.1 מ"מ (+-3.8 מ"מ). המשמעות היא קצת יותר מחצי מילימטר לשנה, או 6 ס"מ למאה שנים. (להשוואה: מעריכים שבמאה ה 20 כולה, במשך 100 שנה, הייתה עלייה של כ 17 ס"מ בפני הים).

המחקר גם מצא שיש האצה בהמסת הקרח בכול האזורים, מלבד אנטרקטיקה המזרחית, שם הייתה עלייה במסה של הקרח. אנטארקטיקה המזרחים היא השטח הגדול מכולם.

לפי נתונים אלה ניתן להסיק שהתחזיות האפוקליפטיות של ד"ר האנסן, על המסה של כול הקרח היבשתי, ועליית פני הים בכמה מטרים עוסקות בנבואה לטווח של אולי 10 אלפים שנה, ולא משהו שעלול לקרות בקרוב.

יעקב

משמעות העלייה בהיקף הקרח הימי באנטרקטיקה.

מחקר חדש שמתפרסם חוקר את התופעה של העלייה בהיקף הקרח הימי מסביב ליבשת אנטארקטיקה.

העלייה בשטח הקרח הימי הדרומי סותרת את הציפיות שלנו להפשרה מוגברת כתוצאה מההתחממות הגלובאלית והחור באוזון המצוי שם. גם המודלים האקלימיים צופים להפחתה בקרח, בגלל גזי חממה והחור באוזון, והתופעה לא מתיישבת עם תחזיותיהם.

כיצד – אם כן – מסבירים את התופעה? החוקרים מראים שתופעת הגידול בהיקף הקרח כנראה נגרמת על ידי תנודות אקלים טבעיות – natural variability – והשפעת ה"אילוצים" האנטרופוגניים (מעשה ידי האדם כלומר השפעת הפד"ח) היא קטנה.

יעקב

יש נפט באיטליה, וגם ירוקים.

מסתבר שיש נפט בדרום איטליה, ביבשה. קיום הנפט היה ידוע עוד מימי הביניים, מעיינות של נפט התפרצו באופן טבעי, וגם פלטו גז. ההפקה התעשייתית החל מאד מאוחר, רק בשנות 1990. היום איטליה מייצרת כ 100 אלף חביות נפט ליום, רובו מאזור זה. זה בערך 7% מהצריכה שלה. מעריכים שהרזרבות המצויות באזור, ששמו בסיליקטה, מגיעות לכמיליארד חביות. חברות הנפט אני (ENI חברה הממשלתית האיטלקית) וטוטאל (ממשלתית, צרפתית) מתכננות להגביר את התפוקה לכדי 200 אלף חביות ביום. אזור בסיליקטה הוא אזור עני מיושב בדלילות.

איטליה מוציאה 60 מיליארד אירו לשנה על יבוא נפט. כלכלת איטליה במצב לא טוב, יותר משנה וחצי אין צמיחה כלכלית, והאבטלה בקרב הנוער מגיעה למעל ל 35%. הפקת הנפט יכולה לייצר הכנסות של 5 מיליארד אירו וליצור 20,000 מקומות עבודה. אם העלייה המתוכננת בתפוקה תתממש תהפוך איטליה ליצרנית הנפט השלישית בגודלה באירופה, אחרי בריטניה ונורבגיה, המפיקות נפט בים הצפוני.

הארגונים הירוקים, כמובן, מתנגדים להעלאת התפוקה מעבר לרמה הנוכחית, שנקבעה בהסכם משנת 1998. הם מתנגדים לכול דבר, בייחוד לנפט. אומר אחד הדוברים: "אנו רוצים אנרגיה מתחדשת [כלומר מה שאין] ופיתוח בר קיימא". חברת "אני" ENI אומרת שבין 1998 ל 2012 היא שילמה כ 585 מיליון אירו תמלוגים לתושבי האזור, לעיריות וכפרים שבמחוז בו מפיקים את הנפט (כאמור, אין הרבה אוכלוסייה באזור זה). הירוקים האיטלקים מעדיפים שהנפט יישאר באדמה, האזור יישאר עני, ואיטליה תוציא את כספה כדי להעשיר את הערבים בלוב, שממנה היא קונה נפט, ולא את תושבי דרום איטליה.

יעקב

"אנו מבזבזים מיליארדים על ההתחממות הגלובאלית"

זאת הכותרת של מאמר שמפרסם המדען החממיסט הבכיר, מיילס אלן. פרופסור אלן מוביל את תכנית מחקרי האקלים במכון ECI של אונ' אוקספורד, פרופסור למדעי כדור הארץ, שותף בכיר בחיבור וניסוח פרקים שונים בדוחות ה IPCC וחבר מכובד בקבוצת המדענים ה"מודאגים" הבכירים.

הוא הופיע בפוסט הלפני אחרון שלנו, כאחד מ 14 המחברים של המחקר שמצא רגישות אקלימית נמוכה יחסית, אבל הוא אולי הבכיר מבין המחברים, והמנחה של אלכסנדר אוטו, המחבר הראשי של אותו מחקר.

הנה קטעים מדבריו (תרגום חופשי ופראפרזה שלי).

"90% מהאמצעים שננקטו על ידי בריטניה ושאר מדינות העולם, מאז הסכם קיוטו, כדי להפחית את הפליטות – הם בזבוז של זמן וכסף. זה כולל את תחנות הרוח, מיסי הפחם והמערכות הביזנטיניות השונות של מכסות פליטה סחירות".

"אם נמשיך במדיניות הנוכחית, הלך עלינו (we're doomed)"

" צריכים לחשוב מחדש. אם אתם חושבים שוועידות האקלים ההמוניות יצילו אותנו, אתם טועים. הג'מבורי הענקי הזה אפילו לא התחיל לגעת בלב הבעיה."

"מאז הסכם קיוטו הפליטות לא פחתו, ההיפך, הן גדלו ב 40%. מה שהוא אולי כן 'השיג' זה איבוד מקומות עבודה בארצות כמו בריטניה, לטובת ארצות בהן אין מגבלות על פליטות"

"דובר רבות על הפחם שצריך להימנע מלשרוף אותו, ולהשאירו באדמה, אבל – האם מישהו באמת חושב שאנו מסוגלים להגיד לתושבי הודו שיישארו עניים, וישאירו את הפחם באדמה ?"

"לאלה שאומרים שחשמל סולארי, או גרעיני יהפוך לזול עד כדי שיהיה כדאי להשאיר את הפחם באדמה – אני חושש שהפיסיקה הבסיסית סותרת את זה".

אחרי ביקורת נוקבת (ונכונה!) זו עובר פרופ' אלן להצעות פתרון:

"עד כה פלטה האנושות כחצי טריליון טון פחמן, והיא עומדת לפלוט עוד כמות כזו עד 2040. לפי מחקר הרגישות האקלימית הנמוכה יותר שפרסמנו, מותר לנו לפלוט עוד, מקסימום, טריליון טון. כלומר – אסור לנו לשרוף ולפלוט את כול 4 טריליון טון הפחם שמעריכים שמצויים עדיין במעמקי האדמה. אבל, מאחר ולא ניתן להשאיר את העולם ללא אנרגיה, ולא ניתן להטיל מגבלות על שריפת הפחם (והנפט והגז) חייבים לקבור חזרה את הפחם שאנו פולטים לאטמוספרה".

הוא מציע:

a law to compel a slowly rising percentage of carbon dioxide emissions to be sequestered and stored.

תרגום: "חוק שיחייב (את חברות הדלק) ללכוד ולאחסן (לקבור) חלק הולך וגדל של הפליטות."

"כמובן, זה כרוך בעלויות יותר גבוהות של אנרגיה, שיוטלו על הצרכנים".

All past evidence suggests that when industry is faced with technical challenges it needs to overcome, it’s ingenious at finding ways of doing so.

תרגום: "נסיון העבר מראה שאם מכריחים את התעשיינים להתגבר על בעיה טכנית, שי להם דרכים חכמות לעשות זאת."

סיכום שלי:

פרופסור אלן צודק ב 1000% בקשר לחוסר התועלת שבמדיניות הנוכחית של סובסידיות ענקיות לשמש, רוח וביו-דלק, והבזבוזים הגדולים האלה שלא יכולים להשיג כלום. בזה הוא מצטרף לד"ר האנסן שקרא ל"פתרונות" אלה 'סיפורי אגדה, אבל נבדל ממרבית שאר החממיסטים ההיסטריים שאינם מסוגלים לשפוט נכונה את הערך המעשי של הצעדים שננקטים, וגורמים בכך לבזבוז מאות מיליארדי דולרים לשווא.

מאידך – אלן איננו "שאנן", הוא בהחלט מודאג מבעיית האקלים שנגרמת על ידי הפליטות, ומחפש דרך כן יעילה להקטין אל הפליטות, אחרת "הלך עלינו".

אבל – הדרך שהוא מציע היא בדיוק כול כך בלתי מציאותית ורומנטית כמו הדרכים שהוא מבקר בחריפות, אם לא יותר. הוא מציע לקבור את הפחם בחזרה באדמה. רעיון נהדר. אבל איך עושים זאת? הוא מתעלם מכך שלא קיימת טכנולוגיה מעשית לקבירת פחמן. הוא מציע לאלץ את התעשיינים, בחוק, להמציא ולפתח טכנולוגיה זו. הוא מצטרף לירוקים האבסורדיים והרומנטיים, החושבים שכול מה שהם צריכים לעשות זה לצוות, ולהעביר חוקים, ואז, התעשיינים הדביליים (שאינם מסוגלים להבין מה צריך לעשות) – יצליחו, תחת איום בעונשים שבחוק, להמציא את הפתרון הדרוש.

זה רעיון יותר מבלתי מעשי – זה רעיון מתנסה ובזוי.

אם יאסרו על התעשיינים (חברות האנרגיה) למכור דלק ללא קבירת פחם (כמו שהוא מציע), ואם קבירת הפחם לא תהיה אפשרית, הם לא ימכרו דלק, ואנו נשאר ללא אנרגיה. אי אפשר לצוות בחוק לעשות יש מאין, או להמציא המצאות.

אלן לפחות צודק בחצי הראשון של הניתוח. זה יותר מאשר ניתן לאמור על המדענים והפעילים האקלימיים האחרים.

ההתייחסות של ד"ר קורי למאמר – כאן.

יעקב

בטר פלייס – כמשל.

בטר פלייס של שי אגסי ועידן עופר פשטה את הרגל, כצפוי. לא שהופתענו, כי חזינו שזה יקרה עוד בטרם היא קמה. אמרנו לכם... אבל זו אולי הזדמנות להפיק לקחים.

כותב דניאל שמיל בדה-מרקר: הבעיה הראשונה (מתוך 8) הייתה:

יומרה גדולה מדי. ביקור במרכז המבקרים של בטר פלייס ליד צומת גלילות הזכיר חוויה דתית כמעט. דמותו המצולמת של אגסי הסבירה על הסכנות בתלות של ישראל בנפט - והבטיחה להעביר את התחבורה בישראל להנעה חשמלית.

בטר פלייס נוסדה על סמך חזון – או אמונת בטן כמו דתית. היא נועדה לא לספק שרות ללקוח ולהרוויח כסף עבור היזם – היא נועדה להושיע את האנושות – כך אמר אגסי. החזון יפה אבל לא היו לו רגליים על קרקע המציאות.

כול מיזם חדש מבוסס, בהכרח על חזון – על חזון של אספקה של מוצר או שירות שלא היה קודם. אבל מלבד החזון צריך בסיס מוצק על קרקע המציאות מבחינה הנדסית (טיב המוצר ותהליך ייצורו) ומבחינה כלכלית (עלות ומחיר). הרגל הרביעית היא שיווק. שי אגסי הצטיין בחזון ובשיווקו – עובדה שהצליח למשוך את עידן עופר ומשקיעים אחרים לעסקה. אבל שי אגסי מנותק לחלוטין מהמציאות ההנדסית-כלכלית. עידן עופר, שהשקיע את הכסף הגדול, היה צריך להיות יותר מציאותי, להתייעץ עם מומחים בכול התחומים, ולהיות זהיר יותר – לא ליפול קורבן להיסטריה האופנתית וללשונו החלקלקה והפנטזיונרית של אגסי. הוא היה צריך להקשיב לאביו, סמי עופר ז"ל, שהזהיר אותו מפני ההרפתקה.

בשבילי – התמונה שלמטה חשפה יותר טוב מאלף מילים את טיבו של שי אגסי. על זה יש ביטוי עממי: אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה.

הרבה חברות "ירוקות" בתחום הפאנלים הסולאריים, המצברים למכוניות והמכוניות החשמליות פשטו את הרגל בעולם, בשנה, שנתיים האחרונות. גם טסלה, הכוכב הגדול של המכונית החשמלית בדרך לשם, למרות המחיר האסטרונומי של מנייתו, וכול סממני ההצלחה הרגעיים. (זאת נבואה שלי, נבואה בסיכון גדול...).

והנה עוד נבואה: זה יהיה הסוף של פרויקטים ירוקים אחרים – תחנות רוח ופאנלים סולאריים. אלה עסקים בנויים על בסיס חזון כמו-דתי ועל בסיס פוליטי – על סובסידיות – ולא על בסיס מציאותי, בסיס הנדסי וכלכלי מוצק. אבל... נחייה ונראה.

ההיסטריה החממיסטית העבירה אנשים על דעתם, בטר פלייס ולקוחותיה הם רק חלק קטן וזניח מקורבנות התופעה.

יעקב 

הגנה מפני נזקי מזג האוויר

טורנדו קטלני עבר במדינת אוקלהומה בארה"ב, והשאיר אחריו הרס של שכונות שלמות, כולל שני בתי ספר ובית חולים אחד. עשרות או מאות בתים נהרסו כליל, 24 בני אדם נהרגו.

הטורנדואים היבשתיים האלה (השונים מהוריקנים שנוצרים באוקיינוסים) קטלניים במיוחד – הם נוצרים בפתאומיות ומתקדמים במהירות רבה. ההתראה שהשרות המטאורולוגי מסוגל להתריע היא של דקות אחדות בלבד לפני מעבר הסופה. באזורים המועדים לפגיעת טורנדו יש בדרך כלל בבתים מקלטים, או מרתפים, בהם ניתן לתפוס מחסה בהישמע האזעקה.

מסתבר שבאחד מבתי הספר לא היה מקלט. 7 תלמידים נהרגו באותו בית ספר, כי לא היה בו מחסה מוגן כראוי.

הממשל האמריקאי מבזבז עשרות או מאות מיליארדי דולר כדי להתגונן מבעיות אקלימיות שאלי תתרחשנה ואלי לא בעוד מאה שנה, אבל לא מוצא קצת כסף קטן כדי לבנות מקלטים בבתי ספר באזורים מוכי טורנדו! זה מה שנקרא: סדר עדיפויות אבסורדי.

כמובן, החשודים הרגילים, ממהרים להאשים את ההג"נ (התחממות הגלובאלית הנוראית) בכול תופעה, כמו הטורנדו האחרון. אבל, כול הנתונים מראים שהטורנדו הזה אינו יוצא דופן, סופות דומות מתרחשות כול שנה, ואין מגמה של עלייה במספר הטורנדואים הקטלניים במשך  חמישים השנים האחרונות, כמו שרואים בגרף. טורנאדו עוד יותר קטלני הכה ממש באותו מקום בשנת 1999, למשל.

יעקב

חממיסטים: ההתחממות פחתה.

השבוע התפרסם מאמר מדעי חדש המצביע על רגישות אקלימית מופחתת. אנו דיווחנו לאחרונה על מספר מחקרים המוצאים רגישות נמוכה. הדבר הפך לאופנתי, לאור העצירה בהתחממות מאז 1997.

המחקר החדש חתום על ידי 14 מדענים בראשותו של ד"ר אלכסנדר אוטו מאוקספורד. הנה גם דיווח על אותו מחקר באתר של ד"ר קורי, וב BBC.

חישוב ההתחממות נעשה על ידי חישוב מאזן האנרגיה של כדור הארץ על פי אילוצי אקלים ואירוסולים מחושבים לפי המודלים האקלימיים האחרונים, ועל פי נתוני הטמפרטורה העדכניים.

המחקר הזה מבדיל בין רגישות זמנית – transient – שהיא העלייה המיידית בטמפרטורות כתוצאה מהכפלה של ריכוז הפד"ח, לבין רגישות שיווי משקל – equilibrium – שהיא עלייה סופית בטמפרטורות שתתרחש באיטיות, במשך מאות שנים בגין אותם גזי חממה.

הממצא העיקרי הוא שהרגישות הזמנית (שהיא החשובה לקביעת מדיניות) היא בסביבות 1.3 מעלות, עם תחום תנודה אפשרי בין 0.9 ל 2 מעלות (הסתברות 5-95% ). רגישות שיווי המשקל (הרחוקה יותר בזמן) היא כ 2 מעלות עם תחום הסתברות בין 1.2-3.9 מעלות. זה אומר – שתוך 100 שנה  צפויה התחממות של 1.3 מעלות (ש 0.8 ממנה כבר התרחש) – לא נורא, בכלל לא נורא, אפשר להתחיל לשמוח, אנו נשרוד...

הממצא הזה הוא לפחות 30% יותר נמוך מאשר מה שפורסם עד כה על פי מיטב המודלים האקלימיים.

אני מזכיר שההערכה הראשונה של הרגישות האקלימית נעשתה בדו"ח צ'רני משנת 1979, והייתה 1.5-4.5 מעלות עם ערך אמצעי של 3 מעלות. בהערכה זו דבקו כול דוחות ה IPCC עד כה, כלומר מעל ל30 שנה של איסוף נתונים ומחקר לא שינו הערכה זו. ד"ר אוטו ממהר ליישר קו תקין-פוליטית ואומר שהממצאים אינם חורגים מהתחומים שדווחו קודם. זה פשוט לא נכון. הערך האמצעי בדוח ה IPCC היה 3 מעלות – וכאן הוא 1.3 מעלות, נדמה לי שזה קצת פחות... החממיסטים טענו כול הזמן שה IPCC זהיר מדי, והתחממות מעל 4.5 מעלות, ואפילו עד 6 מעלות אפשרית. המחקר החדש אומר שהתחממות מעל 3.9 מעלות מאד לא סבירה...

מה שחשוב במחקר זה הוא לא כול כך המספר, או הממצא העיקרי (1.3). האמת היא שאין אנו מסוגלים לחשב נכונה את הרגישות מאחר ואין אנו יודעים את כול ההשפעות על האקלים ואת שיעורן, כפי שציין ריימוד פיירהומברט. כול חישוב של רגישות אקלימית הוא משחק במספרים שאין לנו מושג ירוק מה הקשר בינו לבין המציאות. זו הערכה גסה או נבואה, לא מדע. הדבר אמור גם לגבי מחקר אחרון זה.

מה שחשוב במחקר זה היא הזהות של הכותבים. המחקר חתום על ידי 14 מדענים מהזרם החממיסטי הראשי. ביניהם נמצאים שניים, מיילס אלן וגבי הגרל, שהם המחברים הראשיים של הפרק על רגישות אקלימית בדוח הבא, מס' 5, של ה IPCC. הדבר מלמד שהעצירה בהתחממות נקלטה גם אצל החממיסטים, ועכשיו הם מתחילים, אט-אט ובאין רואה, לרדת מהעץ ולמתן את התחזיות המפחידות שלהם. הם מכחישים כמובן שהם עושים זאת (יורדים מהעץ – ראה ה BBC) אבל הם עושים זאת. לאט, לאט.

ראוי לעיין גם בקטע של ניו סיינטיסט ובקטע של ג'יימס אנאנן על משמעות מחקר זה.

יעקב

סכנות שינויי האקלים.

"ישנם סימנים מדאיגים שדפוסי מזג האוויר החלו להשתנות באופן דראמטי, והשינויים האלה יגרמו ירידה דראסטית בתוצרת המזון, עם משמעויות פוליטיות רציניות עבור כול אומות העולם. הירידה בתוצרת המזון עלולה להתחיל ממש בקרוב, אולי אפילו 10 שנים מהיום... ההשפעה תורגש בכול אזורי העולם...

"הראיות לתחזיות אלה מצטברות כעת בכמויות מסיביות, כך שהמטאורוליגם בקושי מספיקים לעקוב אחרי כולן.... באפריל האחרון, בהתפרצות ההרסנית ביותר של סופות טורנדו שנרשמה אי פעם, 148 סופות הרגו יותר מ 300 בני אדם וגרמו נזק בחצי מיליארד דולר ב 13 מדינות בארה"ב.

עבור מדענים, תקריות לא קשורות לכאורה אלה מייצגים סימנים מקדימים לשינוי יסודי באקלים העולמי. עובדה היא שאחרי שלושת רבעי מאה של אקלים נוח, האקלים הגלובאלי הולך ומתקרר. המטאורולוגים חלוקים לגבי הסיבות וההיקף של מגמת ההתקררות, וגם על ההשפעה הספציפית שלה על תנאיי מזג אוויר מקומיים. אבל הם תמימי דעים שהמגמה תקטין את התוצרת החקלאית בשארית המאה. 

אם שינויי האקלים יהיו כול כך עמוקים כמו שהפסימיסטים חוששים, הרעב שישתרר עלול להיות הרה אסון. "שינוי אקלימי גדול יאלץ שינויי כלכליים וחברתיים בקנה מידה עולמי"- מזהיר דוח חדש של האקדמיה הלאומית למדעים (בארה"ב). סקר שערך בשנה שעברה ד"ר מוריי מיצ'ל מ NOAA מגלה שהייתה ירידה של כחצי מעלה בטמפרטורה בחצי הכדור הצפוני, בין 1945 ל 1968....

זהו מאמר מניוסוויק, מ 28 באפריל 1975.

תשנו את המילה "התקררות" ל "התחממות" ותקבלו מאמר אופנתי עדכני, שאלפים כמוהו מתפרסמים מדי יום בעיתונות. אין חדש תחת השמש.

יעקב

פחמן דו-חמצני והסביבה

הפיסיקאי ויליאם הארפר מפרינסטון בהופעה נדירה בערוץ תקשורת מרכזי בארה"ב, מסביר על חולשת הקשר בין הטענות להתחממות גלובלית לעליית רמות הפחמן הדו-חמצני.

עדכון על טסלה.

הנה עוד צללים בסיפור הזוהר של טסלה, באדיבות ניו יורק טיימס אשר כבר היה לו ביקורת על טסלה בעבר.

טסלה הודיעה אתמול (יום רביעי) על הנפקת מניות ואגרות חוב לגיוס הון של כ 830 מיליון דולר. טסלה מנצלת את הבועה שנוצרה עם מחיר גבוה עד כדי היסטריה של מניותיה. הכסף דרוש לה כי היא אינה צופה תזרים מזומנים חיובי בהמשך השנה. כלומר – היא אינה מרוויחה על המכוניות שהיא מוכרת, במחיר 100 אלף דולר החתיכה. עד כה היא התבססה במידה מסוימת על הלוואה של 440 מיליון דולר ממשרד האנרגיה האמריקאי. הם גם מודים שייתכן והאנליסטים צודקים, והמכירות השנה לא תהיינה 20 אלף יחידות, לפי קצב המכירות של הרבעון הראשון, אלא פחות, כלומר – קצב המכירות עלול לקטון בהמשך השנה. מספר המיליונרים הירוקים רודפי השוויץ והאופנה בקליפורניה הוא גדול, אבל לא בלתי מוגבל...

אומר הקומנטר הראשון במאמר שבקישור: טסלה מייצרת מוצר אופנה יוקרתי לעשירים, כמו פרארי, לא מכונית לשוק הרחב. צמצום הפליטות או הזיהום שיצמח ממכונית נישה זו הוא ממש אפס. צריך לזכור שכול מיליונר, בעל טסלה, יש לו עוד שלוש או ארבע מכוניות יוקרה רגילות בגרז', כולל ג'יפים ו 4X4, ואולי גם יאכטה ומטוס מנהלים. לא מפריע לו לצאת בשבת לנסיעת שוויץ קצרה בטסלה. ספק אם הוא משתמש בה ביום-יום או עושה עליה הרבה קילומטרים. באשר לפליטות הפד"ח של המיליונרים האלה – שלא נדע.

צפו להתפוצצות הבועה של טסלה..

יעקב

עליית פני הים – פחות נוראית.

עליית פני הים הוא , כידוע, האיום הגדול ביותר של ההג"נ (הג"נ = התחממות גלובאלית נוראית), או – הדבר הכי מפחיד שהחממיסטים יכולים לחשוב עליו כדי להדהים אותנו ולאלץ אותנו להיטיב את דרכינו. כתבנו הרבה פוסטים על הנושא.

במאה ה 20 פני הים עלו בכ 17 ס"מ (במאה שנה). לא כול כך נורא, אפשר לחיות עם זה... כלומר – חיינו עם זה ואפילו לא הרגשנו שזה קרה... כעת אומרים לנו שהים עולה בקצב של 3 מ"מ בשנה כלומר 30 ס"מ במאה השנים הבאות. לא בטוח שזה נכון, אבל גם עם זה נוכל להסתדר, אי"ה.

ה IPCC  בדו"ח מס' 4 מנבא עלייה בין 18 ל 59 ס"מ.  נראה לי שגם עם זה אפשר לחיות... כמובן, החממיסטים ראו שזה לא מפחיד מספיק, אז הם טוענים שהתחזיות של ה IPCC  (הנשלט על ידם) הן שמרניות מדי, והעלייה הצפויה היא בין 1 ל 2 מ' (מספרים מצוצים מהאצבע, כמו כול התחזיות ל 100 שנה). הדו"ח החמישי של ה IPCC  שלא נכתב עדיין אבל הודלף מדבר (אולי) על עלייה בין 29 ל 82 ס"מ.

עכשיו התפרסם מחקר חדש של פרויקט הנקרא ice3sea שבוצע על ידי קבוצה של 24 מוסדות מדעיים, רובן מאירופה.  הממצא שלהם: עלייה בין 16.5 ל 69ס"מ עד סוף המאה.

"אלו חדשות טובות" – אמר דייויד וואהן, החוקר הבריטי שהוביל את המחקר הזה. "אבל אל תזלזלו בעלייה של 69 ס"מ, זה יגרום לשינוי בתדירות השיטפונות, ויגרום נזק של ממש. ואל תשכחו את האיים הנמוכים כמו טובלו והאיים המלדיביים, שעלולים להיעלם".

בטובלו חיים 10,544 איש, על שטח 26 קמ"ר. אם היעלמות האי הזה זה האסון הכי נוראי שיכול לקרות, בסדר... נחייה עם זה גם. האיים המלדיביים הם יותר גדולים, כ 300 קמ"ר, עם אוכלוסייה של כ 330 אלף איש. האם זה אסון? שימו לב שבשנה האחרונה בלבד, ממש לידנו, מיליון פליטים ברחו מסוריה, ולמרות זאת סוף העולם לא הגיע עדיין. כ 80-90 אלף נהרגו – פי 9 מהאוכלוסייה של טובלו. הנפנוף המתמיד בהצפת טובלו והמלדיביים כאסון נוראי ממש מצחיק.

גם אם נבואות איוב של הIPCC  יתגשמו במלואן, חו"ח, והטמפרטורות תעלינה ב 3 מעלות, והים ב 30-50 ס"מ – אני לא מצליח להבין איפה האסון הנוראי.

באותו הקשר: הולנד, כידוע, שוכנת בחלקה מתחת לפני הים, ומוגנת מהצפות על ידי סכרים וסוללות עפר. זה לא מהיום, ולא קשור להג"נ. הם כבר עוסקים מאות שנים בבניית הסכרים. הם אנשים יסודיים, הדואגים לעתידם. הם הקימו וועדה שתבדוק את המשמעות של עליית פני הים ב 1.2 מטר נוספים מעל לגובה של היום. הוועדה מצאה שתידרש השקעה של 100 מיליארד אירו כדי להגביה את הסכרים, עד שנת 2100.

אבל מעריכים שהאיחוד האירופי הוציא כבר, מאז 2004 (רק 9 שנים, לא 100) 600 מיליארד אירו על עשרות אלפים של תחנות רוח ומיליונים של פאנלים סולאריים, שכולם ביחד תרמו בערך כלום להפחתת הפליטות, ומיתון עליית פני הים.  האין זה מטורף לחלוטין ?

יעקב

סוד הקסם של טסלה

טסלה, יצרנית של מכונית חשמלית יוקרתית ויקרה, עשתה הרבה כותרות לאחרונה. "טסלה עברה לרווח, לראשונה בתולדותיה, שוויה בבורסה יותר גדול מזה של פיאט". המכונית החשמלית שלה, מודל S  זכתה לציון 100 בקונסיומר רפורט. טסלה מכרה 2650 מכוניות בשנת 2012, 4900 ברבעון הראשון של 2013, וצופה מכירות של 20,000 מכוניות בס"ה בשנה זו, במחיר בין 70 ל 100 אלף דולר היחידה. נהדר, הנה הוכחה שאפשר גם להצליח וגם להרוויח ממכוניות חשמליות! העתיד כבר כאן!

שטויות.

הדבר שטסלה מרוויחה ממנו זה הסובסידיות והמאנדטים של הממשלה בקליפורניה והממשל הפדראלי, ולא ממכירה של מכוניות.  מעריכים שהזיכוי על ייצור מכוניות "אפס פליטות" עשוי להכניס לקופת טסלה 250 מיליון דולר השנה. טסלה מוכרת "זיכוי פליטות" בכסף מלא ליצרני מכוניות אחרות, כדי שאלה יוכלו לעמוד בדרישות התקנים המחמירים של קליפורניה, ולהמשיך למכור מכוניות במדינה. הזיכוי הזה הוא שמנע פשיטת רגל של החברה עד כה. בקיצור: מדינת קליפורניה מאלצת את חברות המכוניות הרגילות לסבסד את טסלה בסכומים גבוהים. כך מסבסדים שלטונות קליפורניה מכירה של צעצועים יקרים, במחיר 100 אלף דולר ליחידה, לעשירים הירוקים של המדינה.

ממשלת קליפורניה, באמצעות מועצת האוויר שלה, הוציאה תקנות המחייבות ש 15% מהמכוניות שנמכרות במדינה יהיו "אפס פליטות" (כלומר חשמליות), עד שנת 2025. היום פחות מ 1% הן כאלה.

הזיכויים שטסלה מוכרת, ביחד עם הסובסידיות הפדראליות לרוכשי המכוניות, עשויים להגיע עד 45 אלף דולר למכונית. סובסידיה מטורפת, אם נזכור שמכונית רגילה בארה"ב עולה כמו 18-25 אלף דולר.

חברות אחרות, כמו פורד וג'נרל מוטורס, מייצרים מגוון של מכוניות, כולל חשמליות והיברידיות, במחירים יותר נמוכים ונורמליים. בכול זאת, המכוניות החשמליות יקרות בהרבה ממכוניות רגילות, ואנשים רגילים לא ממהרים לקנות אותן. כך למשל, פיאט (מקבוצת קרייזלר) עומדת לייצר מכונית פיאט 500 חשמלית, אותה היא עומדת למכור, אחרי סובסידיות, ב 32 אלף דולר. למרות זאת, הם אומרים, שהם יפסידו 10,000 דולר על כול מכונית.

ביורן לומבורג עשה חשבון שמכונית טסלה עשוייה לחסוך פליטות של פד"ח של אולי 10 טון co2 ואלוי אפילו זה לא, והעלות היא כ 5000 דולר לטון, בערך פי אלף מעלות מכסת פליטה של פד"ח באירופה. ביורן לומבורג עשה חשבון שאם לוקחים בחשבון את הפד"ח הנפלט בתהליך הייצור של המכונית והבטריות שלה, היא חוסכת מעט מאד פליטות, אם בכלל. מועצת האוויר של קליפורניה טוענת שמה שהיא מנסה להשיג זה שיפור באיכות האוויר וקיטון בזיהום המקומי (לא קיטון בפליטות הפד"ח, שאינו מזהם), אבל הדבר הזה שווה אולי 500 דולר לכול מכונית.

לסיכום – ממשלת קליפורניה מסבסדת בסכומים מטורפים צעצוע יקר וחסר ערך של עשירי קליפורניה שרוצים להיות ירוקים ואופנתיים, על חשבון אחרים. טסלה רוכבת על גל האופנה ומנצלת היטב את השיגעון העכשווי שייצר את הסובסידיות.

יעקב

משמעות ה"הפסקה" בהתחממות – המשך

בהמשך לקטע הקודם, בו סיפרתי על מאמרו של דוד אפל, הגיב ד"ר רוג'ר פילקה האב, ומסר את הנוסח המלא של התגובה שלו, שרק קטע קטן ממנה נכלל במאמר של אפל. פילקה מתייחס במיוחד למחקר של בלמסדה וטרנברט, הטוענים שגילו הצטברות של החום האבוד במעמקי האוקיינוסים.

ראשית פילקה מברך שהם חקרו את תכולת החום של האוקיינוסים. הוא כתב מזמן שמדד ממוצע הטמפרטורות העולמי על פני השטח איננו המדד הנכון. אם הפד"ח הוא "אילוץ" – כלומר גורם לאנרגיה נוספת להישאר בכדור הארץ, צריך למדוד את האנרגיה של כדור הארץ – שמתבטאת בתכולת האנרגיה של האוקיינוסים ולא בטמפרטורה של פני השטח. מדד הטמפרטורות, שרק אליו התייחסו ורק הוא שימש לקביעת מדיניות, אינו המדד הנכון. השאלה אם טרנברט מודד נכון את תכולת החום של האוקיינוסים, או מה מידת הדיוק שבטענותיו – הן שאלות אחרות...

ממשיך פילקה: הם (בלמסדה וטרנברט) טוענים ש: "בעשור האחרון, 30% מההתחממות התרחשה בעומק מעל 700 מ' באוקיינוסים."  אבל הם גם כותבים שהדרך שבה החום מגיע לעומק לא ברורה. זה, אומר פילקה, הוא חור גדול  בידע והבנה של המערכת האקלימית. עד שלא נדע מה המנגנון הפיסי של חדירת החום לעומק האוקיינוס – לא נוכל לדעת אם התופעה אמתית או תוצאה של ליקויים במדידות ובחישובים. יותר מזה – בשכבות עומק שבין 300 ל 700 מ' לא נמדד שינוי החום. כיצד, אם כן, חדר החום לשכבה העמוקה יותר מבלי לעבור בשכבה שמעליה?

יחד עם זאת, יש לממצאים של טרנברט משמעויות חשובות נוספות. הם טוענים "שיעור ההתחממות בעשור האחרון היה 1.19 וואט למ"ר". אבל, שיעור ה"אילוץ" , כפי שמוערך בדוח ה IPCC מ 2007 הוא גבוה יותר. כלומר – ייתכן שההערכה של האילוץ של ה IPCC  מוטה כלפי מעלה.

ולבסוף הוא אומר (וזה חשוב) שאם אכן החום חודר לעומד האוקיינוסים – זה טוב. נפח האוקיינוסים הוא עצום, הם מסוגלים לקלוט כמויות אדירות של חום. אם ההתחממות הגלובאלית הנוראית, כתוצאה מגזי חממה, תגרום לאוקיינוסים להתחמם, בעומק, מהטמפרטורה הממוצעת שלהם של 3.5 מעלות לטמפרטורה 3.6 מעלות (לדוגמה) – הדבר לא יזיק לנו, על פני כדור הארץ.

בסיכום – ה"הפסקה"  בהתחממות מלמדת אחת מהשתיים: או שהרגישות האקלימית היא יותר נמוכה מאשר העריכו – וזה טוב. או (כמו שאומר טרנברט) שהחום מצטבר בעומק האוקיינוסים – וגם זה טוב – כי הוא משפיע פחות על האקלים.

שורה תחתונה: הגזימו בהפחדות בלתי מבוססות.

יעקב

משמעות הקיטון בהתחממות הגלובאלית.

בהמשך לסיפור על העצירה או ההאטה בהתחממות, הנה סיכום של הנושא שנכתב על ידי דייויד אפל בבלוג של אונ' ייל, מתוך נקודת השקפה החממיסטית הרווחת.

ראשית – אומר אפל, אין ספק שיש האטה בהתחממות. כמה בדיוק? מעריכים שבעוד ההתחממות בשנות ה 80-90 הייתה כ 0.15-0.20 מעלות לעשור, והתחזית של המודלים – כ 0.20 מעלות, הרי המדידות של הטמפרטורות על פני כדור הארץ מראות שב 15 השנים האחרונות ההתחממות היא רק בין 0.07 ל 0.11 מעלות. זה לא מדויק, תלוי איזה סט נתונים אתה בודק ואיזה תאריכים. למשל: המדידות של מערכת הלוויינים RSS מראות אפס עלייה בטמפרטורות ב 15 השנים האחרונות.

אפל מראיין מספר מדענים חממיסטים ושואל לדעתם על התופעה.

קווין טרנברט (מראשי החממיסטים) אומר שדוחות ה IPCC והמודלים לא התחשבו נכון בתנודות האקלימיות הטבעיות כמו תופעות ההתחממות וההתקררות המחזוריות של האוקיינוסים )  PDO, AMO ). יפה! אבל ה IPCC כתבו בדוחות (שטרנברט השתתף בניסוחן) שהם " 90% בטוחים שמרבית ההתחממות נגרמה על ידי בני האדם (הפד"ח)". עכשיו פתאום מסתבר שהם "לא התחשבו נכון" בתנודות הטבעיות. כלומר – אין להם מושג מה הם מדברים. בסדר, רשמנו.

אח"כ מדבר טרנברט על הצטברות החום באוקיינוסים. המחקר שלו (בלמסדה ואחרים) שהתפרסם לאחרונה, מנסה להראות שהייתה הצטברות חום בשכבות העמוקות של האוקיינוסים. המחקר הזה מבוסס על מודלים ממוחשבים, ועל מדידות (מאד חלקיות) של הטמפרטורה באוקיינוסים שנמדדו בדיוק של כביכול אלפיות של מעלה (דיוק לא קיים). סיכום שלי: בולשיט. הדעה של ד"ר קורי על מחקר זה, מנוסחת בלשון דיפלומטית: "זה ממצא מפתיע. האם הוא ממשי או תוצאה של שיטות חישוב? קשה לדעת". בכול אופן, לפי המחקר הזה, האוקיינוסים פלטו חום לאטמוספרה בשנות ה 80-90, וקלטו חום מהאטמוספרה החל משנת 2000. כלומר חלק מההתחממות הנוראית של שנות ה 80 נגרמה כתוצאה מתנודות פנימיות של אקלים כדור הארץ (האוקיינוסים) ולא כתוצאה מהאילוץ של הפד"ח. את זה "הבין" עכשיו, פתאום, טרנברט – זה לא מה שהוא טען קודם...

ידידנו, ד"ר האנסן כתב לאחרונה שהמיתון בהתחממות כנראה נגרם על ידי הגברת האירוסולים בסין. ( "כנראה... כנראה... הכול ניחושים מבוססים על הרגשות בטן). אבל, מחקר שנעשה לאחרונה על ידי דניאל מורפי מצא שלא היו שינויים משמעותיים באירוסולים...

בן סאנטר, עוד אחד מראשי החממיסטים, אומר עכשיו: "מעולם לא אמרנו שתהיה בהכרח התחממות מתמשכת וכול שנה תהיה חמה מקודמתה". הצרה היא שהם כן אמרו זאת בעבר... המודלים שעליהם דיווח ה IPCC מורים בבירור התחממות מתמשכת של לפחות 0.2 מעלות לעשור, כול הזמן.

ריימונד פיירהומברט, עוד אחד מראשי החממיסטים, אומר שאין בהאטה האחרונה שום דבר שיגרום לנו לשנות את ההערכה לגבי רגישות האקלים להתחממות בגין הפד"ח. הוא אומר שבמילא החישוב של הרגישות על פי נתוני האקלים שנמדדו במאה ה 20 אינה אפשרית כי אין אנו יודעים את השפעת האירוסולים, וגם הידע שלנו על תכולת החום של האוקיינוסים אינו מספיק. יפה מאד! (שנית). בכול זאת ה IPCC העריך, ומעריך את רגישות האקלים בין 2-4.5 מעלות. מסתבר, אם כן, שגם פיירהומברט חושב שאומדן זה אינו מבוסס על כלום, כי הבלתי ידוע גדול. מדוע, אם כן, מנפיק ה IPCC מספרים שמבוססים על חוסר ידע? מדוע אין הוא מציין במפורש שהמספרים שהוא מפרסם אינם מבוססים דיים?

מסכם פיירהומברט:

I think it’s true that some rather sloppy discussion of the rapid warming from the 20th century has given people unrealistic expectations about the future course of warming.”

"אני חושב שזה נכון שטענות מרושלות מהמאה ה 20 יצרו ציפיות לא ריאליסטיות אצל הציבור לגבי המסלול העתידי של ההתחממות". תרגום לעברית מדוברת: "הגזמנו בהפחדות ההתחממות".

ד"ר רוג'ר פילקה האב (מדען אקלים ספקני) אומר: אנו לא מבינים איך השינוי במגמת האקלים (המיתון בהתחממות) התרחש ולמה. אנו לא מבינים באמת מה קורה עם תכולת החום של האוקיינוסים. יש חורים גדולים בידע והבנה שלנו של מערכת האקלים. העצות שניתנו לקובעי המדיניות, על סמך מדידות טמפרטורה של פני כדור הארץ, ביבשה, לא היו מבוססות נכון. יש פגם יסודי בדיאגנוזה שלנו של נושא ההתחממות. שוב, בעברית פשוטה: ההפחדה האקלימית מבוססת על חוסר ידע, כלומר היא חסרת בסיס מדעי.

בסוף המאמר כותב דייויד אפל את משפט החובה, על פי התקינות הפוליטית: "האפשרות שהרגישות יותר נמוכה אינו אומר שאנו צריכים לחדול מהמאמצים לצמצם את הפליטות של הפד"ח." בסדר... יצא ידי חובתו. בלי משפט כזה לא ניתן לפרסם היום כלום. כלומר: אנו צריכים להמשיך לבזבז מאות מיליארדי דולרים, למרות שמבחינה מדעית אנו לא יודעים אם הדבר נחוץ. אבל, אנו מרגישים עמוק בבטן שזה הדבר הנכון...

יעקב