מאת פרופ. מיכה קליין
שני גופים ממלכתיים עורכים מדידות למעקב
אחר גובה פני הים בישראל . האחד הוא הגוף המוסמך למדידות גיאודזיות בישראל והוא
המרכז למיפוי ישראל (מפ"י). למרכז כמה נקודות ניטור. שיטת המדידה היא מד גאות
הכולל מצוף העולה ויורד עם העלייה או הירידה של פני הים. מד הגאות נמצא במבנים
ימיים במקום בו יש השקטה של גלים.הרישום הרציף החל בשנת 1958, אם כי גם לפני זה
עוד מימי המנדט יש רישומים חלקיים.
הגוף השני העוקב אחר גובה פני הים הוא
המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, (חיא"ל) למכון זה תחנה אחת בראש מזח הפחם
בחדרה הפועלת מאז שנת 1991, ותחנה שניה הוקמה בראש מזח הפחם באשקלון אך עדיין לא
פורסמו נתוני התחנה. תחנות המכון לא פועלת על ידי מצוף אלא על חיישן לחץ הממוקם
בעומק המים ולחץ עומד המים הוא הנמדד ומתורגם לגובה פני ים. המדידה נעשית בים שעומקו
כ-24 מטר.
המידע החשוב הוא כי לתקופה בה יש חפיפה בין
שני המוסדות 1991-2018 יש התאמה טובה מאד במדידות כך, כך שניתן להסיק כי שתי שיטות
המדידה נכונות
היה נכון להשתמש בנתוני מפ"י המציג
רצף ארוך של נתונים. נתוני מפ"י מוצגים באיור 1.( תודה למר יוסי מלצר ממפ"י
על מתן הגרף). מגרף זה נראה כי מאז 1958 אין עליה של גובה פני הים בישראל. גם
במידה ונדון נתונים אלה לחומרה נראה כי קו המגמה "החלק" עלה בכ-30
מ"מ במשך ששים השנה, כ- 0.5 מ"מ/שנה.
צריך לשים לב כי בראשית שנות ה-90 היו שנים
בהם גובה פני הים היו נמוכים במיוחד. חיא"ל החלו את המדידות בשנת 1991, באותה
תקופה נמוכה.
![]() |
| איור 1. מפלס הים התיכון בישראל 1958-2018. |
התוצאות שנמדדו על ידי חיא"ל מוצגות
באיור 2. (הגרף הוצג על ידי ד"ר איה לזר מחיא"ל)
איור 2. שינויי גובה פני הים כפי שנמדדו
בחדרה לשנים 1991-2019.
מנתונים אלה נראה כי בעשור שנות ה-90 היתה
עלייה גדולה בפני הים של 13.3 מ"מ/שנה. לאחר מכן העלייה נעצרה חישוב של
העלייה לכל התקופה כפי שמופיע בגרף הוא של 4.9 מ"מ/שנה.
סיכום ביניים:
מדידות מפ"י 1958-2018 עלייה של 0.5 מ"מ/שנה.
מדידות מפ"י 1958-2018 עלייה של 0.5 מ"מ/שנה.
מדידות חיא"ל 1991-2019 עלייה של 4.9
מ"מ/שנה
ההבדל הוא בסדר גודל.
לצערי גופי תכנון בישראל אימצו את הערכות
חקר ימים ואגמים כאשר הם עורכים תחזיות לעתיד. דב רוזן בשנת 2012 (כיום גמלאי)
דיווח כי לפי הערכתו גובה פני הים יעלו בכחצי מטר עד שנת 2040, וצפויה עלייה של 1-1.4 מטר עד שנת 2100. (למרות העצירה בעליית
גובה פני הים מאז 2012 חזר רוזן על אותה טענה בדיון ציבורי שעסק בתוכנית המרינות
לישראל בשנה האחרונה)
יש התאמה טובה בין המדידות לאורך חופי
ישראל אם מדידות שנערכות באלכסנדיה וגם בים השחור.
נשאלת השאלה מה גורם לעלייה וירידה בפני
הים כפי שמוצג יפה בגרף של מפ"י. גרף שפורסם על ידי מפ"י בשנת 2010 מוצג באיור 3.
בגרף זה קו המגמה מראה שלוש תקופות של
"ים גבוה", השיאים בשנים ,1979, 2001. 1963 .
איור 3. השינויים בגובה פני הים במזרח הים
התיכון.
מאמר שפורסם ב-2019 מציג מדידות שנעשו
בארבע תחנות של מדי גאות בצפון הים האדריאטי. התוצאות מוצגות באיור 4. גם בתחנות
אלה נמדדו אותן תקופות של "ים גבוה" כך שניתן להסיק כי יש מנגנון רחב
יותר המשפיע על האוסצילציות של פני הים בים התיכון.
איור 4. שינויים בגובה פני הים בתחנות
בצפון הים האדריאטי. (et al 2019
( Vecchio
במאמר שפורסם בשנת 2019 מציגים וולקוב
וחבריו את השפעת ה-NAO )האוסצילציה הצפון אטלנטית –North Atlantic Oscillation ) על מאזן המים בים התיכון
יש תקופות בהן הספיקה הנכנסת בגיברלטר גבוהה מהספיקה היוצאת ואז פני הים התיכון
עולים,ולעומת זאת יש פרקי זמן בהן הספיקה היוצאת גבוהה מהספיקה הנכנסת ואז פני הים
התיכון יורדים.
איור 5 היחסים בין האוקיינוס האטלנטי והים
התיכון. Volkov et al 2019) (
מסקנות
1. במדידות השינויים בגובה פני הים בחופי
ישראל שנערכו ב-60 השנה האחרונות לא
הובחנה עלייה של פני הים. לכן כל תחזיות האימה מבוססות על תחזית שאין לה בסיס
בנתונים.
2. שינויי המפלס בים התיכון מושפעים
מהאוסצילציה הצפון אטלנטית.
מקורות
Vecchio, A.; Anzidei, M.; Serpelloni, E.; Florindo, F.
Natural Variability and Vertical Land Motion Contributions in the Mediterranean
Sea-Level Records over the Last Two Centuries and Projections for 2100. Water 2019, 11,
1480.
Volkov,
D. L., Baringer, M., Smeed, D., Johns, W., & Landerer, F. W. (2019).
Teleconnection between the Atlantic Meridional Overturning Circulation and sea
level in the Mediterranean Sea. Journal of Climate, 32(3), 935-955.






