22 במאי 2012

תמחור חשמל סולארי.



(מאמר חמישי בסדרה).
בדו"ח החברה להגנת הטבע על חשמל מתחדש ישנה המלצה עקרונית שלא יהיה סבסוד לפאנלים הסולאריים בשיטת תעריף ההזנה feed-in tariff – דהיינו מחיר קבוע שהממשלה מבטיחה לכול קוט"ש סולארי, למשך 20 שנה. הפאנלים הסולאריים צריכים לשמש קודם כול לצריכה עצמית, ורק אח"כ צריכה חברת החשמל לקנות את עודף החשמל הסולארי, במחיר כלכלי.


מעבר לזה יש באותו דו"ח תחשיב מפורט יותר, שלדעתנו פחות חשוב, מפני שהמחירים הספציפיים שבחישוב משתנים כול הזמן. הנה הפירוט.
ישנם כמה תעריפים המוזכרים. 54 אג' הוא המחיר ממוצע לקוט"ש לצרכן ביתי, 62.5 לצרכן עיסקי. 145-132 אג הוא תעריף הפסגה בקיץ ובחורף, 61 אג בעונת המעבר. תעריף משוקלל לכול אלה, בהתאם לשעות התפוקה הצפויות של חשמל סולארי הוא בערך 63  אג'.
מעבר לזה הם אומרים שתחשיב שנעשה ע"י פרופ' פיינמן מראה שבעצם העלות של קוט"ש רגיל, אלטרנטיבי, של חברת החשמל, לפי שעות הייצור הסולארי הוא 71 אג' (ולא 63 אג' שהוא התעריף הנגבה מהלקוח). אני לא קונה את התחשיב הזה. חברת החשמל תהיה רשאית להציע לחשמל סולארי את המחיר שכדאי לה.
בנוסף, הם מציעים להוסיף 11 אג' פרמיה לחשמל סולארי בזכות מניעת זיהום אוויר. ס"ה הם מציעים שתעריף ההזנה שיובטח לחשמל סולארי יהיה 82 אג לקוט"ש.

התחשיב הזה אינו תורה מסיני, ואפשר להתווכח על הפרטים. בייחוד אני מטיל ספק בתחשיב של העלות האלטרנטיבית. הדבר תלוי בסוג הדלקים שמשתמשים בהם היום (סולר), שעשויים להשתנות בעתיד, ובמחירם היום שגם הוא נתון לשינוי. כמו כן נובע המחיר השולי הגבוה של חברת החשמל מכך שהיא לא בנתה תחנות גדולות וזולות בזמן, וכעת נאלצת לכבות שריפות עם תחנות קטנות ויקרות. כול אלה משתנים מעת לעת. (תודה לכם, ארגונים ירוקים, שמנעתם הקמת התחנה באשקלון, בזמן).

בנוסף לכך -  ההיגיון הכלכלי מחייב שחברת החשמל תשלם ליצרנים סולאריים את המחיר העלות  של החשמל בשער תחנת הכוח, ולא את המחיר לצרכן. הכולל גם מחיר ההולכה והוצאות כלליות. מחיר העלות של החשמל בשער תחנת הכוח הוא (ניחוש) בערך חצי מהמחיר לצרכן.

באשר להמלצה שהממשלה תשלם ליצרנים סולאריים 11 אג' לקוט"ש עבור זיהום האוויר שנחסך – אין לי מושג איך מחשבים את זה, אפשר לזרוק כול מספר, אבל ניחא, שיהיה.

בסיכום, נראה לי שהמחיר המוצע על ידי החברה להגנת הטבע, 82 אג' לקוט"ש הוא מנופח. מעניין, היצרנים מוכנים להסתפק ב 75 אג... החברה להגנת הטבע מאד נדיבים.


כדי לא להיכנס לתסבוכת חישובית, לדעתי המחיר הבסיס לפאנלים הסולאריים צריך להיות המחיר לצרכן (משוקלל – 63 אג) פחות משהו. זאת כדי שלצרכנים יהיה כדאי להשתמש בחשמל סולארי קודם כול לצריכה עצמית. זה צריך להיות, בכול מקרה, תנאי בהתקנת הפאנלים – צריכה עצמית, (המתבטאת בהקטנת כמות הקווט"ש בחשבון החשמל) רק על עודף הייצור מקבלים כסף מחברת החשמל.
תנאי שני הוא שיהיה לחברת החשמל כדאי לקנות את החשמל הסולארי. היא משלמת מחיר העלות, לשלם המחיר לצרכן לא כדאי לה.
לבסוף, אם הממשלה רוצה לשלם 11 אג' עבור הפחתת זיהום – בסדר, יהא זה הסכום היחידי שהממשלה תשלם, ישירות מתקציבה, לבעלי פאנלים. השאר ישולם על ידי חברת החשמל על בסיס כלכלי.

המדיניות הנוכחית של הממשלה היא: יעד של ייצור 10% מהחשמל ממקורות מתחדשים, עד 2020 - יעלה כמה שיעלה. זו מדיניות שגויה, בזבוז משאבים גדול ללא תועלת.
צריך לשנות את היעד (ואת השיטה): פאנלים סולאריים על בסיס כלכלי טהור (בלי הנדוס ופברוק מספרים). אם יהיו 3, או 5, או 10% חשמל סולארי ב 2020 זה לא ישנה שום דבר, לא לזיהום ולא להתחממות הגלובאלית. אם צריך לחכות עוד כמה שנים לשיפורים בטכנולוגיה והוזלת המחיר – נחכה, לא בוער כלום. התקנת דונמים של פאנלים יקרים ובלתי יעילים, כמו שנעשה עד כה, עולה הרבה כסף ולא מביאה שום תועלת.

יעקב  


23 תגובות:

אורי אמר/ה...

זה כבר הרבה יותר הוגן. מלא בטעויות לוגיות, אבל הוגן.

בועז אמר/ה...

אורי, להטיח האשמה בלי ביסוס זה לא ראוי.
אפילו יש לתיאור התנהגות זאת מספר מונחים בלכסיקון הכשלים הלוגיים.

בועז

אורי אמר/ה...

בועז שלום. כל הביסוסים בהתכתבות ארוכה לשלושה פוסטים מהשבוע האחרון.
התייאשתי מלנסות לדבר הגיון עם יעקב. קשה להתדיין עם אדם שלא אומר פעם אחת - טעיתי, אתה צודק. אפילו כשהוא מפרסם פוסט שלם שמתקן את הטעות שעשה. מצטער!

יעקב לא בעד שוק חופשי אלא בעד סיפוק כל מאוויי האזרח ע"י חברת חשמל על חשבון משלם המיסים. בדיוק כמו רודפי הסובסידיות.

כל הביסוסים בעשרות התגובות שלי מהשבוע האחרון. מצטער אני קצר היום בזמן.

בועז אמר/ה...

אמתין בסבלנות למועד בו תמצא זמן. חבל שמצאת זמן להטיח האשמה אך אינך מוצא זמן לנמק.

באשר לתגובות אחרות במקום אחר מזמן אחר... לא השתכנעתי... לפחות תגיד היכן הטיעון המוחץ החושף את השגיאות הלוגיות.

בועז

Reality Check אמר/ה...

בועז,
ההאשמה הזו שלך מופרכת לגמרי.
אי אפשר להתייחס לתגובה של אורי במנותק מההקשר, כלומר מבלי להתייחס לחילופי הדברים, הטענות, ההבהרות וההסברים שקדמו לה.

נתקלתי בזה כבר פעם בתגובות שלך. ונראה כאילו אתה מגיח, לא ממש קורא, ופשוט כותב את השורה האחרונה.
אולי תאמץ לך את הכינוי
PANDA

EAT SHOOTS AND LEAVES



ויעקב, שתי שאלות מנהלתיות:
1. האם אפשר לארגן חיפוש בבלוג שיחפש גם בתגובות?
2. תוכל בבקשה לתת הסבר קצר איך ניתן להשתמש בתגי HTML ? אני מנסה את הדוגמא למטה אבל זה לא עובד לי ...


בברכה,
RC

בועז אמר/ה...

שתהיה בריא מר RC... זה מה שנקרא EAT SHOOTS AND LEAVES...

אולי אתה כסנגור לעת מצוא של אורי תסביר היכן הטעויות הלוגיות הרבות במאמר מעל? ציטוט של אורי: "מלא בטעויות לוגיות".

בועז

בועז אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
Anochi אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
בועז אמר/ה...

לגבי השאלה הטכנית של חיפוש בקומנטס. למיטב ידיעתי לא ניתן לעשות זאת בכלים שמעמידה הפלטפורמה הזאת (בלוגים של גוגל) זה רק מחזק את הצורך שהערות יכתבו מתחת לפוסט שאליו הן מתייחסות ולא יתיחסו מתחת לפוסט אחד לדברים שנאמרו בפוסט אחר. (שקשה לאתר...).

לגבי הדברים האמורים בגוף הפוסט ניתן לאתרם בקלות בעזרת מנוע גוגל הנמצא בראש הבלוג.

איך פותרים את המגבלה הזאת? לא יודע, אשמח לקבל הצעות.

איל אמר/ה...

RC ואורי, שניכם חוזרים להתנהגות עליה מלינים רבים מאיתנו: במקום להתמודד עם העובדות המועלות, אתם זורקים את ביטויי הזילזול הסתמיים ומדרדרים את הויכוח להאשמות ללא נימוק.
לכל תגובה של אורי התייחס יעקב בפירוט רב ובכבוד. הבעיה של אורי כנראה שהוא אינו מוכן להתמודד עם מישהו שאינו מקבל את טיעוניו.
חבל, כי הויכוח כאן מעניין וחשוב.
אני אישית לא מקבל את שיטת הביטול מתוך התעלמות של אורי. היא לא מוסיפה לו כבוד (ולא לדיון).
אם אינך מעונין להתמודד, אמור זאת ולך לשלום.

יעקב אמר/ה...

לאורי,
שאלה אחת עניינית ועקרונית:
הרעיון המרכזי של הפוסט היה שצריך לרדת מהגישה "10% אנרגיה מתחדשת - יעלה כמה שיעלה" ולעבור לגישה: "פאנלים סולאריים רק על בסיס כלכלי".

אתה מסכים לזה ?
מעבר לזה הוויכוח הוא רק על המחיר.

אורי אמר/ה...

חברים בוקר טוב,

קצת הגזמתם (בעיקר איל) בסך הכל אמרתי שאני לא אוכל להרחיב אתמול. (גם היום אגב לא אספיק) אני אדם עובד ונמצא בימים האחרונים בהרכבה של רהיטים כל היום.
עם זאת התמודדתי עם כל הטענות (מה שממש לא נכון לגבי יעקב) כפי שכתבתי הביסוס לענותיי מופיע בהתכתבויות על "פאנלים סולאריים לשימוש עצמי" "שגיאות בדוח אריאב" ובעיקר "הגישה הנאיבית וההרסנית". אכן הייתי צריך לדייק יותר במראה המקום כשבועז שאל היכן הביסוס ואני מתנצל על כך.

הטעות הלוגית המרכזית היא לדרוש התנהגות "כלכלית" מתמחור החשמל הסולארי כאשר ההתנהגות של מחיר החשמל הפוסילי אינה התנהגות "כלכלית" כלל ועיקר.

חברת החשמל שהיא מונופול מעוות לא משלמת על בניית התחנות כבר שנים (רק על חלק מהחוב, המדינה נותנת ערבויות פעמים רבות כלומר משתתפת בעלות החוב), לא משלמת על קרקע פעמים רבות, כמעט ולא משלמת ארנונה לפי דוח המבקר 2007, לא משלמת על נזקי בריאות וסביבה (למרות שאתם מתעלמים מכך) ומעבר להכל, לתעריפיה אין ביסוס כלכלי (במיוחר סבסוד צרכני היום על ידי צרכני הלילה למרות מה שיעקב כתב בפוסט החדש, אנסה להרחיב שם).

לא ניתן לקבוע "מחיר כלכלי" מול מחיר כזה, זהו לא שוק משוכלל.

כשל נוסף הוא ההבדל התהומי בין שתי ההשקעות, עלות פאנלים סולארים היא כמעט חד פעמית (הוצאת תחזוקה מינימאליות) בעוד עלות תחנת כח היא משתנה כל הזמן (עלות דלקים, עלות עבודה ובארץ, גם עלות החוב) בשל כך יש הגיון במחיר קבוע (הוא לא צריך להיות מסובסד כמו היום לדעתי). זה סיכון אמנם כי תמיד יכול להיות שהתעריף המשתנה של חשמל פוסילי ירד אבל יתכן שגם יעלה.

יעקב, אני מסכים לקביעתך אבל הויכוח הוא לא רק על מחיר אלא על מהו "בסיס כלכלי".

מקווה שהרחבתי מעט יותר ושאתם לא ממשיכים להרגיש שזרקתי האשמות ללא ביסוס

יעקב אמר/ה...

אורי, אם מסכימים שצריך בסיס כלכלי אמיתי, בלי קומבינות, בסדר.
קשה ומסובך לחשב מחיר כלכלי, לכן הצעתי בסיס פשוט - המחיר לצרכן. שאם לא כן , לא יהיה לוויכוח סוף.

אורי אמר/ה...

יעקב, מסכימים.

בועז, מחכה לתוגובותיך.

חג שמח

בועז אמר/ה...

אורי,

אחד האתגרים ששמתי לפני הוא לנסות לגלות את מבנה העלויות האמיתי של ייצור חשמל של חברת חשמל. זה נושא מורכב וכפי שאתה מתאר מעורבת בו גם הרבה אי יעילות, עובדים מיותרים, פנסיות, חובות, ניהול כושל וכו'. כנראה שהישועה תגיע מניתוח נתונים של תחנות דומות בחו"ל המנוהלות ביתר שקיפות.
אך אני לא מסכים שזאת טעות לוגית לא לשקלל את העלויות המיותרות - אנו צריכים לשקלל את העלויות האמיתיות ולהילחם להורדת המיותרות (לא לקבוע אותן כסטנדרט).

הסיבה היא שלא רצוי לפתור בעייה על ידי הטלאת בעייה חדשה עליה. כלומר, לקחת את הסכומים הגבוהים והלא ראליים ביותר ולהתחייב להם ל20-25 שנה קדימה בהתחיבויות של מיליארדים, כמו שיעקב כתב - זה טירוף. (זה גם לא מוסרי - כי מי שישלם את ההתחיבויות הוא לא הפוליטיקאי שחתם על ההסכם).

לכן יש להמשיך ולברר כמיטב יכלתנו ולגלות את מבנה העלויות האמיתי ולפעול לבניית תחרות לחברת חשמל - תחרות כזאת מטבעה חושפת את העלויות האמיתיות וגם מאלצת גופים "רדומים" להתייעל.

אני לא מסכים שתחרות כזאת תצמח מזה שהאזרח ישלם סובסידיות ענקיות ליצרני פאנלים. להפך - הבטחת תשלום לא הגיונית כזאת למתקיני פאנלים סולריים רק תקבע את המצב ל-20 שנה קדימה.

אני מסכים עם הסיכום מעלי שצריך חישוב כלכלי אמיתי בלי קומבינות וניפוח. זה נכון לכל דבר שנעשה בחיים.

מלבד זאת יש נושאים נוספים שאנו עוד נשלם עליהם ביוקר כצורה בה מתנהלת מדינת ישראל מול "האנרגיות המתחדשות", סקרתי את רוב הנושאים הללו במזכר הנמצא בקישור הבא:
http://www.slideshare.net/Anochi/memo-re-pv4-bill-july2-11-final

לסיכום, אני שמח שאנו מתנהלים ברוח טובה.

בועז

NirD אמר/ה...

להגיד שצריך לחשב לחשמל מחיר כלכלי אמיתי זו אמירה שקל להסכים איתה אבל אין מאחוריה הרבה. יש כל כך הרבה גורמים שאי אפשר לחשב מראש או בכלל לדעת אם הם מועילים או מזיקים. הנה כמה דוגמאות:
- איך מודדים את העלות של פליטת CO2? הדעות חלוקות לגבי מידת ההשפעה שלו אם בכלל ויש בו גם תועלות. נניח גם שהוא מעלה את גובה פני הים, אז למה אזרחי מדינת ישראל צריכים לשלם את העלות הזו עבור כל העולם? נחשב רק את החלק שישפיע על ישראל או לא?
- האם קוט"ש חשמל גז תורם לזיהום אוויר? אם משווים חשמל גז לעומת כלום אז ברור שכן אבל ככל שהחשמל יהיה יקר יותר ומצוי פחות יותר אנשים וחברות יחפשו אלטרנטיבות. איך נדע כמה אנשים יעברו לחימום בגז וסולר במקום בחשמל וכמה גנרטורים יותקנו ויזהמו אם יהיו הפסקות חשמל או שהחשמל יתייקר מאוד בשעות מסויימות?
- איך מודדים נזק בריאותי של מזהמים? למעשה אי אפשר לקבוע כמה נזק גורם מזהם כלשהו. כל חומר במינונים מאוד נמוכים לא מזיק ובמינונים גבוהים מידי מזיק מאוד. איך אפשר לקבוע לגבי כל קוט"ש איפה בסקלה המזהמים יהיו?
- האם תהיה תועלת כלכלית ביקור החשמל בשעות השיא או שעסקים וחברות שההוצאות שלהם יעלו יגלגלו אותן על הלקוחות, יצמצמו פעילות או יעברו למדינה אחרת?
אין לי תשובות אבל אני חושב שצריך להתחיל לפחות בהגדרה מסודרת של הבעיה:
1. קל יחסית לחשב עלויות פנימיות: סך כל ההוצאות לחלק לסך כל החשמל שנצרך (לא שיוצר, אלא נצרך)
2. בלתי אפשרי לחשב במדיוק או אפילו בקירוב הוצאות חיצוניות לכן צריך להקפיד על כמה כללים:
א. לתמחר את הנזק ולא את המוצר. צריך לחשב עלות הנזק של ק"ג מזהם ולא קוט"ש חשמל כדי לעודד הפחתה שלהם. אם ק"ג מזהם גורם נזק שמוערך ב1000 ש"ח ויצרן הזיהום ממוסה בסכום הזה אז יש לו אינטרס לצמצם את הזיהום ע"י מעבר לטכנולוגיות מזהמות פחות ולא רק ע"י הפחתת הייצור.
ב. צריך לתמחר את סוגי הנזקים ומי הניזוק ולגבות מהניזוקים את הרווח ממניעת הזיהום. אם למשל הנזק הבריאותי מק"ג מזהם מוערך ב1000 ש"ח אז על כל הפחתה של ק"ג במזהם הזה יופחתו 1000 ש"ח מתקציב משרד הבריאות. בלי זה לכולם יהיה כדאי לנפח את גובה הנזק.
ג. כל קביעת נזק תהיה מלווה בניבויים מדידים. מזהם X גורם למחלות ריאה? מה הצפי למחלות ריאה אם כמות הזיהום תגדל? תרד? זה יאפשר לבדוק לאורך זמן את אמינות ההערכות ולהכניס בהן תיקונים לפי הצורך. זה גם יגרום לגורמים המקצועיים להיות הרבה יותר זהירים בקביעות שלהם.

אורי אמר/ה...

בועז, מה שאתה אומר שצריך לעשות זה טוב ויפה אבל מה שיעקוב מנסה לעשות בפוסט הזה ובפוסטים אחרים בימים האחרונים הוא להשוות את העלויות ה"כלכליות" של הפאנלים לעלויות למחיר לצרכן של החשמל הפוסילי.

לפי כל קנה מידה מתמטי מדובר בטעות לוגית למרות שאתה לא מסכים...

לגבי שאר הנקודות אני מסכים עם רובן וגם עם הנקודות של ניר. חשוב להדגיש עם זאת, שגם אם קשה לתמחר נזקים בריאותיים וסביבתיים וגם אם קשה לתמחר סיכונים ויתרונות במישור הגיאואסרטגי זה לא אומר שלא צריך לחתור לעשות זאת.

מה שבטוח שחח"י לא משלמת את כל העלויות הפנימיות שלה. בראשון בניית התחנות. הבנק העולמי המליץ לפני שנתיים נדמה לי לפטר 2000 עובדים ולמרות זאת להוסיף 16% לתעריף ועוד הלוואת בעלים (המדינה) של 6 מיליארד.

לא צריך בדיקה מקיפה מידי לראות שחברת החשמל מסובסדת באופן כללי (או איך שניר רוצה לקרוא לזה) ובמיוחד שצריכת החשמל בשעות השפל מסבסדת את הצריכה בשעות השיא.

גם אני שמח שהרוח טובה. אני גם חושב שההערה הראשונה שלי היתה חיובית כי אני חושב שהמאמר שיעקב פרסם הוא חשוב והוגן. למרות שאני חושב שהוא מוטעה מאוד אני לא חושב שהוא מטעה כמו המאמר שלפניו שמציג מצג שווא.

בועז אמר/ה...

ניר נסחפת מעט עם הדוגמאות... מה שאי אפשר לחשב או לדעת לא מחשבים. זה לא כל כך מסובך.
את הדיון על הנזקים האפשריים או הדמיוניים הייתי משאיר בשלב זה לבתי המשפט.

NirD אמר/ה...

בועז,
1. האם קראת את דוחות אריאב וזליכה שאנחנו דנים בהם? הרי הם מלאים בכל מיני חישובים על עלויות הזויות שכוללות כל מיני נתונים דמיוניים כמו כמות המכוניות החשמליות העתידית בישראל, שווי תוספת התעסוקה בפריפריה וכיוצא באלה דמיונות. רציתי להראות שאם מפליגים בדמיונות צריך לקחת בחשבון שאפשר לקחת אותם לכל מיני מקומות ולא רק לאן שכותבי הדוחות מכוונים ועוד מתמחרים את כל העלויות האלו בדיוק של שברי אגורות...
2. הרבה מאוד פעמים מה שאי אפשר לחשב או לדעת בכל זאת מחושב וטוב שכך. עגמת נפש למשל זה משהו שאי אפשר לחשב. זה סובייקטיבי לחלוטין ונתון למניפולציות. בכל זאת טוב עושים שופטים שקובעים ערך למשהו שלא ניתן לחישוב. זה ערך שרירותי שלפעמים נכנסים אליו שיקולים נוספים (כמו הרתעה) אבל עדיפה קביעה שרירותית מלא כלום. אז אם הנזק מחשמל פוסילי הוא בין 100 ש"ח ל5000 ש"ח זה טווח עצום אבל צמצמנו מאוד את האפשרויות. אחרי הדוגמאות שלי ציינתי מספר עקרונות שיאפשרו ליצור מנגנון מעשי למתן שווי כספי לעלויות חיצוניות עם איזונים ובלמים שימנעו ערכים מנופחים סתם.
3. אני לא יודע מה הקשר לבתי משפט. אם אין חוק או חוזה שאוסר גרימת נזק מסוג כלשהו אז לא יתקיים דיון בבית משפט, אחרת הייתי יכול לתבוע כל בעל רכב על הנזק שנגרם מזיהום אוויר. הדיונים המשפטיים הרלוונטיים היחידים שאני יכול לחשוב עליהם אלו ההתנגדויות של הירוקים לכל פרוייקט שיש בו אפשרות לנזק סביבתי. הדיונים האלו לרוב ארוכים, בזבזניים והתוצאה שלהם לרוב היא ביטול הפרוייקט או התעלמות מהנזקים. במחשבה תחילה אפשר להעביר חוקים שמטילים את העלויות החיצוניות על מי שגורם אותן וכך חלק גדול מהדיונים המשפטיים האלו ימנע. הירוקים לא יוכלו לטעון שיש לאסור הקמה של תחנת כוח בשל הזיהום שהיא גורמת כי בעלי התחנה יפצו את המדינה על הנזק הנגרם או יפעלו להקטנתו. חוקים שמטילים את עלויות הזיהום על מי שמזהם שנואים על הארגונים הירוקים בדיוק בגלל זה. לשיטתם אסור לזהם וזהו.

בועז אמר/ה...

ניר,

אני לא מקבל מונחים כמו עגמת נפש כבסיס לדיון בנושא פיצויים. צריך להראות פגיעה ונזק ברורים המשויכים לפוגע בכדי להורות על מנגנון פיצוי.
לכן ציינתי את נושא בתי המשפט, ברור שזה לא פתרון אידאלי אבל לא סביר בעיני שממציאים מספרים חסרי קשר למציאות ומכריזים על תמחור נזק שאיש לא הוכיח.

בועז

יוני אמר/ה...

דלק 10 מאפשר לך מחיר סולר נמוך

יוני אמר/ה...

דלק 10 מאפשר לך מחיר סולר נמוך

noLoser אמר/ה...

גם מערכת סולארית לצריכה עצמית שמוכרת לחח"י אץ העודפים במחיר העלות של קווט"ש בשערי תחנת הכח יתכן ואינו כלכלי.
חלק כבד מאוד מעלויות החשמל הוא מערך ההולכה והמחיר ששלו אמור להיות מגולם במחיר שחחי גובה מהצרכן , צרכן שנהנה מהמערכת הסולארית שלו וצורך מעט מאוד חשמל מהרשת נהנה מהעלות של תחזוקת הרשת אבל משלם מעט מאוד והמחיר בסופו של דבר נופל על כתפיו של הצרכן הרגיל.
ייתכן ומשתלם לחברת חשמל לעבוד במודל זה שכן בישראל במהלך הקיץ בשעות העומס הסולארי מייצר יפה בדיוק בזמן העומס הכבד ביותר על הרשת , אבל אי אפשר לדעת זאת כל עוד חח"י היא חברה ממשלתית ואין תחרות בתחום.