דפים

26 במאי 2012

צפון דקוטה עולה להובלה בהפקת נפט, ישראל בתחתית הכדאיות

צפון דקוטה משנה כיוון והופכת למפיקת נפט מובילה בארה"ב, בדו"ח עולמי של כדאיות השקעות בחיפוש והפקת נפט צפ' דקוטה במיקום ה-10 ישראל ממוקמת במקום ה-81 מתוך 135 מחוזות ומדינות.

מהפכת פצלי הנפט עליה כתבנו בפוסטים קודמים (כאן , בצפ' דקוטה כאן, וכאן) משנה את מאזן האנרגיה העולמי בשנים האחרונות והובילה לכך שצפון דקוטה הפכה להיות המדינה השנייה בראש המובילות בהפקת נפט בארה"ב, כך מדווח דיוויד בידרמן באתר CIP. צפון דקוטה פתחה פער גדול על פני אלסקה וקליפורניה השנה, לפניכם הנתונים העדכניים ביותר (פברואר 2012) ממנהל האנרגיה בארה"ב, נתונים הממחישים את שינוי המגמה העוצמתי המתרחש בצפ' דקוטה (הקו הכחול).



לאלסקה ולקליפורניה יש עתודות נפט גדולות יותר מאשר לצפ' דקוטה, ההבדל שהפך את צפ' דקוטה למפיקה מובילה הוא האימוץ והיישום המוצלח של טכנולוגיות קידוח אופקי ופראקינג הידראולי. עם הצמיחה בתפוקה במדינה גם ירדה רמת האבטלה לרמה הנמוכה ביותר שנרשמה במאה האחרונה לרמה של 3%. רמת האבטלה בטקסס ואלסקה עומדת על 7% ובקליפורניה היא 11%.

מכון פריזר (Fraser )  מדרג בדו"ח "סקר הנפט העולמי" (“Global Petroleum Survey) לשנת 2011 איזורים שונים בעולם על פי אקלים ההשקעה בהפקת נפט בהם. הדו"ח מבוסס על מצייני מפתח הכוללים את רמת המיסוי, עלות דרישות הרגולציה, ביטחון ואיומים. מתוך 135 מדינות וטריטוריות ברחבי העולם, הסקר מייצג מעל ל-500 מנהלים ב-478 חברות העוסקות בחיפושי והפקות אנרגיה.

על פי הממצאים טקסס ממוצבת במקום ה-5, צפ' דקוטה ב-10 בעוד אלסקה וקליפורניה ממוקמות במקום ה-83 וה-91 (בקרבה מתחת לישראל הממוקמת במקום ה-81). מיקומים אלו מוקפים במדינות לא ידידותיות במיוחד כמו ארגנטינה שלאחרונה הלאימה את חברת הנפט הספרדית.

ביחס לישראל עולים בדו"ח תלונות קשות במיוחד ביחס לאי וודאות ביחס לפקטורים הבאים: פרשנות של האדמיניסטרציה (עמ' 85, טבלה 27) עלויות הדרישות הרגולטוריות (עמ' 86 טבלה 28), אי וודאות ביחס לאיזורים מוגנים (עמ' 97 טבלה 29), רגולציות העסקת עובדים והסכמי תעסוקה (עמ' 90 איור 32), איכות התשתיות (עמ' 91 איור 33), בסיס הנתונים הגיאולוגי (עמ' 92 איור 34), וביטחון.
פקטורים שהובילו לחוות דעת חד משמעיות לפיהם הודיעו מנהלי כי לא ישקיעו בישראל בשום אופן  היו זמינות עובדים (עמ' 93 איור 35),  כפילויות רגולטוריות (עמ' 97 איור 39) ובעיות גיאופוליטיות.


יש גרועים מישראל...

משקיעים ממקמים את סין כעדיפה על קליפורניה (במקום ה-90) וכמקום בטוח יותר להשקעות הון מאשר בקליפורניה שסיגלה לעצמה גישה לא ידידותית לעסקים, בהטלת חובות מימון של אנרגיות מתחדשות, רגולציות סביבתיות מכבידות, אווירה ציבורית עויינת לחברות נפט ואיסור על קידוחים במדף הים המתקיים מאז 1969. בקליפורניה גם נהוגה מערכת מכסות סחר (cap-and-trade system )  הפוגעת עוד יותר במעמדה ואמורה להיות מקושרת עם המערכת הנהוגה בקוויבק בקנדה (הנמצאת במיקום ה-92) לא רחוק ממצרים הנמצאת במיקום ה-93.

אלסקה מצידה מצטיינת ברמת המיסוי הגבוהה ביותר בצפון אמריקה ומתמרצת את המשקיעים להשקיע במקום אחר. ביום רביעי, ה-16 במאי עתרה קואליציה של תנועות סביבתיות ושבטיות לבית המשפט על מנת לעכב את המשך העבודה של חברת "של" על קידוחים עתידיים, אסטרטגיה שכבר הובילה לעיכוב של ארבע שנים. "של" השקיעה יותר מ-4 ביליון דולר ברכישת זכיונות לחיפושי נפט במדף הים בשנת 2005 ובשנת 2008; הזכיון שעומד לפוג תוך 10 שנים מתקרב לסיומו ולמרות הציפיות הגבוהות של החברה מתפוקת הבארות עדיין נותרה לפניה המלאכה של קידוח הבאר הראשונה.
קידוחי נפט הינם עסק מסוכן כפי שמעיד הקידוח היבש של חברת ראספול שבו הושקעו 150 מיליון דולר שירדו לטמיון.

בעולם שבו גישה לאנרגיה נמצאת במתאם גבוה לאיכות חיים מעניין יהיה לעקוב אחר המהפכה המתרחשת בצפ' דקוטה. על המהפכה המתרחשת בצפון דקוטה ראו כאן בתכנית רשת NBC.


בועז

5 תגובות:

Asher Pat אמר/ה...

פקטורים של ביליון קורלציות עוצמתיות - הערת שוליים

אני קורא ותיק ונלהב של הבלוג הירוק. אני גר כבר הרבה שנים מחוץ לישראל וכשמסתכלים מהצד, רואים הרבה שינויים קטנים שאינם נראים לאלה הגרים בארץ. למשל, החזרה לשימוש במונחים לועזיים כמו "טרוריסט" במקום "מחבל", "פרסונאלי" במקום "אישי", "אקרנים" במקום "מסכים" וכו.

קראתי את המאמרון "פוסט" וכאב לי שבמקום המלה "גורמים", הכותב השתמש ב"פקטורים", במקום "התאמה" ב"קורלציה". אבל אנשים הם עצלנים - המילה "עוצמתי" היא כנראה תרגום ממשי ("ליטראלי" בעברית חדשה?) של המלה "POWERFUL" - מכיוון ש-POWERFUL יהיה מוזר ("ביזארי"?) להגיד ולכתוב בעיברית החדשה ("פאוורפולי"?) אז הכותב, למרבה המזל ("בת'נקלפוליות"?)התאים את השורש העברי.

U-BAH LE-ZION GO'EL

נ"ב (PS, למי שכבר שכח...) בעיניין הנוגע ("רלוונטי") לבלוג זה, מדוע הכותבים מתעקשים להשתמש במלה המגוחכת ("רידיקולוסית"?) "שייל" במקום "פצלים"?

בועז אמר/ה...

אשר,
תודה על האכפתיות והמעקב הרציף אחר פירסומינו. אתקן כמה ביטויים במאמרון הזה בהמשך.

אנונימי אמר/ה...

http://rotter.net/forum/scoops1/20572.shtml

NirD אמר/ה...

הקישור למעלה מוביל לידיעה סתמית נטולת מקורות ואין בה שום חידוש. זה ציטוט מציטוט מציטוט..... מאתר בגרמנית שגם בו אין מקורות.
אני חושב שכדאי להימנע מהגישה של "מישהו אמר משהו שתומך בדיעה שלי ולכן זה מחזק אותה". אנא, הביאו מקורות ואת הנתונים עליהם מתבססים המקורות האלו.

יעקב אמר/ה...

בקשר ל"שייל" לעומת פצלי שמן - לפי מיטב הבנתי (המוגבלת) אילו שני דברים שונים. פצלי שמן הם סלעים ספוגי שמן ביטומני והם רדודים יחסית, בעוד שייל הם שכבות עמוקות מאד, אלפי מטרים, ובהן יש יותר גז משמן או נפט. אינני יודע איך אומרים שייל בעברית. אולי מישהו יודע בצורה יותר טובה מה ההבדל בין שייל לפצלי שמן, אם יש בכלל הבדל?