דפים

19 במאי 2012

ההונאה כשיטה במדעי האקלים.


הנושא של שימוש סלקטיבי בנתונים, והסתרת נתונים שאינם "מתאימים" – כלומר אינם מייצרים הוקי-סטיק – אינו מנהג חדש שהתגלה זה עתה. זו דרכם הרגילה והשיטתית של כול המפרסמים מחקרי הוקי-סטיק – בייחוד מחקרי פלאו-קלימטולויגה מבוססים על ליבות עצים, מאז ומתמיד.
סטיב מקאינטייר מביא פוסט חדש בו הוא מזכיר כמה וכמה פרשיות בתחום זה, משנים שעברו. הנה דוגמה מהפוסט הזה.
החוקרים ד'אריגו וג'קובי פרסמו מחקר-שיחזור בשנת 1989, של טבעות עצים מיבשת צפון אמריקה. חוקרים אחרים כמו מאן ופיל ג'ונס הכלילו את השיחזורים של ד'אריגו במחקרים שפירסמו בהמשך. מסתבר שד'אריגו קדחו עצים ב 36 אתרים שונים, אך השתמשו בשיחזור שלהם ב 10 סדרות בלבד, והתעלמו מ 26 סדרות. (בניגוד למאן, ג'ונס או בריפה, ד'אריגו ושות' אספו בעצמם את דגימות העצים). הם אמרו במפורש שהם השתמשו רק ב 10 סדרות אלה בגלל "שהן הראו מקסימום השפעה של הטמפרטורה". כלומר: הם סימנו לעצמם מטרה מראש – להפיק הוקי-סטיק (טמפרטורות גבוהות במיוחד בחלק השני של המאה ה 20), ואח"כ בחרו באותן סידרות נתונים שהתאימו למטרה שלהם. 

יתירה מזאת – כאשר פירסמו את ה"מחקר" בכתב העת המדעי climate change (שעורכו הראשי היה סטיב שניידר ז"ל, אחד מראשי החממיסטים), הם פירסמו רק את 10 סדרות הנתונים ששימשו בשיחזור שלהם, והעלימו או החביאו את 26 הסדרות שהם "פסלו" (כי לא התאימו לתיאוריה שלהם). בנוסף לכך – הם בעצמם הודו בפה מלא שזה מה שהם עשו: "כאשר אתה אופה עוגת דבדבנים, עליך לקטוף את הדובדבנים". (שימוש סלקטיבי בנתונים נקרא באנגלית cherry picking – קטיף דובדבנים).
If we get a good climatic story from a chronology, we write a paper using it. That is our funded mission. It does not make sense to expend efforts on marginal or poor data and it is a waste of funding agency and taxpayer dollars. The rejected data are set aside and not archived.
תרגום: "אם אנו מקבלים סיפור אקלימי טוב מסדרת נתונים – אנו כותבים נייר (מחקר) בו אנו משתמשים בה. זו המשימה הממומנת שלנו [כלומר – בשביל זה ממנים את המחקרים שלנו – להפיק סיפור טוב – לא האמת]. אין טעם להשקיע מאמצים בנתונים שוליים [שאינם תומכים במסקנה המבוקשת] וזה בזבוז של כספי הסוכנות המממנת וכספי ציבור. הנתונים שנדחו מוזזים הצידה ואנם מפורסמים".
למה הדבר דומה – נניח שאתה עושה מחקר רפואי על יעילותה של תרופה בריפוי מחלה. התרופה מתגלה כיעילה ב 10 מקרים מתוך 36. אתה פוסל, אחרי מעשה, את אותם 26 מקרים של כשלון בטענה שהם "בלתי מתאימים" ומדווח שהתרופה שלך הצליחה במאה אחוז.
דרכי הונאה מובהקים אלה היו הסטנדרד של ההתנהגות במחקרי הוקי-סטיק (פליאו-קלימטולוגיה). זה לא מקרה בודד שמדען זה או אחר (למשל בריפה) סרח וכשל. לא. זו השיטה שאומצה כסטנדרד בכול התחום הזה, זו הדרך בה נהגו כול ה"מחקרים" בתחום, הם חשבו שזה בסדר. זה לא תפוח רקוב אחד בחבית, החבית כולה רקובה מהיסוד. חוקרים רבים כלל לא מבינים מה רוצים מהם – הם חושבים שככה צריך להיות. ככול שה[הוקי] סטיק שלך יותר גדול אתה יותר גיבור. כיצד ריקבון כזה חדר עמוק ללב ליבו של המחקר המדעי – זו כשלעצמה תופעה מדהימה ביותר. כול הממסד המדעי והפוליטי לא ביקר אלא ההיפך - מחא כפיים להונאה זו והעניק לה פרס נובל. מדהים!
כשתשמעו בפעם הבאה את הטענה "המדע אומר..." שתדעו עם מי יש לכם עסק.
יעקב


7 תגובות:

איל אמר/ה...

כתבתי בזמנו בבלוג של ג'ודי קארי על כך שמדע הקלימטולוגיה והמחקרים העוסקים באקלים ובהשפעותיו אימצו את השיטה של ירי החץ ואז ציור המטרה מסביבו.
החץ פגע בנקודה הטוענת שההתחממות היא חריגה ושהיא מסוכנת.
כל היתר הוא ציור של מטרה מסביב - וכמו שראינו, (כמעט) כל האמצעים כשרים מטרה זו.

עידו אמר/ה...

עידו:
אני לא מכיר את הירחונים בהם המאמרים האלה מתפרסמים אבל ברפואה למשל, הירחון מעיד על איכותו כלומר העורכים מעבירים את המפרסם / חוקר סידרה כזו של בדיקות לפני הפירסום כך שהקורא יכול להיות בטוח באיכות הסטטיסטית של המימצאים. מי שמעוניין באמת להבן חייב לעשות סלקציה עצמית בירחונים

יעקב אמר/ה...

עידו,
גם ברפואה, בכול הירחונים, התפרסמו מאמרים רבים שאחרי זמן התגלה שמסקנתם לא נכונה.
הביקורת של המאמרים בז'ורנלים היא די שיטחית, ומיועדת בעיקר למנוע שגיאות גסות, או פירסום מחקרים שאין בהם חידוש. היא רחוקה מלהיות ערובה לנכונות המסקנות של המחקר.
היה חוקר שבדק, ומצא שכ 45% מהמחקרים שמתפרסמים בירחונים מדעיים, בתחום הרפואה, מציגים מסקנות שמחקרים אחרים מפריכים. (היה קטע בבלוג שלנו על כך, איני מוצא אותו כרגע). פירסום בז'ורנל מדעי אינו כלל ערובה לנכונות.

יעקב אמר/ה...

הנה קישור לקטע ההוא:

http://www.green-logic.info/2010/11/blog-post_09.html

"הוא טוען שעד 90% מהמידע המתפרסם בירחונים רפואיים יוקרתיים, שעליו מסתמכים רופאים בקביעת הטיפול לחולים שלהם, אינו נכון."

shlomix אמר/ה...

שלום,
קראתי את הציטוטים של המדען וזה אכן נראה חמור. אני לא מבין אבל איך אתה עושה את הקפיצה הלוגית ממדען אחד שסרח לכך שדרכי הונאה מסוג זה הינם הסטנדרד של מחקרי פליאו-קלימטולוגיה.
אין לך בפוסט שום סימוכין לטענה רחבה כל כך וחמורה כל כך.

בועז אמר/ה...

shlomix,

מדובר באלו העוסקים במחקרי "הוקי סטיק"... לא כל מחקרי פליאו-קלימטולוגיה.

הציטוט: "זו דרכם הרגילה והשיטתית של כול המפרסמים מחקרי הוקי-סטיק – בייחוד מחקרי פלאו-קלימטולויגה מבוססים על ליבות עצים, מאז ומתמיד."

מחקרי ההוקי סטיק הם מחקרים שכיכבו בספרות ובפעילות האידאולוגית של ה-IPCC ובסרט של אל גור ובהטפותיו.

בועז

shlomix אמר/ה...

@בועז
עכשיו אני מבין שהתכוונתם למשהו צר יותר מתחום הפליאו-קלימטולוגיה, למרות שלפי הפוסט אפשר להבין שהביקורת היא רחבה יותר ולפי הפסקה האחרונה אף כוללת פקפוק בשיטה המדעית בכללותה (יש לכם משהו יותר טוב להציע?).
לא הבנתי מאיפה הציטוט. התכוונתי לסימוכין מדעי יותר, כלומר מחקרים שסותרים את הנעשה בתחום עד כה ולא 'מישהו שאמר משהו'.

אני לא התעמקתי בהוקי-סטיק אבל אם אני מציץ בויקיפדיה נראה שהמחקרים העדכניים לא סותרים את הטענות המקוריות. אם כבר הם מחזקים אותן ע"י שימוש בסט מדידות רחב יותר שכלל לא כולל טבעות עצים.
קשה לי לקבל את הטענה שתחום מדעי שלם מגיע למסקנות שגויות במשך עשורים בגלל שחיתות שפשטה בו. במדע ישנה תופעה של התכנסות למסקנות נכונות כי כאשר המסקנות לא רציניות מגיע חוקר חדש ומוציא משהו מבוסס יותר. על אחת כמה וכמה בתחום שזוכה לכל כך הרבה פוקוס ישנה מוטיבציה לחוקרים לעשות זאת. אם ההוקי-סטיק, לאחר כל כך הרבה שנות מחקר ושימוש בנתונים ממקורות שונים, טרם נפסל מדעית אני מבין מזה שיש בו ממש. תמיד יש מקום לשיפור ועידון אבל כנראה שהמגמה שהגרף מצביע עליה לא שגויה.