הנה תעריפי
תעו"ז (תעריף עומס וזמן) של חברת החשמל.
בתוקף מ-1.4.2012
אתייחס לשני מספרים: מחירי השיא בקיץ
(ללא מע"מ) – 125 אג' לקוט"ש, לעומת מחיר השפל של 35 אג'.
ההפרש נובע,
כביכול מסוג שונה של תחנות – יש תחנה א' גדולה, יעילה, שעובדת 24 שעות, לעומס
בסיס. אותה לא ניתן לכבות. מחיר הקוט"ש שלה 35 אג. מאידך ישנה תחנה ב' –
שאותה ניתן לכבות ולהדליק במהירות. והיא פועלת רק בשעות שיא צריכה, לפי הצורך.
העלות של תחנה כזו – 125 אג'.
הדבר לא הגיוני.
במקום לבנות
תחנה אחת מסוג א' ותחנה אחת מסוג ב' (שמחירה פי שלוש) שתבנה חברת החשמל שתי תחנות
מסוג א'. התחנה השנייה תפעל גם היא 24 שעות, אך החשמל שלה ינוצל רק בחצי מהזמן
(שאר החשמל מתבזבז לריק). מחיר החשמל השימושי יהיה פי 2 ממחיר הבסיס, אך לא פי
שלוש.
חברת החשמל לא
בנתה, מסיבות שונות, מספיק תחנות כוח מסוג א', ועכשיו אין לה ברירה אלא להפעיל
תחנות בלתי יעילות ויקרות, כי אין לה אחרות.
מחיר
התעו"ז הגבוה נובע משתי סיבות: הראשונה - מחדל של חברת החשמל והממשלה בבניית
תחנות כוח. (מחדל לו שותפים ארגונים ירוקים שמנעו את בניית תחנת הכוח באשקלון
בזמן).
הסיבה השנייה
היא שאני מריח פה קומבינה – ניסיון של חברת החשמל להשיג העלאת תעריפים כללית
במסווה של תעו"ז, נסיון לו מוחאים כפיים ומריעים הלובי של הפאנלים הסולריים,
הרוצים לתלות את תעריף ההזנה שלהם על תעריף התעו"ז הגבוה.
ייתכן גם שהמחיר
הגבוה הוא זמני, בגלל שימוש בסולר עקב ניתוק הגז המצרי, ושעם אספקת הגז מתמר, בעוד
כשנה מקסימום, יירדו מחירי השיא של תעו"ז.
בהקשר של מחיר
החשמל הסולארי:
אבסורד הוא
לבנות תעריף קבע לפאנלים סולאריים על בסיס מחירי התעו"ז המנופחים כרגע,
זמנית, ולהתחייב לתעריף זה ל 20 שנה.
מסקנה אחרת:
צריך לבנות כמה שיותר תחנות גדולות ויעילות לעומס בסיס, (סוג א') ולא להתבסס על
תחנות יקרות לעומס שיא (סוג ב'). בתרחיש כזה – אין בכלל מקום לחשמל סולארי – כי
תחנות בסיס מספקות מספיק חשמל במילא (לא ניתן לכבותן), והחשמל הסולארי הוא סרח
עודף.
לחשמל הסולארי
יש עוד הטבה מיוחדת כיום: חברת החשמל חייבת לרכוש כול קוט"ש סולארי
שמיוצר (במחיר מלא) בין אם הוא נחוץ לה באותו רגע ובין אם לאו. לפחות חלק מהחשמל
הסולארי שחברת החשמל רוכשת מיותר מבחינה פיזית, כי באותו זמן פועלות תחנות כוח שבמילא
מספקות חשמל זה. הסכימה הנוכחית מחייבת את חברת החשמל להפסיד כסף על חשמל פוסילי
לא מנוצל, וגם לשלם מחיר מלא על חשמל סולארי לא נחוץ.
את הבסיס הכלכלי
של החשמל הסולארי צריך לחשב בצורה אמיתית ונכונה, ולא בעזרת קומבינות או טריקים
חשבוניים כאלה ואחרים.
אני חוזר על
הסיסמה הנדושה שלי: חשמל סולארי יוכיח את יעילותו וכדאיותו כאשר צרכנים יתקינו
פאנלים לצריכה עצמית, בלי אישור הממשלה ובלי תעריפי הזנה מובטחים מראש ל 20 שנה.
תעריפי ההזנה ייקבעו מעת לעת, לפי צרכי חברת החשמל וחישובי הכדאיות שלה.
לבסוף הסיסמה
הנדושה השנייה: אתם רוצים חשמל – תבנו תחנות כוח. מי שמאמין שניתן למנוע בניית
תחנות כוח וגם ליהנות מחשמל – הוא לא מציאותי.
יעקב
5 תגובות:
ראשית, זו בדיקה מאוד שטחית של התעריף. תעריף התעו"ז ניתן לחלק מצומצם מהצרכנים (בעיקר תעשייה), השאר מסבסדים את השימוש ביום על ידי השימוש בלילה.
כמו שאתה אומר שהיו יכולים לבנות תחנות X שעלותם רק פי 2 אני אומר שהיו יכולים לבנות מערכת של פאנלים סולארים על הגג של כל בית בישראל והעלות בשעות השיא היתה נמוכה בהרבה מפי 2 (חוץ משעות השיא של הערב בחורף). מדהים שאתה טוען שהמדינה תעשה X אם יהיה כלכלי אבל לא עושה Y למרות שזה כלכלי.
מעבר להכל החישוב המתמטי שלך תמוה. למשל - בקיץ מתוארות 7 שעות שיא בימים א-ה, כלומר 35 שעות שבועיות מתוך סה"כ של 168 שעות שבועיות. אלך עם החישוב הפשטני שלך אז קוטש מתחנת בסיס שמשרת רק את שעות השיא צריך לעלות פי 4.8. (גם זה כמובן חישוב מופרך עשיתי אותו רק בכדי להראות לך ששלך מופרך)
אגב, גם היום אני לא בטוח שהמחיר הוא פי 3 ממחיר הבסיס, הוא למשל פי 2.4 מהמחיר בשעות הביניים (לא השפל), איך קבעת פי 3? מהו מחיר הבסיס?
בקיצור המסקנה שלך של העדפה לבניית תחנות בסיס מבוססת כאן על טיעונים רעועים מאוד ודומה למסקנה של רבים כאילו עוד כביש ועוד מחלף יפתרו את בעיות התחבורה.
לגבי התעריף הקבוע (לקוח מתגובה אחרת שלי):
יש הבדל תהומי בין שתי ההשקעות, עלות פאנלים סולארים היא כמעט חד פעמית (הוצאת תחזוקה מינימאליות) בעוד עלות תחנת כח היא משתנה כל הזמן (עלות דלקים, עלות עבודה ובארץ, גם עלות החוב) בשל כך יש הגיון במחיר קבוע (הוא לא צריך להיות מסובסד כמו היום לדעתי). זה סיכון אמנם כי תמיד יכול להיות שהתעריף המשתנה של חשמל פוסילי ירד אבל יתכן שגם יעלה. לפי הגישה הזו לא נכון כלכלית לחכור מגרש ל50 שנה כי יתכן שמכיר הנדל"ן ירדו. עדיף לשכור כי זה צמוד יותר לתנודת מחירי הנדל"ן.
מתנצל מראש, לא אוכל להמשיך להגיב במהלך היום.
החישוב שלי היה חישוב גס מאד, אין בידי כול הנתונים הרחוונטיים.
היחס בין 35 אג מחיר שפל ל125 אג מחיר שיא הוא 1:3.5,
אני לא רואה הגיון לתעריף תעו"ז אלא אם כן יש ללקוח אפשרות מיוחדת לרכז את הצריכה שלו בשעות שפל. אחרת, לדעתי, תעריף תעוז גורם להפסדים. נדמה לי שתמיד ישנה האופציה לא להצטרף.
הנקודה שלי היא שהפאנלים הסולאריים צריכים להיות כלכליים, בלי קומבינות.
וגם , כפי שאתה אומר, לפעמים כדאי לעשות חוזה ארוך טווח. נכון, כדאי אם נותנים לך מחיר זול. עם הפאנלים המצב הפוך , עושים חוזה ארוך טווח על מחיר יקר. זה לא כלכלי.
לפי העיקרון של מחיר הצרכן כבסיס למחיר החמשל הסולארי, הרי מי משלם תעריף תעוז גבוה, יהיה לו כדאי להתקין פאנלים סולאריים לשימוש עצמי.
אין הגיון להשתמש במחיר תעוז שיא כבסיס לחישוב מחיר הפאנלים כולם, לכול מי שרוצה, ל 20 שנה.
יעקב, איזה נתונים רלוונטיים? עשיתי את החישוב שאתה רצית לעשות של תחנת בסיס ל35 שעות השיא השבועיות שתפעל לריק 168 שעות. האם חסרו לך הנתונים הללו?
אומרים "אכן טעיתי בחישוב" או "אכן החישוב לא רלוונטי".
בלוגר אחראי גם מוסיף הערה בגוף הפוסט.
בשביל לעשות חישוב מדויק אני צריך פרטים מלאים על סוגי התחנוצ שחחי מפעילה, העלות של כול אחת, וגרף מדויק של עומס השימוש בשעות השונות. צריך מחקר.
אני חושד שטענת חברת החשמל שאין לה מספיק תחנות גדולות כי לא נותנים לה לבנות אותן נכונה.
מי שלא נותן לבנות זו הממשלה מתוך רצון לעודד בניית תחנות פרטיות וגם בגלל לחץ הירוקים.
איננ יודע, למשל, מה מחיר החשמל של התחנות הפרטיות שכן ניבנות ומהן שעות האספקה שלהן.
בכול אופן, ללא החישוב המדויק, נראה לי שמחיר השיא פי 3.5 ממחיר שפל לא הגיוני. גם לא הגיוני שתחנת שיא, עלות הייצור שלה פי שלוש.
הוסף רשומת תגובה