דפים

12 במאי 2012

רגישות האקלים.

תמונה: ויקיפדיה
רגישות האקלים הוא מושג שהוגדר על ידי מודאגי האקלים כדי לתת ביטוי כמותי להשפעת גזי החממה על האקלים.  "רגישות האקלים" climate sensitivity – היא העליה בטמפרטורה הגלובאלית הממוצעת כאשר ריכוז הפד"ח באטמוספירה עולה מ 0.028% (הריכוז בעידן הטרום תעשייתי) לריכזו כפול (0.056%) – עליה הצפויה להתרחש, בערך, עד שנת 2100.
זהו לב הוויכוח בנושא ההתחממות הגלובאלית. החממיסטים טוענים שהרגישות גבוהה, 3 מעלות בערך, והספקנים אומרים – רק 1 מעלה או פחות. על נושא יש יש מאמרים ודיונים אינספור, ולא רק שאין מסקנה מדעית ברורה ומוסכמת על שיעור הרגישות, אפילו אין הסכמה על דרך החישוב ועל האפשרות לחשב בכלל. ד"ר קורי הקדישה קטע לסיקור 3 מחקרים חדשים שהתפרסמו לאחרונה בנושא, וגם הביאה כמה נקודות למחשבה. (קישוריות למחקרים עצמם – בקטע של ד"ר קורי).
המחקר הראשון הוא של ד"ר האנסן וסאטו. השורה התחתונה: הרגישות היא 3 מעלות +- 0.5 מעלה (דומה להפליא להערכתו מלפני יותר מ 30 שנה). בהקדמה למחקר כותב האנסן כי קשה עד בלתי אפשרי לקבוע את הרגישות באמצעות מודלים אקלימיים, או להסיק אותה מתוך תמצפיות אקלימיות של 100-150 השנים האחרונות בגלל חוסר ידע כמותי על השפעת גורמים רבים כמו אארוסולים או עננים. זו קביעה מעניינת מאד, מצד האנסן, כי זה בעצם מה שהספקנים אומרים כול הזמן. המחקר הנוכחי התבסס על נתונים פאליו-אקלימיים – דהיינו – על האקלים לפני עשרות ומאות אלפי שנים. (הערה שלי: לא חשוב מה שיטת המחקר, האנסן מגיע תמיד לאותה תוצאה).
מחקר שני, של גילברט ושות', מסתמך דווקא כן על המדידות של 160 השנים האחרונות, ומשתמש במודלים סטטיסטיים. המסקנה שלו: 1.3-1.8 מעלות. (זה חצי מהרגישות שחישב האנסן).
איסאק הלד פירסם קטע חדש בבלוג שלו, ומסקנתו, לגבי הרגישות: לא סביר להניח שהיא מעל 1.8 מעלות בערך. פאול ק' פירסם ביקורת על השרירותיות בשיטות חישוב המשובים feedback בדוחות ה IPCC.
ד"ר קורי מוסיפה הערות משלה, שעיקרן (לפי מיטב הבנתי) הן שאין קשר ישיר וליניארי בין "אילוצים" forcings לבין הטמפרטורה על פני כדור הארץ (המושג "רגישות" מקשר בדיוק בין שני דברים אלה). יש גרומים רבים שמצביעים על כך שהקשר אינו ליניארי ופשוט. ובנוסף לכך ישנם שינויים פנימיים, טבעיים, בפיזור החום בכדור הארץ, בין האוקיינוסים, האטמוספרה והקרקע, שיכולים לגרום לשינויים בטמפרטורה על פני הקרקע בלי קשר לאילוצים forcings חיצוניים – דהיינו, במקרה שלנו – גזי החממה. כמעט בלתי אפשרי להפריד בין השפעת התנודות הטבעיות והאילוצים.
דעתי (הבלתי חשובה ובלתי מומסכת) בנושא: אנו לא יודעים. אנו לא יודעים מהי "רגישות האקלים". המדענים מגששים בים של אי ודאות, של ידע חלקי ולקוי, של תהליכים כאוטיים שבלתי ניתנים למדידה וחיזוי. יש מסקנות רבות לכאן ולכאן. הטענה שיש הסכמה מדעית ברורה, שאנו יודעים, שהולכת להתרחש התחממות גדולה בגלל גזי חממה (פד"ח) היא לא נכונה. אנו לא יודעים.
אפשר לפחד מהבלתי יודע (מהאסונות האקלימיים שבדרך), אנשים תמיד פחדו מהבלתי ידוע. אני לא בעד.
יעקב


2 comments:

איל אמר/ה...

שתי עובדות:
1. האקלים הוא מערכת כל כך כיאוטית שנכון להיום (ולהערכתי לעוד הרבה שנים) אין שום יכולת לחזות את התנהגותו. בוודאי לא על פי גורם אחד זניח שאפילו על השפעתו עדיין אין הסכמה.
2. האקלים של כדור הארץ מתאפיין במשובים שליליים. אילולא היה כזה, כבר מזמן היינו גולשים לתסריטים קיצוניים - חמים או קרים.
לכן כל מודל המייחס למערכת משוב חיובי הוא שגוי מיסודו. (אני כבר ממתין ל RC שיוכיח אותי על בורותי ועל החוצפה שלי להכריז הכרזה כזו, הרי אינני מדען. לא נורא, אני אתמודד :-) ).

Reality Check אמר/ה...

איל,
מעולם לא טענתי כנגדך שאתה לא מדען.
אני חושב שזה דווקא יוני שטורח לציין בפנינו שהוא מדען, ומקורב ל"תחום", ומנסה לשמש כמתווך בין החמר ה"מסובך" לבין הקהל הרחב.

אני מאמין, לתומי, ויכול להיות שיש לי כאן טעות בסיסית, ביכולת של הדברים הנכתבים לדבר בזכות עצמם.

אני מאמין גדול בשקיפות: של נתונים, של שיטות מחקר ושל מסקנות. ואם יש מסקנה אחת שאני מפיק מ"קליימטגייט" היא שכדאי ומשתלם לעשות מאמץ ו"להוציא לאור" כמה שיותר נתונים וכמה שיותר רעיונות, כדי לתת לעולם הרחב, המלא אנשים אינטיליגנטיים ומוכשרים לבדוק את הנתונים, למצוא בעיות בשיטות העבודה ולאתגר את המסקנות. "מדעני האקלים" יכולים לשמוח שתחום המחקר שלהם בכלל מעניין מישהו מחוץ לתחום, והרווח הוא של כולנו.

כתבתי, לעומת זאת -
שההסברים האקלימיים שלך מביכים,
שאתה לא מפרש נכון מה שאמרתי (X2),
שאתה מפריח סיסמאות ומשתמש בהכללות
(ואפילו ביקשתי ממך להביא עובדה אחת אותה נוכל לגלגל יחד הלאה)
וישי לך עזות מצח לכתוב דברים חסרי ביסוס.

גם מה שכתבת בתגובה הזאת כולל הכללה וטעות:
ההכללה היא שהאקלים הוא מערכת 'כל כך' כאוטית שנכון להיום אין שום יכולת לחזות את התנהגותו.
האמת היא שלמרות שבמערכת האקלים ישנם מרכיבים כאוטיים, בפירוש קיימת יכולת חיזוי, מרשימה מאד בעיני, אבל על זה אפשר להתווכח.
והטעות היא התאור שלך שאקלים כדור הארץ מתאפיין במשובים שליליים וכל מודל המייחס לה משוב חיובי הוא שגוי: במערכת האקלים קיימים הרבה מאד משובים שליליים ומשובים חיוביים.
ובמודלים -
גם.

ואנשים עמלים כל הזמן בלנסות להבין אותם טוב יותר ולתאר אותם טוב יותר (במודלים). ולמעשה הם מצליחים בזה לא רע.

אני לא כותב את הדברים האלו כדי לפגוע בך אישית,
הביקורת שלי היא לא עליך אלא על אי הדיוקים שאתה כותב, מכיוון שאני חושב שדברים שנכתבים כאן משפיעים על דעתם של אנשים, ולכן דברים לא מדויקים עלולים להטעות (למעשה אני מקווה שמישהו בכלל קורא בבלוג הזה...).

בתקווה לתקשרת יותר עניינית (ופחות ביקורתית) בעתיד,
RC