דפים

15 ביוני 2014

מקריבים את אפריקה למען שינויי אקלים.

מעל: תוחלת חיים במדינות מערב אפריקה 1958-2003 (ויקימדיה )


תת כותרת: המערב מתעניין יותר בריכוז הפד"ח מאשר בתוחלת החיים של האפריקאים. הנה קטעים ממאמר של כלב רוסיטר בוול סטריט ז'ורנל.

במערב מחשיכים כול שנה את המוסדות לשעה אחת, "שעת כדור הארץ", כדי לסמל את החיסכון באנרגיה. אומרים שהמטרה היא שארצות המערב יראו בתמונות לוויין חשוכות כמו אפריקה. אבל אני (רוסיטר) יודע שהאפריקאים חפצים דווקא להיראות מוארים כמו אירופה ואמריקה. האפריקאים חפצים שיהי חשמל ואור בכול כפר, שהאנשים יהיו בריאים ויחיו ברווחה חיים יותר ארוכים, בעזרת אותם אורות. שנים ממשיות, המתווספות ללחיי אנשים ממשיים, יותר חשובות מההשפעה המינימלית של פליטות הפד"ח האפריקאיות על אסון אקלימי תיאורטי.

אני (רוסיטר) הייתי איש שמאל כול חיי, התנגדתי לכול המלחמות בהן הייתה ארה"ב מעורבת (ווייטנאם, עירק), וכתבתי ספרים על המדיניות הניאו-קולוניאלית השגויה. אבל, אני מתנגד למסע למען מה שקרוי "צדק אקלימי", בו ארגונים קוראים לארצות תעשייתיות לשלם לאפריקאים פיצויים על "נזקי האקלים", על מה ששליט אוגנדה כינה "תוקפנות אקלימית". בייחוד אני מתנגד לניסיון לשלול מהאפריקאים חשמל אמין וזול, ולכן – פיתוח כלכלי והארכת תוחלת החיים – שניתן להביא בעזרת דלק פחמי.

השמאל שואף לעצור את התיעוש, אפילו אם ההשערה של ההתחממות הגלובאלית הנוראית איננה נכונה. עמיתי במכון למחקרי מדיניות IPS,, כתב: "אפילו אם הכספית לא עולה (אין התחממות) אנו חייבים להביא את העולם המפותח לעידן שלאחר התיעוש (postindustrial age ), בצורה ברת קיימא. " [תרגום: להביא לסגירת מפעלים ועוני]. הוא מוסיף: " האקלים הוא מנוף הארכימדס שלנו, בעזרתו נוכל להזיז את העולם לכיוון יותר ירוק ושוויוני".
אני (רוסיטר) התחלתי לחשוד שטענות שינויי האקלים בספק לפני עשור כאשר לימדתי סטטיסטיקה. מודלים אקלימיים לא יכולים להבדיל אם העלייה ב 0.6 מעלות בין 1980 ל 2000 הייתה בגלל הפד"ח או בגלל מחזוריות טבעית. המודלים בנויים על בסיס ההנחה שהפד"ח אשם, למרות שהייתה עליה דומה בין 1910-1940, שלא יכולה להיות מוסברת על ידי גזי חממה אנושיים, כי עוד לא היו אז כאלה. ה IPCC  טוען שיש החמרה בתופעות אקלים כמו שיטפונות, בצורות וסופות, אבל אפילו ה IPCC  מודה שאין עלייה בטמפרטורות מאז שנת 2000 למרות שהמודלים ניבאו לעלייה כזו.

אבל, אני מתנגד ל"צדק אקלימי" יותר כשוחר אפריקה, מאשר כסטטיסטיקאי. איפה הצדק כאשר ארה"ב מונעת מהבנק העולמי לממן תחנות כוח פחמיות באפריקה, הנחוצות כדי לאפשר אספקת חשמל סדירה ופיתוח כלכלי? איפה הצדק כאשר מונעים השקעות בחברות אנרגיה -– divestment הנחוצות למען הפיתוח? איפה הצדק כאשר אירופה מטילה "מס פחם" על חברות תובלה אווירית המביאות תוצרת חקלאית מתכלה מאפריקה לשווקים באירופה ?

עם 15% מאוכלוסיית העולם, אפריקה מייצרת פחות מ 5% מפליטות הפד"ח. ארה"ב פולטת פי 20 מאפריקה לאדם. בארה"ב אין מחסור בחשמל – למה לאלץ את אפריקה לחיות במחסור? תוחלת החיים בארה"ב היא 79 שנה, באפריקה רק 59. זמינות של חשמל זול וסדיר מאפשרת פיתוח כלכלי והתעשרות, הנחוצים להעלאת רמת החיים ותוחלת החיים.

רק 24% של האפריקאים יש להם חשמל, ועסקים באפריקה מפסידים בממוצע 56 ימי עבודה בשנה בגלל ניתוקי זרם. לנוכח האספקה הבעייתית מצטיידים כולם בגנרטורים על דיזל שעולים פי שלוש מחשמל ברשת (מתחנות כוח), ומייצרים זיהום אוויר גדול הפוגע בבריאות. החשמל יאפשר לכפריים (שהם עדיין רוב האפריקאים) לשאוב מי שתייה נקיים, ולבשל על תנורים נקיים במקום לנשום עשן מזוהם ממדורות זרדים.

תכנית ממשל אובמה "חשמל לאפריקה" ותכנית הבנק העולמי שואפים להכפיל את הזמינות של החשמל באפריקה, אבל הם נתקלים להתנגדות של הבסיס הפוליטי שלהם (של ממשל אובמה) לדלק פחמי. המקורות ה"מתחדשים" (שמש ורוח) הם הרבה יותר מדי יקרים ותזזיתיים מכדי לשמש מקור ראשוני לחשמל. בשנת 2010 השמאל ניסה לחסום הלוואה של הבנק העולמי לבניית תחנת כוח פחמית בדרום אפריקה. לבסוף אושרה התחנה, למרות הימנעות ארה"ב. הגברת אספקת החשמל היא אולי ההישג המשמעותי ביותר של הממשלות בדרום אפריקה שלאחר האפרטהייד. כאשר אתה עומד על ראש הגבעה בקייפטאון אתה יכול לראות ים של אורות בשכונות העוני של האפריקאים. כמה איום לחשוב שאנשים במערב יעדיפו לחסום סיפורי הצלחה כאלה, בשם תיאוריות מדעיות בלתי מוכחות.

עד כאן פרופסור רוסיטר, איש השמאל, וחבר, עד לפני כמה ימים, במכון המחקר ה"מתקדם" IPS Institute for Policy Studies.  בעקבות המאמר הוא פוטר או נזרק מחברותו במכון, היות ודעותיו כבר אינן מתיישבות עם קו המחשבה התקין של המכון האומר שההתחממות הגלובאלית היא נוראית, וחייבים למנוע את התיעוש והפיתוח באפריקה בשם המלחמה נגדה. בקיצור: התבטאויות בלתי תקינות פוליטית אינן נסבלות בחוגים מתקדמים. חוץ מזה – המדיניות של הארגונים האלה היא לא להביא לאפריקה אספקת חשמל סדירה, אמינה וזולה במו בארה"ב אלא להביא לארה"ב מחסור בחשמל כמו באפריקה. אין כמו מחסור בחשמל כדי לקדם את המדיניות ה"פוסט-תעשייתית" – de-industrialization.
יעקב


9 ביוני 2014

קטן מהיר וזול...


"קטן יותר, מהיר יותר, קל יותר, מרוכז יותר וזול יותר" זה שמו של ספר מאת רוברט ברייס,  עיתונאי ומומחה אנרגיה מארה"ב עליו כתבנו גם בפוסט קודם כאן. נושא הספר: אנרגיה. הנה קטעים מהביקורת בניו יורק טיימס.
ציטוטים מהספר: "לו הנפט לא היה קיים היה צריך להמציא אותו. שום חומר אחר לא מתקרב לנפט מבחינת ריכוז האנרגיה, הנוחיות בשימוש והגמישות". "אל תשלו עצמכם, הפחם יישאר בשימוש זמן רב מאד כמקור זול של אנרגיה, בכול הארצות."  "מי שמאמין בכוח הרוח או הביו-דלק כפתרון לביקוש הגואה לאנרגיה מאמין בסיפורי מעשיות (Easter Bunny)".

הניו יורק טיימס ממליץ לקרוא את הספר, למרות שלא ימצא חן בעיני חסידי אל גור. הספר מספר על השאיפה והרדיפה הבלתי פוסקת של המערב לעבר טכנולוגיה המשתפרת כול הזמן. הדחף להמצאות יצר עולם שבו יותר אנשים נהנים מחיים יותר ארוכים ונוחים (עשירים) מאשר אי פעם.

ברייס אומר שראשי הירוקים (למשל גור, ביל מקקיבן, גרינפיס), נביאי הזעם והאסון, הם אופטימיסטים עד כדי טירוף כאשר הם תולים תקוותיהם ברוח, שמש וביו-דלק לצורך אספקת האנרגיה של האנושות. זה לא עניין של אידיאולוגיה – זה עניין של פיסיקה וכלכלה. ה"אנרגיה הירוקה" היא חלשה מדי ובלתי ניתנת להגדלה לממדים המתקרבים לספק את הביקוש הגואה לאנרגיה בעולם.

הוא מביא דוגמאות להמחשת הטיעון. חוות טורבינות שתספק את החשמל הדרוש לאחד ממרכזי הנתונים של פייסבוק, תצטרך להשתרע על פני כ 28 קמ"ר. (ותספק את החשמל רק 25% מהזמן, כלומר צריך חוץ מזה גם תחנת כוח רגילה 75% מהזמן). כדי לספק את כול החשמל המופק מפחם בארה"ב דרוש שטח בגודל של איטליה. מהסיבה הזו – השטח הגדול הדרוש -  [וגם מהסיבה של התזזיתיות], הרוח תהיה לעולם רק שחקן משנה קטן בין ספקי האנרגיה.

צפיפות האנרגיה (השטח הדרוש להפקת יחידת אנרגיה) של ביו-דלק היא עוד יותר קטנה, רק כ 1/3 מזו של הרוח. לדעת ברייס זו שערורייה ממדרגה ראשונה ש 40% מיבול התירס משמש לייצור אתנול (לשריפה במנוע במקום למאכל). עליית מחירי המזון היא תוצאת לוואי של עידוד האתנול באמצעות מנדטים וסובסידיות. הוא מתייחס לתחזית של מר לווינס, ראש גרינפיס, שבשנת 2050 ארה"ב תפיק 23% מהאנרגיה מביו-דלק – ואומר שהיא מגוחכת לחלוטין – שטחה של ארה"ב בקושי יספיק. [יש לציין שדו"ח ה IPCC  מציין את ירידת היבולים וסכנת הרעב כאחת מהתוצאות האפשריות של ההתחממות הגלובאלית. מישהו מתאר לעצמו שבמצב של מחסור במזון תימשך שריפת מזון כדלק?]

ברייס מספר על החידושים הטכנולוגיים בתחום הפקת הנפט והגז, שהעמידו לרשותנו רזרבות גדולות של דלקים אלה. חידושים דומים האנרגיה מתחדשת (שמש ורוח) אינם אפשריים, מבחינת הפיסיקה, בגלל תכולת האנרגיה הקטנה של מקורות אלה.

ברייס אומר שפליטות הפד"ח נמצאות בעלייה, וימשיכו לעלות עוד הרבה יותר, כי העולם זקוק ליותר ויותר אנרגיה כדי להביא רווחה לכול העניים בעולם. הפתרון לבעיית האנרגיה שברייס מנבא היא N2N  - גז טבעי בינתיים (Natural gas) עד שיפותחו טכנולוגיות חדשות לאנרגיה גרעינית  Nuclear. האנרגיה הגרעינית היא נקייה ומרוכזת יותר מכול אנרגיה אחרת.

לסיכום אומר ברייס: "הדרך הטובה ביותר להגן על הסביבה היא להתעשר. מדינות עשירות יכולות להרשות לעצמן להגן על הסביבה. מדינות עניות לא."

כתבת הניו יורק טיימס מבקרת את ברייס על שאינו מתייחס לסכנות ההתחממות הגלובאלית. אבל, לא משנה מה הסכנות של ההתחממות הגלובאלית, (אם הן אמיתיות או לא), העולם לא יסכים להתנזר מאנרגיה, ולהישאר עני. זה לא יקרה. מי שתולה תקוות לישועה מ"אנרגיה ירוקה" סתם חולם בהקיץ. אין בכוחה לספק את צרכינו.

יעקב

7 ביוני 2014

עוד קמפיין הפחדה של גרינפיס - ישראל טובחת בפרא הבריזלאי

(פוסט אורח של בעל הבלוג את"א)
הידעתם שישראל היא המדינה השנייה בעולם בצריכה של עץ שמקורו ביערות האמזונאס? זוהי תמצית  האינפורמציה שנקדחת בקמפיין האגרסיבי האחרון של גרינפיס. ישראלים רעים ותרבות הצריכה שלהם טובחים בפרא הברזילאי (ההאנשה במקור) – לא תעשו משהו בנידון?!
אז אזוּר אומץ ופנוי להשאה תחבתי את ראשי לעומק הקורה הירקרקה הזה (הכל אדום פה בפנים) בנסיון לברר מי נגד מי ולמה. הדבר הראשון שקל לשים אליו לב בעמוד הפייסבוק של גרינפיס, מרכז פעילות מרכזי של הארגון, הוא העומס. הפוסטים מועלים בקצב לא מבוטל עם זהות תמטית ופרסומית אך מבלי שהטענות שבגוף הטקסט ייתישרו עם הפרסומים או אפילו עם עצמן. ההתנהלות של גרינפיס מול הציבור (אוהב או אויב) מדמה בירוקרטיה מזרח אירופאית לא מסונכרנת ורפפטיבית שניצבת בין המסקנות הפרסומיות רבות הרושם ובין המקור שעליו הן מתבססות. המטרה, בקיצור, היא 'בלבל את האוייב, ובמקרה הצורך גם את האוהב (אם כי האחרונים אינם גדולי הספקנים).'
כמה שעות וכאבי ראש לאחר מכן הצלחתי לגבש מספר ממצאים, והנה אני פורש אותם לפני הקורא הביקורתי. שימו לב שאני רושם כאן סדרה קצרה של ממצאים שחלקם סותרים למדי; האתגור הלוגי – במקור.
1.      הטענה הפרסומית של גרינפיס שונה מאוד מההסבר בגוף הטקסטים וטענות האדמינים בפייסבוק (להלן גטוטא"פ). ההסבר גורס שישראל שנייה בצריכה *לנפש*. אז מעבר לשרלטנות – ואני לא מקבל את "ההגנה הפרסומית"; מדובר בהטעייה שלא מסוגלת להכלל בשום מובן סביר תחת כנפי הגמישות הפרסומית - צריכה לנפש של עץ שמקורו באמזונאס הוא נתון אווילי וחסר טעם מנקודת מבטו של האכפתי למצב שם. מה זה משנה למצבם של היערות, בשם האלים, איך מתפלג התוצר? האם יש קורלציה כלשהי בין הנזק לכאורה ליערות ובין הצריכה לנפש של הישראלי בהקשר של שותפותה של ישראל ביצירת הנזק הזה? התשובה היא שלילה מוחלטת. רק במונחים אבסולוטיים לקמפיין של גרינפיס בישראל יש רציונאל. השימוש בתוצר לנפש הוא נכלולי.
2.      בגטוטא"פ מובאת הטענה שבעוד שהפרסום אמנם מייצג צריכה לנפש, הרי שגם בבחינה אבסולוטית ישראל נמצאת גבוה מאוד, כלומר, במקום השמיני. אם המדובר בנתון אמיתי הרי שיש בכך לעמעם קמעא את מסקנות הסעיף הקודם. אבל אני לא קונה את זה משתי סיבות: הראשונה היא נפנופי ידיים. זה בלתי סביר באופן קיצוני שמדינה של שמונה מליון איש, גם אם המדובר בתרבות עם פטיש חסר תקדים לפרגולות ודקים, תצרוך אבסולוטית יותר עץ מעשרות מדינות עשירות יותר בתושבים. אני מודה שמדובר בטענה חלשה שכן יש עוד גורמים וכו, אבל אני מעלה חשד שעלה גם בקוראים  נוספים ושגרינפיס לא עשו דבר להפיג. מה שמוביל לסיבה הבאה והמשמעותית יותר: גרינפיס לא מגבים את הנתון הזה. קוראים שבקשו מקור לטענה קבלו הפנייה סתומה ללכת ולוודא בעצמם שזה מה שממשלת ברזיל טוענת. אז הלכתי וחפשתי והגעתי לדף אינטרנט תחת דומיין גרינפיס גרמניה שעשה רעשים דומים לאלו בגטוטא"פ רק עם פחות נפנופי ידיים: ישראל מופיעה בעוגת הצריכה, במקום השמיני, ויש הפנייה מפורשת למסד נתונים של ממשלת ברזיל (שדורש הרשמה). אם לאחר ההרשמה סבור המיניון של גרינפיס שהוא ימצא שם טבלאות שמאוששות את הפרסומים של הארגון צפויה לו אכזבה מרה שמתחלפת בהקדם בכאב ראש כאשר הוא מתוודע למה שנדרש על מנת להוציא נתונים מהמקור. אחרי זמן הגון במסד ועשרות נסיונות להוציא דרך שאילתות ולינגו טכני את הרפרנס של גרינפיס נפלה עלי המזרח-אירופאיות של גרינפיס בשיא מובהקותה הטקטית: חוסר תחכום דחייני עם זנב שמוביל במעגלים. פשוט שתף פעולה עם ההתלהמות ואל תשאל שאלות או שאתה לוקח את הסיכון שנענה לך.

3.      בגטוטא"פ מסתבר פתאום שמדובר על נתוני כריתה פיראטית! דהיינו, ישראל שנייה, או שמינית, או וואטאבר, בקטגורית צריכת עצים שנכרתו באופן לא חוקי. רגע:  זה כבר עניין אחר לחלוטין, לא? אז במה מדובר גרינפיס: בצריכת מוצר חוקי או פיראטי? התשובה תלויה בגטוטא"פ שאתם מעדיפים לצרוך. אם אתם מעדיפים להתכתב עם המכתמים הגרינפיסיים של יום ראשון או רביעי; עקביות זה לפוצים. לא שזה עוזר להשאר בהקשר לוקאלי, כי מקור לנתונים על מיקומה של ישראל ברשימת הצרכנים של המוצר הפיראטי – אין.
4.      עד עכשיו קצת שקרתי כשאמרתי שגרינפיס לא מספקים תמיכה לפרסומים שלהם. יש משהו. לא גיבוי לטענות, אבל משהו. בכל פוסט שלהם ישנם מספר קישורים לעמוד עם פונטים בגודל מכובד למדי ואפילו קצת טקסט ללוות אותם. במוקד העמוד משורטטת היסטוגרמה – סוף סוף משהו לעבוד איתו!וזו כותרתה: "עשרת המדינות המובילות ברכישת איפיאה לאדם". רגע. מה? איך אתם מרשים לעצמכם לעבור משיח במונחי צריכה של עצים (לנפש, לא לנפש, חוקי, פיראטי, לא משנה) לשיח במונחי צריכה של "איפיאה", כלומר זן ספציפי של עץ, מבלי להניד עלעל? יש כ-16 אלף מיני עצים באמזונאס ואתם מבססים מסקנה גלובאלית על סמך נתונים של אחד מהם (ניימלי,  Tabebuia Impetigino אבל אל תתפסו אותי במילה כי הייתי צריך להסיק את זה בדדוקציה. הם פשוט כותבים איפיאה)? ואפילו אם הנתון תקף לכל המשפחה זה עדין לא יותר מכמה עשרות מינים. בקיצור, זה שקר. טיעון מכפתור. אך האם לפחות הנתון השונה בתכלית הזה מגובה בנתונים? לשם כך גרינפיס מאפשרים לעבור לעמוד אחר ("מידע נוסף"), עמוס באינפורמציה לא שיווקית. אני אפתח סעיף חדש בשביל תיאור העונג הזה.
5.      אז מה יש לנו בבסיס האינטלקטואלי של הקמפיין? אחרי הקדמות משובצות בדגשים ואזכורים של הנזק לסביבה שהאנושות מבצעת, מגיעים לפסקא הרלוונטית הבאה:

ישראל במקום השמיני בעולם בייבוא איפאה
ב-4 השנים האחרונות הפכה ישראל לאחת מ-8 היבואניות הגדולות של איפאה מהאמזונס. בשנת 2013 בלבד, ייבאה ישראל כ-5000 טון של עץ מהאמזונס. %80 מיבוא העץ מאזור האמזונס מגיע ממדינת פארה וממדינת מאטו גרוסו, שבהן, על פי ההערכות, שיעור הכריתה הבלתי חוקית עומד על78% - 541%, בהתאמה. ישראל ניצבת במקום השני בעולם בצריכת עץ איפאה לנפש. רוב לוחות עץ האיפאה בישראל משמשים לבניית דקים, וכמעט בכל החוזים לבניית דקים בגופים ציבוריים העץ המוצע לריצוף הוא איפאה. דוגמאות מרכזיות של דקים עשויים איפאה בישראל מצויות בנמל תל אביב, במתחם התחנה הראשונה בירושלים וכעת גם בטיילת החדשה של תל אביב, שבנייתה עדיין נמצאת בעיצומה.

נפלא לא? יש כאן את כל הזנבות שרדפנו אחריהם משולבים בדפוס לא נהיר תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהמסקנה הסופית שמוצגת בפרסומות ("ישראל היא המדינה השנייה בעולם בצריכה של עץ שמקורו ביערות האמזונאס," זוכרים?). 541 אחוזי כריתה לא חוקית אינם טעות. לא בטקסט הנוכחי בכל אופן, מה שאולי מלמד דבר או שניים על הרצינות שהם מייחסים למסמך שאמור להיות הבסיס האינטלקטואלי של הקמפיין, מעבר לנפנופי הידיים השיווקיים. אבל *גם כאן* אין קישור שיבסס את המספרים. אז מה אמור הקורא הביקורתי הלום הראש לעשות? הסבר בסוף המסמך (אחרי שגרינפיס דואגים להזכיר כמה הם לא מרוצים מרון חולדאי והדקים השטניים שלו; בכלל הקמפיין כרגע הגיע לשלב ההשתנה מהמקפצה ופתאום הדקים של חולדאי הופכים להיות מבשרי החורבן האקלוגי. הורוביץ היה דואג לחלופות פולימריות.) גורס כי "קיים דוח." וזה לא סתם דוח אליבא דגרינפיס אלא עבודה מקיפה ורצינית והם יואילו לפרסם את חלקיו השונים ב"שבועות הקרובים." זו גם הרטוריקה שמנהלי הדף של פייסבוק משסים בקוראים המתעניינים. "חכו חכו."
6.      לא שאני חושד לרגע שיש סיכוי שבדוח המדובר תהיה תקומה לקמפיין הנכלולי הזה; כי אין בעולם נתונים שיכולים לגבות דבר וסתירתו. אבל אפילו אם נראה שם עבודה אינטלקטואלית רצינית ואשכרה מגובה, זה כבר לא יכול להציל את הקמפיין הזה מהאופי המכוער והשרלטני שלו. לא יתכן שארגון יצא בקמפיין כה אגרסיבי ופסקני וכשיתבקש להראות את קלפיו הוא יסנן מתוך ארשת חשיבות עצמית "אחר כך. חכו חכו." זה לא עובד כך. אם אין נתונים עכשיו, אז שלא יהיה קמפיין עכשיו. לא כזה שמעמיד פנים אמפיריות ומלא חשיבות עצמית בכל אופן. גרינפיס לא מריצים קמפיינים רק בשביל הגדלת המודעות לסביבה ושיפור העולם בו אנו חיים. אני יודע, לא קל לגלות שסנטה לא אמיתי. גרינפיס הוא ארגון אגרסיבי מאוד בכל הנוגע להתרמת כספים. אני יודע זאת מנסיון אישי. לאחר שתרמתי להם סכום לא מבוטל בכלל (שואף לארבע ספרות) הם לא עזבו אותי במשך שנים. טלפונים כל מספר חודשים לברר "למה הפסקת לתרום," ו"אולי בכל זאת," ו"יש מסלול נח!" ו"שמעת על הקמפיין החדש?" וכהנה אד-נוזיום. הנקודה היא שגרינפיס אוספים כספי תרומות, וזה לגיטימי, אבל חלק מהמדיניות שלהם להגביר את pool התורמים שלהם הוא ע"י הפחדות שווא. ה"ישראל טובחת בפרא הבריזלאי" אינו שונה מהפחדות סביבתניים שונים וזה מרתיח שהארגון מרשה לעצמו לייצר אותו, ובעקבותיו לפנות לתורמים פוטנציאליים נוחים להשאה, ללא שמץ שמצו של ביסוס אמפירי. גורנישט. הדח שאולי יגיע במלוא תפארתו לא יכול לשנות יותר את מה שהיה. הוא לכל היותר יכול למזער את רמת הנכלוליות, אבל מבלי להביע דעה על החוקיות של התנהלות כזו, קשה לי לדמיין דוגמא מובהקת יותר למה שנקרא Foul play.
7.      ומכיוון שלא יוצא לי יותר מדי לכתוב על גרינפיס, הנה משהו קצר בגוון כללי יותר: הזומביפיקציה של גרינפיס והקהל שלה היא תופעה מצערת ולא חדשה. אם אתם סבורים שמדובר בתנועה הגונה שנחטפה לאחרונה ע"י גורמי פנים פוליטיים שהפכו את הדאגה הכנה לסביבה להפחדה מבוססת אינטרסים פוליטיים, אז יש לכם זכרון גרוע: זוהי התנועה וזוהי דרכה מאז לידתה, לפחות עד כמה שהדבר תקף לגרינפיס ישראל. הלשון ירוקה והתמריצים אדומים. הפתרונות, אגב מי שתהה, גם תמיד אדומים. תמיד. גם כשיש בכך סתירה, או לפחות מתח, או למינימום שבמינימום ספק באשר להתיישרות עם האינטרס הירוק. אבל אני מתבדר.


8.      גרינפיס מפרסמים שישראל היא המדינה השנייה בצריכת עץ שמקורו באמזונאס. הבסיס לטענה הזו היא טענה אחרת שלהם (כלומר לא מבוססת על נתונים חיצוניים) שעד כמה שהדבר נוגע למין ספציפי של עץ (איפיאה) הרי שביחס לפרטים ממנו שמקורם ביערות האמזונאס ישראל עומדת ברשימת הצריכה שלהם לנפש במקום השני בעולם. מי שיצליח להסיק מהשני את הראשון יזכה בגביע מונטי פייתון של הבלוג. במקום הראשון באותה רשימה מרשיעה, אגב, עומדת בלגיה. תודו שתהיתם.


לרשימות נוספות על מעללי גרינפיס בבלוג כאן.

6 ביוני 2014

תכנית הפליטות של הנשיא אובמה


הנשיא אובמה הודיע השבוע על תכנית חדשה לצמצום פליטות הפד"ח בארה"ב. לפי התכנית תטיל EPA (הסוכנות לשמירת הסביבה של ממשלת ארה"ב) על המדינות לנקוט באמצעים על מנת לצמצם את הפליטות מתחנות כוח ב 30% עד 2030, לעומת הפליטות ב 2005.

מעריכים שהתכנית תביא לסגירה של תחנות כוח פחמיות רבות. בסוף 2012 פעלו בארה"ב  כ 1300 תחנות כוח פחמיות בגדלים שונים. הגיל הממוצע שלהן הוא 42 שנה (זקנות מאד) ו 11% מהן – גילן 60 שנה או יותר. רבות מתחנות הכוח האלה עומדות להיסגר במילא, בשנתיים הקרובות,  מחמת הגיל והבלאי, וגם בגלל תקנות חדשות שפורסמו השנה המחמירות את הדרישות למניעת פליטה של כספית.

תחנות הכוח הפחמיות הפיקו כ 39% מהחשמל בארה"ב השנה, והיו צפויות, ללא התקנות, לעלות ל 41% ב 2030. מטרת התקנות היא להקטין את החלק המופק מפחם לכ 30% - כלומר – גם בשנת 2030, עדיין יפיקו 30% מהחשמל בתחנות כוח פחמיות. EPA  מניחה שהירידה בכמות הפחם שתישרף ב 2030, לפי התקנות החדשות, תהיה של כ 25-27% לעומת המצב הנוכחי (ללא התקנות החדשות).

יש לציין כמה נקודות: ראשית כול – למה נבחרה שנת 2005 כשנת בסיס? כי ב 2005 היה שיא של פליטות פד"ח בארה"ב, מאז התרחשה כבר ירידה של כ 12% בפליטות, כך שהירידה הנוספת אותה שואפות התקנות החדשות להשיג אינה גדולה כול כך. הירידה עד כה התרחשה בגלל שתי סיבות עיקריות: המשבר הכלכלי של 2008 שהביא לסגירה או צמצום בפעולות של בתי חרושת, ובגלל הפקת גז זול בשיטת הפרקינג, שדוחק רגליו של הפחם בזכות המחיר הנמוך. יש לציין שארגונים ירוקים מתנגדים בחריפות להפקת גז בשיטת הפראקינג ואף הביאו לאיסור השיטה במדינת ניו יורק.

מה שפורסם כעת היא רק הצעה לתקנות של EPA, הן עוד לא נכנסו לתוקף. כעת יהיה תהליך של שנה להגשת התנגדויות, והתקנות הסופיות, המתוקנות צפויות להתפרסם ב 2015. אז יקבלו המדינות זמן של שנתיים כדי להציג ל EPA  לאישור תכנית מפורטת משלהן לעמידה בדרישות. הרבה דיונים, דחיות ואף תביעות משפטיות צפויות, ולא ברור אם, ומתי יתרחש מהו של ממש בנידון.

השורה התחתונה היא שהכול דיבורים. מדברים על שיפור ב"יעילות האנרגטית" (כלומר צמצום הצריכה), מדברים על תכנית של מכסות פליטה סחירות, כדוגמת התכנית שכבר התקבלה בקליפורניה וב 8 מדינות ניו אינגלנד. התכנית הזו מטילה מס על פחם ויוצרת הכנסה למדינה, אבל לא ברור אם ובכמה היא עוזרת לצמצם פליטות. עובדה היא שאין שיטות טובות לייצר חשמל ללא פליטות (חוץ מגרעין), ולכן כול הדיבורים היפים לא יכולים להוביל לצמצום גדול בפליטות. מזל הוא לכן, שהתכנית הזו אכן לא דורשת צמצום כזה גדול. חלק מתחנות הכוח הפחמיות הישנות ייסגרו, רובן עמדו להיסגר במילא. יחליפו אותן תחנות גזיות (שפולטות פחות), תחנות פחמיות חדשות, שיעילות יותר מהישנות ולכן גם כן פולטות קצת פחות, וגם – הפעלה של התחנות הקיימות במשך שעות ארוכות יותר.

התכנית הזאת היא בעיקר למטרות סמליות ופוליטיות – כדי להראות לבסיס הבוחרים הירוק של המפלגה הדמוקרטית שאובמה "עושה משהו" נגד הפליטות. כזכור, ניסה אובמה להעביר חוק פדראלי למכסות פחם סחירות, בשנת 2009-10, אך נכשל בקונגרס. הפעם הוא מנסה להשיג אותה מטרה תוך שימוש בסמכויות של EPA  למניעת זיהום האוויר. EPA  סיווגה, לצורך זה, את הפד"ח כ"מזהם" שנתון, לכן, לסמכותה, דבר שמנוגד לאמת – כי הפד"ח אינו מזהם אוויר המזיק לבריאות.

גם אם היעדים של התקנות האלה (צמצום פליטות מהפקת חשמל ב 30%) יושגו, ההשפעה על האקלים תהיה אפסית. אבל – ספק גדול אם היעדים יושגו. כמו כול דבר במלחמה נגד שינויי האקלים – הכול סמלים והרגשה טובה (שעושים משהו), ולאו דווקא מהו ממשי. אבל, צריך לציין שתקנות אלה פחות מטורפות מהתקנות על שריפת המזון (מנדטים לשימוש באתנול) או שריפת היערות ("ביו-מסה").

יעקב

3 ביוני 2014

עוקץ הכביש הסולארי

התעמולה הבילתי פוסקת וחסרת הכיסוי למען אנרגיה סולרית שתציל את העולם, תעצור את הזיהום, ותפתור בעיות מכל סוג מובילה באופן בלתי נמנע לניצול תמימותם של אנשים בעלי רצון טוב, הפעם לא על ידי תרמית בחסות ממשלתית (כמו במקרה הזה) אלא על ידי תרמית פרטית של "עוקץ סולרי" המשתמש בפלטפורמת גיוס ההמונים אינדיגוגו לגיוס כספים למטרת הפתרון ה"מגניב" של כבישים סולארים חכמים...

בעזרת הפקת וידאו מקצועית והשקעה של נתח משמעותי מהתקציב ברשתות החברתיות מצליחים ה"יזמים" הממולחים למשוך עוד ועוד משקיעים תמימים למיזם חסר התוחלת שלהם, בעת כתיבת שורות אלו כבר גייס העוקץ הסולארי 1.8 מיליון דולר שהם 186% יותר מהיעד שהוצב מלכתחילה.

הנה דוגמא לוידאו עמוס קלישאות שהופץ ברשתות החברתיות וזכה לשיתוף ויראלי ולמעל 13 מיליון צפיות:


לפני שאתם ממהרים להשקיע במיזם המופרך כדאי לשים ל-10 סיבות שמלמדות כי מדובר בתרמית:

1. הבעיה המרכזית של האנרגיה הסולרית הינה יעילות נמוכה ואי יכולת אגירת אנרגיה - לא שטח להצבת פאנלים כפי שההמצאה מתיימרת להציג.
2. . גם בפאנל סולרי רגיל אין החזר כלכלי סביר - בוודאי לא בכזה שמוצב בתא אטום למחצה המוגן על ידי זכוכית משוריינת יקרה להדהים ועמוס באלקטרוניקה.
3. כבישים בנויים לשאת משקלים גדולים מאוד ומשטח חיכוך לכלי רכב רבים תוך עמידות לשינוי טמפרטורה קיצוני ואטימות - אספלט הינו חומר בעל תכונות עמידות שאין לזכוכית. נסו לשפשף אבני חצץ בכל סוג זכוכית ותגלו כי היא אינה עמידה ושחיקתה מבטלת את רכיב השקיפות הנדרש לפרוייקט. 
4. לזכוכית אין את תכונות החיכוך של אספלט המאפשרות ביטחון יחסי בבלימה על כביש רטוב. חיכוך מתמיד יהפוך אותה לאף יותר חלקה ומסוכנת.
5. לא סביר לרצף כבישים בפאנלים הדורשים לעצור תנועה למטרות תחזוקה, תוך גרימת נזק כלכלי למשתמשי הכביש בנוסף לעלויות התחזוקה הרגילות.
6. לא סביר לרצף כבישים בחומרים יקרים וסחירים שיהפכו מטרה לגנבים וגנבתם תיצור סיכון למשתמשי הדרך.
7. הצבה בכיוון הזנית אינה יעילה מבחינת כיוון אל השמש, ברוב שעות הזריחה קרני השמש מגיעות בזווית לפני הקרקע.
8. בדקה 1:25 בוידאו מציגים לנו כאילו הפאנלים ימיסו שלג שיצטבר עליהם ויחסכו פינוי שלג. מגוחך לחשוב שפאנל המכוסה בשלג ובגוף חימום יכול לקלוט קרני שמש (שכמעט לא קיימות בסופת שלגים) ולהמירם לאנרגיה הדרושה להמסתו.
9. תאורת נורות לד אינה נראית באור שמש חזק ומזווית הנהג - לא סביר לסמן כך סימונים חייוניים בכביש.
10. לא סביר לבזבז אנרגיה על סימון חיוני בכביש (קווי הפרדה / עצירה שהעלמותם מסכנת חיים) בזמן שניתן לסמנו בצבע יעיל ועמיד יותר ומחזיר אור שאינו חשוף לתקלות חשמליות.


ניתוחים נוספים לתרמית מוצגים באתר המתמחה בהפקת סרטוני ביקורת מדעיים ופועל גם הוא על עיקרון גיוס ההמונים לטובת הפקת סירטונים לימודיים, הנה היא:


בניגוד למיסי ממשלה כאן מדובר במס חינוכי על טיפשות. היה כבר מי שאמר שאם הוא יקבל דולר על כל שטות שמישהו פולט הוא יהפוך למיליונר. הנה אנשים שמצאו את הדרך להתעשר מטיפשות המשקיעים שאינם טורחים ללמוד את הנושא. תמורת 40 דולר תרומה מעניקים ה"יזמים" כובע המאפשר למשקיע להסתובב בחוצות ולהכריז על טיפשות ברבים.

בועז




תוספת ותיקון: מסתבר שחלק משמעותי ממימון הפרוייקט מגיע גם מכספי מיסים. לדברי ה"יזמים" מחלקת התחבורה של ממשלת ארה"ב העבירה מענק מחקר לפרוייקט בסך 100 אלף דולר ועליו אמורה להוסיף עוד 750 אלף דולר. אבוי...

כתב הארץ לעניני אינטרנט, עודד ירון,  ממשיך את הטרנד ומייצר כתבה אוהדת למיזם "הכבישים הסולאריים כובשים את הרשת". מה שמביך במיוחד בכתבה אלו המומחים המרואיינים.
"לפרופסור דניאל פוירמן, חוקר אנרגיה סולארית מאוניברסיטת בן גוריון, אין ספק שההמצאה של בני הזוג בורסו יכולה לעבוד, אבל לדבריו הכל תלוי במחיר." (כן בטח בעייה קטנה של מחיר) "יש כמה בעיות, אבל אני חושב שאת כולן אפשר לפתור. זאת פשוט שאלה של כמה עולה לפתור אותן".

ד"ר ויקטור צ'רנוב מהטכניון לעומתו מפגין קשר בריא עם המציאות בבלוג שלו בפוסט " Solar Silly Roadways".

1 ביוני 2014

ג'ון הולדרן והאידאולוגיה האנטי אנושית.


בפוסט הקודם סיפרנו על האידיאולוגיה הירוקה הקיצונית שהיא אנטי אנושית מפני שהיא רואה באנשים (ריבוי האוכלוסייה) כטינופת המזהמת את הטבע, כמכה שיש להילחם בה. היא גם רואה את המהפכה התעשייתית כאסון וכך גם הרווחה האנושית (לה קוראים "צריכת יתר"). ההשקפה הזאת מאד נפוצה בחוגי האינטלקטואלים, ואחד הבולטים מהם הוא ג'ון הולדרן, היועץ המדעי של הנשיא אובמה – כלומר לא דמות שולית בכלל, ואולי המעצב הראשי של המדיניות הסביבתית של ממשל אובמה.

תאריו הרשמיים של הולדרן  (בן 70): "מנהל משרד המדע והטכנולוגיה בבית הלבן, עוזר הנשיא לענייני מדע וטכנולוגיה, יו"ר משותף של מועצת היועצים לנשיא בענייני מדע וטכנולוגיה". בארה"ב קוראים לו בקיצור "צאר המדע" (Science Czar). ג'ון הולדרן היה לפני כן, במשך זמן רב, פרופסור למדיניות סביבתית בבית ספר לממשל ע"ש קנדי, באונ' הארבארד. הולדרן מחזיק תואר ד"ר לארונאוטיקה, אסטרונאוטיקה ופיסיקה.

הרדיקליזם של הולדרן החל עוד בשנות ה 1960. ב 1969 הוא כתב "חובה לשכנע את החברה ומנהיגיה שאין ברירה, וחייבים לחדול מגידול האוכלוסין חסר האחריות". הוא ופרופ' ארליך (שהוזכר קודם וגם בפוסט קודם בבלוג - ראו תעוד הרצאתו בתל אביב) ניבאו כדלקמן: " אם לא נחל מיד בצעדים יעילים לבקרת גידול האוכלוסייה – כול הטכנולוגיה שהאדם יכול להמציא לא תמנע את העוני והאומללות הצפויים". בשנת 1971, הוא וארליך הזהירו ש"צורה כולשהי של אסון, אולי מלחמה גרעינית, יתרחשו כמעט בוודאות לפני סוף המאה". בשנת 1973 הולדן אמר: "210 מיליון (האוכלוסייה הנוכחית) היא אוכלוסייה גדולה מדי עבור ארה"ב, ו 280 מיליון בשנת 2040 היא כנראה הרבה יותר מדי". (אוכלוסיית ארה"ב היום: 310 מיליון).

הולדרן ראה את הקפיטליזם כמערכת שמנוגדת, במהותה, לסביבה, וקרא ל"מסע נמרץ ורציני להפסקת (או ביטול או הרס de-develop)) התיעוש והפיתוח בארה"ב ובמערב, במטרה לשמר אנרגיה ולאפשר גידול בארצות המתפתחות (המפגרות)". על ידי "ביטול הפיתוח" (de-development)  הם הסבירו, "אנו מתכוונים להורדת צריכת האנרגיה לנפש, פחות מוצרים ואביזרים..."


בספר המצולם מעלה, שיצא לאור ב 1977, מציעים המחברים (הולדרן והזוג ארליך) אמצעי כפייה דרקוניים לצמצום האוכלוסייה – כמו הפלות מאולצות, חוקים המאלצים אנשים מסוימים לעבור הפלות או ניתוחי עיקור, ומשטר כלל עולמי שישלוט וידכא בכפייה את הפיתוח הכלכלי וריבוי האוכלוסייה.

עם מינויו לעוזר הנשיא, בשנת 2009, בעת השימוע בקונגרס לצורך אשרור המינוי, טען הולדרן שהוא וויתר על דעות אלה מלפני 30 שנה, שינה השקפתו, ואינו דוגל היום בהתערבות ממשלתית בכפיה בענייני ילודה ומשפחה. הוא לא אמר אם וויתר גם על הרעיון של "ביטול הפיתוח" – de-developement .

הקטע הזה נועד להמחיש עד כמה נפוצה ורבת השפעה הדעה – או האידיאולוגיה – האנטי אנושית – אנטי התפתחותית, אנטי תעשייתית. היא מכתיבה את מדיניות ממשל אובמה בענייני אנרגיה – למשל ההצעה לתקנות חדשות שתוביל למעשה לסגירת כול תחנות הכוח הפחמיות בארה"ב, המספקות היום כ 40% מהחשמל שלהם.

יעקב