"המהות של הגנה על הסביבה יכולה להיות מזוקקת למשפט אחד: קטן הוא יפה".
כך כותב מחבר הספר "רעב לאנרגיה" (Power Hungry ) רוברט ברייס.
הביטוי זכה לתהודה גדולה בשנות ה-70' של המאה הקודמת והתייחס לכך שכאשר מדובר בנושאי הגנת הסביבה יש לצמצם את ההפרעות האנושיות למינימום. הנושא רלוונטי במיוחד לכל האמור בהפקת אנרגיה: מקורות האנרגיה הטובים ביותר הם בעלי ריכוז האנרגיה הגבוה ביותר, כלומר, הם מייצרים כוח רב משטח נדל"ן מצומצם. מפרספקטיבה ירוקה, המשמעות היא טביעת רגל קטנה ותוצרי אנרגיה עוצמתיים.
אם ניישם את העיקרון על פרוייקטים מסוג פרוייקט האנרגיה הסולארית באשלים (עליו כתבנו כאן) נבין שבמיוחד בישראל בה שטח הנדל"ן יקר ומצומצם פרוייקטים כאלו הם טירוף מוחלט.
החולשה של ריכוז האנרגיה של האנרגיות "המתחדשות" הובילה לאחרונה את אחת הגופים הירוקים ה"מודאגים" ביותר להזהיר מפני "התפשטות אנרגטית" (Energy Sprawl ) המתיחסת לשטחי הקרקע הנרחבים הנדרשים עבור הייצור וההולכה של אנרגיה ממקורות של מתקנים סולריים ורוחניים. הנה מאמר בניו יורק טיימס המספר על הבעיה הזאת.
זאת גם הסיבה לכך שטכנולוגיות הפקת נפט וגז באמצעות "פראקינג" הופכות להיות כה פופולריות, הן מסוגלות למצות את תוצרי האנרגיה בכמות חסרת תקדים תוך שימוש בחתימת שטח קטנה.
הנה וידאו בו מתראיין רוברט ברייס אצל שטוסל בדיון בנושא "אנרגיה ירוקה/מתחדשת" ועונה לטענות לפיהם העתיד טמון באנרגיה הירוקה. משעשעת במיוחד היא התיחסותו למכונית החשמלית כדבר הגדול הבא; "המכונית החשמלית היא הדבר הגדול הבא... וכך היא גם תמיד תהיה..".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה