דפים

23 ביוני 2012

רמות הקרינה בפוקושימה.

מאמר בניו יורק טיימס מספר על טעויות שנעשו זמן קצר אחרי התאונה, ב 2011, בעת פינוי האוכלוסייה מעיירות שבקרבת תחנות הכוח בפוקושימה.
ארה"ב שלחה אז מטוסים לניתור הקרינה באזור תחנות הכוח ואזורים הסמוכים שבהם נפלו חלקיקים רדיואקטיביים. המטוסים טסו ב 17 מרץ 2011 והעבירו את הנתונים למשרד החוץ היפני ב 18 למרץ. אבל שילטונות יפאן לא העבירו את המידע הלאה, ולא נעשה שימוש בו בעת הפינוי. ככה קרה שחלק מהתושבים שפונו מאזור ברדיוס 20 ק"מ מהתחנה, פונו לעיירות שהיו אומנם מחוץ לאזור הפינוי, אך בהן הייתה רמת קרינה גבוהה בשל הרוחות שסחפו את החלקיקים לשם. הפינוי של התושבים מעיירות אלה התאחר, מאחר והיו מחוץ לטווח הפינוי הראשון, ולא ידעו שהקרינה הגיעה לשם.
אירגון הבריאות העולמי העריך את כמות הקרינה לה נחשפו תושבי הסביבה בשנה הראשונה לאחר התאונה. הדו"ח מציין שתושבים מסויימים ספגו כ 50 מיליסיברט קרינה, שהם פי 2.5 מהכמות ה"מותרת" לשעת חרום, לפי התקנים היפאניים (20 מיליסיברט).
בהערת אגב מציין הדו"ח שאפילו ברמה של 50 מיליסיברט לא ניתן לגלות שום עלייה בכמות מקרי הסרטן בקרב הנחשפים. כלומר – אפיל חשיפה של 50 מיליסיברט אינה סיבה לדאגה, למרות שזה הרבה יותר מקרינת רקע טבעית רגילה, שהינה ברמות בין 1 ל 20 מיליסיברט.
יעקב

8 תגובות:

יוני אמר/ה...

כמו שאני מנסה להגיד כל הזמן, החלק הכי חשוב של הדו"ח הוא ה"הערת אגב", שבא מצויין שאין שום דרך לגלות שום סיכון בריאותי ברמות קרינה כאלו. אני שוב אומר- מסתבר שאם כבר, האירוע בפוקושימה היה הדגמה מדהימה לבטיחות של אנרגיה גרעינית: למרות אירוע סייסמי החזק בתולדות ההיסטוריה המתועדת של יפאן, מלווה בצונאמי הגבוהה ביותר בהיסטוריה של יפאן, בעצם לא נגרם שום נזק אמיתי לאף אחד מהכורים (אלפי אנשים נהרגו מבתים שהתמוטטו עליהםף, רכבות שסטו מהדרך וכיו"ב).

יוני אמר/ה...

כמובן התכוונתי "לא נגרם לאף אחד נזק כתוצאה מסגירת הכורים", לכורים עצמם נגרם נזק רב מן הסתם.

יעקב אמר/ה...

נחדד עוד יותר: לא נגרם נזק בנפש (הרוגים), וכנראה גם לא בבריאות.

כן נגרם נזק גדול מאד - בהכרח לפנות כ 80-100 אלף תושבים מבתיהם, נזק במאמץ האדיר המושקע כדי לטהר את השטח הזה מחלקיקים קורנים, כדי לאפשר שיבת התושבים לבתיהם. נזק בזה שלא ברור שניתן יהיה לטהר את השטח מספיק כדי לאפשר לתושבים לחזור לשגרת חיים רגילה בקרוב.
יש וויכוח אם התקן היפאני של 20 מילסיברט כסף עליון לקרינה מותרת בסביבת המגורים של בני אדם הוא אולי נמוך ומחמיר מדי. האמת היא שלא יודעים, ולכן לוקחים מקדמי בטחון גבוהים.

אבל המעשה של פינוי 100 אלף תושבים מבתיהם לתקופה ארוכה הוא נזק גדול מאד, נזק מסדר גודל שאנו לא רוצים בשום פנים להסתכן בו. וקשה מאד לטעון, בצורה משכנעת, שהפינוי היה מיותר, ורמת הקרינה באזורים אלה אינה מזיקה.

NirD אמר/ה...

זה נכון שפינוי של כל כך הרבה אנשים זה נזק גדול מאוד אבל מכיוון שתקלות בכורים גרעיניים זוכות לחשיפה גדולה והתקשורת מתמקדת בהעצמת הנזק חשוב לשים דברים בפרופורציות לעומת חשמל ירוק. בשנת 1975 קרס בסין סכר ששימש תחנת כוח אלקטרוהידראולית. האסון גבה לפחות 26,000 קורבנות שנהרגו בשיטפון עצמו ומעריכים שעוד כ145,000 מתו ממחלות ורעב שנגרמו בעקבות האסון.
מספר האנשים שאיבדו את בתיהם הוא 11 מיליון! האסון נגרם בגלל ירידת גשמים בכמות גדולה בהרבה מהצפוי.
בשנת 2000 בשוויץ סכר של תחנה הידרואלקטרית שנבנה רק שנתיים לפני כן נפרץ וגבה 3 קורבנות. האסון נגרם בגלל תכנון לקוי
בשנת 2009 תאונה בתחנה ה"א גבתה 75 קורבנות וגרמה לנזק סביבתי עצום (לפחות 40 טונות של שמן מכונות נשפכו לנהר)
האסון נגרם בגלל תכנון לקוי.
גם בצונמי ביפן קרס סכר וגבה קורבנות.
ברור שיש סיכונים בתחנות גרעיניות אבל משום מה אחרי אסון אמיתי בתחנה הידרואלקטרית אף אחד לא קורא לסגור את תחנות הכוח האלו או לצמצם את השימוש בהן.

יעקב אמר/ה...

ניר - שני דברים א. אם יש לך לינקים לסכרים שאתה מספר - זה מעניין. נתקלתי בטענות שהסיפור לא מדויק.

ב. יש בכול זאת הבדל. בזיהום גרעיני, הזיהום הוא כזה שהוא הופך את השטח לבלתי ניתן לשימוש, ובוודאי בלתי ניתן ליישוב, לצמיתות כמעט. זה מה שקרה בצ'רנוביל, בשטח ברדיוס 30 ק"מ. ביפאן - כמות הקרינה שהופצה הייתה, במזל, הרבה יותר קטנה. בכול זאת לא ברור אם ומתי יוכלו התושבים לחזור לבתיהם. זו קטגוריה אחרת של אסון - פריצת הסכרים גרמה נזק אבל לא הוציאה שטח גדול מהשימוש לצמיתות.

אינני יודע מדוע יש שמקילים ראש בחומרת התקלות הגרעיניות שהיו. אלה נזקים בלתי הפיכים. אתה לא תגיע רחוק בנסיון להציגם כדבר של מה בכך.

NirD אמר/ה...

א. הנה קישור לרשימה בויקיפדיה:
http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_hydroelectric_power_station_failures

אולי זו התרשמות סובייקטיבית אבל התחושה שלי שהערכים בויקיפדיה מוטים לכיוון עמדות "ירוקות". אסונות גרעיניים מפורטים לפרטי פרטים ואסונות "ירוקים" מוזכרים בחטף, אם בכלל.
ב. הייתי מעדיף שתהיה יותר עינייני ופחות פטרנליסטי. "אתה לא תגיע רחוק..." לא תורם דבר לדיון. בכל מקרה אתה מתייחס לדברים שאני לא אומר. איכשהו הבנת שאני מקל ראש באסונות גרעיניים מזה שהשוויתי אותם לאסונות אחרים שהגרוע בהם גבה עשרות אלפי קורבנות. הנקודה שלי הייתה שלמרות שגם בתחנות הידרואלקטריות קורים אסונות חמורים לא פחות ואף הרבה יותר מפוקושימה וצ'רנוביל עדיין התחנות האלו נתפסות כהרבה יותר ידידותיות ובטוחות מתחנות גרעיניות.

יעקב אמר/ה...

ניר,
הנה נקודת המחלוקת שלנו - אתה אומר:
"קורים אסונות חמורים לא פחות"

אני לא מסכים עם זה.
יש הבדל מהותי בין אסון של קריסת סכר לאסון של זיהום רדיאואקטיבי. יש לי רושם שאתה מתעלם מההבדל המהותי. כבר כתבתי מה ההבדל.
בראשון הפגיעה היא רגעית וסופית. בשני הפגיעה היא לאורך זמן רב, וברמות לא ידועות אפילו. (לא ידוע מה יקרה לאלה שספגו קרינה).
אני מרגיש שאתה מתעלם מזה.

בועז אמר/ה...

ניר, שלח לי מייל ישיר.
ברצוני להעלות פוסט שירכז נתונים בנושא.
בועז