דפים

20 ביוני 2012

איפה ההוקי-סטיק?

אחד המקורות העיקריים למידע על הטמפרטורות בעבר הרחוק הוא קדחים בקרחונים. קרחונים גדלים על ידי הצטברות שכבות חדשות של שלג מדי שנה, אחת מעל לקודמתה ובתוך השלג שהפך לקרח יש בועות אוויר. על ידי מדידת הריכוז של האיזוטופ O18 בתוך הבועות ניתן ללמוד על הטמפרטורה.
קדחים רבים נקדחו באנטרקטיקה, בגרנלנד וגם בקרחונים שבפסגות ההרים במקומות רבים בעולם.

אחד הקרחונים שהניב נתונים בעלי עומק רב (כ 2000 שנה אחורה) ורזולוציה טובה (שכבות שנתיות בעובי גדול יחסית) הוא הקרחון לאו-דום Law Dome שבאנטרקטיקה, שנקדח על ידי חוקרים מאוסטרליה בשנים 1987-92.

אחרי שאוספים את הקדחים בשטח הם נשלחים למעבדות כדי לזהות במדויק את השכבות השנתיות, וכדי לנתח את ההרכב הכימי של בועות האוויר וגרגירי האבק מכול שכבה. תהליך הניתוח במעבדה הוא מיגע ויכול להמשך זמן רב, חודשים ואף שנים. מקובל שמבצעי הקידוח יש להם זכות ראשונים להשתמש בנתונים ולפרסם מחקרים על התוצאות. רק אחרי שהמחקרים שלהם מתפרסמים הם חייבים לפרסם גם את הנתונים ולהעמידם לרשות כול החוקרים לבדיקות ומחקרים נוספים.

נתוני הלאו-דום, שנקדחו לפני כ 20 שנה עדיין לא פורסמו במלואם. הם התפרסמו חלקית כחלק ממספר מחקרים אחרים. לשאלה של סטיב מקאינטייר ענו החוקרים שהם "עדיין לא הספיקו" (כלומר היו עסוקים בדברים אחרים).

אולי הסיבה היא התוצאות ה"לא נוחות" ? הנה למטה תוצאות ריכוז ה O18 מלאו-דום על פי נתונים חלקיים שהתפרסמו:


איפה ההוקי-סטיק ? איפה ההתחממות יוצאת הדופן במאה ה 20 ? אנו מבחינים היטב בתקופה החמה של ימי הביניים MWP – אבל במאה ה 20 אין התחממות.
תארו לעצמכם שהחוקרים מנסים לפרסם מחקר המגיע למסקנה שאין התחממות במאה ה 20 אבל כן הייתה בימי הביניים! הירחונים יסרבו לפרסם – בטענה שהמחקר שגוי, כול קהילת החממיסטים יתנפלו על המסכנים בביקורת חריפה. ומה יהא על הקריירה שלהם ותקציבי המחקר? פשוט אין סיכוי לפרסם כאלה נתונים לא נוחים. בדו"ח AR4 של ה IPCC נמנעו מלהכליל את הגרף שלמעלה בגרף הספגטי, למרות שמקאינטייר העיר על כך ודרש כן להכליל אותו.
אם הנתונים לא נוחים, הכי פשוט זה להתעלם מהם, ולהימנע מלפרסמם. ברוכים הבאים למדעי האקלים.
יעקב

אין תגובות: