כתב העת למדע פופולרי גליליאו, ואחריו גם אתר "הידען" מפרסמים מאמר המבוסס על מחקר שנערך במסגרת מענק כספי מהמשרד להגנת הסביבה. מה ניתן ללמוד ממנו? הנתונים פחות חשובים (והציבור מנוע בנתיים מגישה אליהם) – העיקר שהמסקנה תצביע על
התחממות כדור הארץ (לשם כך נגזר טווח נתונים מוגבל לשנים 1975-2010 תקופה שתחילתה קרה וסופה חמה במטרה לקבל את ההתחממות המבהילה ביותר). האם עכשיו גם אנו "ירוקים" ככל העמים? נצטרך כנראה לחכות ליום בו יפורסמו הנתונים המלאים משנות ה- 60 וה-50 (שהיו חמות יותר) על מנת לגלות שהשד אינו נורא כל כך.
תמונה וציטוט מתוך המאמר ב"גלילאו", מרץ 2012
"שיעור [ההתחממות בישראל] עולה פי שניים על שיעור ההתחממות הגלובלית"...
רבים מקוראי הבלוג מכירים את פרשת אקלים-גייט. פרשה שעסקה במניפולציות נתונים שנעשו על ידי חוקרים התומכים בתאוריית התחממות
כדור הארץ וזאת על מנת שהמסקנות שיתקבלו יתמכו במסקנה המבוקשת – כדור הארץ מתחמם. נחשפתי לפרשה זו רק באיחור
רב, לפני כשבועיים, מה שהוביל למאמר זה.
בסמיכות לכך, ב-20 באפריל התפרסם בבלוג הידען מאמר שכותרתו חם חם מתחמם!. המאמר מסכם את ממצאיו של מחקר העוסק בבחינת המגמות האקלימיות בארץ. מסקנת
המחקר היא, כמובן, שגם מדינת ישראל מתחממת. במקרה דנן, בניגוד למאמרים אחרים, הופיעה
הפנייה לדו"ח 8-810 של המשרד להגנת הסביבה.
אני מניח שרבים מהקוראים שרואים הפניה כזאת, לא באמת הולכים ומחפשים את דו"ח
המחקר המקורי. אני לעומת זאת, כעוס וממורמר על העובדה שרק עכשיו גילית את הפרשה שעסקה
במשחקים ומניפולציות בנתונים העוסקים בהתחממות כדור הארץ, החלטתי לצאת ולחקור את הדו"ח
שאליו הפנה המאמר.
לא קראתי את כל הדו"ח ומסקנותיו אלא התרכזתי במקומות שבהם ניתן לראות
את אופן החישוב שהביא את כותבי הדו"ח למסקנה שמדינת ישראל מתחממת. כבר בעמוד
18 לדו"ח, מוצגים נתוני טמפרטורה ממוצעת בחורף ובקיץ, באזורים שונים בישראל השנים
1975-2010 וקו מגמה שמראה שאכן, מדינת ישראל מתחממת.
אך כאשר בוחנים את הנתונים מגלים שללא יוצא מהכלל, שנת 1975 הייתה שנה קרה
מהממוצע ושנת 2010 הייתה שנה חמה מהממוצע, כאשר את השינוי רואים בעיקר בחורף.
כאחד שמכיר מקרוב את עניין המניפולציות בנתונים (לא מדעיים), החלטתי לבדוק
מה הייתה מסקנת כותבי המחקר אילו מדידת הטמפרטורות הייתה מתחיל כשנה או שנתיים מאוחר
יותר ומסתיימת כשנה מוקדם יותר. כמובן שמקרה זה, המסקנה הינה הפוכה – מדינת ישראל
מתקררת..
בנוגע לשאלה מה היה קורה אילו היו מדידת הטמפרטורה הייתה מתחיל טרם שנת
1975, אין באפשרותי לדעת מאחר שהדו"ח, בניגוד למקובל בדו"חות מדעיים, לא
מציג את מקור הנתונים וגם לאחר חיפוש הנתונים בכל מקום אפשרי ברשת האינטרנט (הלמ"ס,
השירות המטאורולוגי וכו') לא הצלחתי למצוא את הנתונים עליהם התבססו כותבי המאמר.
דוגמה:
בעמוד 18 לדו"ח מופיעים ממוצעי טמפרטורות במקומות שונים בישראל. (איור מתוך הדו"ח)
נתרכז במקום עיקרי וחשוב – ירושלים. בקו הכחול ניתן לראות את הטמפרטורה
הממוצעת בחורף, בקו האדום את הטמפרטורה הממוצעת בקיץ ובקו השחור את הממוצע של שני הקווים
שהוזכרו, כלומר, ממוצע שנתי.
עכשיו אני מבקש מהקוראים לעשות ניסוי קטן, חישבו מה היה קורה אילו הנתונים
היו נמדדים החל משנת 1976 ומסתיימים בשנת 2009? נסתכל על הקו הכחול, המדידה בשנת
1976 הינה קצת מעל 11 מעלות והמדידה בשנת 2009 היא בערך 9 מעלות. כלומר, רחמנא ליצלן,
ירושלים מתקררת בשיעור של שתי מעלות בחודשי החורף, וזאת במדידה שכוללת נתונים של למעלה
מ- 30 שנים. ומה בעניין הקיץ? במקרה של ירושלים נגלה שישנה עלייה של שתי מעלות בערך
באותן שנים (או עלייה של פחות ממעלה אם מתחילים לבדוק החל משנת 1977), אך בסיכום כללי
של עונת הקיץ ועונת החורף נגלה שהטמפרטורה הממוצעת לא השתנתה וזאת במשך למעלה מ-
30 שנים. מסקנה דומה עולה כאשר בודקים שינוי טמפרטורות במקומות אחרים בישראל, כפי שמופיע
בעמוד 18 לדו"ח (בדקו בעצמכם!).
המסקנה שעולה מכך היא שישנה סיבה לכך ששנת המדידה הראשונה היא 1975 – זאת
הייתה שנה קרה יחסית וכך ניתן להראות בקלות שישנה התחממות בישראל.
כמובן שניסיתי לשאול, לחקור ולקבל את הנתונים עליהם התבססו כותבי הדו"ח
אך התשובה שקיבלתי ממנהל בלוג הידען, אבי בליזובסקי, כללה הכל, מלבד התייחסות עניינית
לטענותיי. שאלתי האם המחקר עבר שיפוט כלשהו, ואיך יתכן שבמחקר מדעי לא מופיע מראה מקום
לנתונים שמוצגים בו. כמובן שלא זכיתי לתשובה עניינית אלא רק לבליל של האשמות אישיות.
את שאלותיי ותגובותיו של אבי בליזובסקי ניתן לראות בטוקבקים של הכתבה "חם חם מתחמם!"
באתר הידען.
לבסוף, אפילו כותבי הדו"ח החליטו להגיב אך בתגובה סתומה משהו שאמרה:
שהנתונים שעליהם התבסס הדו"ח יפורסמו בעוד כחודש (למה דווקא בעוד חודש?!?!?) וטענה
שאמרה שגם כאשר בודקים את התחממות מדינת ישראל החל משנת 1976 המסקנה הינה זהה. התגובה
הייתה חסרת גיבוי של נתונים כאלו ואחרים, למקרה שחשבתם אחרת...
מיותר לציין שמסקנה חריפה שכזאת – שישראל מתחממת, צריכה להיות מבוססת ואל
לה להיות נכונה אך ורק אם לוקחים בחשבון שנים ספציפיות המתאימות לאינטרסים צרים של
כותבי דו"ח כזה או אחר.
בפעם הבאה שאתם קוראים מחקר שמצביע על התחממות באזור מסוים, בין אם בישראל
ובין אם בעולם, אנא, בדקו את הנתונים שעליהם התבסס המחקר.
אוהד
כותבי המחקר הם:
ד"ר ברוך זיו הוא ראש קבוצת הפיסיקה באוניברסיטה הפתוחה וחוקר בתחום האקלים.
פרופ' הדס סערוני היא פרופסור חבר בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל–אביב, החוג לגיאוגרפיה.
פרופ' פנחס אלפרט הוא ראש בית ספר "פורטר" לאיכות הסביבה, אוניברסיטת תל אביב.
הערת מערכת "הבלוג הירוק":
באתר הידען פורסמה תגובה רשמית של חברי צוות המחקר כלהלן:
שלום חברים,
להלן תשובתנו ותגובה זו ואנו מבקשים מאבי בליזובסקי לפרסמה כלשונה באתר "הידען" בציון שמותינו
צר לנו שאמרות הטוענות שהתומכים בהתחממות "משחקים" בנתונים על מנת לחזק את עמדתם מתפרסמות ואף מצוטטות, ללא ביסוס. טענות כאלה, אין להן מקום אם אינן מלוות בהוכחה. קל לכתוב דברים כאלה ולטעון כי הנתונים אינם זמינים. הנתונים הם נתוני השרות המטאורולוגי והדבר נאמר במפורש בדוח. עם זאת, הנתונים הגולמיים נרכשו לצורך המחקר במימון המשרד להגנת הסביבה ולפי שעה אין לנו אישור לפרסמם.
לעצם הטענות, אין בהן מן האמת, ולא כלום, כיוון שגם אם משמיטים או מוסיפים שנים בראשית/סיום תקופת המחקר מגמת ההתחממות נותרת מובהקת בשינויים קטנים בערכה. תחילת המחקר נבחרה לאמצע שנות ה-70 מכיוון שמאז החלה התחממות גלובאלית רצופה, ומטרת המחקר היתה לבחון איך מתבטאת התחממות הגלובאלית באקלים ישראל והאם המגמות באזורנו תואמות את המגמות ארוכות הטווח הנחזות על ידי המודלים האקלימיים.
החורף הראשון הכלול במחקר הוא חורף 1975-76. כשהסרנו את החורף הקר שבתחילת תקופת המחקר ואת החורף החם שבסיומה (שהיה חורף 2008-2009), עדיין נותרה מגמת ההתחממות על כנה ואף נותרה מובהקת סטטיסטית, אם כי שיעורה ירד מ- 0.28 מעלות לעשור (בממוצע לכלל התחנות) ל – 0.22, כלומר, הסרה מגמתית של שתי שנים ש"לא מצאו חן בעיני המגיב חד הלשון" לא הניבה את ההתקררות שציפה לה כלל וכלל.
מעבר לכך, שני החורפים החמים בהרבה, 2009-2010 ו- 2010-2011 לא נכללו בניתוח המוצג, וחורף 2010-2011 היה החם בתולדות המדידות בארץ, והיה מסיט את קו המגמה באופן משמעותי כלפי מעלה.
מכאן, שאין שחר לטענות המועלות ויש להתייחס במלוא החומרה למגמת ההתחממות הקיימת בכל עונות השנה והגדולה ביותר בעונת הקיץ.
בברכה,
הדס סערוני, ברוך זיו ופרופ' פנחס אלפרט
הערה נוספת:
פרופ' אלפרט מוסיף כי לפי שיחות שערך עם אנשי השירות המטאורולוגי, הנתונים יועלו בקרוב לאוויר על ידם לפי חוק חופש המידע.
הערת מערכת הבלוג הירוק:
אין אנו טוענים כי עורכי המחקר עיוותו נתונים או יצרו מצג שקרי כפי שנחשף בפרשת "קליימטגייט", הטענה המרכזית עליה לא התקבלה התייחסות היא מדוע "סומן" מראש מקטע נתונים לבחינה, כזה שברור לכל כי יוביל לתוצאה שתראה את ההתחממות הקיצונית ביותר. מי היה אחראי להכתבת טווח זה?
כפי שמעידה תגובת צוות המחקר גם שינוי קל בשנות הבדיקה ממתן את התוצאות הסנסציוניות וסביר ששינוי והרחבת הבדיקה גם לעשורים החמים של שנות ה-60 וה-50 היה מוביל למיתון הרבה יותר גדול עד כדי איון התוצאות (את זאת נדע לאחר שישוחררו כל הנתונים לניתוח ובדיקה).
כידוע חשוב לא רק לומר את האמת ואותה בלבד אלא את כל האמת. יתכן מאד כי האשם נעוץ בהנחיות המשרד להגנת הסביבה המבקש להעצים את הבהלה ואת חשיבותו אך אין החוקרים הנכבדים פטורים מאחריות לסיוג ממצאיהם והאחריות לאופן בו משתמשים בהם. ראוי היה לעורכי המחקר להדגיש כי הטווח הנתונים שאותו ניתחו חלקי ומוטה מראש ואין בו בכדי לתת תמונה מלאה על "התחממות חריפה ויוצאת דופן" או לעשות בו שימוש למטרות הפחדה - סיוג זה נעדר מדו"חות המשרד להגנת הסביבה המשתמש במחקר לקידום מטרותיו וכן לא מופיע בכתבות בגלילאו ובאתר הידען.