31 ביולי 2020

תנודות טבעיות


מחקר
חדש מפרסם את הממצאים
והמסקנות משני קידוחי קרחון שנעשו ב 2013. מדענים קודחים בקרחונים לעומק ומוציאים גלילי קרח מהקדח. הם בוחנים את השכבות של אבק וחומרים אחרים שמצטברים על הקרח כל שנה, לאורך זמן רב. לפי זה ניתן להסיק מה היו הטמפרטורות בעבר. הקידוח הזה, (Colle Gnifetti)  ) מעניין במיוחד מפני שהוא נמצא בלב אירופה, באלפים בגבול בין איטליה לשוויץ,  ולא בגרינלנד או אנטרקטיקה, כמו מרבית הקידוחים עד כה. הוא גם מעניין כי יש לו רזולוציה טובה, והוא מכיל מידע רציף של יותר מ 1200 שנה, משנת 800 בערך עד 2006.

ראשית בוחנים את ההתאמה בין נתוני הקרח לבין הטמפרטורות שנמדדו בפועל, ובאירופה יש לנו רישומים על מדידות של טרמומטרים עוד מהמאה ה 18, יותר מ 200 שנה. באנטרקטיקה וגרינלנד לא קיימות מדידות טרמומטרים אלא אולי מ 1950. בתמונה למטה רואים את ההתאמה בין נתוני הקרח (קו אדום) לבין ממוצע מדידות הטרמומטרים בחצי הכדור הצפוני (קו צהוב). ההתאמה מצויינת. מזה ניתן להסיק שהקשר בין נתוני הקרחון לטמפרטורות הוא טוב, ולכן מוצדק להניח שנתוני הקרחון מבטאים היטב את הטמפרטורות גם בתקופות קודמות (תקופות בהן לא קיימות מדידות טמרמומטרים).

ציור מס' 1: נתוני קרחון מול מדידות טרמומטרים.



ציור 2: הנתונים שנמדדו בקדחי הקרח ברזולוציה של שנתיים (קו אדום) והחלקת הנתונים באמצעות ממוצעים של 15 שנה - קו צהוב.

מה ניתן ללמוד מנתונים אלה? שהטמפרטורות מעולם לא היו יציבות. תנודתיות ניכרת, כלפי מעלה ומטה היא המאפיין את הטמפרטורות לפחות ב 1200 השנים האחרונות. איננו יודעים מה גורם לתנודות אלה, איננו יודעים לחזות מה יהיו התנודות בעתיד. דבר אחד אפשר להגיד בביטחון מוחלט: התנודות הן טבעיות, הן לא נגרמו על ידי פד"ח שבני אדם פלטו, כי בתקופות אלה בני אדם עוד לא פלטו פד"ח בכמויות משמעותיות. למעשה - מקובל לחשוב שהפליטות של גזי חממה על ידי בני האדם היו זניחות לפני 1950, ובלי קשר לשאלה מה ההשפעה של פליטות הפד"ח כיום, לפני 1950 לא היו פליטות ולא הייתה שום השפעה, בוודאות.

העלייה הנוכחית בטמפרטורות, שהיא בשיעור של כ 0.1-0.2 מעלה לעשור (ממוצע 30 השנים האחרונות) אינה חריגה במאום מתנודות קודמות שהתרחשו מסיבות טבעיות. לא מתרחשת בימינו שום התחממות "חסרת תקדים". אדרבא - בתקופות קודמות היו התחממויות והתקררויות יותר מהירות וחזקות, מסיבות טבעיות לא ידועות.
רואים בגרף גם את התקופה החמה של ימי הביניים עם שני שיאים - אחד בערך בשנת 900 והשני בערך ב 1150 וגם את "תקופת הקרח הקטנה" - תקופה קרה, בין 1400 ל 1850 בערך (עם תנודות למעלה ולמטה באמצע), ואת ההתחממות הנמשכת מאז תום תקופת הקרח הקטנה.

סיכום: הטמפרטורות תמיד משתנות, פעם כלפי מעלה, פעם כלפי מטה, ושינויים די גדולים וחדים. תנודות הטמפרטורות בתקופתנו (150 השנים האחרונות) אינן חריגות.

יעקב


29 ביולי 2020

מחזוריות אקלימית

מאת פרופ. מיכה קליין
השאלה הבסיסית העומדת מאחרי הוויכוח בין מצדדי ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם לבין השוללים גישה זו, היא ההבנה על קיומם של מחזורים אקלימים שזמן החזרה שלהם הוא בסדר גודל של עשרות שנים, שהוא פחות או יותר הזמן השווה למחקרי מעקב אחר שינויי הטמפרטורה.
המחזורים האקלימיים הקצרים ברורים לכל, המחזור היומי- לילה קר יום חם, העונתי- חורף קר קיץ חם (בחצי הכדור הצפוני). מחזור של כמה שנים כבר פחות ברור, אך ממקורות תנ"כיים ניתן לדבר על מחזוריות כמה שנים –"אפקט חלומות פרעה".

כיום ידוע על השפעת מחזורי אל-ניניו (איור 1) החוזרים אחת לכמה שנים על הטמפרטורה העולמית.
איור 1 . זמני הופעת אירועי אל-ניניו בשנים 1900-2020.(30 שנות אל-ניניו ב-120 שנה ממוצע של אירוע כל 4 שנים). (מקור ויקיפדיה)

כמו כן כמה מחזורים שמשכם כמה עשרות שנים עליהן אכתוב בהמשך כתבה זו.

לשם הדגמה של חשיבות המחזור לבחינת השינוי של פרמטר בודד כמו הטמפרטורה שורטט איור 2. ציר ה-X באיור הוא זמן וציר ה-Y הוא ערך הפרמטר הנמדד (לשם נוחיות הטמפרטורה). הודגשו בגרף 3 פרקי זמן שווים. בכל אחד מפרקי זמן אלה הערך הנמדד של הפרמטר עלה. אף על פי כן השינוי בפרמטר (טמפרטורה) שונה בזמן "השחור" הפרמטר השתנה בדיוק כמו שהיה צפוי מהמחזור, ולכן כל השינוי הוא בגלל המהלך המחזורי. בזמן "האדום" הפרמטר עלה יותר מהצפוי עקב המחזור,ולכן הערך של הפרמטר גדל. בזמן "הכחול" הערך של הפרמטר עלה אך פחות מאשר היה צפוי עקב המחזור ולכן הפרמטר ירד.
איור 2. הצגה סכמתי של מחזוריות ,ומגמות שונות.בקטע השחור - אין השפעה על הפרמטר מעבר למחזוריות בקטע האדום יש הגברה יחסית של הפרמטר בקטע הכחול יש הפחתה יחסית של הפרמטר
בנוסף לאפשרות של קיום מחזור אחד, בטבע כמה מחזורים יכולים לחפוף אחד לשני ולהקשות על הבנת המערכת. איור 3

.איור 3. שני מחזורים המשפיעים על פרמטר אחד. הקו השחור מציג מגמה ארוכת שנים של יציאה מתקופת הקרח הקטנה, והקו האדום מציג את מחזור 60 השנה. מקור בגוף האיור)
תחזית שלא לוקחת בחשבון מהלך מחזורי יכולה לחזות שינוי עתידי שגוי כמו שמוצג באיור 4.
איור 4. התצפיות מופיעות בריבוע השחור. התחזית הליניארית צופה עליה מתונה בטמפרטורה עד שנת 2100 ,ואילו תחזית ה-IPCC מתבססת על העלייה משנת 1980-2000 ולכן צופה עלייה גבוהה בטמפרטורה עד שנת 2100.

לחוקר שלא מצוי בתחום האקלים נראה כי השפעת המחזורים קטנה ולא משפיעה על טווח שנות המדידה, שכן הכרת המדע במחזוריות מוכרת ליחידות זמן ארוכות בהרבה, המחזורים של מלנקוביץ. הכרת המחזורים של עשרות השנים הם תולדה של מחקרים מפורטים מבחינה סטטיסטית שקיבלו הכרה בעשרות השנים האחרונות. בשנות ה-60 של המאה הקודמת כשלמדתי לקראת תואר ראשון בקלימטולוגיה המושגים "אל-ניניו" ו"תנודה צפון אטלנטית" לא הופיעו כלל בספרי הלימוד האוניברסיטיים.

רק לשם דוגמא אצטט כאן רשימה של מחזורים ידועים:
El Niño Southern Oscillation between two and eight years
Pacific decadal oscillation -  decadal scale
Interdecadal Pacific Oscillation- between 20 and 30 years
60-year climate cycle

בנוסף למחזורים אלה יש גם את המחזורים של פעילות השמש (Sunspots) שגם הם בטווח של עשרות שנים כמו:
Schwabe Cycle~ 11 years
Hale Cycle- ~ 22 years
Gleissberg Cycle- ~ 88 years
Suess Cycleor De Vries Cycle - ~ 200 years
(יש ויכוח האם Atlantic Multidecadal Oscillation  שווה ל60-year climate cycle )

היו תופעות מחזוריות שנחקרו כבר לפני 100 שנה. בשנת 1919 פורסם מאמר הקושר בין מחזוריות סערות השמש (Sunspots) לבין רוחבן של טבעות העצים והתוצאות היו מאד משכנעות. העצים היו מקו רוחב 57 צפון מאנגליה שוודיה נורבגיה וגרמניה. איור  5
איור 5. הקשר שבין רוחב טבעות עצים וסערות שמש בשנים 1800-1910. העצים הם מקו רוחב 57 צפון באנגליה שוודיה נורבגיה וגרמניה. מקור:) (Douglass  1919
את חשיבות סערות השמש הכירו אף מוקדם יותר. איור 6 מציג גזיר עיתון משנת 1886 הכותב על הקשר שבין סערות השמש ומחיר החיטה באוסטרליה.
מחזוריות עשרות השנים באטלנטי

איור 7  מציג את שינויי האנומליה בטמפרטורה באוקיאנוס האטלנטי. השינוי באנומלית הטמפרטורה הוא של כ-1 מעלה.
איור 7 . מחזוריות עשרות השנים באוקיאנוס האטלנטי, השתנות האנומליה בטמפרטורות בשנים 1856-2013. (השיאים בקירוב בשנים 1880,1940,2000 אינטרוול של 60 שנה)
.
מחזוריות כמעט זהה מתקבלת גם ביחס לשינויים בגובה פני הים כפי שמוצג באיור 8

איור  8 . השינויים בגובה פני הים הממוצע בשנים 1900- 2010 באוקיינוס האטלנטי-קו כחול, באוקיינוס הפסיפי הצפוני- קו אדום, באוקיינוס ההודי- קו סגול. ( השיאים בקירוב בשנים 2010, 1890,1950, אינטרוול של 60 שנה. (Chambers etal 2012)

  איור 9  מציג את המחזור באוקיינוס הפסיפי
איור 9. מחזורית האוקיאנוס הפציפי, בשנים 1900-2010. (מקור בגוף האיור)

מתאם בין פעילות סולארית לאקלים בכדור הארץ

מחקרים אמפיריים רבים הראו קשר ברור בין מדידות נתוני פרוקסי לאקלים ופעילות סולארית בטווחי זמן של עשרות שנים ומעלה. בשנות השבעים הבחין ג'ון אדי במתאם בין פעילות סולארית לאקלים האירופי במהלך האלף הקודם. לדוגמא, עידן הקרח הקטן (1300-1850 לספירה), הייתה תקופה קרה שהתרחשה בעת שהשמש לא הייתה פעילה במיוחד. מצד שני, התקופה החמה של ימי הביניים (1000–1200 לספירה), התרחשה בזמן שהשמש הייתה פעילה. כאן לא אסרוק את כל "הספריה" הגדולה על נושא זה אלא רק אציג כמה קשרים מוכרים במאה השנים האחרונות.

מחזורים  הקשורים לפעילות שמש כבר הוזכרו באיור 5 אך ידועים יותר השפעות פעילות השמש על הטמפרטורה, איור 10, וגובה פני הים איור 11. 

איור 10. הקשר שבין הטמפרטורה הממוצעת בארצות הברית וקרינת השמש.בשנים 1880-2005.

איור 11. הקשר שבין השינויים בגובה פני ים ממדידות מדי גאות לסערות שמש. הקו האדום -קרינת השמש, הקו הכחול-גובה פני ים.

מסקנות

בכתבה זו  הוצגה בפני הקורא הבעיה של התייחסות למחזוריות אקלימית כאשר מנסים לבנות מודל לחיזוי השינויים העתידים. כיום דוגלי ההתחממות הגלובלית מציינים את העלייה בפחמן הדו חמצני כגורם העיקרי לשינויי ומרכזים את מאבקים בהורדת גז זה. גישה זו מחטיאה את מטרת התחזית לחזות "באמת" מה צופן העתיד.
לימוד כלל המחזורים מראה כי "העלייה" בטמפרטורה שנמדדה בעשרות השנים האחרונות איננה חורגת מזו שהייתה חזויה על ידי המחזורים הטבעיים.
למחזורים שהוזכרו כאן ניתן להוסיף כי בשנים האחרונות נמצא גם קשר בין מחזורי קרינה קוסמית לטמפרטורה.  (Svensmark  2019)


מקורות

 Don P. Chambers Mark A. Merrifield R. Steven Nerem  2012 Is there a 60year oscillation in global mean sea level? Geophysical Research Letter  39, 18.
Andrew Ellicott Douglass 1919 Climatic Cycles and Tree-Growth.
Henrik Svensmark  2019  FORCE MAJEURE The Sun’s Role in Climate Change.












24 ביולי 2020

שינויי הטמפרטורה בתחנות הרחוקות מ"אי החום העירוני".

מאת: פרופ. מיכה קליין

מחקרים רבים העוסקים בהתחממות הגלובלית מציגים ערכים שהם ערכי ממוצע המחושבים ממספר רב של תחנות מדידה. כך נוצר הגרף המלווה כמעט כל מאמר העוסק בנושא ההתחממות הגלובלית.

איור 1.

איור 1. ממוצע האנומליה בטמפרטורה הגלובלית ים-יבשה. עלייה של כ-מעלה ב-140 השנים האחרונות.

כמו חישוב כל ממוצע הדבר מחייב שאוכלוסיית התחנות שייכת "לאוכלוסיה אחת ברת השוואה".אך במקרה של תחנות אקלימיות יש ערבוב של שתי קבוצות, התחנות שמושפעות "מאי החום העירוני" ולעומתן תחנות כפריות,מדבריות, וקוטביות הרחוקות מכל השפעה של העיר על הטמפרטורה בהן.

על השפעת העיר יש מאמרים רבים, וכולם מצביעים על עליית הטמפרטורה בתחומי העיר איור 2 מדגים בצורה סכמתית את "אי החום העירוני".




 איור 2. חתך סכמתי של הטמפרטורה בעיר ובסביבתה.

ההשפעה העיקרית של "אי החום העירוני" החלה רק באמצע המאה הקודמת אז החלה ההתפתחות המואצת של התחבורה והבניה. הדבר מודגם באיור 3 בו מוצג השינוי באזור בנוי ובאזור כפרי מאז שנת 1900 ונראה כי השינוי בשני האזורים היה דומה עד שנת 1960 ומאז יש שינוי בולט בין האזור העירוני לאזור הכפרי.
איור 3. השינוי באזור העירוני לעומת השינוי באזור הכפרי.

פיזור התחנות האקלימיות בעולם נותן ביטוי יתר לאזורים עירוניים.
בכתבה זו אנסה להציג  תוצאות רק מתחנות שמיקומם רחוק מערים גדולות. כאשר הנחת הבסיס אומרת כי אם טענת ההתחממות הגלובלית נכונה הרי גם בתחנות הרחוקות מערים תתקבל מגמה של עליה בטמפרטורה ובעיקר מראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת.

תחנות שמצפון ומדרום לחוגי הקוטב.
בקווי הרוחב שמעבר לחוגי הקטבים, 66.5 מעלות צפון ודרום האוכלוסיה דלילה מאד ומימלא אין שם אזורים עירוניים לכן כל שינוי אקלימי שנמדד הוא כתוצאה של שינוי אקלימי (פרט למקרים של פעילות וולקנית ברחבים גיאוגרפים אלה כפי שצויין בכתבה שפורסמה בבלוג הירוק ביחס לאנטרקטיקה ).

הקוטב הצפוני
שינויי הטמפרטורה באזור הקוטב הצפוני.מוצגות תוצאות מכמה אזורים.

איור 4 מציג את השתנות הטמפרטורה בשנים 1920-2016 בתחנות קנדיות שמצפון לקו רוחב 70 צפון.

איור 4 שינויי הטמפרטוה בשנים 1920-2016 מצפון לקו רוחב 70 צפון.

סיביר הנמצאת גם היא בחלקה מצפון לחוג הארקטי מוצגת באיור 5, האיור מייצג ממוצע של 18 תחנות אקלים , הקוים בצבעים השונים הם ממוצע רץ לתקופות שונות


איור 5. השתנות האנומךיה בטמפרטורה כפי שנמדדה ב-18 תחנות בסיביר.

המקרה של גרינלנד הממוקמת בין קוי רוחב 68-80 נלמד במחקרים רבים שכן בהמיספירה הצפונית זהו מקור המים העיקרי לעלייה בגובה פני הים. איור 6.


איור 6. השינויים באנומלית הטמפרטורה בגרינלנד בשנים 1850-2019.

בכל שלשת האזורים נראה כי הטמפרטורה לפני כ- 80 שנה היתה דומה ואף גבוהה מאשר הטמפרטורה כיום.
הטמפרטורה השנתית הממוצעת בארבע תחנות ב"טבעת הארקטית" מוצגות באיור 7.  התחנות ( המיספור לפי הןפעתם בתחתית האיור): תחנה 1- אי ברוסיה בקו רוחב 80 צפון. תחנה 2- נמל הגרינלנד קו רוחב 77 צפון, תחנה 3- אי ברוסיה קו רוחב 82 צפון, תחנה 4- בשפיצברגן ששיכת לנורבגיה. כדאי לשים לב כי הטמפרטורה בתחנה 4 גבוהה יותר עקב השפעת זרם הגולף המגיע לצפון נורבגיה.



איור 7. השתנות הטמפרטורה ב"טבעת הארקטית".

הקוטב הדרומי
את התוצאות של 13 תחנות קבועות בקוטב הדרומי כבר ניתחתי בכתבה קודמת, כאן הביא כמה מחקרים נוספים שבכולם מתקבלת אותה מגמה, של חוסר שינוי בטמפרטורה, תוצאות של שני מחקרים מתוך רבים.
מחקרו של מורנר וחבריו משנת 2018. הם מציגים את האנומליה בטמפרטורות אנטרקטיקה כפי שנמדדו על ידי לווינים בשנים 1979-2016 ,גרף עליון, וכפי שנמדדו בתחנות הקרקע בשנים 1957-2016,גרף תחתון, בשניהם לא נראית כל עלייה בטמפרטורה.





איור 8 שינויי האנומליה בטמפרטורה באנטרקטיקה כפי שנמדדה מלווינים גרף עליון ומתחנות קרקע גרף תחתון.( מקור Morner et al 2018  )
מחקר נוסף מוצג באיור 9 וכאן מציינים החוקרים אפשרות של התקררות קטנה.




איור 9. שינויי האנומליה בטמפרטורה באנטרקטיקה המראים התקררות קלה.
גרף המציג את כל תחנות אנרקטיקה מופיע גם באיור 10, בו ניתן ביטוי לטמפרטורה השונה בחלקים שונים של היבשת.  55 - מעלות בתחנת ווסטוק בקוטב , וטמפרטורות של כ 10 - לאורך החופים.

איור 10 . תחנות אנטרקטיקה .

סיכום ביינים
לא נמדדה עלייה בטמפרטורת פני השטח באזורי הקטבים, בקוטב הצפוני בלמעלה ממאה בשנים האחרונות ובקוטב הדרומי בעשרות השנים האחרונות.

אזורי מדבר.
אזורי המדבר רחוקים מערים ובעיקר מערים גדולות עקב האקלים הלא נוח בהם.( כמובן יש מעט ערים חריגות ראה לס-ואגס).
הטמפרטורה השנתית הממוצעת בחמש תחנות במדבר מָאוֹ-ווּסוּ ( Máowūsù )במרכז סין בשנים 1985-2013 מוצגת באיור 11. נראה כי יש מתאם בין התחנות אך לא ניראת עלייה מגמתית. אפילו ניתן לומר כי מאז שנת 1998 יש ירידה קלה.

באיור 11. הטמפרטורה השנתית הממוצעת בחמש תחנות במדבר מָאוֹ-ווּסוּ במרכז סין בשנים 1985-2013
במחקר מקיף שאסף נתונים מתשעה מדבריות שונים בעולם עולה כי ב-13 שנות המחקר 2003-2015 לא ניכרת עלייה מגמתית בטמפרטורת המדבריות. איור 12 .

איור 12. הטמפרטורות בתשעה מדבריות בשנים 2002-2015.

למדבריות ארה"ב יש רקורד ארוך יותר של נתונים. ומבין תחנות אלה בחרתי להציג שתי תחנות בהם יש רקורד של למעלה מ-50 שנה. איור .13




איור 13. השינוי באנומליות הטמפרטורה בתחנות מדבריות בארה"ב.
מקור: 
http://berkeleyearth.lbl.gov/stations/33389 


סיכום ביניים

במדבריות שונים בעולם שכולם רחוקים מכל השפעה אפשרית של "אי החום עירוני" לא מודגמת עליה בטמפרטורה.

אזורים כפריים. מדרום לחוג הארקטי
בקבוצה זו של תחנות יש הרבה מאד מחקרים הן אזוריים והן על תחנות בודדות. המקרה הראשון שאציג הוא של התחנה בעיירה הכפרית הקטנה מוריס במינסוטה אשר בארה"ב. בעיירה יש רקורד אקלימי משנת 1886-היום. איור 14 מתאר את שינויי הטמפרטורה הממוצעת בעיירה. ניתן לראות שינויי טמפרטורה מחזוריים ,כאשר שיאי הטמפרטורה היו בשנות ה-30 של המאה הקודמת.

     
איור 14. שינויי הטמפרטורה במוריס בשנים 1886-2016.

שבדיה,פינלנד ואיסלנד, נמצאות ברובן מדרום לחוג הארקטי ולכן יופיעו כקבוצה אחת איור 15 מציג את תוצאות השינוי בטמפרטורה במדינות אלה.
איסלנד ממוקמת בקווי רוחב 64-66 צפון ממש מדרום לחוג הקוטב. השינויי בטמפרטורת יוני בשלש תחנות איסלנד בשנים 2000-2019 מוצג באיור 15 א. באיור 15 ב מוצגות שש תחנות בפינלנד בשנים 1995-2019, ובאיור 15 ג מוצגות שש תחנות בשבדיה בשנים 1995-2019.

 מעל: איור 15 א - איסלנד מתחת  איור 15 ב פינלנד



 מתחת: איור 15 ג. -שבדיה





מחקרים הכותבים על תוצאות דומות יש באזורים כפריים רבים באזור הממוזג בהמיספירה הצפונית.

בהמיספירה הדרומית

השפעת "אי החום העירוני" נלמדה במחקר מקיף באוסטרליה במחקר זה הופרדו התוצאות של אזורי העיר והכפר. התוצאות לערים מלברון וסידני בשנים 1840-2018 מוצגות באיור 16 , ומראות עלייה ברורה בטמפרטורה. בולטת מאד העלייה המוגבר מאז שנת 1960.



איור 16. השתנות הטמפרטורה במלברון ,גרף עליון, וסידני, גרף תחתון.
התחנות הכפריות באוסטרליה מראות מגמה לגמרי שונה.באיור 17 מוצגות תוצאות של שלש תחנות ובכולן יש מגמה ברורה של ירידה בטמפרטורה. 



איור 17. השינוי בטמפרטורה בתחנות כפריות באוסטרליה

מקרה נוסף המייצג את חצי הכדור הדרומי הוא מחקר נרחב המציג 15 תחנות אקלים בניו-זילנד ,איור 18. לא לכל התחנות יש רצף רישום אך הגרף בכללותו מציג 130 שנות מדידה, 1880-2010 .נראה כי יש הבדלי טמפרטורה בתחנות השונות אך מגמת שינוי של עלייה כללית או ירידה כללית אין. 


איור 18. "ספגטי גרף" של 15 של הטמפרטורות ב-15 תחנות בניו-זילנד.
החלק של דרום אמריקה שמדרום למשווה מראה שהתחנות לא מראות שינוי מגמתי בטמפרטורה , בשנים 1900-2010 . 25 התחנות המוצגות באיור זה ממוקמות בין קווי הרוחב 40-55 דרום.

איור 19. השתנות הטמפרטורה ב-25 תחנות בדרום אמריקה בין קווי רוחב 40-55 דרום.

מסקנת ביניים
במדינות בהם יש מערך מחקר מפותח בחצי הכדור הדרומי,ניו-זילנד,אוסטרליה ארגנטינה וצ'ילי, לא נמדדת עלייה בטמפרטורה במשך מאה השנים האחרונות , פרט לתחנות עירוניות.

סיכום
כל מחקרי השינוי האקלימי הדוגמים את תחנות האקלים כאילו הן אוכלוסיה הומוגנית ולכן ניתן לחשב את הממוצע של כלל התחנות, מתעלמים מגורם "אי החום העירוני" ולכן התוצאות המובאות במחקרים אלה הן תוצאות מוטות לכיון התחממות ולאו דווקא התחממות גלובלית.