דפים

3 ביולי 2020

משרד הסביבה וההבל.


 

"מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה הנכנס, דוד יהלומי, קרא לעצור את הקמתן של תחנות כוח גזיות מזהמות ברחבי הארץ, ובמקומן להקים מתקנים משולבים של אנרגיה מתחדשת עם אגירה."

 

זאת תגובת משרד הסביבה לתכנית משרד האנרגיה להפיק 30% מהחשמל מהשמש עד 2030. משרד הסביבה רוצה 40%. כי גז זה פויה, זה מזהם, ובסביבה לא רוצים פויה ולא רוצים חשמל מגז, רוצים סיפורי אגדות. רוצים מתקני שמש ואגירה שאינם קיימים (טכנולוגיית אגירה שאינה קיימת).

התכנית של משרד האנרגיה, שנעשתה תוך בדיקה עם מהנדסי חברת החשמל היא בעיקרה סבירה, מלבד גוזמאות תעמולתיות שהוכנסו כנראה בלחץ פוליטי. עיקרי התכנית הם אלה:

1. התקנת לוחות שמש (אנרגיה מתחדשת) אינה מקטינה את הצורך בתחנות כוח רגילות (גזיות) בהיקף מלא - כי השמש מפיקה חשמל רק 20% מהזמן, בצורה תזזיתית (סירוגינית). לכן יוקמו תחנות גז חדשות כדי להחליף תחנות פחמיות ישנות ולאפשר סגירתן, וכן יספקו את גידול הביקוש עד 2030. לפחות משרד האנרגיה מודע לצורך להבטיח אספקת החשמל הסדירה. זה טוב וזה יותר מאשר אפשר להגיד על המשרד לאיכות הסביבה. ללא תחנות פחמיות וגזיות במלוא היקף הביקוש לא אפשרית אספקה סדירה. בשביל משרד הסביבה - האידיאולוגיה הירוקה קודמת לאספקת חשמל מובטחת.

 

2. מסוף 2020 ועד 2030 יותקנו לפי התכנית משרד האנרגיה עוד 12 GW כושר ייצור סולארי, בנוסף ל כ 3.8 GW שכבר קיימים או יהיו עד סוף 2020. כלומר - רוצים להתקין תוך 9 שנים פי ארבע לוחות שמש מאשר התקינו מאז בריאת העולם (או מאז תחילת ההתקנות לפני 13 שנה). זו נבואה (לא תכנית) שאין סיכוי שתתגשם. גם לא ניתן לשלב כמות כזו ברשת. אבל - אפשרי אולי להתקין ולשלב שליש או חצי מזה … לכן זו רק הגזמה "קלה" ברוח התעמולה האופנתית.  וגם אם יתקינו את כול הלוחות האלה זה יהיה "רק" בזבוז לריק ולא יפגע באספקת החשמל.

 

3. כדי לשלב 16 GW סולארי ברשת החשמל בישראל, שצריכת השיא שלה ב 2030 צפויה להיות בסביבות או מעל 16 GW - דרושים מתקני אגירה, ורשות החשמל מציינת זאת בדו"ח. מאחר ולא קיימת טכנולוגיה לאגירה בהיקף כזה - מדמיינת רשות החשמל (משרד האנרגיה) שאולי עד 2028-30 יפתחו טכנולוגיה זו,  ומציינים אותם בגרפים שלהם לשנים אלה - לא לפני זה… המספרים האלה - 16 GW של לוחות שמש ו 30% של חשמל סולארי הם גוזמאות פיוטיות שהוכנסו עקב לחצים פוליטיים-אידיאולוגיים. הם רחוקים מהמציאות אבל הרבה פחות מההגיגים של משרד איכות הסביבה.

 

"יוזמת המנכ"ל יהלומי מגיעה מדוח שחיברו צוות של המשרד להגנת הסביבה בהובלת ד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ושינויי אקלים במשרד, בשיתוף יועצים ומומחים בתכנון וניהול מערכות חשמל. במסגרת הניתוח שקיימו, בחנו הקמת מתקני סוללות לאגירת אנרגיה בשילוב אנרגיה סולארית ייעודית, זאת במקום התכניות הקיימות להקמת תחנות כוח גזיות מסוג "פיקר" ומחז"מ (מחזור משולב)."

 

המשרד לאיכות הסביבה, לפי הודעת המנכ"ל, חי בעולם לגמרי דמיוני ובלתי מציאותי. האידיאולוג הראשי שלו, הפוליטרוק, ד"ר גיל פרואקטור, רואה בדמיונו אגירה כבר עכשיו, ולכן מתנגד לתחנות גז. ד"ר פרואקטור הוא ד"ר למינהל ציבורי, חזק באידיאולוגיה, חלש בהנדסה. הוא לא מתעסק בפרטים טכניים (ולא מבין בהם), והוא גם לא מרגיש צורך להתייעץ עם מהנדסים (כפי שעשו המשרד לאנרגיה), הוא יודע יותר טוב מהמהנדסים המטומטמים  "מה צריך" ומה "העתיד". אבל, מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, דוד יהלומי, המכהן כבר יומיים בתפקידו (בעת הוצאת הודעתו) לא ציטט את ד"ר פרואקטור נכון. פרואקטור בעד החלפת התחנות הפחמיות ישנות בתחנות גזיות, כלומר אינו נגד תחנות גזיות - כי "הגז הוא פתרון מעבר" - פתרון מעבר עד בוא המשיח או עד פיתוח טכנולוגיה של אגירה שעדיין לא קיימת.

 

את הדו"ח של פרואקטור לא הצלחתי למצוא ברשת…(פניה אליו במייל לא נענתה) אם מישהו מכיר דוח זה הוא מתבקש לשלוח לי קישור… "הניתוח שקיימו" הוא ניתוח מאד מעניין - איך אתה מנתח דבר דמיוני שלא קיים? (מתקני אגירה גדולים)? שלא לדבר על טענות אבסורדיות של המנכ"ל יהלומי על חיסכון של כביכול 9 מיליארד שקל… שטות מוחלטת  כי העלות של אגירת אנרגיה בבטריות (הכמות הקטנה האפשרית) היא כמעט אינסופית.

 

כולם מבינים ומודים שהמפתח הוא אגירה. גם האקטיביסטים ירוקים הכי מנותקים מהמציאות כמו ד"ר פרואקטור. אבל מתקן האגירה בבטריות הגדול ביותר שקיים בעולם כעת הוא המתקן שנבנה על ידי אלון מאסק, ב 2017, באוסטרליה. הוא בהספק של 100 MW ומחזיק קיבולת של 129 MWh (ועלה 100 מיליון דולר). הוא יכול לספק 100 מגהוואט במשך שעה ורבע. לשם השוואה: כדי לספק חשמל סולארי בערב (אחרי שקיעת השמש), בישראל, לפי המודל שלנו, צריך הספק 3 GW כפול 8 שעות שהם 24,000 מגהוואט-שעה (לעומת 129 של המתקן הכי גדול הקיים). כלומר פי 200!  מתקן כזה דרוש בישראל (מדינה קטנה) כדי שאפשר יהיה להגיע לאספקה סולארית של 25% מהחשמל. מתקן האגירה באוסטרליה לא נועד, ואינו מסוגל, לספק חשמל לאורך שעות, הוא רק נועד להתגבר על תזזיתיות רגעית, ולמנוע ניתוק עד שיניעו את תחנות הכוח הרגילות. מי שמסתכל על המספרים מבין מייד שהדיבורים על אגירת אנרגיה בכמויות הנחוצות הם פטפוטי סרק. לא קיים כזה דבר. לא קיים בעולם כושר ייצור של בטריות בהיקפים כאלה, לא קיימים חומרי גלם. על התועלת באנרגיית שמש פלוס אגירה נספיק לדון כאשר יהיו קיימים, ומוכחים, מתקני האגירה, היום אין. ( אפרט עוד בפוסט המשך על האגירה).

 

המנכ"ל יהלום והאידיאולוג הראשי ד"ר פרואקטור אינם משוגעים - או אינם היחידים הדבקים בדברי הבל. כול העולם משוגע, הסגידה לאל השמש היא אוניברסלית . בעולם התקינו עד כה כ 650 GW כושר ייצור סולארי (תיאורטי), כולל בארצות כמו אנגליה, סקוטלנד או פינלנד שבהן השמש כמעט ולא נראית (באנגליה היא מופיעה 8% מהזמן, בגרמניה 12% לעומת 20% אצלנו). ובעוד כולם מבינים ומודים היום שללא אגירה אנרגיית השמש לא מועילה - הרי התקינו את 650 ה GW סולארי בעולם ללא אגירה!

פרואקטור והררי מסתובבים בעולם (על חשבוננו) ונדבקים בכול דבר שטות ושיגעון ששומעים שם ללא יכולת לבדוק ולהבין. אופייני למצילי-העולם הירוקים.

 

יעקב

 

 

 

 

 

 

 

 

5 תגובות:

asherpat אמר/ה...

גיל פרואקטור - בוגר קרן ווקסנר (אורית פרקש-הכהן - לוחמת נגד גאז גם כן)

יאיר שפי אמר/ה...

זכור לי, שלאחרונה ראיתי פרסום על חברת אוגווינד , של ד"ר אור יוגב, שמצליחה לאגור אוויר דחוס בלחץ עצום במיכלים טמונים בנפח 50 מ''ק כל אחד, עם ''בוכנת מים''.

יעקב אמר/ה...

ליאיר שפי: יש לפחות כשני תריסר הצעות שונות לשיטות לאגירת אנרגיה.
מה שאין - זה מתקנים שפועלים.
ההצעות הן בינתיים בגדר מילים בלבד, דיבורים. יכול להיות שברבות הזמן יבשילו לכדי פתרונות מעשיים ויכול להיות שלא. 98% מהרעיונות הגאוניים אינם מגיעים לשלב הפתרון המעשי המוכח.

אתה לא יכול להפיק חשמל ממילים, אתה צריך פתרון שעובד בפועל.
האידיאולוג הראשי של משרד איכות הסביבה אינו מבין את הכלל הפשוט הזה.

יעקב אמר/ה...

בינתיים הגיע לידי הדוח או המחקר שעליו הסתמך המשרד לאיכות הסביבה. קראתי אותו בעיון על כול עשרות עמודיו. כמו שכתבתי כן הוא. מלל פיוטי בלי אחיזה במציאות.
הוא מפליג בשבחי האגירה ומצטט אירגונים אידיאולוגיים מחו"ל שמקדמים רעיונות ירוקים בלי קשר למציאות, וגם נותנים תחזיות ירוקות לעשור הבא מצוצות מהאידאולוגיה שלהם.
אין בדו"ח הבנה לבעיה הכמותית המהותית של האגירה.
כול הדו"ח מילים פרחוניות על בסיס אידאולוגי, מועתקות ממטיפים בחו"ל.
הכי מצחיק שהוא עושה ניתוח כלכלי מפורט מאד למשהו שלא קיים. כלכלנים מסוגלים לעשות הכול.

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

אכן כן... כלכלנים מסוגלים (גם) לעשות הכל.
בעיקר לייצר מודלים תיאורטיים.
ולשחק עם נתונים.
ולראות המון מאקרו במקום מיקרו. או המון מיקרו במקום מאקרו.
אני מניח שמדובר במודלים, או בתחזיות לעתיד. ולכן הן מה שהן - ***תחזיות***.

לא כזה מזיק לעשות חשיבה אסטרטגית לטווח רחוק. גם לכבוד משהו שעדיין אינו קיים.
לא נראה לי שכל ההתלוננות הזו על צפיית העתיד היא במקומה.
נניח למשל שכנ"ל איראן והצבא. מדמיינים עתיד שבו לאיראן תהיה פצצה גרעינית (ביבי חיים פוליטיים שלמים בנה על השיט הזה), ויוצרים מוכנות עבור עתיד אפוקליפטי ומפחיד שכזה.
אני מניח שכולם רוצים לצפות את העתיד ולהתכונן לקראתו.
טכנולוגיות של אגירת אנרגיה עוד יהיו... כבר ישנן, אפילו שהן בוסריות וגרועות. או שאינן מספיקות.
אני מניח שהעתיד כן טומן בחובו בשורה מסויימת בהקשר הזה :-)