17 ביולי 2017

הסוללה המיותרת הגדולה בעולם

"חברת טסלה ...של אילון מאסק בונה בדרום אוסטרליה את חוות אחסון האנרגיה הגדולה בעולם, במסגרת פרויקט אנרגיות ירוקות שאמור לשים קץ להפסקות החשמל התכופות שמהן סובלים תושבי האזור."


אכן, אלון מאסק זכה בחוזה עם מדינת דרום אוסטרליה להתקנה של חווה של מצברים ליטיום-יון. זו תהיה החווה הגדולה בעולם, כושר הייצור שלה יהיה 100 MW, ונפח האחסון הכולל 129 MWh. ממשיך דה מרקר:

"דרום אוסטרליה סבלה משורה של הפסקות חשמל בשנה החולפת, האחרונה בהן בתחילת השנה במהלך גל חום כבד שפקד את האזור. בספטמבר גרמה סופה יוצאת דופן להפסקות חשמל נרחבות בדרום אוסטרליה, אשר נמשכו בין מספר שעות למספר ימים."

אז, יופי, יש פתרון לבעיה של אחסון החשמל, מעכשיו נרוץ קדימה עם חשמל רוחני וסולרי תזזיתי! שקר וכזב והתפארות ריקנית. (ניתוח מעמיק על אפשרויות [חוסר האפשרות] לאחסון חשמל – כאן).
המערכת הזו מספקת כולה 100 MW  חשמל. מדינת דרום אוסטרליה צורכת כ 2000 MW, אז, אם הרוח תיפסק, המצברים יוכלו לספק רק כ 5% מהדרוש. מי יספק את השאר? חוות המצברים תוקם ליד חוות טורבינות רוח בעלת הספק של 309 MW, בג'יימסטאון, דרום אוסטרליה. מה יקרה אם תיפסק הרוח בג'יימסטאון (75% מהזמן) ? המצברים יכולים לספק רק כ 1/3 מהחשמל של הטורבינות המושבתות. זאת ועוד: המצבר ה"גדול" הזה מכיל רק 129 MWh חשמל – כלומר הוא מסוגל לספק את החשמל במשך כשעה ורבע. ומה אם הרוח לא תחזור לנשוב תוך שעה ורבע? יוק. בקיצור: המצבר הענק הזה קטן מדי מכדי לשמש לאחסון אנרגיה.

למה כן משמש המצבר? לייצוב האנרגיה התזזיתית. הרוח, גם כאשר היא נושבת (25% מהזמן) אינה נושבת בעוצמה אחידה, יש משבים חזקים יותר ויש רגעים של שקט בין המשבים. בלוחות שמש יש בעיה עם עננים שעוברים בשמיים וגורמים לירידה זמנית בתפוקה. מערכת אספקת החשמל חייבת לשמור על מתח וזרם יציב, ולא יכולה לספוג את התנודתיות ותזזיתיות של האספקה הרוחנית והסולארית. המצבר הזה של טסלה נועד לייצב את הזרם של השמש והרוח – באותן שעות שיש שמש ורוח (פחות מ 25% מהזמן). הוא לא נועד לספק זרם כאשר הרוח לא נושבת או השמש לא זורחת ( 75% מהזמן) -  בשביל זה הוא הרבה יותר מדי קטן. כאשר חדירת השמש והרוח הייתה קטנה סיפקו תחנות הכוח הפחמיות והגזיות את הרזרבות ה"מסתובבות" spinning reserves – כלומר את השירות של ייצוב הרשת. מאחר ודרום אוסטרליה מיהרה לסגור את תחנת הכוח הפחמית שלה – היא זקוקה כעת למצברים (בעלות ענקית שלא פורסמה) כדי לייצב את הזרם התזזיתי של הרוח והשמש.

צריך להבין גם למה סבלה דרום אוסטרליה מ"גל של הפסקות חשמל"... זה לא בגלל גל החום... קודם, כאשר היו תחנות כוח פחמיות, לא היו הפסקות חשמל, גם לא בעת "גל חום". הסיפור הוא פשוט: ריצת עמוק אידאולוגית לחשמל "מתחדש" והתעלמות (אופיינית לירוקים) מהמציאות ההנדסית. הם בנו הרבה חוות רוח, שמספקות (כאשר הרוח נושבת) יותר מחצי מהחשמל. בגלל זה תחנת הכוח הפחמית הצליחה למכור חשמל לרשת רק חלק מהזמן (כאשר אין רוח), ומצאה עצמה מפסידה כסף. הם התריעו שהם יסגרו את התחנה אם לא יקבלו תמיכה כספית (תשלום עבור כוננות) שתאפשר המשך תפעול התחנה. ה"ירוקים" והאידאולוגים בממשלת דרום אוסטרליה אמרו: "פחם זה פויה, ברוך שפטרנו". בתשלום קטן יחסית (אולי 50 מיליון דולר) יכלו להבטיח המשך הפעולה של התחנה הפחמית, אבל הם סירבו. התחנה הפחמית נסגרה. התוצאה היא לחלוטין צפויה: כאשר הרוח לא נושבת אין מספיק חשמל ויש, לכן, הפסקות זרם. אז הם יצאו בתכנית חרום דחוף, דחוף, לפתור את בעיית הפסקות הזרם שהם גרמו, ביודעין! והקציבו 500 מיליון דולר, והזמינו מצבר ענק אצל אלון מאסק שיעזור כמו כוסות רוח למת.

מלבד זה, נגרמו הפסדים ענקיים (מאות מיליוני דולרים) למכרות ולמפעלים שהושבתו בגלל הפסקות החשמל, וחלק מהם, כמו המספנות הממשלתיות בעיר אדלייאיד, רצו מהר וקנו גנרטורים חרום ענקיים על דיזל, כדי למנוע את נזקי הפסקות החשמל.

חוות המצברים ה"ענקית" לא מסוגלת לספק את החשמל בעת שאין רוח ואין שמש, ולכן לא תפתור את בעיות המחסור בכושר ייצור יציב, שנגרמה עם סגירת התחנות הפחמיות. לא חשוב כמה טורבינות רוח ולוחות שמש תתקין – אם אתה רוצה להבטיח אספקה סדירה אתה חייב להחזיק גיבוי של 100% בכושר ייצור פחמי או גזי, שניתן להפעלה לפי הצורך (ולא לפי גחמות הרוח).

יעקב





תגובה 1:

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

טענות חשובות.
פוסט חשוב.
עובדות שמדברות בעד עצמן.
עולם שמכור לאנרגיה לא מוכן, לא יכול ולא מסוגל להיכנס לקריז מחסור באנרגיה ולקבל על עצמו הפסקות חשמל תדירות או אקראיות.
מעניין מה קרה מאז עם אותה מגה-סוללת-טסלה-כל-יכולה-תציל-את-העולם-מעצמו-אילון-מאסק...