18 ביולי 2017

הסכמי פאריס: הרגשה טובה תמורת תשלום.

(תמונה מתוך: WUWT)

כתבנו כבר כמה פעמים שהסכמי פאריס מבוססים על שקרים "לבנים" והבטחות חסרות שחר. בכול זאת זכה הנשיא טראמפ בגינוי חריף בגלל פרישתו מהסכמי פאריס, וציינו את הבידוד שלו בוועידת G20, שאר 19 החברים ממשיכים לדבוק בהסכם, ורק טראמפ (ארה"ב) פרש. יותר מזה: 196 מדינות חתמו על הסכם פאריס – עכשיו זה 195 נגד טראמפ. ארה"ב הפכה לבריון רמאי (rogue state)....
“The Paris agreement is irreversible and non-negotiable and I am determined to carry out the negotiations at the G20 Summit so that they can serve the Paris climate agreement.”

"הסכם פאריס הוא סופי ולא ניתן לדיון ולשינוי, ואני אדאג ששאר חברי G20 ידבקו בו."

אבל ראו מה מכיל הסכם פאריס. סין (הפולט הגדול ביותר בעולם) תמשיך להגדיל את הפליטות שלה לפחות עד 2030 , ואולי, אי"ה, ב 2030 היא תתחיל להקטין את הפליטות. עד אז היא תגדיל את הפליטות שלה ב 10.9 מיליארד טון פד"ח. זו ההתחייבות שלה לפי הסכם פאריס. הודו, הפולט השלישי בגודלו, תגדיל פליטותיה פי שלוש, ותוסף 4.9 מיליארד טון (כי ההיחלצות מעוני ורעב עומדת, בצדק, בראש העדיפויות). רוסיה התחייבה להקטין את הפליטות שלה ב 2030 ב 25% ביחס לרמה של 1990. אבל, בגלל נפילת ברה"מ וסגירת התעשייה המיושנת שלה, הפליטות כבר נפלו ב 45% עד שנת 2000. כלומר רוסיה התחייבה, בעצם, להגדיל את הפליטות ב 20%. בסיכומו של דבר, 13 ממדינות G20 יגדילו את הפליטות שלהם ב 46% עד 2030, לפי הסכמי פאריס. הארצות שהתחייבו לצמצם את הפליטות (מבין G20) הן רק ארצות אירופה, קנדה ואוסטרליה – והצמצום יהיה (לפי ההתחייבות) כ 1.7 מיליארד טון, כלומר – פחות מ עשירית מהגידול בפליטות של סין הודו ושות'. הארצות שהתחייבו לצמצם פליטות פולטות רד כ 11.3% מהפליטות העולמיות.

אז ראינו שהסכם פאריס חסר ערך מעשי – הוא לא יביא לצמצום הפליטות הנכסף גם אם יקוים כלשונו. בנוסף, אין דרך לקיים את ההבטחות, אין דרך טכנית-מעשית. הוא כולו הבטחות רטוריות חסרת תוכן מעשי. מדוע בכול זאת ההתלהבות העולמית הגדולה מהסכם ריקני זה? בגלל הערך הסמלי: הנה 196 מדינות העולם התכנסו יחד, הסכימו הסכמה גדולה, פה אחד, שבעיית האקלים היא אמתית וחמורה ויש להילחם מלחמת חורמה באקלים ובפליטות. זה היופי שבהסכם, זה מה שמחמם את הבטן והלב, זה למה הוא יקר כול כך לליבם של רבים.

אז, מסתבר שגם זה בלוף. ההסכם הושג תמורת כסף, או הבטחה לכסף. המדינות ה"מפותחות" הבטיחו (הבטחה חסרת סיכוי למימוש) להעביר למדינות ה"מתפתחות" (העניות) 100 מיליארד דולר בשנה "בשביל מלחמה באקלים". אז, המדינות העניות (מרבית 196 המדינות) הסכימו להגיד "כן" לפאריס, להשתתף במשחק ולהגיש "תכניות לאומיות למלחמה באקלים" – בשביל הכסף שהובטח להם. ואם אין כסף? No money – no funey (כפי שאמרה לי פעם גברת מרחוב החלונות האדומים באמסטרדם).

ראש ממשלת טורקיה, ארדוגן (ממשתתפי G20 ), אמר: "אחרי פרישת ארה"ב אנו לא נגיש את ההסכם לאישור הפרלמנט.... מבלי לפגוע... אנו לא נעביר את ההסכם בפרלמנט עד שלא יקוימו ההתחייבויות [קרי: עד שנראה את הכסף].". גם ארצות אחרות מה G20 יש להן בעיות ולא יחדשו תמיכתן בהסכם, אמר ארדוגן. אז האקטיביסטים הירוקים (כולל אובמה ומרקל), קנו את התקוות הירוקות וההרגשה הטובה הסמלית בכסף. (בהבטחות שווא, כי אין להם כסף).

יעקב

אין תגובות: