דפים

4 ביולי 2017

האנרגיה של העתיד

תשכחו משמש ורוח. האנרגיה של העתיד היא הפחם. זו לא תעמולה אידאולוגית שמפיצים חברות הפחם, זו ידיעה שמביא הניו יורק טיימס, האבא של התקינות הפוליטית. אלה העובדות, להבדיל מרחשי לב, הגיגים ירוקים או שאיפות "נעלות" של הסכם פאריס.

1600 תחנות כוח פחמיות חדשות נמצאות בבנייה או בתכנון ברחבי העולם. תמצאו את הרשימה המפורטת באתר ירוק גרמני שעוקב אחרי הנושא במטרה לבייש (שיימינג) את החברות שמקימות את תחנות הכוח, כי, כידוע, פחם זה פויה, זה הורס את העולם. התחנות האלה, שייכנסו לפעולה בשנים הקרובות, יגדילו את כושר הייצור הפחמי ב 43%.  הפחם מספק היום כ 28% מהאנרגיה בעולם (לאחר ירידה קלה בשנים האחרונות עת החליפו בארה"ב תחנות כוח פחמיות בגז).

התחנות נבנות בעיקר בארצות העניות כמו פקיסטן, מצריים, ווייטנאם, מלאווי ואירן, וכמובן, בסין והודו. חלק מארצות אלה לא היו להן תחנות כוח פחמיות עד כה. מיותר לציין שבניגוד לארצות העשירות, בארצות העניות קיים מחסור חמור בחשמל, מאות מיליוני בני אדם אין להם חשמל, והמחסור בחשמל מונע גם פיתוח ותיעוש ופירושו עוני מחפיר. משהו כמו מיליארד עד שניים של בני אדם – אין להם חשמל בעולם.

מי שאין לו חשמל זקוק לחשמל כמו אוויר לנשימה, או כמו לחם. במקומות כאלה לא יכולים להשתעשע בצעצועים כמו לוחות שמש או תחנות רוח, שמספקות חשמל לפעמים כן ולרוב לא. שמש ורוח זה שעשוע בו יכולות לשחק מדינות עשירות, בעולם המפותח בהן אין מחסור בחשמל. אם החשמל מובטח, על ידי תחנות פחמיות, גזיות וגרעיניות (שמספקות חשמל רציף ואמין), ואם יש כסף מיותר לשרוף, אז מקימים לוחות שמש וטורבינות רוח, כשעשוע שמחמם את הלב הירוק, כגיבנת חסרת תועלת על גבי מערכת החשמל הבטוחה הקיימת כבר.

מי שאין לו חשמל, העניים בעולם השלישי, צריכים חשמל לא לשעשועים, אלא בשביל לחם. אז הם מקימים תחנות שנותנות חשמל רציף ואמין, תחנות פחמיות. עוזרת גם העובדה שהפחם מצוי ברוב הארצות.
מחצית מתחנות הכוח החדשות בעולם מוקמות על ידי חברות סיניות. אלה אותם סינים שבהם תלו הירוקים את התקוות שיובילו את האנרגיה המתחדשת לאחר שארה"ב פרשה מהסכם פאריס ואירופה התעייפה מהסובסידיות האין-סופיות. 
הסינים סובלים בבית (בערי סין) מבעיית זיהום אוויר, כי בנו בעבר תחנות פחמיות ללא מסננים, כדי לספק חשמל מהר ובזול. הם גם בנו תחנות כוח בכמות אדירה, כמו כול דבר, מעבר לדרוש (מפלאי הכלכלה הממשלתית המתוכננת). כעת הם הגיעו לרוויה, הואט קצב הגידול בביקוש לחשמל, ויש להם מספיק תחנות כוח, לא צריך הרבה תחנות חדשות. לכן הם ביטלו 100 תחנות פחמיות שהיו מתוכננות בסין, אבל תחנות רבות נוספות נמצאות בבנייה או בתכנון גם בסין. התחנות הקיימות כבר עובדות בניצול חלקי בלבד (באזור 50%). כ 700 התחנות החדשות נבנות על ידי חברות סיניות, 20% מהן בארצות אחרות. זה לא שסין נדבקה פתאום בהתלהבות ירוקה מתחנות רוח, לא בגלל זה היא משקיעה באנרגיה מתחדשת. היא משקיעה כדי להציל את המפעלים ללוחות שמש וטורבינות שהם הקימו, כרגיל, במספרים בלתי הגיוניים.

ארה"ב שינתה כיוון תחת הנשיא טראמפ, ותסכים למממן תחנות כוח פחמיות בארצות עניות, באמצעות קרנות הסיוע כמו  הבנק העולמי. הנשיא אובמה אסר על הבנק העולמי לממן תחנות כוח פחמיות, מצדו שעניי העולם ישבו בחושך.

תחנת כוח פחמית חדשה מתוכננת לעבוד 40-50 שנה. כאשר כתבתי "אנרגיית העתיד" זו לא הייתה מליצה נבובה, כדרך שמשתמשים בה חסידים ירוקים. התחנות שיספקו חשמל בעתיד הקרוב הן אלה שנבנות כעת, והן פחמיות וגזיות (בארצות רבות בהן יש גז).

יעקב


אין תגובות: