פרשת קליימטגייט גרמה לערעור אמון הציבור בתקינות המדעית של חקר האקלים, ובמהימנות של הרבה מהמדענים שעוסקים בתחום. בעקבות זאת הוקמו 5 וועדות חקירה שמטרתן הייתה להחזיר את המדע לפסים תקינים ולהשיב את אמון הציבור במדעי האקלים. חמש הוועדות ( 3 באנגליה, 1 בארה"ב ואחת בינלאומית) הגישו את דוחותיהן עד 31 באוגוסט ש.ז.. הדוחות מאד חלשים ופגומים, ברובם אינם אלא מעשי טיוח שטחיים. הקלקולים במדע האקלים לא נחשפו ולא תוקנו. אמון הציבור לא חזר, בצדק.
הנושאים שוועדות החקירה היו אמורות לבדוק הם:
1. האם המדענים עשו מניפולציה של הנתונים, האם עשו שימוש סלקטיבי בנתונים, האם המציאו או העלימו נתונים ?
2. האם המדענים מחקו א-מיילים הקשורים לתהליך ה IPCC – בניגוד לחוק חופש האינפורמציה, האוסר על העלמת מסמכים. (באחד הא-מיילים של קליימטגייט הייתה קריאה למחיקת א-מיילים).
3. האם המדענים ביטאו ספקות בקשר לרמת הוודאות של ממצאיהם – ספקות שלא באו לידי ביטוי בדוחות של ה IPCC וה WMO (אירגון האקלים של האו"מ) שנמסרו למקבלי החלטות.
4. האם המדענים נקטו צעדים (כול אחד לחוד, או כולם בתיאום) כדי למנוע מהמבקרים גישה לנתונים וחישובים ולמנוע ביקורת מדעית של ממצאיהם.
5. האם המדענים (לחוד או ביחד) נקטו צעדים כדי למנוע פרסום של מאמרי ביקורת או מאמרים בעלי ממצאים סותרים בספרות המקצועית, והאם איימו בחרם על עורכים כדי שלא יפרסמו את המאמרים של יריביהם.
כול השאלות האלה מתעוררות בעקבות התוכן של הא-מיילים של מדעני האקלים שנחשפו (קליימטגייט).
מעל שאלות אלה מרחפות עוד שתי שאלות יותר גדולות:
6. האם ה IPCC הוא מקור אמין למידע מדעי בנושאי האקלים ?
7. האם המדע שמאחורי טענות השינויים האקלימיים הוא תקין ואמין ?
מקיטריק בודק באיזו מידה סיפקו החקירות שהתנהלו תשובות טובות לשאלות הנ"ל. מסקנתו היא שהחקירות היו מאד לקויות.
החקירות גילו ממצאים שמבססים את החשדות להתנהלות לא תקינה של המדענים. במקרים רבים הם אף מציינים ממצאים אלה בדוחותיהם, בכול זאת הם נמנעים מלהוציא את המסקנות המתבקשות. הם ניסחו את מסקנותיהם בלשון שנותנת את הרושם ההפוך, שכאילו הכול תקין, ואין שום בסיס לחשדות שהועלו. הרבה שאלות נותרו ללא מענה. הרבה נושאים לא זכו לטיפול כלל, הועדות התחמקו מלדון בהם.
- אף וועדה לא ביצעה חקירה ממצה במסגרת כתב ההסמכה שלה.
- בחירת החברים בוועדות החקירה לא הייתה מאוזנת, הועדות היו חד צדדיות.
- אף חקירה לא הייתה מקיפה ואובייקטיבית.
- אף חקירה לא שמעה אפילו את הביקורת של גורמים ביקורתיים הבקיאים בנושאים. הם שמעו רק את מדעני האקלים – רק צד אחד.
- לאף וועדה לא היה מנדט (או כתב הסמכה) מוגדר היטב.
מסכם מונפורט:
"הכישלונות של וועדות החקירה הם ברורים. אמון הציבור במהימנות מדעי האקלים לא יחזור עד שתתבצע חקירה בלתי תלויה, אמיתית וממצה."
יעקב