26 בספטמבר 2010

נפט בגרינלנד

חברה סקוטית בשם קאירן מבצעת חיפושי נפט בים, במפרץ באפין, בגרינלנד. היא הודיעה ב 21 בספטמבר שמצאה נפט. קודם היא מצאה גז טבעי, בקידוח אחר באותו אזור.
חברות נוספות מחזיקות זכיונות לחיפושי נפט במימי גרינלנד, ומבצעות קידוחים. המכון הגיאולוגי של ארה"ב העריך שיש בגרינלנד 90 מיליארד חביות נפט ו 1.7 טריליון רגל מעוקב של גז.
אירגון גרינפיס ערך הפגנות נגד חיפושי הנפט והקידוחים במים עמוקים, אבל תושבי גרינלנד לא כול כך אוהבים את אנשי גרינפיס, שבעבר ניסו לעצור את ציד כלבי הים שהאסקימואים אוהבים. חוץ מזה, נראה שתושבי גרינלנד לא ממש מתנגדים לקצת התחממות גלובאלית.
בעיני אירגונים ירוקים כל גילוי חדש של מרבצי נפט וגז הוא בשורת איוב, כי זה מרחיק את השגת היעד שלהם  שהוא מחסור באנרגיה וצנע – כלומר עוני – עולמי. בשביל שאר האנושות זו בשורה טובה – מאותה סיבה, הפחד ממחסור באנרגיה ומהעוני מתרחק.
יעקב

24 בספטמבר 2010

מחסור עולמי במזון

בשנים 2007-8 הייתה עלייה מאד גדולה במחירי המזון – במחירי המוצרים הבסיסיים כמו חיטה, אורז, סוכר, תירס וכדומה. המחירים הגבוהים גרמו למהומות רחוב ב 15 ארצות (ביניהן מצרים). ארצות רבות הטילו מגבלות או מיסים על ייצוא מזון במטרה להבטיח קודם כול אספקת מזון לתושביהן. מאז המחירים ירדו חזרה לרמה נורמלית אבל הם שוב במגמת עלייה.
השנה הייתה שוב עלייה במחירי המזון. בחלקה נגרמה על ידי מזג האוויר החם ברוסיה שפגע ביבולים. הרוסים, שנהגו לייצא כ 15 מיליון טון חיטה כול שנה, הפסיקו את הייצוא עד סוף השנה.
ארצות רבות אוכלוסין, כמו הודו, סין ודרום קוריאה מודאגות מבעיית אספקת המזון ורוכשות שטחים נרחבים של קרקע חקלאית באפריקה. חברות פרטיות רבות, ביניהן חברה בשליטת ג'ורג' סורוס, קונות אדמות במזרח אירופה או דרום אמריקה.
מעריכים שנוכח גידול האוכלוסייה הצפוי ב 50 השנים הבאות והעליה ברמת החיים יהיה צורך בכמות מזון כפולה מזו המיוצרת ונצרכת כיום.
כדי לספק את הצרכים ייצטרכו להפעיל שיטות עיבוד מודרניות, עם מיכון ודשנים, שיטות הדורשות השקעה כספית גבוהה. החקלאים העניים בארצות אפריקה אינם מסוגלים לכך, לכן רכישות האדמה הגדולות של גורמי חוץ. יחד עם הרכישה וההשקעה הסינים שולחים גם עובדים לאותן ארצות.
נוכח מגמות אלה נראה הרעיון של הביו-דלק תמהוני ומטורף מתמיד. הביו-דלק מבוסס על ההנחה שאנו יכולים להקטין את צריכת הנפט על ידי שריפת המזון שלנו בתור דלק. הטירוף הזה הוא עדיין חוק בארה"ב ובאיחוד האירופי, המחייבות חברות דלק למהול אחוזים גדלים והולכים של אתנול בבנזין. לדוגמה הנה החוק האמריקאי משנת 2007, המחייב ייצור בכמות הוכלת ועולה, עד כ 100 מיליון טון אתנול לשנה בשנת 2020. בנוסף לציווי זה הממשלה גם נותנת סובסידיה – כלומר משלמת ליצרנים כדי לייצר אתנול מתירס, כלומר כדי לשרוף את המזון.  מטורפים.
יעקב

17 בספטמבר 2010

לופט גישפט

לאחרונה פורסם דו"ח סוכנות האנרגיה הבינלאומית לניצול אנרגיית רוח. האירגון מאגד 14 מדינות אירופאיות ובנוסף את אוסטרליה, קנדה, יפן, קוריאה, מקסיקו וארה"ב שהתקשרו בהסכמי שיתוף פעולה ומחקר. הדו"ח המסכם את מצב הפקת האנרגיה ממקורות רוח מגלה לנו כי תעשייה שלמה נבנתה על חולות נודדים.
ברוח האופטימית מספר הדו"ח על ההתקדמות בהקמת מיזמי אנרגיית רוח בשנה החולפת. המדינות החברות בפורום מדווחות כי "הותקנו יותר מ-20 גיגאוואט של יכולות הפקת אנרגיית רוח חדשות", (הדגש הוא על הפוטנציאל לא המימוש). הדו"ח מתאר את ההתקדמות בהתקנות ומחקר על מנת להגדיל את השימוש באנרגיית רוח בעולם. אולם ניתוח מעמיק יותר של הנתונים בדו"ח מגלה כי תעשייה עולמית שלמה הינה כפי שמכנה זאת סטיב גורהם, יו"ר קואליציית מדעי האקלים באמריקה, "מגדל קלפים על יסודות חול". רוב המדינות החברות בפורום מפעילות צווי תעריפים הכופים על חברות החשמל לשלם ליצרני חשמל הרוח תעריפים הגבוהים מתעריפי החשמל בשוק. בעוד המחיר המסחרי הממוצע למפיץ של חשמל בארה"ב עומד על כ-9.7 סנט לקילוואט, נכפות חברות החשמל לשלם ליצרני אנרגיית הרוח לשלם בין 11.2 ל-17.4 סנט לקילוואט המסובסדים על ידי תעריפי החשמל או המיסים של כלל הצרכנים.

15 בספטמבר 2010

חקירות לקויות של ליקויי מדע האקלים.

פרשת קליימטגייט גרמה לערעור אמון הציבור בתקינות המדעית של חקר האקלים, ובמהימנות של הרבה מהמדענים שעוסקים בתחום. בעקבות זאת הוקמו 5 וועדות חקירה שמטרתן הייתה להחזיר את המדע לפסים תקינים ולהשיב את אמון הציבור במדעי האקלים. חמש הוועדות ( 3 באנגליה, 1 בארה"ב ואחת בינלאומית) הגישו את דוחותיהן עד 31 באוגוסט ש.ז.. הדוחות מאד חלשים ופגומים, ברובם אינם אלא מעשי טיוח שטחיים. הקלקולים במדע האקלים לא נחשפו ולא תוקנו. אמון הציבור לא חזר, בצדק.

רוס מקיטריק (אחד מהמבקרים של התנהלות מדעי האקלים) מסכם את הדוחות של וועדות החקירה. אנדריו מונפורט, מבקר נוסף, פרסם גם הוא דוח ביקורתי מאד על עבודות הועדות.

הנושאים שוועדות החקירה היו אמורות לבדוק הם:
1.    האם המדענים עשו מניפולציה של הנתונים, האם עשו שימוש סלקטיבי בנתונים, האם המציאו או העלימו נתונים ?
2.    האם המדענים מחקו א-מיילים הקשורים לתהליך ה IPCC – בניגוד לחוק חופש האינפורמציה, האוסר על העלמת מסמכים. (באחד הא-מיילים של קליימטגייט הייתה קריאה למחיקת א-מיילים).
3.    האם המדענים ביטאו ספקות בקשר לרמת הוודאות של ממצאיהם – ספקות שלא באו לידי ביטוי בדוחות של ה IPCC וה WMO (אירגון האקלים של האו"מ) שנמסרו למקבלי החלטות.
4.    האם המדענים נקטו צעדים (כול אחד לחוד, או כולם בתיאום) כדי למנוע מהמבקרים גישה לנתונים וחישובים ולמנוע ביקורת מדעית של ממצאיהם.
5.    האם המדענים (לחוד או ביחד) נקטו צעדים כדי למנוע פרסום של מאמרי ביקורת או מאמרים בעלי ממצאים סותרים בספרות המקצועית, והאם איימו בחרם על עורכים כדי שלא יפרסמו את המאמרים של יריביהם.

כול השאלות האלה מתעוררות בעקבות התוכן של הא-מיילים של מדעני האקלים שנחשפו (קליימטגייט).
מעל שאלות אלה מרחפות עוד שתי שאלות יותר גדולות:
6.    האם ה IPCC הוא מקור אמין למידע מדעי בנושאי האקלים ?
7.    האם המדע שמאחורי טענות השינויים האקלימיים הוא תקין ואמין ?

מקיטריק בודק באיזו מידה סיפקו החקירות שהתנהלו תשובות טובות לשאלות הנ"ל. מסקנתו היא שהחקירות היו מאד לקויות.

החקירות גילו ממצאים שמבססים את החשדות להתנהלות לא תקינה של המדענים. במקרים רבים הם אף מציינים ממצאים אלה בדוחותיהם, בכול זאת הם נמנעים מלהוציא את המסקנות המתבקשות. הם ניסחו את מסקנותיהם בלשון שנותנת את הרושם ההפוך, שכאילו הכול תקין, ואין שום בסיס לחשדות שהועלו. הרבה שאלות נותרו ללא מענה. הרבה נושאים לא זכו לטיפול כלל, הועדות התחמקו מלדון בהם.

-         אף וועדה לא ביצעה חקירה ממצה במסגרת כתב ההסמכה שלה.
-         בחירת החברים בוועדות החקירה לא הייתה מאוזנת, הועדות היו חד צדדיות.
-         אף חקירה לא הייתה מקיפה ואובייקטיבית.
-         אף חקירה לא שמעה אפילו את הביקורת של גורמים ביקורתיים הבקיאים בנושאים. הם שמעו רק את מדעני האקלים – רק צד אחד.
-         לאף וועדה לא היה מנדט (או כתב הסמכה) מוגדר היטב.

מסכם מונפורט:
"הכישלונות של וועדות החקירה הם ברורים. אמון הציבור במהימנות מדעי האקלים לא יחזור עד שתתבצע חקירה בלתי תלויה, אמיתית וממצה."

יעקב


11 בספטמבר 2010

כורים קטנים.


מספר חברות עובדות על פיתוח כורים גרעיניים ליצור חשמל מסוג חדש. אלו כורים קטנים מודולריים, המיוצרים בבית חרושת ומובלים לאתר הצריכה. שם הם נקברים באדמה, ומייצרים חשמל במשך כ 30 שנה ללא צורך במגע יד אדם, החלפת הדלק או כול טיפול אחר. בתום 30 השנה ניתן להחזירם למפעל לטעינה מחדש בדלק, או להשאירם בבור שלהם עמוק באדמה ולשכוח מהם.
לדוגמה הנה ההצעה של חברת ג'נרל אטומיקס.





החברה הודיעה על תוכנית פיתוח בהשקעה של 1.7 מיליארד דולר, ל 12 שנים.
הנה הצעה נוספת של חברת נוסקל. הם טוענים שהבקשה לאישור הכור הקטן שלהם תוגש עד 2012, ואם יאושר בוועדה לאנרגיה אטומית של ארה"ב הם יוכלו לספק את הכורים הראשונים ב 2018. תכונה נוספת של הכורים האלה היא המודולריות. ניתן לצרף כמה יחידות היחד באתר אחד (בור אחד), כדי להגיע לכמות החשמל הדרושה.

לדעתי (וזה סתם ניחוש) – זה מה ש"ילך" בשוק בעוד 20-30 שנה. אולי...
יעקב

קיץ חם


ברוסיה היה גל חום יוצא דופן שגרם לשריפות ענק אלפי הרוגים, מהחום ומזיהום האוויר והשריפות.


בארה"ב, בניו יורק והחוף המזרחי, היה היקץ החם ביותר מאז החלו המדידות.
מאידך – יש לזכור, בימי חום אלה, את ימי הקור יוצאי הדופן של השנה, גם כן.
אנדריו רבקין כותב במאמרו, בצדק, שלא ניתן לקשור תופעות אלו, או את השיטפונות הגדולים בפאקיסטן, למעשי האדם – כלומר לגזי הפד"ח. הידע המדעי שלנו אינו מספיק טוב כדי להראות במידת סבירות גבוהה את הקשר הזה. תנודות אקלים היו תמיד, וגם תופעות קיצוניות.
מאמר ארוך באתר NOAA מסביר באריכות את הסיבות לגל החום ברוסיה: בלוקינג blocking – איזור של לחץ אויר גבוה חסם את תנועות האוויר הקר וגרם לאוויר החם לעמוד במקומו ימים רבים. הם כותבים:

Despite this strong evidence for a warming planet, greenhouse gas forcing fails to explain the 2010 heat wave over western Russia. The natural process of atmospheric blocking, and the climate impacts induced by such blocking, are the principal cause for this heat wave. It is not known whether, or to what exent, greenhouse gas emissions may affect the frequency or intensity of blocking during summer. It is important to note that observations reveal no trend in a daily frequency of July blocking over the period since 1948, nor is there an appreciable trend in the absolute values of upper tropospheric summertime heights over western Russia for the period since 1900.

תרגום מקוצר: האילוץ של גזי חממה לא יכול להסביר את התופעה של החסימה blocking שגרמה לגל החום הנוכחי. תופעת החסימה היא תופעה טבעית ולא נצפה גידול בתדירות מקרי החסימה.

בכול אופן – היה קיץ חם בחצי הכדור הצפוני. (וקר בדרומי).
יעקב

אנרגיה אלטרנטיבית – "הבלים".


כך אמר ולדימיר פוטין, האיש החזק ברוסיה. "הרעיון להחליף תחנות כוח גדולות בתחנות רוח הוא הבל" הוא אמר. רק אנרגיה גרעינית מסוגלת לשמש מקור אלטרנטיבי לאנרגיה, כדי להחליף את המקורות הפחמיים (פחם, נפט, גז).
הוא כמובן צודק, והוא יכול להרשות לעצמו להגיד זאת כי הוא לא כבול בקוד הדיבור התקין-פוליטית במערב, המחייב אנשים לתת מס שפתיים ל"אנרגיה מתחדשת" למרות שהם יודעים שאין דבר כזה. ראה את אנג'לה מרקל – שהאריכה את הרשיון של תחנות כוח גרעיניות תוך ציון שזה רק "צעד ביניים" עד שיבוא המשיח של האנרגיה המתחדשת.
לרוסיה יש 31 תחנות כוח גרעיניות המייצרות כ 16% מהחשמל שלה. היא הכריזה על תכנית פיתוח והרחבה שמטרתה להגיע ל 50 תחנות כוח גרעיניות עד 2030 שייצרו 25% מהחשמל. היא גם מסייעת למדינות אחרות, כמו הודו, סין, אירן, וונצואלה ומדינות מזרח אירופה בבניית תחנות כוח גרעיניות.
לדעת פוטין זה ביזבוז לשרוף את הגז של רוסיה לייצור חשמל ברוסיה. יותר משתלם למכור את הגז למערב, שסובל מהיסטריה אנטי גרעינית ולא בונה תחנות כוח גרעיניות. אירופה המערבית הופכת תלויה יותר ויותר בנפט ובגז הרוסי, דבר שמדאיג לא מעט אירופאים.
לדעתי אין מנוס מפיתוח אנרגיה גרעינית, אבל ייקח למערב לפחות כמה עשורים של שנים כדי להשתחרר מהפחדים וההיסטריה, ולגשת לפיתוח ברצינות.
יעקב

סכנות הגז.



הפיצוץ גרם לשריפת ענק. 4 איש (לפחות) נהרגו, 38 בתים נהרסו כליל, בתים רבים נוספים ניזוקו, עשרות בני אדם נפצעו.
פיצוץ אחר אירע בפברואר 2007 בוואלפריסו, צ'ילה, גם שם נהרגו 4 אנשים.
פיצוצי גז הם תופעה שכיחה, ראו תוצאות חיפיש "פיצוץ גז" בגוגל.

ישראל הולכת להיות תלויה יותר ויותר בגז שנמצא מול חופינו. הגז הוא דלק נקי יחסית, וזה טוב, אבל הוא לא חסר סיכונים. הסכנה להתפוצצות של תחנת כוח פחמית, לעומת זאת, היא אפסית.
לכול דלק היתרונות והחסרונות שלו. המתנגדים לתחנה הפחמית מציגים את הגז כדלק אידיאלי ומתעלמים מהחסרונות.
המזל האיר לנו פנים, ונמצאו, סוף-סוף, בישראל, מרבצי גז. עלינו להשתמש בהם, אבל לא לשכוח את הסכנות.
יעקב

9 בספטמבר 2010

גרמניה מאריכה את חיי התחנות הגרעיניות


ממשלת גרמניה החליטה להאריך את חיי תחנות הכוח הגרעיניות, דהיינו לדחות את מועד סגירתן. בגרמניה יש 17 תחנות כוח גרעיניות המספקות 22% מצריכת החשמל.
בשנת 2002 העבירה ממשלת גרמניה דאז חוק, המחייב סגירת תחנות הכוח הגרעיניות בתום תקופת הרשיון המקורי, ותקופת האמורטיזציה הכלכלית שלהן. לפי חוק זה עמדו התחנות להיסגר בהדרגה, כשהאחרונה נסגרת ב 2020. החוק הועבר לפי דרישה בלתי מתפשרת של השותפה לקואליציה אז, מפלגת הירוקים.
עכשיו החליטה ממשלת גרמניה לדחות את סגירת התחנות ב 8-14 שנים תלוי בגיל התחנה. ההחלטה התקבלה מסיבה פשוטה: אין להם חשמל אחר, החשמל הירוק שעליו עבדו חזק מאד, התברר כחלומות סרק. הם לא ממש מתלהבים מהאפשרות לשבת בחושך.
את ההחלטה עטפו בדיבורים יפים: "זה רק זמני, עד שנספיק לבנות יותר מקורות אנרגיה ירוקה", "זה נחוץ כדי לעמוד ביעדי צימצום הפליטות", "זה ייתן כסף להאצת פיתוח מקורות ירוקים". הכול קישקושים. פשוט אין חשמל אחר, סגירת התחנות פירושו לשבת בחושך. אז האריכו אותן. ובהזדמנות זו, שפושקין מת, וגם הטילו מס מיוחד על מפעילי התחנות כדי ליצור הכנסה נאה לממשלה.
מה יקרה אחרי 8 שנים ? יתחיל לצנוח חשמל מהשמיים כמן מן? אם ימשיכו עם ה"אנרגיה המתחדשת" גם אחרי 8 שנים לא יהיה חשמל... אז יאריכו עוד פעם... בסוף התחנות הישנות יתפוררו ויאלצו בכול זאת לסגור אותן...
אבל – למי אכפת מה יקרה אחרי 8 שנים ?? אולי הפריץ ימות, אולי הכלב יתפגר, אולי אנג'לה מרקל תמות (חו"ח), היא בטח לא תהיה ראש ממשלה. פוליטיקאים לעולם לא מתכנן 8 שנים קדימה, זו בעיה שאחרים ישברו עליה את הראש.
אלא שאם לא בונים תחנות כוח אין כוח. בסוף יהיה חושך, אלא אם כן יחלוף השגעון האופנתי של התנגדות גורפת לכול תחנת כוח שמפיקה חשמל, והעדפה של מתקנים שמפיקים רק הרגשה טובה (אנרגיה מתחדשת).
יעקב

4 בספטמבר 2010

ההשפעה הסביבתית של המכונית החשמלית.


מכוניות חשמליות הן ידידותיות לסביבה. זה ברור, אחרת לא היו מדברים עליהן כול כך הרבה. (שימו לב – מדברים – עדיין לא מייצרים או משתמשים בכמויות משמעותיות – רק מדברים).
מכון מחקר הנדסי שוויצרי בדק את ההשפעה הסביבתית הכוללת, לאורך כול חיי המכונית. הוא השווה בין הזיהום של מכונית רגילה, לבין זה של מכונית חשמלית, כולל תהליך הייצור והמיחזור של בטריות לי-יון שבמכונית.
המסקנות לא מפתיעות.
התרומה של תהליך הייצור והמיחזור של הבטריות לזיהום הסביבה היא יחסית קטנה. הזיהום העיקרי שהמכונית החשמלית יוצרת בא מתחנות הכוח שמספקות את החשמל שהמכונית צורכת. לכן הזיהום הכולל תלוי בדלקים בהם משתמשים בתחנות הכוח. הם הניחו תמהיל תחנות כוח הנפוץ באירופה (פחם, הידרואלקטרי וגרעיני).
השורה התחתונה: מכונית חשמלית מזהמת פחות. כאמור – לא מפתיע כלל.
אבל הזיהום אינו אפס. הזיהום הוא שווה ערך לזה של מכונית בנזין הנוסעת 25 ק"מ לליטר. מכוניות רגילות (אפילו קטנות בגודל של "גולף"), לא משיגות חסכון כזה בדלק. הן עדיין נוסעות רק בין 10-15 ק"מ לליטר בלבד (מכוניות בנזין. דיזל משיג באזור של 20 ק"מ לליטר).
אז – כן – מכוניות חשמליות מזהמות קצת פחות.
הבעיה עם מכוניות חשמליות אינה שהן אינן נקיות. הבעיה היא שהן יקרות (בגלל מחיר הבטריות) ותפקודן מוגבל –הטווח הנסיעה מוגבל, זמן הטעינה ארוך.
הפיל שבחדר, שכולם מתעלמים ממנו, הוא כמובן הבעיה של אספקת החשמל. אנו צועדים לתקופה של צנע בחשמל, מחסור והפסקות זרם – בגלל מלחמת החורמה הקיצונית של אירגוני הסביבה נגד תחנות כוח ובגלל אשליות בלתי מציאותיות על "אנרגיה מתחדשת". מחסור חמור בחשמל הולך ומתפתח בכול הארצות, באירופה, בארה"ב, ביפאן. פשוט לא יהיה חשמל עבור מכוניות חשמליות (ועבור דברים רבים אחרים – למשל רכבות חשמליות).
ותזכרו: מכונית חשמלית אינה "הישועה" של הסביבה – היא בסך הכול מזהמת קצת פחות.
יעקב


אוגוסט חם, II


גרף הטמפרטורות, כפי שנמדדו על ידי הלווין UAH פורסמו, כולל עדכון לחודש אוגוסט. אכם אוגוסט היה חם, בממוצע עולמי. עוד לא "הכי חם בהיסטוריה" כמו שמפרסמים עיתונים סנסציוניים, וגם לא "הכי חם מאז שיש מדידות". אפילו לא הכי חם מאז שיש נדידות באמצעות לוויין (כ 30 שנה) .
האוגוסט הזה היה כ 0.51 מעלות מעל לממוצע של 30 שנות מדידות לווין, אך האוגוסט של 1998 היה 0.61 מעל.
בינתיים אל-ניניו (רצועת מים חמה באוקיינוס השקט) נגמר, והקור הגדול של חצי הכדור הדרומי מזרים מים קרים, ומתחילה תופעת לה-ניניה – רצועת מים קרים באוקיינוס השקט. לכן צופים חודשים יותר קרים בהמשך. נחיה ונראה...
יעקב

2 בספטמבר 2010

היה חם באוגוסט.


חודש אוגוסט 2010 המעיק הצטרף באופן רשמי לספר השיאים כחודש אוגוסט החם ביותר מאז החלו מדידות הטמפרטורה בישראל לפני 80 שנה, כך קובע השירות המטאורולוגי בסיכום של מדידות החודש שאותו פרסם היום (רביעי).

על פי הסיכום, החודש שעבר היה חם במידה ניכרת מהממוצע הרב שנתי המבוסס על השנים 1981-2000 וגם יותר מהממוצע של העשור האחרון. בחלק ניכר מהחודש, טמפרטורות הלילה עלו על הממוצע ב-3 עד 4 מעלות ובשעות היום הן עלו על הממוצע בהרים ובפנים הארץ ב-2.5 עד 4 מעלות וב-1.5 עד 2 מעלות במישור החוף.

גם ברוסיה ובארה"ב היו גלי חום גדולים.
לעומת זאת, בדרום אמריקה (שם כעת חורף) היו גלי קור גדולים ונשברו שיאי קור. בבוליביה מתו אלפי דגים באזורים הטרופיים, שאינם מסוגלים לסבול קור.
יעקב



ה IPCC מלא פגמים.




כך קבעה הוועדה שמונתה השנה לבדוק את עבודתו של ה IPCC – ארגון האו"ם להערכת הבעיה של שינויי האקלים.
ראו סיכום של דו"ח הביקורת באתר של IAS (איגוד האקדמיות למדעים) – אשר בחסותו נערכה הביקורת, והדו"ח במלוא.

הסיכום בקצרה: בלה... בלה... בלה... יש פגמים בנהלים, היו שגיאות שלא נחשפו, התעלמו מהערות של מבקרים, לא ציינו נכון את אי-הוודאות של טענות רבות, ציטטו מקורות לא אמינים (ספרות אפורה), חסרים נהלים והגדרות...
ההמלצות: למנות וועד מנהל חדש (נוסף לקיים), יותר שקיפות, לחזק תהליך הביקורת, להגדיר נהלים, ומעל לכול – לשפר את מחלקת ההסברה ויחסי הציבור. בקיצור: בלה... בלה... בלה... – אפשר להחיל דו"ח זה על כול גוף בירוקראטי מבוקר, לא חשוב מה הוא עושה ואיזה תחום הוא פעיל, מבלי להתייחס כלל לפרטים הספציפיים של הגוף המבוקר.

החממיסטים חוגגים: " ה IPCC גוף טוב, אמין ונחוץ, ורק צריך תיקונים קלים ואז יהיה מושלם". הספקנים חוגגים גם כן: "נתגלו פגמים יסודיים, האמינות של ה IPCC מוטלת בספק בדו"ח הוועדה, היו"ר נקרא להתפטר".

והאמת ?
כתבתי כבר – ה IPCC (והאבא שלו, האו"מ) הם גופים מושחתים מהיסוד. אין להם תקנה ואין להם שום אמינות.

Frankly, the whole process, not just the discredited Dr Pachauri (in shut-eyed denial at a press conference yesterday), needs purging or it will drag down the reputation of science with it. One of the most shocking things for those who champion science, as I do, has been the sight of the science Establishment reacting to each scandal in climate science with indifference or contempt.

אני חושב שעולם המדע, המדענים, צריכים להוקיע את ה IPCC, להחרים אותו, ולהכריז בראש חוצות שהמדע אינו זקוק לגוף בירוקראטי מושחת כדי לפרשן אותו. ה IPCC מוציא שם רע למדע. הפוליטיקה והשקר גולשים לתוך עולם המדע (שאמור להיות חופשי מנגעים אלה) – וה IPCC הוא הגורם המשחית.

יעקב


1 בספטמבר 2010

ד"ר רוי ספנסר: "לחסל את ה IPCC ".



ד"ר רוי ספנסר, ספקן ידוע, חושב כמוני:
"Dump the IPCC, it cannot be fixed"
ה IPCC לא נוצר כדי להשיג מה שהאו"מ טוען (לסכם את הידע המדעי בנושא האקלים), ומה שהאנשים חושבים שהוא היעד. ה IPCC נוצר כדי להשתמש בקהילת המדענים במטרה לבנות את ההצדקה לרגולציה של הפד"ח. ל IPCC אג'נדה ברורה אותה הוא מקדם, והיא אינה "הידע המדעי" אלא אג'נדה פוליטית – להגביר את כוחו של האו"מ, לצבור כוח, ולהשתלט על חייהם של האנשים.
Instead, politicians and politically savvy opportunists saw global warming as the perfect excuse for instituting policies that would never have been achieved on their own merits.

But I do not see the ultimate goal of the IPCC ever being changed as long as the United Nations and politicians who look favorably upon the UN’s long-term goals are in control of the process and the purse strings.
"אני לא רואה אפשרות שהמטרה הסופית של ה IPCC (האג'נדה) תשתנה כול עוד הוא נשלט בידי האו"מ ופוליטיקאים המנסים לקדם את המטרות ארוכות הטווח שלו (של האו"מ ושלהם אישית - צבירת כוח)."

יעקב