דפים

17 בספטמבר 2010

לופט גישפט

לאחרונה פורסם דו"ח סוכנות האנרגיה הבינלאומית לניצול אנרגיית רוח. האירגון מאגד 14 מדינות אירופאיות ובנוסף את אוסטרליה, קנדה, יפן, קוריאה, מקסיקו וארה"ב שהתקשרו בהסכמי שיתוף פעולה ומחקר. הדו"ח המסכם את מצב הפקת האנרגיה ממקורות רוח מגלה לנו כי תעשייה שלמה נבנתה על חולות נודדים.
ברוח האופטימית מספר הדו"ח על ההתקדמות בהקמת מיזמי אנרגיית רוח בשנה החולפת. המדינות החברות בפורום מדווחות כי "הותקנו יותר מ-20 גיגאוואט של יכולות הפקת אנרגיית רוח חדשות", (הדגש הוא על הפוטנציאל לא המימוש). הדו"ח מתאר את ההתקדמות בהתקנות ומחקר על מנת להגדיל את השימוש באנרגיית רוח בעולם. אולם ניתוח מעמיק יותר של הנתונים בדו"ח מגלה כי תעשייה עולמית שלמה הינה כפי שמכנה זאת סטיב גורהם, יו"ר קואליציית מדעי האקלים באמריקה, "מגדל קלפים על יסודות חול". רוב המדינות החברות בפורום מפעילות צווי תעריפים הכופים על חברות החשמל לשלם ליצרני חשמל הרוח תעריפים הגבוהים מתעריפי החשמל בשוק. בעוד המחיר המסחרי הממוצע למפיץ של חשמל בארה"ב עומד על כ-9.7 סנט לקילוואט, נכפות חברות החשמל לשלם ליצרני אנרגיית הרוח לשלם בין 11.2 ל-17.4 סנט לקילוואט המסובסדים על ידי תעריפי החשמל או המיסים של כלל הצרכנים.

3 תגובות:

יעקב אמר/ה...

הבעיה של חוסר כדאיות כלכלית אינה הבעיה היחידה או החשובה ביותר של תחנות הרוח.
הבעיה היא פיזיקלית. הבעיה היא שהרוח היא, כידוע, הפכפכה, לפעמים נושבת ולפעמים לא.
אנו לא יכולים לסמוך על חשמל שלפעמים ישנו ולפעמים לא, לכן התחנות הישנות והטובות (האמינות), הפחמיות, חייבות לפעול כדי לספק חשמל, בלי קשר לתחנות הרוח. וכאשר תחנת הרוח מתחשק לה פתאום להפיק חשמל, אי אפשר לכבות את התחנה הפחמית, היא ממשיכה לעבוד גם כן. אז החשמל המופק על ידי תחנות הרוח הוא בלתי נחוץ ובלתי רלוונטי, ולא עוזר בכלום להפחית את כמות הפליטות או את כמות החשמל הפחמי (היינו הך).
כול הנושא של תחנות רוח הוא אשליה, הן נועדו להפיק סובסידיות, לא חשמל, אין בהם שום תועלת כלל (מבחינה חשמלית), והרבה נזק (רעש, קטילת ציפורים)
כאשר "מחקר" זה או אחר, כמו הדו"ח שבקישורית, מספר כמה מגוואט חשמל הופקו על ידי תחנות רוח - זה לא אומר שאותה כמות פחות הופקה על ידי תחנות פחמיות. הכמות שהופקה על ידי הרוח הופקה לריק. זה לא רלוונטי, לא עוזר בכלום, מבחינה סביבתית או בכול בחינה ממשית אחרת.

בקיצור: הבעיה של תחנות הרוח זה לא מחיר גבוה או חוסר כדאיות כלכלית אלא חוסר יכולת להפיק חשמל רציף ואמין - כלומר - חוסר יכולת להפיק חשמל של ממש (להבדיל ממראית עין).
תחנות הרוח אינן מקור של חשמל, הן מקור של הרגשה טובה אצל צדקנים ירוקים, שאינם מסוגלים להבחין מה קורה במציאות.

אנונימי אמר/ה...

חוות גדולות של טורבינות רוח גם מכערות את הנוף בצורה שאני לא יודע איך הירוקים למיניהם חיים איתה.

יעקב אמר/ה...

לו רק הפיקו חשמל...