30 בנובמבר 2011

"תפסיקו את קרקס האקלים של האו"מ."


אומר מיכאל ליברייך המודאג באתר בלומברג. הנה קטעים ממאמרו ופרשנות שלי:
"ועידת האקלים ה 17 מתחילה בדורבן, וכרגיל הכריזו עליה כועידה הסופית והמכרעת"
עד הוועידה הבאה, בשנה הבאה.
"אקטיביסטים מנסים להשיג תמיכה לגישה מוטעית – לניסיון להשיג הסכמה כוללת בין 200 הארצות המשתתפות, אין שום סיכוי להשיג כזה הסכם."
וגם אם היה מושג זה לא היה משנה, כי שום דבר לא היה מתבצע בפועל. לא כול מילה יפה על נייר יפה ניתנת להגשמה במציאות.
"אומות ועסקים מטפלים בבעיית שינויי האקלים גם ללא הסכם של האו"מ. בשנה שעברה הוצאו 240 מיליארד דולר בעולם על אנרגיה ירוקה."
הוצאו לריק, כמות האנרגיה הירוקה שמיוצרת היא זעירה ובלתי רלוונטית.
" 96 ארצות הודיעו על יעדים ליצור אנרגיה מתחדשת"
אז הודיעו... קל להודיע. אף אחת לא עמדה בשום יעד.
"ב 60 מדינות נקבעו מכסות ליצור ביו-אנרגיה (אתנול)"
ובמה בדיוק עוזר האתנול – חוץ מאשר בייקור המזון ? המכסות האלה הן טירוף מוחלט, שבנוסף לכול פוגע ביערות העד. פליטות זה לא חוסך.
"קוריאה, ניו זילנד, נורבגיה ובריטניה, יחד עם רבים אחרים, התחייבו למצוא דרכי פיתוח דלי פחמן"
אז התחייבו. להתחייב קל, כלום לא יצא ולא ייצא מזה. הכול הונאה עצמית.
"ההתקדמות היא מגוונת ומבוזרת. הטכנולוגיות הנקיות נעשות זולות יותר, ובקרוב הן תמשכנה להתפתח מכוח כוחות השוק, ללא סובסידיות"
אמונות טפלות. המשפט הזה מבטא אמונה מנותקת מהמציאות.
"הסכם קיוטו, לעומת זאת היה בלתי יעיל. לקח 5 שנים עד שניסחו אותו, ו  8 שנים עד שנכנס לתוקף. הוא דיבר על הורדת הפליטות ב 12% לעומת שנת הבסיס, 1990. בינתיים הפליטות עלו ב 45% "
נכון. הסכם קיוטו היה בלתי מציאותי, והשיג אפס מוחלט.

מיכאל ליברייך (עיתונאי בבלומברג) אומר שצריכים לזנוח את ניסיון הסרק להשיג הסכם עולמי (נכון!), ולהמשיך בצעדים שכבר ננקטים (שלא משיגים כלום).

אני אומר: הכול אשליות. אין אפשרות לחיות בלי אנרגיה. אין אפשרות לכפות על אנשים לחיות בעוני ובחושך. כול עוד אין אנרגיה חלופית לא יהיו הפחתות בפליטות פחמן. לא חשוב אם מאיימת עלינו התחממות גלובאלית נוראית או לא. היום אין אנרגיה חלופית. מן הסתם היא תתגלה ותתפתח במרוצת הזמן. אבל הניסיון לכפות עלינו לשבת היום בחושך לא יצלח. הפליטות לא יופחתו, היעדים לא יושגו. המציאות לא ניתנת לכיפוף לפי גחמות ירוקות.
מה שכן – הם מצליחים לגרום בזבוז כספים אדיר – 240 מיליארד דולר בשנה שעברה, לשווא. הם יכולים לטפוח לעצמם על השכם: המטרה הראשית – צמצום הצריכה וקידום העוני – מתקדמת.
יעקב



29 בנובמבר 2011

מקלחת חמה? תשכחו מזה.



"מקלחת חמה? לא בין 17.00 ל 21.00" אומרת כותרת בוואינט.

גל הקור של הימים האחרונים גורם לעלייה בלתי צפויה בביקושים. לפיכך נערכת החברה [החשמל] למחסור בעתודות ייצור חשמל החל משעות אחר הצהריים המאוחרות.

שימו לב: בלתי צפויה!! גל הקור הפתיע את חברת החשמל!
גל קור נוראי כזה מעולם לא היה אצלנו... (רחמנא ליצלן, חוץ מאשר בכול חורף וחורף...).

מנכ"ל החברה, [חברת החשמל] אלי גליקמן, אמר היום, כי משק החשמל בישראל סובל בשנים האחרונות ממחסור חמור בעתודות ייצור ועל כן המצב הרגיש והשברירי אליו נקלע בשנים האחרונות, מחייב את הגורמים המקצועיים לפעול להגדלה משמעותית ברזרבת החשמל לרבות הקמתן של יחידות ייצור נוספות מוקדם ככל הניתן .  גליקמן הוסיף:"הכלכלה הישראלית חייבת להישען על משק חשמל מודרני ומתקדם ואינה יכולה להרשות לעצמה מצבים בהם אספקת החשמל ללקוחות החברה ולאזרחי המדינה תלויה על תיל חשמלי דק מאוד". ציין גליקמן .

איפה כול אותן תחנות כוח סולאריות שעליהן בזבזו כסף בשנים האחרונות? איפה החשמל שהן מספקות, כביכול, בין שעה 17 ל 21 ?

מלחמתם של הירוקים נגד החשמל (ונגד אנרגיה בכלל) נושאת פרי. אנו במצב "רגיש ושברירי", כלומר במצוקה של אספקת חשמל. נס מפריד בינינו לבין ישיבה בחושך ובקור. חזון האנרגיה הירוקה, חזון הצנע בחשמל הולך ומתגשם, אני הולכים לשבת בחושך. 

יעקב

משלחת קק"ל לועידת דורבן



הנה מאמר של ד"ר אור קרסין, ראש משלחת קק"ל לוועידת דורבן לשינויי האקלים, מומחית למדיניות שינוי האקלים, וחברת הסגל במחלקה לסוציולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה (בעלת רקע משפטי).

זה מתאים, סוציולוגים ומשפטנים מנהלים את ענייני שינוי האקלים. אף פעם לא הבנתי בדיוק מה זה סוציולוגיה, עכשיו אני מתחיל להבין. זה דיבורים על שינוי האקלים. שינוי האקלים הוא נושא מתאים לסוציולוגים – כולו פטפטת סרק. אבל ועידת אקלים בלי משלחת ישראלית גדולה אי אפשר. אני מתפלא ששכחו לקחת את הנשיא פרס, כמו לפני שנתיים, הנשיא שלנו סוציולוג גדול.

כבר 17 שנה מתכנסים אלפי נציגים מכול העולם לשבוע (או שבועיים?) של פטפוטי סרק. הם שורפים דלק מטוסים בטונות, אוכלים אוכל טוב בכמויות, גרים במלונות יוקרה ועושים חיים. הם מונים עשרות אלפי "נציגים", כולם על חשבון ממשלותיהם כלומר על חשבון הציבור, ומטיפים לנו להצניע לכת ולהקטין את הצריכה, וגם לשבת בחושך כדי להציל את כדור הארץ.

הם מדברים שטויות ריקניות כמו המשפט הבא:
"... לחתום על ההסכם הנדרש לייצוב עליית הטמפרטורה, ללא יותר מ-2 מעלות במאה הקרובה. חריגה מיעד זה, כפי שמוסכם כיום באופן נרחב, תביא להשפעות הרסניות ברחבי העולם." 
כאילו שלסוציולוגים ולמשפטנים (ולמישהו בכלל) יש מושג ירוק בכמה מעלות עשויה או עלולה לעלות הטמפרטורה, ומה עושים כדי "שלא תעלה מעל 2 מעלות", ומה האסון הגדול שיקרה אם כן תעלה. הכול פטפוטי סרק.

פרוטוקול קיוטו עומד לפוג בשנה הבאה. אין שום סיכוי להשיג הסכמה חדשה. וגם לו הושגה הסכמה כלשהי – סביר שהיא הייתה מניבה את אותן תוצאות שהניבה ההסכמה הקודמת (הסכם קיוטו) – כלומר: כלום, אפס מוחלט. שום דבר לא יקרה, עם הסכם או בלי הסכם.
אבל העיקר: להתראות בוועידת האקלים בשנה הבאה. בסעיף זה יש הסכמה רחבה מקיר לקיר.
יעקב

28 בנובמבר 2011

חוסר ההיגיון שבאנרגיה ירוקה

אנרגיה ירוקה או אנרגיה מתחדשת בנויה כולה על סובסידיות ממשלתיות. כול אותם מקומות עבודה "ירוקים" (בתעשיית האנרגיה הירוקה) ממומנים על ידי סובסידיות ולא על ידי אנרגיה מועילה שהם מייצרים. הסיבה היא שהאנרגיה הירוקה יקרה. אין לה שום יכולת קיום עצמאית ללא סובסידיות גבוהות. בנוסף לכך – אופייה הוא שהיא לא תמיד זמינה (כאשר אין שמש או רוח) שפירוש הדבר הוא שהיא דורשת גיבוי ב 100% על ידי תחנות כוח רגילות (פחמיות).
בגרף הבא רואים השוואה של מחירי האנרגיה הפחמית מול הירוקה. בעמודה הכהה הניחו שיוטל מס של 15 דולר לטון על שריפת דלק פחמי, כדי לייקר חשמל פחמי ולעודד חשמל ירוק. גם אחרי המס הזה החשמל הירוק יקר יותר בהרבה. מחיר החשמל הוא בסנט לקוט"ש.


וזה עוד לא כול הסיפור. מה שלא הכניסו בחישוב, כאן, הוא המחיר שנדרש להשקיע בשיפור רשת ההולכה כדי להתמודד עם החשמל ההפכפך של הרוח והשמש. גם לא חישבו את מחיר תחנות הגיבוי שיצטרכו להבטיח אספקת חשמל סדירה. אל תתבלבלו מהמחיר הזול לכאורה של תחנות רוח קרקעיות – המחיר הזה לא לוקח בחשבון שחלק גדול מהחשמל הרוחני מופק לא דווקא בשעות שיא הצריכה, כלומר מופק בלילה, כאשר אינו דרוש. לפי החוקים לעידוד חשמל ירוק, חייבות חברות החשמל לקנות (במחיר יקר) כול קווט"ש שהרוח מפיקה, בין אם הוא נחוץ באותו רגע ובין אם לאו.

אז מה ההיגיון בריצת האמוק בעולם לבניית עשרות אלפי טורבינות רוח, ומאות אלפי דונמים של פאנלים סולאריים?
הטענה של הירוקים: תעשיית האנרגיה הירוקה היא תעשייה בחיתולים, היא זקוקה לדחיפה מצד הממשלה עד שתתפתח ותעמוד על הרגליים לבד. זו טענה סתמית מבוססת על תקוות שווא. הטכנולוגיות האלה מסובכות ויקרות, ואין סיכוי שהמחירים ירדו עוד, בצורה משמעותית מעבר למה שירדו עד כה.
הפאנלים הסולאריים, למשל, הם בעלי נצילות נמוכה של 10-15%.
יש מעבדה לאנרגיה מתחדשת של משרד האנרגיה האמריקאי שטוענת שהיא פיתחה במעבדה פאנלים בעלי נצילות של 40% . הדבר הזה יכול לחולל מהפיכה בענף. אז צריך להמשיך לפתח את הפאנלים היעילים ולהביאם לייצור תעשייתי. אין הגיון להמשיך ולהתקין מאות אלפי דונמים של פאנלים יקרים ובלתי יעילים. אם יפתחו פאנלים יעילים שעליהם מסופר, יהיה אולי מקום להפיק חלק (קטן) מהאנרגיה שלנו מפאנלים סולאריים.
באשר לתחנות רוח – זו טכנולוגיה פרימיטיבית ומפגרת, שאין לה שום עתיד, היא גורמת הרבה יותר נזק מתועלת, זה טירוף נטו.
בכול מקרה – בגלל הזמינות החלקית והאקראית של מקורות אנרגיה אלה, תרומתם למשק החשמל לעולם תהיה מצומצמת וזניחה, ולכן, גם תרומתם להקטנת הפליטות (שהוא הנושא שלמענו התכנסנו) היא מזערית.
ההישג העיקרי של האנרגיה הירוקה הוא בזבוז כסף.
באשר לאנרגיה ירוקה בארץ: מוטב לתת לגויים לעודד ול"חתל" ולשלם "רבה-גלד" כדי לנסות להביא אנרגיה ירוקה לבגרות. אם, וכאשר, תתפתח אנרגיה ירוקה יעילה וכדאית, נוכל להשתמש בה. איוולת ובזבוז נוראי הוא לרוץ ולהקים מתקנים בהיקף תעשייתי שבנויים על סובסידיות גבוהות. אפשר להשקיע במחקר, ולבנות מתקני ניסוי קטנים, אבל לא לבנות מתקני הפקה בטכנולוגיה יקרה ומפוקפקת. החוזים ל 25 שנה שמחלק משרד התשתיות להתקנת פאנלים סולאריים על לולים וחדרי אוכל זה בזבוז כסף נטו, ללא שום תועלת.
יעקב


27 בנובמבר 2011

"ההוקי סטיק זבל"

זו אחת מהפנינים שנמצאו במיילים של קליימטגייט 2.
כתבנו רבות על המחקרים השטותיים מסוג הוקי סטיק (כאן, וכאן, וכאן, וכאן).
השנים 1998 – תאריך הופעת מחקר ההוקי סטיק הראשון של מייקל מאן, עד 2009 – תאריך קליימטגייט הראשון, ההוקי סטיק היה מאד באופנה, והופיעו כמה וכמה מחקרי הוקי סטיק מדי שנה. מאז, ברוך השם, החממיסטים ירדו מזה ואין פירסומים חדשים מסוג זה.
ההוקי סטיק הוא "מחקר" שבו לוקחים אוסף גדול של מספרים שמייצגים משהו (כמו רוחב טבעות העצים או עובי שכבות המשקע באגמים), וטוענים שהמספרים האלה מייצגים את הטמפרטורה הגלובאלית – למרות שאין שום הוכחה או סבירות בכלל שאכן הם מייצגים טמפרטורות. אח"כ עושים על המספרים הסתמיים האלה הוקוס-פוקוס של חישובים "סטטיסטיים" (חישובים פסיאודו-סטטיסטיים) – ובסוף מוכיחים באותו ומופתים שההתחממות הגלובאלית של המאה ה 20 הייתה חסרת תקדים ב 2000 השנים האחרונות, ויותר גבוהה ב שתי עשירות מעלה שלמות! מהטמפרטורה שבימי הביניים.

אפשר היה לחשוב שמדעני האקלים לקו בפחד נוראי מפני התחממות גלובאלית שהעביר אותם על דעתם וגרם להם לליקוי מאורות, ולחוסר יכולת להבחין באופי האבסורדי של טענות ההוקי סטיק. בן אדם, המאמין אמונה עמוקה במשהו, הוא לעיתים עיוור לדברים אחרים שמתרחשים סביבו.

עכשיו מתגלה, במיילים של קליימטגייט 2, שמדעני האקלים האלה לא היו כול כך טיפשים וגם לא כול כך עיוורים. מסתבר שבהתכתבות הפנימית ביניהם הם מבינים שהמחקרים שטותיים, ואחד אף מכנה אותם בביטוי במדעי המדויק "חרא"  (crap) . הם ידעו בדיוק מה הם עושים – הם פרסמו את עשרות מחקרי ההוקי סטיק – לא בגלל שהם האמינו שהמחקרים האלה שווים משהו או מוכיחים משהו, אלא בגלל שהם יצרו כלי תעמולה חזק מאד – את הציור (השקרי) המראה כיצד ההתחממות הנוראית של המאה ה 20 היא חסרת תקדים בגודלה וחומרתה.
אח"כ הקבוצה הזו של המדענים השתלטה על תהליך כתיבת הדוחות של ה IPCC, ומרחו את ההוקי סטיק על השער של הדו"ח מס' 3 (מ 2001) ובדו"ח מס' 4. הם הבינו שיצרו כלי תעמולה חזק ואפקטיבי שמקדם את האג'נדה שלהם. הוא גם קידם פלאים את הקריירה המדעית שלהם ואת תקציבי המחקר שלהם.
העולם של מדעני האקלים ושל ה IPCC הוא עולם של שקר ותעמולה שקרית.
יעקב



תוספת:
"any change in temps greater than 100 years in length are a complete unknown"
תרגום: " כול שינוי טמפרטורה בזמן יותר קדום מאשר לפני 100 שנה הוא נעלם גמור (בלתי ידוע)."  ברור למדעני האקלים ב 100% שלא ניתן ללמוד כלום על הטמפרטורות מאותן טבעות. זה מה שברור גם לכול אדם נורמאלי.

יעקב

25 בנובמבר 2011

היושרה מתנדפת כמו שלגי הקילימנג'ארו


אחת מהתמונות המפורסמות והסימליות הממחישות את ההתחממות הגלובאלית היא התמונה של היעלמות שלגי הר הקילימנג'ארו. הר הקילימנג'ארו, בקניה, סמוך לקו המשווה מפורסם בכיסוי השלג (יותר נכון: הקרח) התמידי שלו. תמונותיו היפות עם הכיסוי הלבן התפרסמו עוד במאה ה 19, ויש גם שיר מפורסם על השלגים. בימים אלה כיסוי הקרח הולך ונעלם, והדבר נותן כלי המחשה ואמצעי תעמולה נהדר למודאגי האקלים. חוקר הקרחונים הטרופיים, לוני תומפסון, כתב מאמרים בהם הוא זועק על היעלמות הקרחונים בגלל ההתחממות הגלובאלית. גם בסרטו של אל גור מופיעה זעקת  הקילימנג'ארו למקום מכובד.
הבעיה היא שהקרח אינו נעלם בגלל ההתחממות. הר קילימנגארו גובהו 5700 מטר, ובגבהים אלה הטמפרטורה קפואה תמיד. גם אין מדידות טמפרטורה מתחנות קרובות המראות על התחממות מיוחדת. הקרח נעלם כנראה כי הוא מתנדף (להבדיל מנמס). יערות עד נכרתו ממדרונות ההר והמישור מסביב, או נשרפו, כדי לפנות שטח לחקלאות. הלחות שהייתה מתרוממת מהיערות במעלה ההר והייתה גורמת למשקעים (שלג) על ההר – נעלמה. בהיעדר הלחות יורד פחות שלג על ההר, וההתנדפות גוברת.
עכשיו מסתבר בא-מיילים שגם לוני תומפסון, וגם פיל ג'ונס וגם אחרים ידעו כול הזמן שהשלגים של הקילימנג'ארו לא נעלמים בגלל ההתחממות, אלא, כנראה, בגלל ההתנדפות. מסתבר שהמאמרים שכתבו אינם כנים ואינם ישרים. הם לא יכלו להתאפק מלהשתמש בקילימנג'ארו ככלי לקידום התעמולה (האג'נדה) שלהם, קידום האג'נדה נראה להם כמטרה המקדשת את האמצעים והם פירסמו טענות שווא ביודעין.
יעקב

"תגובה לא ישרה במיוחד"

אחד הא-מיילים שנחשפו נכתב ע"י ד"ר דגלס מראון, מדען ב CRU (באונ' מזרח אנגליה) לחבריו במכון, שבראשו עמד מיודענו ד"ר פיל ג'ונס. מראון מזמין את חבריו לדיון בקפטריה על הנושאים הבאים (ציטוט מהמייל, משנת 2007):
האם זה נכון שרק לספקנים יש אינטרסים פוליטיים ורק הם משוחדים בדעותיהם? אם לא – כיצד אנו מטפלים בזה ?
כיצד אנו מטפלים בשגיאות בתוך קהילת מדעני האקלים? אני חושב שתגובתנו לשגיאות שנמצאו בעבודתו של מייק מאן (בעל ההוקי סטיק) לא היו ישרות (honest) במיוחד.
כיצד עלינו להגיב למדע פופולרי כמו סרטו של אל גור?
מה ההבדל בין ספקן אקלים למכחישן?
מה עלינו לעשות עם/נגד ההגזמות בכלי התקשורת?
כיצד אנו יכולוים להמנע מלהישמע כמו קנאים דתיים ושחצנים?
האם עלינו להגיב לעבודות/רעיונות של ספקני האקלים?
עד כאן מהמייל.
המייל הזה נכתב ברוח מבודחת, אבל ברור, מהמייל הזה ואחרים, שלפחות חלק ממדעני האקלים מבינים שטענותיהם אינן ממש מבוססות, ושיש בהן הרבה פגמים והגזמות. בכול זאת הם מציגים כלפי חוץ חזית אחידה, ועומדים כמו חומה בצורה, ומצדיקים בקולי קולות כול פסיק וכול שמץ של חישוב שהתפרסם על ידי מישהו מאנשי החבורה. הדבר חשוב להם כדי לקדם את המטרה הקדושה (the cause) . המטרה היא מעל לכול.
יעקב



23 בנובמבר 2011

קליימטגייט 2.0


אותו חסיד אומות עולם (מדליף) ששיחרר את הא-מיילים של קליימטגייט לפני שנתיים בדיוק, שיחרר עכשיו עוד ערימה. בסך הכול יש כ רבע מיליון א-מיילים בחבילה, אבל רק כ 5000 התפרסמו, השאר נעולים עם סיסמה, ואינם נגישים אלא אם כן החסיד ישחרר את הסיסמה, דבר שהוא לא עומד לעשות כעת.
הנה כמה פנינים מהמבחר החדש:

<מספר 3373>
" ברדלי (מדען אקלימי): אני בטוח שאתה תסכים, המאמר של מאן וג'ונס ב גר"ל (ירחון מדעי) הוא באמת פאתטי, ולא היה צריך להתפרסם. אני לא רוצה ששמי יהיה קשור לאותו שיחזור של 2000 שנה" [מדובר באחר ממאמרי ההוקי סטיק שמתיימר לשחזר את הטמפרטורות 2000 שנה לאחור. ברדלי הוא אחד מהחבורה, אבל מתבייש בחבריו, מייקל מאן ופיל ג'ונס]

<מספר 3115>
" מאן: מתי הולך טום ס. לפרסם את השיחזור שלו לטמפ' של 150 שנה?? זה יעזור למטרה [הקדושה] שלנו שנוכל לטעון שהשיחזור הזה מאשר את השיחזור של מאן וג'ונס".

<מספר 3940>
"מאן: הם הוכלים לאשר לנו להתייחס לדוגמה הסינטטית, כמו במאמר בירחון ג' קלייימט, (מאמר שהתקבל, סוף סוף, לפירסום אחרי שהגשנו תיקון), כך שזה יעזור מעט לקדם את מטרתנו"

<מספר 0810  > 
מאן: התייאשתי מג'ודי קורי כבר מזמן. איני יודע מה היא מנסה לעשות, אבל זה לא עוזר למטרה [cause] שלנו"

<מספר 2094>
"ג'ונס: נאמר לי שה IPCC אינו כפוף לחוקי חופש אינפורמציה של המדינות. דרך אחת לכסות את עיקבותיך, המתאימה לכול העובדים על דו"ח מס' 5 של ה IPCC היא למחוק הכול בסוף התהליך".

המדליף השאיר גם כמה משפטי הסבר משל עצמו, המנסה להסביר את מעשיו:
"יותר מ 2.5 מיליארד בני אדם חיים על פחות מ 2 דולר ליום. כול יום מתים כ 16,000 ילדים ברעב וסיבות קשורות. אם דולר אחד יכול להציל חיים – גם ההיפך נכון (ביזבזת דולר – פגעת בחיים אדם). עוני הוא פסק דין מוות.
אומות יצרכו להשקיע 37 טריליארד דולר בטכנולוגיות אנרגיה, אם הן רוצות לייצב את פליטות הפד"ח ברמות ברות קיימא. [יעקב: לא נכון. לא חושב כמה יוציאו, המשימה אינה אפשרית היום].
ההחלטות של היום צריכות להיות מבוססות על כול המידע שניתן להשיג ולא על 'החבא את הירידה'."
מעניין... מעניין מאד.

יעקב

הידור ויופי

הידור ויופי

שר האנרגיה הבריטי, קריס הונה, אמר שאנשים שמתנגדים לתחנות רוח הם זקנים קמצנים curmudgeons – ותחנות הרוח הן "מהודרות" ו "יפות".
למטה יש תמונה של נוף אנגלי גועלי, שהלכו וקישטו אותו עם תחנות רוח "מהודרות ויפות".



זקן אחד, שדווקא מבין בהידור הוא הדוכס מאדינבורו, הבעל של המלכה אליזבט, פיליפ (בן 90) , שאמר:

“He said they were absolutely useless, completely reliant on subsidies and an absolute disgrace,”
"הן חסרות כול תועלת, נסמכות על סובסידיות, והן גועל נפש".

בן שיחו ניסה להגיד לדוכס שתחנות רוח הן הצורה היעילה והזולה להפקת אנרגיה ירוקה. הנסיך פיליפ לא השתכנע:

“He said, ‘You don’t believe in fairy tales do you?’” said Mr Wilmar. “He said that they would never work as they need back-up capacity.”

אתה לא מאמין בסיפורי מעשיות, נכון? הן לעולם לא יעבדו כי הן זקוקות לתחנות פחמיות לגיבוי.
מי שכן מאמין בסיפורי מעשיות הוא שר התשתיות שלנו מר עוזי לנדאו.
"אנרגיה המופקת מטורבינות הרוח היא הזולה והכדאית ביותר ממכלול האנרגיות המתחדשות", מסר שר התשתיות עוזי לנדאו, 
היא זולה וכדאית כמו שאני צנצנת, אבל לנדאו צודק, היא פחות בזבזנית מאנרגיה סולארית...

מר לנדאו שכר חברת יעוץ שתמפה עבורו את האזורים בארץ בהן נושבות רוחות בעוצה גדולה, והמתאימים להקמת תחנות רוח. את המידע הזה ניתן למצוא בכול אטלס של בית ספר עממי, ובוודאי ניתן למצוא בשרות המטאורולוגי, אבל השר לנדאו שכר "חברת ייעוץ" – הזדמנות לתת קצת פרנסה למקורבים.
נקווה שבייעוץ זה יסתיים בזבוז המשאבים לריק, ומשרד האוצר ימנע הקמת המפלצות המכוערות, קוטלות הציפורים. אנחנו צריכים תחנות רוח כמו שהמת צריך כוסות רוח.
יעקב 

21 בנובמבר 2011

הספקנות מוצדקת: סיכום וועידת סנטה פה.


וועידת סנטה פה השלישית לשינויי אקלים עולמיים ואיזוריים התקיימה התחילת נובמבר בארה"ב. בוועידה השתתפו בעיקר מדענים ספקנים, ביניהם ד"ר ריצ'רד מולר, ד"ר ג'ודי קורי, ד"ר פרד סינגר, פאט מיכאלס, וגם ונקטצ'לאם רמסוואמי מפרינסטון. עיתונאי שהשתתף בדיונים שנמשכו 5 ימים, וראיין רבים ממשתתפי הוועידה מסכם את רשמיו ב 4 נקודות עיקריות.
1. מרבית המדענים (כולל ספקנים) אומרים שאכן מתרחשת התחממות גלובאלית.
2. אבל השאלה מה בדיוק גובה תרומתם של בני אדם להתחממות זו הוא נושא שנתון בהחלט המחלוקת, והידע בנקודה זו כלל לא ברור. [יעקב: אני הייתי מוסיף שגם השיעור של ההתחממות לא ברור לגמרה].
3. יש מחלוקת גדולה ורחבה בין המדענים מה צריך לעשות בנידון, כלומר איזו צעדים צריכים לנקוט כדי למנוע ההתחממות. מדענים רבים מודאגים מזה שהמדע ניגרר לוויכוח פוליטי בעיקרו (על המדיניות) וויכוח שלא קשור למדע.
4.מדען בכיר אחד, (ריצ'רד מולר) אמר שחלק מהמדענים נותנים גיבוי לטענות של אל גור, למרות שהם יודעים שהטענות שלו מוגזמות ומעוותות. (הוא מסביר את התופעה בראיון).
עוד אמר מולר שיש ספקנות אמיתית ומוצדקת בקשר לשעור התרומה האנושית להתחממות (באמצעות הפד"ח) – כלומר הנושא הזה הרבה פחות ברור מאשר נטען בדו"ח ה IPCC (שם נכתב ש"כמעט לגמרה בטוח" ש "מרבית" ההתחממות נגרמת על ידי בני אדם). בכלל יש ביקורת על ה IPCC שרבות מטענותיו אינן מבוססות. הנה מילותיו של מולר עצמו, בציטוט ישיר:
“It isn’t whether there’s global warming; it’s how much there is. And how much of that is caused by humans? And there’s still a lot of uncertainty that and the skeptics are raising very good points on that issue.”
ד"ר קורי אמרה: יש התחממות גלובאלית, זה ברור, שנגרמת במידת מה על ידי בני אדם. השאלה היא מה תרומתם הכמותית (היחסית) של בני האדם, והתשובה: איננו יודעים". בקשר לדו"ח ה IPCC אמרה ד"ר קורי שהיא חושבת שהביטחון, או הסבירות הגבוהה שלה הם טוענים אין להן על מה להתבסס, הבטחון שלהם במסקנותיהם הוא מוגזם, ויש לה הסתייגויות מהתהליך של חיבור הדוחות של ה IPCC.
דיווח על הוועידה וקישוריות לחלק מההרצאות שהמדענים הציגו בוועדה זו תמצאו באתר של ד"ר קורי.
יעקב




20 בנובמבר 2011

דעות קדומות



משפט השבוע – שייך ללורד ברטראנד ראסל, מתמטיקאי ופילוסוף בריטי:
 “If a man is offered a fact which goes against his instincts, he will scrutinize it closely, and unless the evidence is overwhelming, he will refuse to believe it. If, on the other hand, he is offered something which affords a reason for acting in accordance to his instincts, he will accept it even on the slightest evidence.” – Bertrand Russell
תרגום:
"אם מצביעים לאדם על עובדה שסותרת את האינסטינקטים שלו הוא יבחן אותה בדקדקנות, ואם ההוכחות אינן לחלוטין ודאיות הוא יסרב להאמין בה. אם, מאידך, מציעים לו משהו שנותן לו סיבה לפעול על פי האינסטינקט שלו, הוא יקבל זאת אפילו ההוכחה מאד מפוקפקת."

הדבר אמור בקשר למודאגי האקלים. הם מאמינים, והאמינו עוד מזמן (מלפני עשרות או מאות שנים – ראה מלטוס), שהאדם צורך יותר מדי, מזהם יותר מדי, שכדור הארץ לא יכול לשאת כול כך הרבה בני אדם ואסון אקולוגי עומד להתרחש. אז הם נתפסים בקש הרעוע של גזי חממה כתירוץ, וזועקים בקולי קולות: "האסון בדרך, כדור הארץ הולך להישרף. הפסיקו מיד את החיים הנורמאליים, תשכחו מהטכנולוגיה, תחזרו את השדות". הם האמינו בכך לפני שדיברו על התחממות כדור הארץ, אבל הרעיון של ההתחממות משתלב היטב בהשקפה זו, ולכן אימצו אותו בשתי ידיים. זה כולל את המדענים המודאגים.

לעומת זאת, הספקנים אינם מוכנים לוותר בקלות על חיי הרווחה המבוססים על טכנולוגיה, תעשייה ושימוש גובר באנרגיה. הם לא מוכנים שיכפו עליהם חיי צנע. אז הם בוחנים את הטענות על התחממות וגזי חממה יותר לעומק ואינם מקבלים את זעקות הגעוואלד של המודאגים.

יעקב

מסבירים את תופעת "המכחישים"





הוא פותח:
"יש חור באוזון? מפלס הים עולה? "הכול קשקוש, המצאה של יפי נפש או טייקונים חמדנים. שיוכיחו לנו שיש דבר כזה. שילכו לעזאזל, רק כסף מעניין אותם". יותר ויותר אנשים מכל הגילים והמעמדות, ביניהם מדענים, ופוליטיקאים וגולשי גלים מסרבים להאמין ב"טרנד הירוק" ובתיאוריות שהולידו אותו.
הוא צודק במאה אחוז. יותר ויותר אנשים מסרבים להאמין לטרנד הירוק ולהפחדה הנוראית שמפחידים אותנו על אסונות אקלימיים שעומדים להתרחש.

לטענתם כל אלה [המודאגים או המפחידים] אינם חושבים על העולם אלא פועלים משיקולים של כוח, יוקרה ופסאודו-אידאולוגיה. הם עוסקים באופן שיטתי בהפחדת הציבור ובציור תסריטי אימה לפיהם העולם מתקרב לקיצו כדי לצבור כוח.

הסיבה שהספקנים מסרבים להאמין להפחדות היא שאין ביסוס מדעי למרבית הטענות שלהם.

בהמשך הוא מראיין שני אנשים ( פרופ' יואב יאיר ואבי בליזובסקי) ממחנה מודאגי האקלים,  שמנסים להסביר למה כן צריך להיות מודאגים. אומר יואב יאיר:
""חלק מההצלחה שלהם [של הפסקנים] נובעת מכך שלנו המדענים קשה להסביר מה קורה באטמוספירה" סבור פרופ' יאיר. "אנחנו לא יודעים הכל. המערכת מורכבת מסובכת ויש דברים שאנחנו לא יודעים אבל אנו יודעים בוודאות שהטמפרטורה עולה ושהאקלים מתחמם אם כי לא ברור עד כמה".

פרופ' יאיר המודאג הוא לפחות כנה ואומר את האמת: "יש דברים שאנו לא יודעים". אכן. "אנו יודעים בוודאות שהטמפרטורה עולה והאקלים מתחמם, אם כי לא ברור עד כמה". אם לא יודעים כמה – איך יודעים שזה מסוכן? אז למה ההפחדות?

בליזובסקי אומר:
אני יכול לומר באחריות כי זה אחד הנושאים הנחקרים ביותר כיום. נכון, בכל התחומים המדעיים תמיד יש מה לשפר, ואכן הידע שלנו על האטמופסירה איננו שלם, אך מכאן ועד הכחשת ההתחממות הדרך ארוכה". אומר בליזובסקי.
האנשים האלה מתעלמים מהספקות והידע הלקוי, למרות שהם מודים שהידע לא מושלם, וממשיכים במסע הפחדות לא מוצדק. הם מנסים להרוס את אורח חיינו על ידי גרימת מחסור חמור באנרגיה. הם מנסים לאסור ולמנוע ייצור אנרגיה באמצעים העומדים לרשותנו – אמצעים פחמיים. הם מנסים להכריח אומנו להוציא אינסוף כסף על אמצעי ייצור בלתי יעילים ובלתי אמינים כמו שמש ורוח, שאינם מסוגלים לספק את כמויות האנרגיה שאנו צריכים. הם מנסים לחולל מהפכה גדולה ויקרה באורח החיים, למעשה להוריד את רמת החיים ולזרוע עוני – על סמך ידע שהם עצמם מודים שהוא חלקי ולקוי ביותר.

בליזובסקי אומר ש"הכחשת ההתחממות" אינה מוצדקת למרות הידע החלקי והלקוי. הוא אולי לא מבין ולא מנסה להבין את הטיעונים הספקניים. גם בלי "להכחיש את ההתחממות" עדיין אין שום הצדקה למסע ההפחדות.

גם אם כדור הארץ מתחמם, כמו שהם טוענים (וסביר להניח שאכן הוא מתחמם) – עדיין יש ספקות רבים. אלו הם הספקות העיקריים:
1.    לא ברור בדיוק מה שיעור ההתחממות (גם יאיר מודה בכך).
2.    לא ברור שההתחממות חריגה משינויים טבעיים שתמיד התרחשו.
3.    לא ברור שההתחממות (או כולה) נגרמת על ידי הפד"ח.
4.    לא ברור שההתחממות (או כולה) נגרמת על ידי בני אדם.
5.    לא ברור שההתחממות הינה מסוכנת, ותוביל לתוצאות הרות אסון.
6.    לא ברור שניתן בכלל לעשות משהו נגד זה (אם זה מסוכן).

ולדעתי – כן ברור לחלוטין – שה"פתרונות" שמנסים לכפות עלינו – אתנול, רוח שמש – הם בלתי יעילים, לא עוזרים במאומה ל"פתור" את הבעיה של ההתחממות שהמודאגים טוענים שקיימת, והם בגדר נזק כלכלי נטו ללא שום תועלת. כלומר – גם אם המודאגים צודקים במאה אחוז, ועומדים להתרחש אסונות אקלימיים, האמצעים שהם דוחפים (רוח, שמש ואתנול) אינם עוזרים כלל לפתור את הבעיה.

חבל שהכתב תומר פרת ראיין רק אנשים "מודאגים" לצורך כתבה זו. לו היה יותר יסודי ומאוזן היה מראיין גם מדענים ספקנים, כמו פרופ' ניר שביב, ואז יכול היה להסביר את הבעיות בצורה יותר טובה. תומר פרת ממשיך במסורת של דיווח חד צדדי ומוטה אידאולוגית, שמאפיין את העיתונות בישראל.
יעקב

14 בנובמבר 2011

המלחמה נגד האנרגיה



הירוקים בארה"ב נחלו הצלחה במלחמתם העיקשת נגד האנרגיה. הפרויקט הגדול של הנחת צינור נפט מקנדה לטקסס, פרויק קייסטון XL הוקפא "עד לבחינה מחדש של מסלולים אלטרנטיביים", כלומר לפחות עד אחרי הבחירות לנשיאות בארה"ב, כלומר – לפחות עד 2013.
זהו חלק מעמדה עקבית של ממשל אובמה: חסימה של כול פרויקט של נפט, פחם, תחנות כוח או בתי זיקוק. כול פרויקט שקשור לאנרגיה של ממש. זוהי העמדה הירוקה, הקיצונית, שאומצה על ידי ממשל אובמה בשלמותה. הם עושים זאת בלי הצהרות חגיגיות, בלי החלטות קונגרס, בלי הודעות דרמטיות.  גופי הרגולציה, המאוישים על ידי אידיאולוגים ירוקים שמינה אובמה נמנעים מלהנפיק אישורים. הם נלחמים מלחמה לא מוצהרת נגד אנרגיה.

הוועדה לאנרגיה אטומית נמנעת מלנפק אישור לאתר אחסון הפסולת בנבאדה, וממשיכה לדון (עד אינסוף) בבקשות לכורים חדשים, מבלי להפיק אישורים.
משרד האנרגיה ומשרד איכות הסביבה לא מנפיקים אישורים לקידוחי נפט חדשים במפרץ מקסיקו או באוקיינוס הארקטי מול אלסקה, בטענה שלא הושלמו כול הבדיקות, והבדיקה נמשכת. הבדיקות יימשכו, ואישורים לא יהיו כול עוד אובמה נשיא, ואלי גם אח"כ. כמו כן נעשים ניסיונות נואשים לבלום את הפקת הגז בשיטת הפראקינג החדישה.

תשתיות האנרגיה של ארה"ב הולכות ומתבלות, מרבית תחנות הכוח (הפחמיות) גילן כ 40 שנה. בתי הזיקוק – כנ"ל. ללא חידוש, תתפורר תשתית האנרגיה.
במקום זה ממשל אובמה מציע עשרות מיליארדים של דולרים של כסף ממשלתי לפרויקטים "מתחדשים" – לאנרגיה סולארית, תחנות רוח ומכוניות חשמליות. כול הדברים האלה עושים טוב בבטן, אבל מפיקים מעט מאד אנרגיה. ארה"ב הולכת להיקלע למחסור חמור באנרגיה.
בינתיים, קנדה תשווק כנראה את הנפט שהיא מפיקה ממרבצים גדולים של חולות זפת, למדינה שיש לה צימאון גדול לנפט – סין. אם בעתיד ארה"ב תרצה בכול זאת לקנות את הנפט הזה – עלולה התשובה להיות: "מצטערים, כבר לא אקטואלי".
יעקב

13 בנובמבר 2011

"אנרגיה סולארית – לא מקור אנרגיה רציני"



בכיר באוצר: אנרגיה סולארית אינה מקור רציני
שאול מרידור, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, אמר בכנס עצמאות אנרגטית: "אנרגיה סולארית היא עניין טוב לשעות הצהריים בקיץ ולא כמקור אנרגיה רציני. תחנות כוח סולאריות הן בהחלט לא תשובה לביטחון האנרגטי של ישראל"
עדכון אחרון
23.09.11, 00:19

כך אמר שאול מרידור, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר בכנס עצמאות אנרגטית.

מרידור כבר הביע הסתייגות פומבית מהשקעה באנרגיות מתחדשות וסולארית בפרט כמשאב לאומי. ביוני טען כי מחיר ייצור חשמל סולארי (פוטו-וולטאי) בישראל עדיין גבוה ביחס לתועלות ממנו, וכי ההשקעה בו תביא לייקור החשמל ב-15%-20%. "ראינו את המהומה סביב מחיר הקוטג'. יותר מנשמח לעודד ייצור סולארי - אבל התעריפים הנוכחיים הם גבוהים מדי" אמר.

צודק. הנה אחד שלא מסונוור מאידיאולוגיה ירוקה וראה דברים כפי שהינם.

עכשיו הודיעו על תכנית חדשה להקמת תחנת כוח סולארית בהספק 57 MW בנגב המערבי. אם הפאנלים זולים כול כך – שתמנע הממשלה מלהבטיח מחיר גבוה למשך 20 שנה, ותסתפק בכך שתבטיח ליזמים שחברת החשמל תקנה את החשמל במחיר שוק. לא, שיהיה אפילו פי 2 מהשוק, אני מרגיש לארג' היום! אבל לא פי 8.
יעקב

עוד על מחירי הפאנלים הסולאריים.

המפיצים העיקריים של השמועה על מחירים של חשמל סולארי ברמה תחרותית במחיר לחשמל פחמי הן החברות המייצרות את הפאנלים הסולאריים. הן מנסות לקדם את המוצרים והעסקים שלהן. בינתיים אלו שמועות לצורך קידום עצמי. תאמינו להם כאשר תראו את המוצר.

שאלה אחרת היא מהו המחיר ה"פחמי" של החשמל, שאליו הם משווים את עצמם. במאמר מוזכר המחיר של 12 סנט לקילווט. זה כבר מחיר שנופח במדינות (כמו קליפורניה) על ידי תקנות אנרגיה מתחדשת. המחיר האמיתי של החשמל מכורים גרעיניים, פחם או גז, במדינות אחרות בארה"ב הוא כ 5-7 סנט. עם גילוי מרבצי גז גדולים בארה"ב (ואצלנו) המחיר עשוי אף לרדת. זהו המחיר שתחנות סולאריות חייבות להתמודד איתו.

עובדה היא שבמדינות אירופה אחדות (למשל ספרד), בהן הורידו את המחיר המובטח על ידי הממשלה לחשמל סולארי מ פי 8 ל"רק" פי 4 ממחיר חשמל רגיל, קטנו מאד ההתקנות הסולאריות.

אל תתרשמו מנתונים מרשימים כמו "בגרמניה התקינו 35 GW כושר ייצור סולארי". זה כושר ייצור נומינאלי, או תיאורטי, כלומר מה הפאנלים מסוגלים לייצר בצהריים של יום קיץ בהיר, באופן תיאורטי. בפועל הם מייצרים רק אולי 20 או 30% מזה. חברות החשמל מחויבות על פי חוק לרכוש את כול החשמל הסולארי המיוצר, למרות שהוא לא תמיד נחוץ – כלומר – תחנות אחרות מייצרות את החשמל, ולא ניתן לכבותן, והחשמל הסולארי אינו נחוץ בעת שהוא מואיל להופיע.

החשמל הסולארי יהיה מועיל ותחרותי כאשר יהיה כדאי לכול אחד להתקין על גג ביתו פאנלים סולאריים לשימוש עצמי, כדי להקטין את חשבון החשמל שלו. זאת בניגוד למצב היום, בו החשמל הסולארי מהפאנלים מסופק לחברת חשמל, והממשלה מחייבת את חברת החשמל לקנות חשמל זה במחיר פי 8 ממחיר החשמל הרגיל. אם וכאשר יהיה כדאי לאנשים להתקין פאנלים, יופיעו על כול הגגות ובכול החצרות פאנלים סולאריים, והם יספקו חלק מהצריכה, בשעות היום, ויאפשרו להשבית באותן שעות טורבינות גז. אז לא יהיה צורך בעידוד ממשלתי, או בהטפות מוסר של פול קרוגמן.
היום הזה מאד, מאד רחוק, ואני לא משער שיגיע בטווח נראה לעין 20 -30 שנה). איש אינו יכול לחזות את העתיד (גם לא אני), ואם ימציאו פתאום המצאה מופלאה שמגדילה את היעילות של הפאנלים מכ 15% ל 30% – התמונה תשתנה. הטענה שהפאנלים הסולאריים יפיקו חשמל במחיר יותר זול מחשמל פחמי (כפי שנאמר בבלוג של סיינטיפיק אמריקן) אינה נכונה על סמך הטכנולוגיה המוכרת, ומבוססת על ניחוש של טכנולוגיות שימציאו בעתיד, אולי. בקיצור – נבואות.
לבעלי אידיאולוגיה ירוקה יש נטייה ליפות את המציאות לפי אמונתם, ולראות בעד המשקפיים הירוקות טכנולוגיות ירוקות שאינן קיימות. כך למשל הם "המציאו" בעבר מכוניות הפועלות על מימן, בטריות זולות למכוניות או לכידה וקבורה של פד"ח (CCS). אח"כ הם צועקים בתדהמה: "מטומטמים! למה אינכם משתמשים בטכנולוגיות נהדרות אלו?"
יש להפריד בין מה שקיים למה שבגדר נבואה.



תוספת:
הנה דיווח הוואינט, בעברית, על הסיבות לירידת מחירי הפאנלים, ועל הקשיים הכספיים של החברות המייצרות אותן.  
יעקב

האם מחירי הפאנלים הסולריים יירדו ?


קיבלנו לינק לפוסט בבלוג של סיינטיפיק אמריקן, בו נכתב שמחיר הפאנלים הסולאריים ירד בהתמדה ובאופן עיקבי מאז שנת 1980, ואם ימשיך לרדת בקצב זהה, הוא צפוי להיות כול כך נמוך שמחיר החשמל הסולארי יהיה יותר נמוך ממחיר החשמל הפחמי.
אם קוראים את הכתבה, רואים שהיא לא מבוססת על ידע מפורט של תהליכי ייצור, אלא ידע כללי, או דעה כללית של הכותב, שעיסוקו – בכתיבת ספרות פופולרית על נושאים מדעיים. זהו ניחוש שלו – הוא אומר: המחיר ירד בעבר, סביר שהוא ימשיך לרדת גם בעתיד.
ראשית כול – אני בעד. אם פאנלים סולאריים יהיו כול כך זולים עוד מעט, נחכה שיהיו זולים ונרכוש אותם כאשר זה יהיה כדאי. למה לבזבז מיליארדים רבים של דולרים עכשיו על פאנלים יקרים, ועוד להתחייב למחיר היקר של החשמל ל 25 שנים קדימה, כמו שעשו בארה"ב ובאירופה (וגם אצלנו)?
הדבר נכון שבעתיים לגבי מדינת ישראל. אין שום סיבה בעולם לרוץ להתקין עכשיו פאנלים סולאריים שמחירם גבוה, ולהבטיח ליצרנים מחיר אסטרונומי ל 20 שנה קדימה עבור החשמל הסולארי. אם וכאשר המחיר יהיה נמוך, יתקינו האנשים וחברת החשמל פאנלים סולאריים מתוך כדאיות כלכלית, בהחלט. לא צריך לקפוץ בראש עכשיו. (הידד לפקידי האוצר שמעכבים את הקמת תחנת הכוח הסולארית באשלים).
אבל כמובן, אלו ספקולציות חסרות שחר. חלק גדול מהירידה במחיר זו אותה ירידה שכתבנו עליה בקטע הקודם, ירידה מהמחיר המנופח מלאכותית של 475 דולר לקילו פוליסיליקון, למחיר יותר "נורמלי" של 30 דולר, שהוא בערך מחיר הייצור, ושהיה קיים בעבר. העלייה פי 15 במחיר נבעה ממדיניות הממשלות שניסו "לעודד" את ייצור הפאנלים. כול דבר שהממשלה מעודדת, מתייקר פלאים, באופן מיידי, כי היצרנים רואים הזדמנות להוציא הרבה "עידוד" (כסף) מהממשלה. הירידה לאחרנוה אינה משקפת ירידה בעלויות אלא הצפה של השוק על ידי יזמים שטעו בהערכותיהם, ובנו יותר מדי מפעלים, שכנראה ייסגרו בקרוב. הירידה הייתה ירידה משיא מלאכותי, ואין שחר לנבואות שקצב ירידה כזה יימשך. גם בגרף שמתפרסם בבלוג רואים התמתנות בקצב הירידה המחירים, והגרף נעשה יותר שטוח. ייצור הפוליסיליקון הוא  תהליך קשה ומסובך, המחירים לא יירדו לאפס. גם אם תהליך הייצור השתכלל והוזל בשנים האחרונות, הוא עדיין מסובך, ומחירו לא יכול לרדת לאפס.

אפשרי שיהיו פריצות טכנולוגיות. ייתכן וימציאו תהליכי ייצור חדשים שיאפשרו להוריד את המחירים עוד קצת. ייתכן שימציאו טכנולוגיות חדשות שיאפשרו ניצולת יותר גבוהה של אנרגית השמש – כלומר הפקה של יותר אנרגיה לאותו תא שטח. הכול ייתכן, ואפילו אפשרי, ואפילו סביר. הטכנולוגיה מתקדמת, זה ברור, אבל אינניו יכולים להתנבא על ההמצאות שימציאו בעתיד.
יש לפאנלים סולאריים חסרונות מהותיים שלא הולכים להיעלם. הם דורשים שטחים יחסית מישוריים בגודל עצום. השטחים האלה זמינים (אם בכלל) רחוק ממרכזי הצריכה, צריך קווי ממסר ארוכים. הם לא מפיקים חשמל בלילה ובימים מעוננים, כלומר 60-70% מהזמן. לכול תחנה סולארית צריך תחנה אחרת (פחמית או גרעינית) לגיבוי. גם אם מחיר התחנה הסולארית הוא רק 10 אג', המחיר הכולל של המערכת הוא מחיר התחנה הפחמית ועוד 10 אג'. התחנה הסולאירת אינה מחליפה את הפחמית אלא מתווספת עליה. יש עוד נעלמים – מחירי ההתקנה, התפעול, התחזוקה, והמיחזור של הפאנלים.
אני אינני מאמין במעשיות של הפאנלים הסולאריים בעתיד הקרוב. היום אנו מאד רחוקים מכך. אינני מתנגד לפאנלים סולאריים. אם וכאשר הם יהיו כדאיים, אנשים ישתמשו בהם. זה מובן מאליו. אבל בכול מקרה הם יספקו רק חלק קטן מהצריכה שלנו בחשמל. אני מאמין שבעתיד היותר רחוק, יהיו לנו מקורות אנרגיה אחרים, לא סולאריים.
יעקב


12 בנובמבר 2011

מחיר הפאנלים הסולאריים יורד

הדבר כול כך רחק מהאמת, כמו הטענה של הנשיא בדימוס, משה קצב, שלא היו לא יחסים עם המתלוננות. ראו את המאמר הקודם המספר על מחיר של בערך פי 8 שחברות החשמל (והצרכן) חוייבו לשלם למשך 25 שנה. לדעתי קרוגמן אינו שפוי לגמרה. אתה יכול להאמין באמונה שלמה שחשמל סולארי הוא ממש דבר חיוני ונהדר אבל אינך יכול להתעלם מהמספרים הברורים כול כך, ולטעון ההיפך. התעלמות כול כך בוטה וברורה מהמציאות הידועה לכול (והמפורטת בעמוד אחר של אותו עיתון) אינה יכולה להיות מוסברת אלא באי שפיות.
הדבר שירד (וגרם לכתבה ההזויה של קרוגמן)  הוא מחירו של חומר הגלם ממנו עושים תאים פוטווולטאיים. חומר הגלם הוא הפוליסיליקון, שהוא גם חומר הגלם שממנו עשויים שבבי המחשב. עם תחילת ריצת האמוק להתקנת פאנלים סולאריים, בעקבות צווים ממשלתיים, בייחוד באירופה, נוצר בשוק מחסור גדול של החומר. המפעלים שהיו קיימים קודם, שייצרו עבור מחשבים, לא יכלו לספק את הביקוש. מחיר הפוליסיליקון עלה מ 30 דולר לק"ג עד 475 דולר לפני שלוש שנים בעקבות הביקוש המלאכותי הפתאומי. נוצר מחסור גדול בכושר ייצור ובעקבות זאת קפצו יצרנים רבים מאד (בייחוד בסין) ובנו מפעלים לייצור פוליסיליקון, כדי לנצל את המחיר הגבוה. כעת, כעבור שלוש שנים, מסתיימת בניים המפעלים והם מתחילים לייצר. מסתבר, שכמו שקורה תמיד במקרים כאלה, בנו הרבה יותר מדי מפעלים, והם לא מצליחים למכור את תוצרתם, והמחיר ירד לשפל של כ 25 דולר, שהוא מחיר הפסד. תוך שנתיים שלוש ייסגרו חלק מהמפעלים האלה כמו שנסגר מפעל סולינדרה בארה"ב (ועוד מפעלים אחדים), וכמות הייצור תתאים עצמה לכמות הביקוש. בינתיים, נגמר הכסף של ממשלות אירופה, המחיר המובטח (פי שמונה ממחיר רגיל) לחשלמל סולרי ירד ל רק פי 4, ובמחיר זה התקנת הפאנלים כבר לא כול כך כדאית, אז גם הביקוש לפאנלים סולאריים וקצב ההתקנה ירדו מאד. בסוף, השוק ייתיצב, חלק גדול מהמפעלים ייסגר, ההיצע יותאם לביקוש, והמחיר יחזור למחיר שפחות או יותר מחוייב על פי עלויות הייצור שהוא כ 30 דולר לק"ג.
הפוליסיליקון הוא רק חומר גלם, חלקו במחיר המוצר הסופי – הפאנל הסולרי, מגיע רק ל 25% .
ללא צווים ממשלתיים המחייבים רכישת חשמל סולארי, וללא הסובסידיות הענקיות (שמגיעות לכ 100% מהעלות) אין לחשמל סולארי שום סיכוי בשוק. אני משער שגם לו סיפקו לחברות החשמל את החשמל הסולארי בחינם, הן לא היו קונות אם לא היו מחייבים אותן לקנות אותו. הסיבה היא שחשמל סולארי אינו זמין כול הזמן, וחברות החשמל חייבות לספק חשמל תמיד, זה אומר חייבות להחזיק תחנות פחמיות וגזיות במצב תפעול, כול הזמן, כך שהחשמל הסולארי לא חוסך כלום, גם לא פליטות פד"ח, ורק מסבך את המלאכה של אספקה סדירה של חשמל.
הפאנלים הסולריים הם ברכה לבטלה, ביזבוז כספים נטו. כמויות החשמל שהן מייצרות מזעריות, וההשפעה שלהם על אספקת חשמל ועל הפחתת פליטות היא אפסית. וזה יהיה ככה לפחות עוד 100 או 200 שנה. דבר אחד הם כן עושים – מרצפים את המדבריות – אותו "מרקם חיים עדין" בשכבה של גרוטואת ברזל וסיליקון.
יעקב

מכרה זהב של סובסידיות.


ממשלת ארה"ב החליטה להשקיע (לבזבז?) סכומי כסף אדירים בתחנות כוח סולאריות. במסגרת תכנית "הדפס והמרץ" – תכנית ה"תימרוץ" של הכלכלה האמריקאית, הוקצו 16 מיליארד דולר למתן ערבויות לבוניית מתקנים סולאריים.
במדבריות קליפורניה ואריזונה נבנות 15 חוות של פאנלים סולאריים ענקיות. כול חווה כזו עולה בערך 1.6 מיליארד דולר. 80% מזה נותן משרד האנרגיה האמריקאי בצורת ערבויות למימון, את המימון עצמו נותן משרד האוצר, בריבית אפס. אחרי השלמת הקמת החווה הופכת 1/3 מההלואה למענק. החברות המקימות את החוות חתמו חוזים על חברות החשמל של קליפורניה למכירת החשמל במשך 20 או 25 שנה במחיר שהוא בערך פי 8 ממחיר חשמל רגיל. חברות החשמל חייבות לרכוש את החשמל הסולארי (יעלה כמה שיעלה) לפי חוק המחייב אותן להפיק 30% מהחשמל "ממקורות מתחדשים" עד 2020 . הרגולטורים מאפשרים לחברות החשמל להעלות את מחיר החשמל לצרכן כדי לכסות את העלויות האדיורת של החשמל הסולארי.
החברות הבונות את המתקנים עושות עסק נהדר. הן משקיעות בבניה מעט מאד כסף משלהן, כמעט הכול הוא כסף ממשלתי. בהמשך, בעת התפעול השוטף של התחנה, הן מקבלות הנחות במס בשווי מאות מיליוני דולארים כול שנה. כך הן מבטיחות לעצמן הכנסות של מאות מליוני דולרים, במשך 20-25 שנה, נטו. הכנסה זו בטוחה לחלוטין, מובטחת מראש, ללא סיכון. אין צורך להתאמץ, לעמוד בתחרות, לספק מוצר שאנשים צריכים ורוצים לקנות, או להסתכן בתהפוכות שוק בלתי צפויות. הממשלה מכריחה את האנשים לקנות את המוצר במחיר גבוה, ההכנסה של החברה מובטחת על ידי הממשלה. העסק הוא מכרה זהב לחברות.
מה התועלת מזה ? אללה יודע. התחנות יספקו, אולי, במשך היום, בימים ללא עננות, חלק קטן מצריכת החשמל בקליפורניה. אחוזים אחדים. תהיה אולי הפחתה של כמה טונות בפליטות פד"ח, לא הרבה, וההשפעה הכוללת תהיה אפסית. זה מתוך הנחה שיש איזשהי תועלת בהפחתת פליטות הפד"ח. תחנות הכוח על פחם וגז תמשכנה לספק את עיקר החשמל, כי החשמל הסולארי הוא יותר אשלייה מאשר חשמל ממש.
אפילו העיתון הירוק מאד, הניו יורק טיימס, טוען שביזבוז הכסף הממשלתי בפרוייקטים אלה הוא מעל ומעבר לכול פרופורציה, למרות שהמטרה ראויה לדעתם (לא לדעתי).

יעקב

10 בנובמבר 2011

חם – קר בארה"ב

במחקר האחרון של BEST שפורסם לאחרונה, הם מספרים שכ 2/3 מתחנות המדידה מראות מגמה של עלייה בטמפרטורות, בעוד 1/3 מהתחנות מראות ירידה.
הם מסכמים ועושים ממוצע משוקלל ומגיעים למסקנה שהעלייה הכללית בטמפרטורות – ממוצע של כול התחנות היבשתיות בעולם – הייתה מספר הקסם 0.911 מעלות צלסיוס מאז 1950.



לא ייתכן שבמקומות סמוכים יש מגמות התחממות וגם התקררות. התופעה הזו דורשת מחקר מעמיק והסבר. לקחת פשוט ולעשות ממוצע לא מסביר את התופעה ואינו יוצר נתון בעל משמעות פיסיקלית. ההתעלמות של BEST מהצורך לחפש הסבר לתופעה מראה על חוסר רצינות. זהו סתם משחק במספרים.

יעקב

אוטובוס היברידי הידראולי

חידושים טכנולוגיים המתרחשים בקצב מוגבר, מגבירים את היעילות ומקטינים את צריכת הדלק של הרכבים.



מכנויות היברידיות (דוגמת טויוטה פריוס) צוברות את האנרגיה של בלימת האוטו בבטריות חשמליות, אח"כ הן משתמשות באנרגיה שבבטריות לצורך הנעת המכונית, באמצעות מנוע חשמלי, בייחוד במהירויות נמוכות. החיסכון בדלק נובע מניצול חלק מהאנרגיה של מנוע הבנזין שמתבזבזת על התחממות בעת הבלימה. מכוניות היברידיות חשמליות משיגות חסכון של כ 25% בצריכת הדלק. הבעיה העיקרית של ההיברידיות האלה היא המחיר הגבוה של הבטריות. בעיה נוספת היא שלא כול אנרגיית הבלימה מנוצלת, כי הקצב שבו ניתן למלא מצברים בעת בלימה מוגבל.

במנוע החדש - ההיברידי-הידראולי – משתמשים במיכלי לחץ לצבור אנרגיה, בצורת נוזל בלחץ גבוה. בעת בלימה מופעלת משאבה הדוחסת נוזל לתוך מיכל בלחץ גבוה. בעת האצה – מפעיל הנוזל ההידראולי מנוע הידראולי שמסייע בהנעת הרכב. המערכת הזו מנצלת יותר טוב את אנרגיית הבלימה, והיא גם יותר פשוטה וזולה.
המערכת מתאימה בעיקר לאוטובוסים ורכב משא, כי המיכלים גדולים ותופסים מקום רב יחסית. המערכת מתאימה במיוחד לתחבורה עירונית, בה יש הרבה עצירות והאצות לסירוגין. כלומר – המערכת מתאימה במיוחד לאוטובוסים בתחבורה ציבורית עירונית, ולמשאיות וטנדרים שמבצעים חלוקת סחורות. מעריכים שאוטובוס כזה, העושה כיום כ 1.5 ק"מ לליטר סולר, יעשה, עם מנוע היברידי, 3 ק"מ לליטר – כלומר חסכון של 50% בדלק, וגם – ירידה בזיהום בהתאם. החיסכון בדלק בהחלט יכול לעשות את המנוע הזה לכלכלי ונפוץ.



בינתיים נבנו רק דגמים ניסיוניים, ועוד לא הוחל בייצור סדרתי.
יעקב

6 בנובמבר 2011

הכופרים לפעמים צודקים...


הנה קטעים מהרצאה מאלפת של המדען, העיתונאי והסופר מאט רידלי, בפני ה RSA באדינבורג, סקוטלנד. (תירגום חופשי ופאראפרזה):
אנו צריכים להבדיל בין מדע לפסאודו-מדע – וזה לא תמיד קל. אני צריכים גם להיזהר מהנטיה לאישור (confirmation bias ) – נטיה שיש לנו לקבל ללא ביקורת נימוקים בעד עמדות שאנו מאמינים בהם, ולדחות נימוקים בעד עמדות שלא אהודות עלינו, נטיה ללכת בתלם.
לעולם אל תסמכו על קונצנזוס של מומחים לגבי העתיד. כדאי לשמע למומחים בקשר לעבר, אבל לא בקשר לעתיד. פוטורולוגיה (חיזוי העתיד) היא פסאודו-מדע. מומחים יותר גרועים בניבוי העתיד מאנשים שאינם מומחים.
אני (מאט רידלי) עומד לדבר על מדעי האקלים. בתחום זה, כול המומחים בטוחים לחלוטין שהם יודעים לנבא את העתיד ושכול יריביהם הם פסאודו-מדענים. זהו נושא בו אני שייך לכופרים heretics – אני חושב שההשקפה של המימסד היא פסאודו-מדע (מדע מזויף).
לאחרונה פורסם סקר הטוען ש 98% מהמדענים "מאמינים" בהתחממות הגלובאלית. כאשר ראיתי את השאלות, התברר לי שגם אני מאמין (אם כי המילה מאמין לא מתאימה כאן). אז מה הבעיה ? הבעיה שאתה יכול לקבל את ההנחות היסודיות הפיסיקליות על גזי חממה ועדיין להגיע למסקנה שהסיכוי להתחממות גדולה ומסוכנת הוא כול כך נמוך עד שהוא זניח. מאידך – הסכנה בצעדים שמיושמים למלחמה בבעית ההתחממות היא גדולה ומדאיגה. הדבר דומה לשימוש בעניבת חנק כדי להלחם בנזלת.
הייתי חממיסט כמו כולם בהתחלה, העיניים נפתחו לי כאשר נתקלתי במחקרי ההוקי-סטיק, ובמאמר של סטיב מקאינטייר ורוס מקיטריק שהוכיחו שההוקי סטיק הוא תוצאה של מתמטיקה שגויה.
מלבד ההוקי-סטיק אין שום הוכחה שהאקלים משתנה בצורה מסוכנת, או בקצב שונה מאשר השתנה בעבר, כאשר השינויים היו טבעיים. בדקתי את כול הטענות, אבל לא מצאתי אף נתון שמראה שינויים חסרי תקדים או שינויים שאפילו מתקרבים למשהו שדומה לנזק אמיתי.
כדי לראות את הנטייה לאישור בפעולה עליך לקרוא את הא-מיילים של קליימטגייט, מסמכים שפגעו עד היסוד באמונתי במוסדות המדע שלנו. לא רק שמדעני האקלים נקטו בצעדים פסולים של שימוש סלקטיבי בנתונים, הסתרת מידע ונתונים מיריביהם, קשירת קשר למנוע פירסום מאמרים יריבים. יותר גרוע, בשבילי היה לראות איך שאר אנשי המדע והממסד המדעי הסכימו למעשים פסולים אלה, ומשכו בכתיפיהם ואמרו "אלו סתם מעשי שובבות".
אין שום ביסוס, אפילו תיאורטי לטענות על שינויים מסוכנים בעתיד. הבעיה המרכזית היא ה"רגישות", או העלייה בטמפרטורות עקב הכפלת כמות הפד"ח. כולם מסכימים ( ה IPCC ומרבית הספקנים), שהפד"ח לבד עשוי לגרום לעלייה של כ 1.2 מעלות במאה השנים הבאות. אז אמור: יש קונזנסוס שההתחממות הגלובאלית היא ממשית. אין קונצנזוס לטענה שהיא מסוכנת. הטענה מבוססת על פידבקים – תופעות היזון-חוזר שמגבירים כביכול את ההתחממות אבל לזה אין שום הוכחה של ממש, חוץ מהמודלים האקלימיים. כול הסימנים והמדידות מראות שאנו כנראה בדרך אל אותה התחממות בלתי מסוכנת של 1.2 מעלות.
להטיל ספק בהתחממות הרת אסון נחשב בימינו לכפירה, זה כמו לעמוד בוואתיקן ולאמור שאלוהים רשע. זה קרה לי באוניברסיטאות כאשר הבעתי ספקות אקלימיות. מדוע זה חושב?
נניח שאני צודק והרבה ממה שנחשב היום למדעי האלקים מלא בפסאודו-מדע, מבוסס על מקרה חמור של הטייה מסכימה confirmation bias שסומך על נטיות לב, ומחוזק על ידי דיווחי תקשורת אוהדים, המדכאים באופן דוגמטי כול דעה יריבה. אז מה ? מה הנזק שבכך ? הבעיה היא שמודאגי האקלים נהנים מכוח בניהול החיים שלנו, הספקנים לא. צעדי צימצום הפליטות יעלו לאזרחי בריטנה 18.3 מיליארד ליש"ט לשנה, במשך 39 השנים הבאות, וישיגו קיטון זניח ובלתי ניתן למדידה ברמות הפד"ח. הספקנים, או האסטרולוגים (דוגמה לפסאודו-מדע) לא יגרמו למאות אלפי מקרי מוות ברעב, בגלל שהם שורפים 5% מגרעיני התבואה שלנו בתור דלק.
זו לא פעם ראשונה שפסאודו-מדע משתלט על השליטים והורס את חיינו. זכרו את הרעיונות של השבחת הגזע שהיו פופולריים בתחילת המאה ה 20, או מדיניותו של ליסנקו, בברה"מ.
אנו צריכים להודות לבלוגרים בודדים שנאבקים בחירוף נפש למען האמת (סטיב מקאינטטיר, אנטוני וואטס ועוד), בזמן שמדענים באקדמיה חייבים יישר קו על הדוגמה השלטת, פן תיהרס הקריירה שלהם. כול ה"כופרים" (הספקנים) האלה עושים את עבודתם החשובה בכוחות עצמם, על חשבונם, ללא תמיכה של אף אחד.
דיברתי הרבה על מדעי האקלים אבל התופעה יכולה לקרות גם בענפי מדע אחרים. הטענה היא, שכמו הדת, המדע, כמוסד, תמיד היה נתון לפיתוי של הטייה מאשרת confirmation bias – ליישר קו עם המימסד והקונצנזוס, ללכת בדרך השיגרה.
המדע זקוק לכופרים למען בריאותו.
עד כאן קטעים מהמאמר, כדאי מאד לקרוא אותו בשלמותו.
מאט רידלי הוא בעל תואר ד"ר לפילוסופיה וזואולוגיה מאוקספורד, עבד במספר עיתונים חשובים ככתב לענייני מדע ועורך, ופירסם 6 ספרים מהסוג לש מדע פופולרי, על נושאים מדעיים שונים.
יעקב





5 בנובמבר 2011

הטמפרטורות באוקטובר.


הטמפרטורות ירדו דווקא כאשר הבורסה עלתה...
האנומליה באוקטובר היתה +0.11 מעלות (כלומר 0.11 מעלות מעל לממוצע של כול התקופה מאז 1979). אחרי 4 חודשים חמים יחסית, היה לנו אוקטובר קר.
יעקב

3 בנובמבר 2011

ד"ר מולר מבולבל ?


במאמר ההוא הוא אמר:
"ללא תשובות מספיקות לכול התלונות, ספקנות האקלים היא דבר הגיוני. אבל תרשו לי להסביר מדוע אינך צריך להיות ספקן יותר [אחרי המחקרים של BEST ]."  כלומר הוא אמר שיש במחקרים שלו כדי להסיר כול ספק בקשר להתחממות הגלובאלית.
בראיון המוסרט הוא אומר: " מעולם לא אמרתי שלא צריך להיות יותר ספקן. מעולם לא אמרתי זאת".
כלומר הוא גם אמר זאת וגם לא אמר זאת. ואי אשפר להאשים עיתונאי שהוא "ציטט לא נכון" כי המאמר בוול סטריט ג'ורנל נכתב על ידי מילר עצמו ולא על ידי עיתונאי.
האדם המתגאה ומשוויץ בכנותו ויושרו הסתבך בשקרים.
יעקב




 Mark 2:45 of Part 1, referring to his recent Wall Street Journal article, Muller says “I never said you shouldn’t be a skeptic. I never said that.”