10 בנובמבר 2011

חם – קר בארה"ב

במחקר האחרון של BEST שפורסם לאחרונה, הם מספרים שכ 2/3 מתחנות המדידה מראות מגמה של עלייה בטמפרטורות, בעוד 1/3 מהתחנות מראות ירידה.
הם מסכמים ועושים ממוצע משוקלל ומגיעים למסקנה שהעלייה הכללית בטמפרטורות – ממוצע של כול התחנות היבשתיות בעולם – הייתה מספר הקסם 0.911 מעלות צלסיוס מאז 1950.



לא ייתכן שבמקומות סמוכים יש מגמות התחממות וגם התקררות. התופעה הזו דורשת מחקר מעמיק והסבר. לקחת פשוט ולעשות ממוצע לא מסביר את התופעה ואינו יוצר נתון בעל משמעות פיסיקלית. ההתעלמות של BEST מהצורך לחפש הסבר לתופעה מראה על חוסר רצינות. זהו סתם משחק במספרים.

יעקב

2 תגובות:

איל אמר/ה...

זה מאד מזכיר את שיטת מדידת הטמפרטורות בקטבים: בודקים כמה תחנות סביב הקוטב - המרוחקות ממנו מאות ואף אלפי ק"מ לעיתים, ומוציאים ממוצע.
כמובן שהתחנות הללו בדרך כלל באזורים מיושבים, כך שיש בהן גם אפקט חום עירוני.
אני כבר מזמן טוען שאין דבר כזה "טמפרטורה גלובלית". זו פיקציה של שימוש בתרגילי סטטיסטיקה לצורך פוליטי.

יעקב אמר/ה...

כמו כן משתמשים במדי חום באנטרקטיקה, המפוזרים לאורך החופים, היכן שהוקמו תחנות מחקר. אבל הטמפרטורה בחוף יותר חמה מאשר בפנים היבשת בגלל השפעת האוקיינוס.
כנ"ל במקומות רבים בעולם - יש יותר תחנות וישובים לאורך החופים מאשר בפנים היבשות. השפעת הים לפעמים מחממת ולפעמים מקררת.