דפים

18 באוקטובר 2017

הרגישות האקלימית בירידה.


מחקר חדש שפרסמו סקאפטה ושות' עוסק בנושא הרגישות האקלימית לפד"ח (CO2). הרגישות מוגדרת כשיעור עליית הטמפרטורות בעקבות עלייה פי שניים של ריכוז הפד"ח באטמוספרה. מניחים שריכוז הפד"ח היה 280 חלקים למיליון לפני העידן התעשייתי (לפני 150 שנה), כאשר בני האדם החלו לשרוף דלק מאובן ולפלוט פד"ח, הריכוז כעת הוא כ 400 חלקים, ועלול להגיע לכ 560 חלקים (כפול מאשר בהתחלה) במועד כלשהו לפני סוף המאה הזו (2100).

דו"ח ה IPCC  מנבא רגישות של 3 מעלות (פלוס-מינוס מעלה וחצי) על פי מודלים אקלימיים. האמת היא שאיננו יודעים בוודאות מה שיעור הרגישות וגם לא בערך. המודלים הם רק ניחוש אחד מני רבים. עלייה של 3 מעלות עלולה להיות מזיקה למדי, והחממיסטים תמיד טוענים שאפשרית גם עלייה יותר גדולה, כלומר שה IPCC  היה זהיר מדי בנבואותיו.

הלך סקאפטה ואסף את כול התחזיות של הרגישות האקלימית שהתפרסמו בספרות המדעית החל משנת 2000. וראה זה פלא: המגמה הכללית של המאמרים, עם חלוף הזמן, הוא רגישות יותר נמוכה.



באתר "נו טריקס" השלימו את הנייר של סקאפטה, שכלל מאמרים מדעיים שהתפרסמו עד 2014, והוסיפו את כול המאמרים בנושא שהתפרסמו מ 2014 עד היום. וראה זה פלא – מגמת הירידה נמשכת. בקצב זה עוד מעט תגיע לאפס... (בקישור באתר "נו טריקס" יש פירוט מלא של המאמרים וקישורים אליהם).

הספקנים טענו תמיד שהמודלים האקלימיים מגזימים, ושהשפעת הפד"ח על חימום האקלים, גם אם היא קיימת (סבירות גבוהה) איננה כול כך חזקה, ושיעור ההתחממות הצפוי אינו גדול כול כך, ועשוי אפילו להיות בלתי מזיק. למשל – התחממות של כ 0.6 מעלות עד סוף המאה (בנוסף לכ 0.9 מעלות שכבר התרחשו במאה שעברה) – כפי שמנחשים אחדים מהמאמרים האחרונים, לא תהיה הרת אסון, והאנושות תוכל להסתגל בקלות. בנוסף לא ידוע איזה חלק מההתחממות שהייתה נגרמה על ידי בני אדם ואיזה חלק על ידי תהליכים טבעיים שאינם קשורים לבני האדם ולפליטות הפד"ח שלהם.

האמת היא שאיננו יודעים מהי הרגישות. כול המאמרים הם ניסיון של ניחוש לפי חישוב זה או אחר, ועצם הפילוג הגדול בין הניחושים השונים מראה שאיננו יודעים, גם לא בקירוב, מה האמת. המעניין הוא מגמת השינויים בנבואות – המגמה היורדת. האופנה משתנה ומדענים רבים מאמינים כעת ברגישות נמוכה יותר.

יעקב

14 באוקטובר 2017

פטפוטי האקלים של אובמה בוטלו.


זוכרים את תכנית האקלים "ההיסטורית" של הנשיא אובמה משנת 2015 ? ובכן, התכנית הזו היא כעת היסטוריה, היא מתה לפני שנולדה... היא בוטלה כעת, על ידי אותה סוכנות הסביבה האמריקאית EPA, שהגתה ופרסמה אותה אז. היא מתה לפני שהופעלה. התכנית תוארה אז ככה: (פרסום רשמי של הבית הלבן):

The Clean Power Plan is a Landmark Action to Protect Public Health, Reduce Energy Bills for Households and Businesses, Create American Jobs, and Bring
Clean Power to Communities across the Country

בפועל היא כללה 1580 עמודים של מלל ריקני, מלא ב"יעדים" וריק מתוכן ממשי על אופן השגת היעדים. אפשר לסכם את התכנית ההיא על ידי דקלום הסיסמאות הנדושות של הירוקים: "לוחות שמש, תחנות רוח, ויעילות" (ושפיכת הרבה כסף לריק). אפשר היה להגיד ב 8 מילים מה שהם כתבו ב 1580 עמודים. כאשר כותבים 1580 עמודים כדי להגיד מה שאפשר להגיד ב 8 מילים, יש חשש כלשהו שמנסים למכור לך לוקשים.
בכול אופן, התכנית לא הגיעה אפילו לשלב של תוקף רשמי, היות ש 27 מושלי מדינות הגישו תביעה משפטית נגד EPA, ובתי המשפט השעו את יישום התכנית עד פסיקתם בנידון (עד הודעה חדשה). לוח הזמנים בתכנית היה זה: שלב תכנון (על ידי המדינות) ואישור תכניות עד 2022, שלב יישום עד 2030. זה מה שכתבתי בזמנו על התכנית (בין השאר): "עד 2030 יזרמו הרבה מים בפוטומק, והרבה נשיאים ראשי EPA  יתחלפו..."
אכן, הנשיא וראשיEPA  (שהנשיא ממנה) התחלפו מהר מהצפוי. EPA  הודיעה כעת שתפרסם "בקרוב" תכנית חדשה למלחמה נגד האקלים הנוראי. בקרוב... לכתוב 1580 עמודים מחדש זו לא משימה מהיום למחר... אח"כ בא שלב ההפקדה, הערות הציבור, הסקת מסקנות ותיקונים... ייקח קצת זמן... עוד מים יזרמו בפוטומק... העיקר ש EPA  עומדת על המשמר ונלחמת באקלים.
יעקב


9 באוקטובר 2017

הקרח הארקטי יציב


חודש ספטמבר חלף ולא שמענו זעקות שבר שגרתיות של החממיסיטים לרגל פרסום שיא הפשרת הקרח העונתית בקוטב הצפוני שמתרחשת כול שנה בחודש זה. הסיבה – ניחשתם: היקף הקרח המינימלי, העונתי לא היה נמוך במיוחד השנה.
המינימום העונתי בהיקף הקרח היה, השנה, כ 4.8 מיליון קמ"ר, חצי מיליון קמ"ר יותר מאשר לפני 10 שנים.


בגרף הזה רואים שיש מגמה קלה של עליה בהיקף הקרח ב 10 השנים האחרונות.

בגרף הזה, של הממוצעים היומיים לחודש ספטמבר, רואים שהממוצעים השנה (קוים תכלת או צהוב) גבוה מעט יותר ממוצע 10 השנים האחרונות (קו כחול כהה).
היקפי הקרח הצפוני היו נמוכים בשנות ה 1940, אם כי לא יודעים בדיוק כמה, כי לא היו אז לוויינים. הם גדלו עד בערך 1977, ומאז הייתה מגמת קיטון (יחד עם מדידות לוויין מדויקות החל מ 1979). הקיטון היה איטי עד 1994, מהיר יותר עד 2007, ואז התהפכה המגמה, והיקף הקרח התייצב פחות או יותר. אנו עדים לשינויים מחזוריים בהיקף הקרח הארקטי.
ההתאוששות נמשכה גם באוקטובר. היקף הקרח ב 7 באוקטובר היה גדול  ב 460 מיליון קמ"ר מאשר לפני שנה.
התחזיות וההתרעות של החממיסטים על מגמה ברורה וחדה של קיטון הקרח, בגלל ההתחממות הגלובאלית, עד כדי היעלמות כול הקרח (בשיא ההפשרה העונתית, בספטמבר), מתבררות כבלתי נכונות.  על עובדה משמחת זו אין כלי התקשורת העיקריים טורחים לדווח בכותרות שמנות, כמו שהם מדווחים על כול סימן מפחיד. זה לא תואם את הנרטיב שלהם – להפחיד כמה שיותר.

יעקב

1 באוקטובר 2017

מרקל ותפנית האנרגיה הבלתי אפשרית.

 Lindaholm for http://Strom-Report.de מקור ויקיפדיה

גב' מרקל הסימפטית, והנורמלית בדרך כלל, נבחרה שוב, לקדנציה רביעית, לראשות ממשלת גרמניה. המנהיגים אחרים במערב – דונלד טראמפ בארה"ב, טרזה מיי באנגליה, ועמנואל מקרון בצרפת, שנבחרו לאחרונה (כול אחד לקדנציה ראשונה שלו),  נבחרו לא מאהבת מרדכי, אלא משנאת המן, כלומר לא בגלל שהיו כאלה מוצלחים (הם לא), אלא בגלל שיריביהם היו יותר גרועים. כלומר – הם היו הרע במיעוטו. גם מרקל לא הלהיבה, ומפלגתה ירדה בכוחה, בבחינת עוד ניצחון כזה ואבדנו. האיכות האישית של הפוליטיקאים הולכת ומתדרדרת עם הזמן, וכיום תמצא בפוליטיקה אנשים סוג ז' מבחינה אינטלקטואלית ומוסרית (לא רוצה להזכיר דוגמאות מישראל...). גם מרקל זכתה כברירת מחדל, ללא התלהבות, כי יריבה היה חדל אישים יותר... אבל מרקל לא דמות חדשה, היא קנצלרית מנוסה בעלת 12 שנות וותק בתפקיד, ותפקדה, בדרך כלל, בצורה סבירה.

גב' מרקל נוטה להחליט החלטות גדולות על בסיס רגשי, אינסטינקטיבי, ללא מחשבה מעמיקה. כך הייתה החלטתה הפתאומית לסגור את כול תחנות הכוח הגרעיניות אחרי תאונת פוקושימה ב 2011. להשוואה: החלטתה השקולה של שווייץ, שהתקבלה אחרי התלבטות ושיקול של 6 שנים, לאפשר לתחנות הכוח הגרעיניות הקיימות לפעול כול עוד הן תקינות ומביאות תועלת (בלי לבנות תחנות חדשות). החלטה אינסטינקטיבית ורגשית אחרת של מרקל הייתה ההחלטה לקלוט מיליון פליטים מסוריה, ב 2015.   Wir schaffen das הייתה הסיסמה. אנחנו הגרמנים אומה גדולה ועשירה: "אנו מסוגלים לזה" (לקלוט מיליון פליטים, יעלה כמה שיעלה).

אחת ההחלטות והתכניות הגדולות של מרקל היא תכנית "תפנית האנרגיה" – Energiewende. גם היא התקבלה על בסיס רגשי: "אנרגיה נקייה זה טוב, בואו נעשה את זה". זו התכנית יקרה לליבה, והיא דוחפת אותה באופן אישי בכול הכוח, יותר מכול מנהיג אחר וכול ארץ אחרת בעולם. כול מנהיגי העולם משלמים מס שפתיים לאופנת האנרגיה ירוקה, ודוחפים אותה בצורה זו או אחרת. אבל מרקל באמת מתלהבת מזה. דווקא למרקל, בניגוד לשאר מנהיגי העולם, יש השכלה פיסיקלית וניסיון (היא הייתה שרת הסביבה שימור הטבע ובטיחות התחנות הגרעיניות משנים 1994 עד 98) – היא הייתה אמורה להבין יותר טוב את חוסר המעשיות – אבל ההתלהבות הרגשית  ניצחה.

תוכנית "תפנית האנרגיה" הציבה שורה של "יעדים" יפים – כמו למשל: ירידה בפליטות 40% עד 2020 ו 80-95% עד 2050 (לעומת שנת בסיס 1990). שיעור האנרגיה המתחדשת בחשמל: 35% עד 2020, 80% עד 2050. צמצום שימוש כולל באנרגיה: 20% עד 2020 ו 50% עד 2050 (לעומת שנת הבסיס 2008).... ועוד כהנה וכהנה. כול אלה הוגדרו במסמך משנת 2010 בעל תוקף של חוק. הבעיה עם התכנית היפה הזו היא שזה סתם שרבוטים על נייר. אין מאחורי היעדים היפים שום תכנית ממשית, הנדסית, מוגדרת. זו הבעת משאלה ערטילאית, זו שירה ותו לאו.  הנייר סובל הכול.

אבל, הגרמנים עשו גם עשו מעשים. הם ניגשו במרץ להתקין לוחות שמש ותחנות רוח, לפי העיקרון: כמה שיותר יותר טוב, ויעלה כמה שיעלה. הם משקיעים באנרגיה ירוקה לפחות מאז שנת 2000 (לפני מרקל, שעלתה לשלטון ב 2005, הייתה ממשלה סוציאליסטית-ירוקים של גרהרד שרדר, שהאמינה גם היא באנרגיה מתחדשת). הם הוציאו כבר, במצטבר, כ 650 מיליארד אירו. הם התקינו כבר כ 27 אלף טורבינות רוח בהספק (תיאורטי) של כ 41 GW ו 150 מיליון (!) לוחות שמש (גם כן 40 GW, באותם 10-12% מהזמן שהשמש זורחת בגרמניה). ומה עם היעדים: הנה – כבר היום יש ירידה בפליטות ב 27% (לעומת 1990) אז היעד של 40% עד 2020 בר השגה, לא? לא! הירידה של 27% היא הונאה (כמו היעד עצמו). שנת הבסיס נקבעה לפני נפילת מזרח גרמניה (בכוונה). מאז נסגרו בתי החרושת הכושלים והמזהמים של מזרח גרמניה מסיבות שלא קשורות למדיניות האקלים, והם שהביאו לירידה המשמעותית בפליטות. ירידה נוספת התרחשה עם המשבר הכלכלי של 2008. מאות מיליארדי האירו שהושקעו בלוחות שמש ותחנות רוח לא תרמו כלום לירידה בפליטות. אחרי 2008 נעצרה הירידה בפליטות למרות המשך ההתקנה המהירה של לוחות וטורבינות. לוחות השמש וטורבינות הרוח שעליהם הוציאו מאות מיליארדי אירו הם אשליה, הם לא מפחיתים פליטות. גוף מחקר ירוק, בשם Agora Energiewende העוקב אחרי ביצוע תפנית האנרגיה דיווח שגרמניה רחוקה מלהשיג את היעדים של התפנית. עד 2020 צפויה ירידה של 30% לכול היותר בפליטות לעומת היעד של 40%. בגרמניה פועלות עדיין 140 תחנות כוח פחמיות, המספקות כ 40% מהחשמל.

גרמניה טוענת שהיא מפיקה כ 1/3 מהחשמל ממקורות מתחדשים. גם זו הונאה ירוקה. כחצי מהחשמל הירוק הזה מופק מסכרי הידרו שהיו קיימים מקודם. סכרים נוספים לא ניתן לבנות כי מרבית המקומות המתאימים כבר נתפסו, ובניית סכרים כבר לא באופנה, בגלל הפגיעה הסביבתית. לוחות השמש ותחנות הרוח (שעליהם שרפו כבר 650  מיליארד אירו) מפיקים, רשמית, רק כ 22-23% מהחשמל בגרמניה. אבל גם נתון זה מטעה (משקר). גרמניה ארץ יבשתית מוקפת שכנים טובים. בעבר היא ייבאה חשמל משכנותיה, אבל בשנתיים האחרונות היא הפכה פתאום ליצואנית חשמל גדולה. מה הסוד? פשוט: כאשר השמש זורחת והרוח נושבת נוצרים עודפים גדולים של חשמל שגרמניה לא מסוגלת לקלוט, אז היא מייצאת אותם, במחיר אפסי, לשכנותיה. כלומר היא משלמת לתחנות רוח ולוחות שמש תעריף גבוה, חתום בחוזה ל 25 שנה, ומייצאת את החשמל במחיר אפסי לשכנותיה לאחר שרשמה לעצמה קרדיט על חשמל ירוק, ולאזרחיה הפסד כספי הגון. כול הזמן תחנות הכוח הפחמיות פועלות, כי לא ניתן לכבות אותן כול כמה שעות ולהדליק אח"כ חזרה, לפי גחמות האספקה הרוחנית או השמשית.

מיותר לציין שמחיר החשמל בגרמניה גבוה פי 2 מהמחיר הממוצע באירופה, ופי 3 מהמחיר בארה"ב. גחמות ירוקות לא מפיקות חשמל, אבל כן עולות כסף. אין ארוחות חינם.

חוץ מזה מרקל בסדר...


יעקב

22 בספטמבר 2017

מומחים מודים: תחזיות ההתחממות שגויות.

קבוצה של 10 חוקרי אקלים פרסמה מאמר מדעי בירחון "נייצ'ר גיאוסיינס" בו הם מודים שהתחזיות הקודמות של המודלים על התחממות מהירה היו שגויות, שהתחממות כדור הארץ היא קצת יותר איטית, ולכן יש "קצת יותר זמן" להילחם בהתחממות הנוראית לפני שכולנו נמות.
מאמר בוושינגטון פוסט


העולם התחמם פחות מאשר חזו המודלים, שהיו "חמים מדי" וייחסו השפעה חזקה מדי לגזי החממה (פד"ח). זה כמובן לא חידוש לספקנים, שטוענים כך כבר הרבה שנים, החידוש הוא שהמדענים שפרסמו את המאמר הזה שייכים ל"זרם המרכזי" – דהיינו לזרם החממיסטי. עכשיו גם הם מודים שהם טעו (כלומר הגזימו קצת, רק קצת) בעבר.

מיכאל גרוב, פרופסור לאקלים ואנרגיה באונ' לונדון (אחד ממחברי המאמר) מודה שתחזיותיו הקודמות היו שגויות. הוא אמר בוועידת פריס לפני שנתיים "כול הראיות של 15 השנים האחרונות מלמדות שהגבלת ההתחממות ל 1.5 מעלות היא בלתי אפשרית למעשה, ואם לא נעשה צעדים מרחיקי לכת לצמצום הפליטות עד 2020, גם עצירת ההתחממות על סף 2  מעלות תהיה בלתי אפשרית". הוא אמר לכתב הטיימס אתמול: "נכון, שיניתי דעתי, העובדות השתנו וזה גרם לי לשנות דעתי, עדיין קשה מאד להשיג את המטרות שלנו, אבל אנו במצב קצת יותר טוב מאשר חשבתי". כמובן, העובדות לא השתנו כלל, אבל טוב שגרוב שינה דעתו, ולא חשובה הסיבה. כמובן, הם כנראה הגיעו למסקנה שההפחדה המוגזמת נתפסת כחסרת שחר בעליל, ולכן, לדעתם, הפחדה יותר מתונה עשויה להועיל יותר במלחמת התעמולה שלהם...

מיילס אלן, פרופסור למערכות גיאו באוקספורד, מחבר אחר של המאמר הנוכחי, וחממיסט יודע אמר: "לא ראינו את ההאצה בהתחממות אחרי שנת 2000 כפי שחזו המודלים. לא הבחנו בזה במדידות. לא מפתיע שמודלים שנבנו על ידי אוניברסיטאות ומכוני מחקר לפני 10 שנים מתחילים להציג סטייה כולשהי ממדידות האמת." אכן לא מפתיע. אבל אם כול ה 12 מודלים (שהשתמשו בהן ב IPCC) מראים כולם סטייה באותו כיוון (כלפי מעלה) זה כן "מפתיע". [כלומר זה מלמד שהמודלים אינם אלא ניחושים מבוססי אידאולוגיה, למטרות הפחדה, שמתחפשים למדע.]

עכשיו המחברים המכובדים (10 במספר) חושבים שיש לנו עוד 20 שנה זמן שבתוכן נוכל לעצור את ההתחממות הנוראית על גבול ה 1.5 מעלה.
המט-אופיס (השרות המטאורולוגי הבריטי, מוסד מהזרם המרכזי החממיסטי) הודה בימים אלה שהייתה האטה גדולה בהתחממות בין השנים 2000-2014, אבל ההאטה הזו הסתיימה בשנתיים האחרונות. עד עכשיו החממיסטים לא הודו שיש האטה, והאשימו את הספקנים שהצביעו על ההאטה בפרסום ידיעות כוזבות.

כלומר: מדענים שטענו עד עכשיו ש"המדע סגור" science is settled – כלומר – המסקנות המפחידות בדבר התחממות נוראית הן וודאיות ולא מוטלות בספק – פתאום משנים דעתם ומסקנותיהם.
דעתי האישית (והצנועה) היא – שכול התחזיות האקלימיות (המדעיות כביכול) לא שוות כלום. אנו פשוט לא יודעים מה יהיה, האם תהיה התחממות או לא, ומה יהיה שיעורה. כול מה שאנו יכולים לדעת (עם מרווחי שגיאה גדולים) הוא מה שהתרחש עד כה. לא מה שיהיה בעתיד.

יעקב

3 בספטמבר 2017

סופת הארווי לא קשורה להתחממות

סופת הארווי הנוראית הכתה בטקסס וגרמה נזקי שיא שמוערכים ב 190 מיליארד דולר, שהם כ 1% מהתוצר האמריקאי. נזק באמת עצום וכנראה חסר תקדים. ("חסר תקדים" משתי סיבות: גידול האוכלוסייה והאינפלציה של הדולר...).
מאחר ונושא "שינויי האקלים" (האקלים תמיד משתנה...) נמצא בפי כול, קופצים רבים ומקשרים בין הדברים ומטיפים לנו מוסר: "ראיתם? טראמפ מכחיש את האקלים ופורש מהסכם פאריס, וראו איזה עונש נוראי נפל על ראשו. איך אפשר להמשיך ולהתעלם משינויי האקלים? חייבים מיד להתקין עוד לוחות שמש ותחנות רוח". זה מה שנקרא: רוקדים על האסונות, ומנצלים אותם לתעמולה אידאולוגית.
האמת היא שאין שום קשר בין סופת הארווי וההתחממות הגלובאלית. סופות תמיד היו, ואין שום מגמה של התחזקות או התרבות הסופות. ההיפך. כשבוחנים את כמות הסופות שהיכו בחופי ארה"ב מבחינים במגמת ירידה קלה, ב 100 השנים האחרונות.
https://pbs.twimg.com/media/DIoxE3PWsAAe4HL.jpg
http://notrickszone.com/wp-content/uploads/2017/09/Dilley-Irma.png
זו תמונה של ההוריקן הבא, אירמה, שנוצר באוקיינוס האטלנטי, ועדיין לא יודעים איך יתפתח ולאן יגיע.
צריך לציין שהייתה הפוגה יוצאת דופן של 12 שנים בהן לא היכה הוריקן חזק את חופי ארה"ב, הפוגה שהסתיימה עם הארווי.
החזאי הוותיק דייויד דילי פרסם כבר בפברואר השנה אזהרה על עונת סופות חזקה, השנה, בחופי ארה"ב. לדבריו הסופות הן מחזוריות, והוא זיהה את התנאים המטאורולוגיים הנובעים ממצב מחזורי האוקיינוס (אל-ניניו באוקיינוס השקט, והמחזור האטלנטי) – שנמצאים במצב שמוביל לסופות.
דלי אמר: Global warming has no influence – we have had major impact hurricanes in the past when it was cooler – it is all cyclical.
ההתחממות הגלובאלית לא השפיעה, היו הוריקאנים חזקים בעבר, כאשר היה קריר יותר, הכול מחזורי.
באותו מקום, בהיוסטון, הייתה סופה גדולה ושיטפון עוד יותר גבוה בשנת 1935, לפני ההתחממות הגלובאלית.
https://wattsupwiththat.files.wordpress.com/2017/08/houston-flood-1935.jpg?w=720&h=407
יוסטון ב 1935.
היוסטון יושבת במישור מאד שטוח. במרחק יותר מ 200 ק"מ מהים הגובה של הקרקע הוא רק כ 60 מ'. כול השטח של מזרח טקסס היה ביצה לפני ההתיישבות האנושית. הביצה נוצרה משיטפונות רבים במשך אלפי שנים, ומניקוז טבעי חלש, בגלל הקרקע הנמוכה. אז, באה ב 100 השנים האחרונות ההתיישבות וצמחה בקצב גדול, ונבנו ערים ומפעלים וכבישים בביצה. ההתיישבות המוגברת הביאה מיליוני בני אדם לאזור מועד לסופות ולהצפות, וכך נגרם האסון הנוכחי. היות האזור מועד לשיטפונות היה ידוע תמיד, ובכול זאת לא נבנתה מערכת ניקוז מתאימה, שדורשת השקעות גדולות.
העיתונאים החממיסטים (כלומר כולם) בטוחים (על בסיס האידאולוגיה) שהארווי נגרם על ידי ההתחממות הגלובאלית. הם, כמובן, מיד מראיינים מדען חממיסט או שניים שיחזק את אמונתם הקודמת. המדענים, בדרך כלל, זהירים וחלקלקים יותר ואומרים "אנו לא יכולים לקשר ישירות את סופת הארווי להתחממות הגלובאלית", אבל... אבל... אבל... אבל זה כן קשור כי "מים יותר חמים גורמים לסופות יותר חזקות". כך למשל, אומר ד"ר מייקל מאן שהתחממות המים במפרץ מקסיקו אולי תרמה לחיזוק הסופה ב 3%. בסדר... נניח שניחוש זה סביר, אז ההתחממות הגלובאלית הנוראית אחראית ל 3% מהנזקים... והטבע ל 97%... אבל אילו סתם ספקולציות. העובדות הן מה שרואים בגרף למעלה: מגמת קיטון במספר הסופות החזקות שפגעו בחופי ארה"ב, במאה השנים האחרונות, למרות ההתחממות הקלה שהייתה. (ועוד לא ברור בכלל שההתחממות נגרמה כולה או רובה על ידי בני האדם).
בכול מקרה: השקעות של מאות מיליארדי דולרים בתחנות רוח ולוחות שמש לא ימנעו סופות ושיטפונות שתמיד היו, ולצערנו תמיד יהיו. מה שיכול להועיל ליוסטון היא השקעה (די גדולה) בשיפור מערכות התשתית והניקוז.
יעקב

1 בספטמבר 2017

הקרח הארקטי לא נמס.

הקרח הארקטי נמס השנה פחות מאשר בשנים הקודמות. חודש אוגוסט היה קריר בקוטב הצפוני, וסופות (שמפזרות את הקרח) לא היו. היקף הקרח הצפוני גדול השנה מאשר הממוצע הרב שנתי. אנו מבחינים בעלייה בשטח המכוסה בסוף אוגוסט, דבר יוצא דופן, כי כרגיל, ההמסה העונתית נפסקת רק בסביבות 10 לספטמבר.
accumulatedsmb
משלחת מחקר בריטית, שהאמינה לתחזיות על המסת הקרח הצפוני הפליגה באניות מחקר במטרה להיות הראשונים להגיע לקוטב הצפוני בשיט. אלא שהתחזיות היו מבוססות על אמונה ואידאולוגיה ולא על נתונים ממשיים. המשלחת הגיעה עד מרחק כ 1000 ק"מ מהקוטב, ועשתה אחורה פנה מחשש שיילכדו בקרח. הם כמובן לא שכחו להחמיא לעצמם ולהתפאר שהגיעו הכי צפונה שאנייה שאינה שוברת קרח הגיעה. זו, כמובן, לא חוכמה גדולה, אין שום סיבה שאניות פגיעות (שאינן מחוזקות כשוברות קרח) יסתובבו בין גושי קרח ויסתכנו בפגיעה או לכידה בקרח.
https://wattsupwiththat.files.wordpress.com/2017/08/arcticmission-hadow-fail.png?w=720
https://wattsupwiththat.files.wordpress.com/2017/08/august-22-2017-_cmc5258-1024x682.jpg?w=720&h=480
שורה תחתונה: מינימום היקף הקרח, אחרי הקיץ, השנה (אחרי תום עונת ההמסה) יהיה כנראה גבוה במידה ניכרת מהיקף הקרח המינימלי בשנים 2012 ו 2007.
יעקב

25 באוגוסט 2017

מושגים כמותיים על אנרגיה.


המושג של אנרגיה הוא קצת מופשט, אנשים בדרך כלל לא ממש קולטים את הכמויות האדירות של אנרגיה שחברה מודרנית צורכת. הקטע שבקישור מנסה להמחיש קצת את הכמויות והגדלים.

החישוב מתייחס ל 7 חומרים בסיסיים שבשימוש האנושות: פלדה, אלומיניום, כרום, נחושת, מנגן, מלט וזכוכית. הטבלה מפרטת מה הכמות (במיליוני טונות) של כול אחד מהחומרים האלה שהשתמשו בה ב 2010. היא גם מפרטת את כמות האנרגיה הדרושה בתהליך הפקת חומרים אלה (החל מכרייה, הובלה, התכה ועיבוד).

הפקת חומרים אלה הוא, כמובן, רק אחד מהשימושים הרבים של האנרגיה על ידי האנושות.
כדי להבין את הגודל של המספר הזה – 1.66 כפול 10 בחזקת 13 קוט"ש – הולך המחבר ומחשב כמה מתקנים מסוגים שונים דרושים כדי להפיק כמות כזו של אנרגיה.



קחו למשל חוות לוחות שמש ענקית – חוות טופז, במדבריות דרום קליפורניה שיש בה 9,000,000 לוחות שמש, בתפוקה נומינלית (כאשר השמש זורחת) של 550 GW, ותפוקה שנתית של כ 1.3 TWh חשמל. החווה מתפרסת על פני כ 25 קמ"ר שטח.
כדי להפיק את כמות האנרגיה הדרושה עבור החומרים שציינו למעלה צריך 12,760 חוות כאלה (שנים עשר אלף ! +), כלומר כ 115 מיליארד לוחות, ושטח של כ 319,000 קמ"ר כלומר כמעט כשטחה של כול גרמניה, או קצת יותר משטחה של פולין.
אם רוצים להפיק את האנגיה מרוח – ניקח לדוגמה את חוות הטורבינות שפרדס פלאט:

בחווה זאת 338 טורבינות, בכושר ייצור כולל (כאשר הרוח נושבת) של 845 MW. הייצור השנתי שלה הוא: 2 TWh. השטח שלה 80 קמ"ר.
כדי להפיק את כמות האנרגיה הדרושה עבור החומרים שציינו למעלה צריך 8300 חוות כאלה (שמונת אלפים שלוש מאות!), כלומר כ 2,800,000 טורבינות, ושטח של כ 664,000 קמ"ר כלומר יותר משטחה של כול צרפת או כול ספרד.
מיותר לציין שלוחות שמש וטורבינות רוח מפיקים חשמל לפעמים, כלומר – בצורה תזזיתית, כאשר הרוח נושבת והשמש זורחת. כול מתקני ההפקה של המתכות (מכרות, תנורי התכה) לא יכולים לעבוד לסירוגין, כמה שעות כן וכמה שעות לא, הם חייבים לעבוד רצוף. לכן – לא חשוב כמה מיליארדים של לוחות שמש תתקין או כמה מיליונים של טורבינות רוח – מקורות אלה אינם מסוגלים לספק את האנרגיה הדרושה.

יעקב