כידוע טוענים המדענים החממיסטים שהגורם היחידי, כמעט, שמשפיע על
האקלים, או הגורם המכריע, הוא הפד"ח (או ליתר דיוק גידול אפקט החממה שנגרם על
ידי גידול ריכוז הפד"ח באטמוספרה, שנגרם על ידי שריפת דלק פחמי). השפעת השמש על
האקלים היא קטנה מאחר וההבדל בעוצמת קרינת השמש בין התקופות השיא והשפל של מחזור
השמש (בן כ 11 שנה) הוא קטן (כך הם טוענים).
כנגדם ישנה תיאוריה אחרת, בה דוגלים פרופ'
סוונסמרק הדני ופרופ' ניר
שביב מהאוניברסיטה העברית. הם טוענים שהשמש משפיעה על האקלים לא רק באופן ישיר,
באמצעות עוצמת הקרינה, אלא גם בעקיפין, על ידי וויסות הקרינה הקוסמית, הנגרמת על
ידי שינויים (מחזוריים) בשדה המגנטי של השמש. כאשר השדה חזק, הוא מסיט את הקרינה
הקוסמית המייננת, והכמות המגיעה לכדור הארץ מהחלל החיצון היא יותר קטנה. כאשר השמש
חלשה פוגעת יותר קרינה קוסמית בכדור הארץ (הדבר נמדד ואומת). הטענה היא שקרינה
קוסמית גורמת לגיבוש טיפות אדי מים, ולכן להגברת העננות, והעננות המוגברת יש לה
השפעה מקררת על כדור הארץ (כי היא מקטינה את כמות הקרינה של השמש שפוגעת בכדור
הארץ).
החממיסטים דחו את התיאוריה הזו וטענו שלא הוכח שיש מנגנון שלפיו קרינה
קוסמית מגבירה עננות. כעת מתפרסם מחקר חדש
של סוונסמרק, שביב ועמיתים, הטוען
שנמצא הסבר
פיסיקלי והוכחה ניסויית לקשר
בין קרינה קוסמית לעננות.
אומר פרופ' סוונסמרק: "גילינו את הקטע האחרון בפאזל, המסביר כיצד
הקרינה הקוסמית יוצרת עננים. הוכחנו שהיונים באמת יוצרים גרעינים שנחוצים ליצירת
עננים. אחרי 4 שנים של עבודה מאומצת פתרנו את הבעיה וגילינו את המכניזם שלפיו
היונים יוצרים עננים". התוצאות החדשות מגלות, הן בתיאוריה והן בניסויים, כיצד
היונים תורמים להוספת חומר לארוסולים הקטנים וגורמים להם לגדול ולהפוך לגרעיני
התעבות וליצירת עננים.
השפעת השמש על האקלים יכולה להיות פי 5 עד 7 יותר גדולה מאשר התחייב
משינויים בעוצמת קרינת השמש בלבד. הממצא הזה שולל את הרעיון שרק הפד"ח השפיעה
או שלט על שינויי האקלים שהתרחשו בתקופות שונות בעבר.
באופן מפתיע התפרסם מאמר ארוך ב"גלובס"
המראיין את ד"ר ניר שביב ונותן לו להסביר את הנושא. "מפתיע" כי
בדרך כלל העיתונות מקפידה לפרסם רק הפחדות אקלימיות ונמנעת מלפרסם תמונה מאזנת על
הדעות השונות בנושא.
אומר שביב: "בני אדם אמנם תורמים
להתחממות כדור הארץ, אך במידה מועטה בלבד", וגם: "אין מקום
לדאגה: הכדור צפוי להתחמם בלא יותר מ-1-1.5 מעלות צלזיוס במאה הקרובה".
כששואלים אותו איך הוא מעז לחלוק על דעת הרוב של המדענים, בדבר אסונות אקלימיים
צפויים הוא אומר: "אבל מדע הוא לא דמוקרטיה. רוב המדענים יכולים לומר דבר
אחד, והדאטה עדיין יכול לומר את ההיפך".
עוד אומר שביב: "במאה האחרונה כדור הארץ כבר התחמם במעלה. האם
החיים שלנו השתנו באופן בלתי נסבל? לא, אנחנו מתאימים את עצמנו. גם עלייה של שתי
מעלות נוספות לא תהרוג אותנו."
יעקב