דפים

21 בנובמבר 2017

חשמל סולארי עוד יותר זול


בחודש מרס השנה דיווחנו על מחיר זול במיוחד במכרזים להתקנת חשמל סולארי בישראל: כ 19.9 אג' לקוט"ש. המחירים של החשמל הסולארי שהושגו לאחרונה במכרזים בארצות אחרות היו עוד זולים בהרבה. בסעודיה התקבל מחיר של כ 1.79 סנט, שהם כ 6.2 אג' לקוט"ש (שליש מהמחיר הישראלי). מחיר דומה התקבל גם במקסיקו. חסידי השמש שמחים וצוהלים. הם מעריכים שאולי בעוד שנתיים המחיר ירד עוד, ל 1 סנט (3.5 אג') ואולי אפילו 0.7  סנט.

מה המשמעות של המחירים הנמוכים האלה? ראשית יש לברך ולהתברך שיש מקור חשמל זול. זה תמיד טוב – מחיר זול לכול מוצר הוא ברכה, קל וחומר למוצר בסיסי כמו חשמל.
האם העולם יפיק בקרוב את מרבית החשמל מהשמש? כמובן שלא, כי השמש מספקת חשמל רק כ 20% מהזמן (בסעודיה), כך שכ 80% מהחשמל צריך לבוא ממקורות אחרים, כמו שהוא בא עד עכשיו. כלומר: חשמל סולארי אינו מאפשר להימנע מלהקים ולתחזק תחנות כוח רגילות (על דלק פחמי), הוא מאפשר, לכול היותר, להקטין את מספר השעות של תפעול התחנות הרגילות – ובכך להקטין מעט את כמות הדלק שהן שורפות.

הנקודה העיקרית שרציתי להדגיש הוא השוואה בין התנהלות סעודיה וישראל. סעודיה לא התקינה לוחות שמש עד כה. ישראל קפצה בראש, החל משנת 2008, והחלה לסבסד ייצור חשמל סולארי בסכומים גבוהים. זה החל במחירים של כ 230 אג' לקוט"ש (פי 40 מהמחיר הנוכחי של הסעודים), ונמשך במחירים של 120, 80, 60 אג' לקוט"ש (מחירים שעודכנו מדי פעם). כיום סוחבת ישראל התחייבויות ל 20 שנה למפיקי החשמל הסולארי במחירים גבוהים, בשיעור של אולי מיליארד אולי מיליארד וחצי שקל (מיותרים) בשנה, כול שנה למשך 20-28 שנים. מה יצא לישראל מההוצאה הנוספת הזו? האם הצלנו את כדור הארץ מהתחממות נוראית? (התרומה הכמותית שלנו בנושא היא בטלה בששים). הרבה יותר חכם וכדאי היה לנהוג כמו הסעודים – להמתין שמחיר הלוחות יהיה סביר ורק אח"כ להתקין אותם בהמוניהם. ההיסטריה הירוקה, והמנהיגים שנכנעו לה, הובילו לעושק הציבור הישראלי בשיעור מיליארד או מיליארד וחצי שקלים לשנה למשך 20-28 שנה. מדוע לא היה למנהיגינו את השכל הישר שגילו הסעודים? או שמא אנו עשירים מהסעודים ויכולים להרשות לעצמנו לשרוף כסף רב ללא חשבון?

כמובן – את ההסבר למדיניות הסעודית אין לחפש דווקא בתחום השכל הישר. הם לא התקינו לוחות שמש עד כה כי מנהיגיהם הזקנים והשמרנים היו קצת מנותקים מהעולם וההיסטריות שלו. סעודיה החלה בהתקנת לוחות שמש רק כעת כי לפני כשנתיים התחולל מהפך בשלטון. המלך הזקן מת ועל הממלכה השתלט יורש העצר הצעיר, מוחמד בן סלמן (32), שחונך במערב, והינו מעודכן בכול האופנות והשיגעונות של המערב, אותם הוא מנסה להעתיק. (והינו, חוץ מזה, גם מגלומאן).

האם כדאי לסעודיה, כעת, להתקין לוחות במחיר מצחיק זה? ייתכן, אינני יודע. יש כמה נקודות שצריך לציין. המטרה המוצהרת של הסעודים היא לחסוך בנפט ובגז. הסעודים לא מפיקים חשמל מפחם (כמונו) שאינו בנמצא בארצם, אלא מנפט וגז שיש לה בשפע. הם מניחים שאם ישרפו פחות נפט בתחנות הכוח שלהם יהיה להם יותר נפט לייצוא במחיר טוב. ייתכן. בינתיים הם לא מצליחים למכור את כול הנפט שהם מסוגלים לייצר, וקיצצו בהפקת הנפט (והיצוא) במסגרת הסכם עידוד המחיר של אופק (OPEC). צריך גם לזכור שהעלות של ייצור הנפט (הפקתו מהבארות), בסעודיה, היא נמוכה מאד (3-5 דולר לחבית) כך שהערך של הדלק שהם חוסכים נמוך. מאידך – החשמל הסולארי מחייב את תחנות הכוח להקטין את הייצור בבוקר (כשהשמש זורחת) ולחדשו אחה"צ, בשעת השקיעה. התזזיתיות הזאת מגדילה את כמות הדלק הדרושה לכול קוט"ש ואת מחיר החשמל בלילה (כאשר אין שמש). ומחיר הקוט"ש הרגיל בסעודיה הוא כנראה הרבה יותר נמוך מאשר אצלנו, בגלל העלות הנמוכה של הדלק. החשבון מסובך.

בנוסף: לא ידוע איזה הטבות נוספות הובטחו לזוכים במכרז הסולארי. הם יקבלו אדמה בחינם – אבל זאת לא הטבה גדולה במדבריות סעודיה. ייתכן שיקבלו גם הטבות בתחום המיסוי והמימון – הדבר לא פורסם. וייתכן שהמציעים בונים על סובסידיות של ממשלת סין ליצרני לוחות השמש. וייתכן גם שטעו בחשבון והציעו מחיר הפסד.

עדיין יש לזכור שהמחיר הנמוך התקבל במכרזים ממשלתיים, המבטיחים רכישה, במחיר הנקוב, של כול קוט"ש שהלוחות יצליחו לייצר. מחיר נמוך לחשמל סולארי הוא חדשות טובות, אבל הוא ייבחן במבחן האמתי – מבחן ההתקנה המסחרית ללא מעורבות ממשלתית. מאות או אלפים של מפעלים וצרכנים צורכים חשמל בעיקר ביום (כאשר השמש זורחת) ומשלמים מאות אלפים ואפילו מיליונים בחשבונות חשמל, כול חודש. הם משלמים לפי תעריף לצרכן שהוא 40-50 אג' לקוט"ש. אם ניתן לייצר חשמל סולארי במחיר 6 אג' (או אפילו 20 אג') – כדאי לצרכנים גדולים אלה להתקין לוחות שמש פרטיים, לשימוש עצמי, ללא צורך באישור ממשלתי, ולחסוך מיליונים בחשבון החשמל. כאשר נראה מאות מתקנים פרטיים כאלה נדע שחשמל סולארי באמת זול.

יש לשמוח על המחיר הנמוך של החשמל הסולארי. אבל... זה לא הופך את ההתקנות של לוחות שמש בארץ, עד היום, במחירים אסטרונומיים (ביחס למחיר החדש), למוצדקת בדיעבד. ההיפך הוא הנכון: המחיר הנמוך הנוכחי מבליט את השגיאה הגדולה והיקרה מאד של מנהיגינו, שנדחפו על ידי ההיסטריה הירוקה הרגשית, ולא הפעילו את שכלם. לא היה קורה שום אסון, לא לנו ולא לעולם, אם התקנת לוחות השמש הייתה מתחילה רק כעת, כשמחירם סביר (כמו בסעודיה).

יעקב



10 תגובות:

Eyal Ofri אמר/ה...

אני מאוד מסכים עם הפוסט הזה.
המדינה צריכה לנסות ולהפיק את החשמל בצורה הזולה ביותר האפשרית.

עם זאת כמה נקודות:
- תוכל להפנות לנתון של 20% מהזמן שהשמש מספקת אנרגיה?
- למה אנחנו חייבים להחזיק תחנות כוח פחמיות גם עם אנרגיית שמש? הרי אפשר להשתמש בגז, שהוא מקור זול מאוד ולפי מה שהבנתי דינמי מאוד מבחינת הצריכה שלו.

- אני חושב שבמצב הנוכחי, בו המדינה היא זו שאחראית על ייצור החשמל, והיא רק משתמשת בגורמים פרטיים בשביל לעשות את זה, אין לנו יותר מדי ברירות אלא להשוות את החוזים שהממשלות משיגות. אם נתעלם מהחוזים האלה אז נשאר כמעט עם כלום. מה גם שצריך לשים לב שהממשלה לא חותמת על חוזים רק עם מפעילי אנרגיה סולארית אלא גם עם ספקי נפט ופחם, ככה שההשוואה יחסית הוגנת.

- יש הבדל משמעותי מאוד בין הפקה של חשמל סולארי בחוות סולאריות, לבין הפקה על גגות בתים. ההפקה על הבתים היא יקרה יותר שכן מדובר על הרבה עסקאות קטנות, עם הרבה לוגיסטיקה שלא קיימת עבור פרויקט גדול אחד. לכן, דווקא כן נכון להסתכל על פרויקטים גדולים של חשמל סולארי, בגלל שאלה הם הראשונים שיוכלו לנצח במחיר אנרגיות אחרות.

כמובן שנרצה שהמחיר של החשמל הסולארי ייצנח עד כדי כך שהפקה של חשמל על גגות בתים תהיה זולה יותר משימוש בדלקים אחרים, אך לפי דעתי הפקה על בתים (באיזורים מפותחים) לא תהיה זולה יותר מהפקה מרוכזת.

יעקב אמר/ה...

1. השמש מפיקה חשמל בישראל (ובדרום קליפורניה, נבדה או ספרד, בהן יש אקלים דומה לישראל) כ 1700-1750 שעות בשנה, מתוך 8760 אפשריות. זה נקרא capacity factor- הפקטור המבטא איזה חלק מהתפוקה הנומינלית (המקסימלית האפשרית) מופק בפועל.
אם אומרים שנבנה מתקן סולארי בעל כושר ייצור של (לדוגמה) 100 MW, הפירוש הוא שהוא מפיק 100 MW בצהרי היום כאשר השמש זורחת, ובסיכום שנתי הוא מפיק 100X1700 MWh (מגאווט-שעה) חשמל, במקום 100X8760 שהיה יכול להפיק לו השמש הייתה זורחת כול הזמן.
הפקטור בישראל הוא כאמור 20%, בגרמניה 12% ובאנגליה 8-10%.

יש אפשרות שחשמל סולארי כדאי בערב הסעודית או אצלנו, הודות לאקלים שטוף שמש, ולעובדה שהצריכה הגדולה היא ביום (למיזוג אוויר, בקיץ) - אינני בטוח, אבל זה אפשרי.

אבל... אין ספק שהתקנת עשרות מיליוני לוחות שמש בגרמניה ואנגליה (שהותקנו עד כה) אינו אלא מעשה טירוף חסר כול הגיון, שלא נעשה מתוך שיקולים הנדסיים או הגיוניים אלא רק מתוך החלטה רגשית והיסטרית.

יעקב אמר/ה...

באשר לפחם מול גז --- אתה משתמש במה שיש מבין שניהם.
המשותף להם הוא שהם מפיקים חשמל רציף, זמין ואמין, כלומר מתי שאתה צריך. האספקה היא בשליטה שלנו. בשמש ורוח אנו לא שולטים בזמני האספקה, ולכן אין שום קשר בין האספקה והצרכים שלנו. אספקה סדירה ומובטחת דורשת שיהיה זמין כושר ייצור בפחם וגז לכסות את מלוא הצריכה (בשעות שיא) כולל רזרבה (רזרבה תקינה נחשבת 20%). בקטע של אבטחת אספקה סדירה - השמש לא רלוונטית.

ההפקה בגז פולטת 90% פחות זיהום לאוויר ו 50% פחות פד"ח, ולכן היא עדיפה על פחם. אבל לא לכול אחד יש גז, אז בארצות שונות משתמשים בתמהיל שונה בין פחם וגז.
אצלנו - ברור שגז יותר כדאי, כי יש גז.
מאידן - יש תחנות כוח פחמיות קיימות. ואסור לסמוך על סוג דלק אחד בלבד - הביטחון האנרגטי דורש שנהיה מסוגלים להשתמש גם בפחם וגם בגז, וזה אומר - שתחנות הפחם יהיו תקינות וזמינות, שפירושו - שיופעלו גם בפועל.
בנוסף: לפחם יש ייתרון שקל יחסית לצבור כמויות גדולות של פחם, שיאפשרו אספקת חשמל בשעת משבר. הגז הוא יותר פגיע, יותר שברירי, פחות נוח לצבירה במחסני חירום.

Eyal Ofri אמר/ה...

שים לב שאפילו אם נתון ה 20% נכון אפשר לחלק אותו לכמה חלקים עיקריים:

1. לילה - נגיד וזה 50% מהיממה. בזמן הזה ידוע בוודאות שלא תקבל שום אנרגיה מהשמש. כלומר, אין הפתעות, זה משהו שאפשר להתכונן אליו בוודאות של 100%.

2. חורף - אפשר להגיד שלפחות ברוב האיזורים בחורף התפוקה יכולה לצנוח ב 80%-90% לעומת הקיץ. גם בתקופה הזאת אתה יכול לסמוך על זה שאנרגיית השמש לא תהיה שם.

3. במהלך היום בחודשים שהם לא חודשי החורף - בזמן הזה גם יש עליות וירידות אבל הן לא חדות כל כך. בשביל לשלוט על אספקה יציבה יחסית אפשר להשתמש בסוללות.

כל מה שרשמתי פה כמובן מוריד מהאטרקטיביות של השמש, אבל זה בסדר. אני רק מנסה להגיד שרוב הזמן אתה יכול לחזות מראש כמה אנרגיה תקבל - לטוב ולרע.

יעקב אמר/ה...

"מדינה אחראית לחשמל" - במדינות אחרות רבות אספקת החשמל נעשית ברובה על ידי תחנות כוח פרטיות, שאינן בניהול של המדינה. רשת חלוקת החשמל, לעומת זאת, היא בדרך כלל מנוהלת על ידי חברה או גוף ממשלתי (לא תמיד). בארצות רבות אחרות, כול מערכת החשמל היא בבעלות וניהול ממשלתי, אבל זה לא חייב להיות כך.

בלי קשר לבעלות ואופן האספקה של החשמל ברשת הארצית (על ידי הממשלה או לא) יכול כול מפעל או עסק להתקין לעצמו אמצעי אספקה פרטי ולהשתמש בו. בארצות בהן אספקת החשמל הארצית לקויה (אולי 80% מהארצות בעולם, כול אפריקה, הודו, וכו') - יש לכול מפעל, מלון או בניין משרדים גנרטור פרטי. ברור שהחשמל מגנרטור פרטי יקר יותר...

אין שום מניעה לוגית, טכנית או מעשית שכול מפעל, מלון או בניין משרדים יתקין לעצמו לוחות שמש כדי לנצל חשמל זול שהן מפיקות (בשעות שהשמש זורחת) כדי להפחית את כמות החשמל מהרשת שהם צורכים - דהיינו את חשבון החשמל שלהם. זאת - ללא קשר לאופן שבו רשת החשמל הארצית מנוהלת על ידי המדינה.

Eyal Ofri אמר/ה...

ההשוואה של לוחות סולאריים שמותקנים על גג בתים לגנרטורים היא השוואה הוגנת.
חשמל סולארי ברמה של מאות MW צריך להיות מושווה בעלותו להקמת תחנה פחמית או להפקת גז, שכן מדובר על יחסי גודל אחרים לחלוטין.

יעקב אמר/ה...

חשמל סולארי על גגות מול מתקנים גדולים קרקעיים:

אצלנו, ובארצות רבות אחרות (כמו גרמניה או אנגליה) יש לקרקע שימושים אחרים, והקרקע למתקנים סולאריים גדולים (וצריך הרבה קרקע) פשוט לא זמינה. וגם אם יש קרקע - יש לקרקע מחיר (הנובע משימוש אלטרנטיבי אפשרי) וזה מתווסף למחיר החשמל הסולארי.

בארצות מדבריות כמו ערב הסעודית או נבדה, יש הרבה קרקעות זמינות שאין להן שימוש אחר, ולכן מתאים לבנות שם מתקנים סולאריים קרקעיים גדולים.

בארצות צפופות (כולל ישראל) צריך לנצל את הגגות, שלרוב אין להם שימוש אחר.

יעקב אמר/ה...

כן, הזמינות של חשמל סולארי ניתן לחיזוי מראש הרבה יותר מאשר חשמל רוחני. אבל זה לא משנה את העובדה הבסיסית שהחשמל הסולארי אינו בשליטה שלנו, ואי אפשר להפעילו לפי הצורך.

בארצות רבות (וגם אצלנו, בחורף) שיא צריכת החשמל היא בשעות הערב. לכן - חייבים להחזיק מתקנים מייצרי חשמל בכושר ייצור מספיק, בלי להתחשב בשמש. השמש אינה מורידה את כמות תחנות הכוח הפחמים (וגזיות) שנחוצות כדי להבטיח אספקה תקינה בכול השנה.

עובדה בסיסית שלישית היא זו: אם אתה מפעיל תחנות פחמיות (וגזיות) בצורה תזזיתית, כהשלמה לייצור סולארי ( מדליק בערב ומכבה בבוקר) - המחיר של כול קוט"ש שיופק בצורה כזו יותר גבוה, וכמות הדלק לכול קוט"ש תהיה יותר גבוהה - זאת בהשוואה שמצב שבו אתה מתפעל את התחנות הפחמיות רציף, 24/7. כלומר - החיסכון שחסכת על ידי ייצור סולארי זול הוא קטן מאשר אתה חושב במבט ראשון.

יאיר שפי אמר/ה...

משנת 2009 התחביב שלי הוא אנרגיה חלופית או מתחדשת. זה קרה אחרי שבסוף שנת 2008 פרסמתי את הכתבה "פולחן הזבל, כן למיחזור לא לירוקים", שתקציר שלה, 13 דקות, באותו שם, הוא: פולחן הזבל, כן למיחזור לא לירוקים, - http://www.youtube.com/watch?v=yf2AN3jPpCA&feature=mfu_in_order&list=UL
באותו זמן התמנה ח''כ גלעד ארדן לשר התורן במשרד להגנת הסביבה. הוא דוגמה מצוינת לסנוביות: מעדיף תוצרת חוץ וחסר שכל ישר. דווקא הקדנציה שלו נמשכה 4 שנים. נתתי לכך ביטוי בסרטון (3 דקות) אנרגיה חלופית - מתחדשת, שריפת גזם http://www.youtube.com/watch?v=dzxWqJr5at4 אני אומר שם, בקולי: "כוהני דת הסביבה נעולים על אנרגיה סולרית, שבלשון פשוטה היא 'הפקת חשמל באמצעות קרינת השמש על תאים פוטו וולטאיים'. הם קוראים ל'אנרגיה חלופית' גם 'אנרגיה מתחדשת'. המדינה התחייבה, שעד שנת 2020 יופקו 10% מהחשמל במדינה באמצעות אנרגיה מתחדשת, כאשר מחצית מזה תהיה מהשמש. הייתי מוחא להם כפיים, שהרי השמש היא בחינם והיא אינה מתכלה. אך כמו בכל חוקי המיחזור - החיפזון מהשטן. השמש סנוורה את מי שמחליטים בנושא. הפקת אנרגיה מהשמש יקרה פי 3 עד פי 4 מייצור חשמל מדלק פוסילי. אם ימתינו עוד מספר שנים, עלות ההפקה של אנרגיה סולרית תפחת בהרבה, וגם אם לא - לא נורא: יש מקורות מתחדשים להפקת אנרגיה חלופית, ובשפע: זבל, אשפה, גזם, פסולת ביתית, הפרשות של בעלי חיים, ... . לק''ג אחד של גזם יש ערך קלורי של חצי ליטר נפט. לשרוף גזם באוויר החופשי זה כמו לשרוף כסף בפרהסיה. ... . ולמי שסוגד לשמש: השמש בתפקיד בישראל לא יותר מתשע שעות ביממה, ולא כל השנה. זאת אומרת, שהיא זמינה רק שליש מהזמן. זבל יש בשפע - 24/365 . דהיינו - בכל שעות היממה ובכל ימות השנה. ולא פחות חשוב: חוסכים שינוע והטמנה שלו וזיהום של הסביבה."
איני מכיר את הסעודים, אם לא הפיקו אנרגיה משמש בגלל חוכמתם, למרות עושרם. ברור לי שהיה להם מזל, שגלעד ארדן היה בישראל ולא אצלם.
על הגרמנים אני יודע יותר, הם עשירים. התושבים שם משלמים על כל קוט''ש עוד 5.3 יורוסנט עבור הפקת חשמל מהשמש. אבל לא איכפת להם, כי על גביע פרילי הם חוסכים יותר. שם לא מחביאים את זה בחשבונאות של תעריפי החשמל.
יש עוד סיבה להפיק חשמל משמש: המדינות התחייבו להקטין את פליטות המזהמים, ובמיוחד פד''ח (פחמן דו חמצני). מי ש"מייצר" (מזהם) ממנו פחות ממה שהתחוייב - יכול למכור את עודף האי-ייצור למדינה ש"מייצרת" ממנו מעל מה שהתחוייבה. זה מוצר שאפשר לסחור בו, במחיר שהוא קטן ממחיר הקנס שמשלמים על עודף ייצור פד''ח.
בעניין הפקת חשמל מהשמש אצל העשירים: הנה קטע מראיון שביל גייטס נתן למגזין Wired (20.06.2011) על אנרגיה חלופית:
In these highlights from the hourlong session, Gates argues that nuclear power is still safer than all other energy options, rich countries aren’t spending enough on R&D, and installing solar panels on your roof is not helping to reduce CO2 emissions. It’s merely “cute.”
השר גלעד ארדן הוא גם זה שהמיט עלינו את אסון האריזות. הוא קרה לזה "מהפכת המיחזור", גם כן בעקבות הירוקים של אירופה. השכל הישר הלך להטמנה, עם כל הפסולת של המהפכה. הנזק של מהפכת המיחזור הוא כמיליאר ש''ח לשנה. הפרסומות של החתול ששומר על המיכל הכתום הם חלק מהבזבוז. עוד על מעללי ארדן, ב"מגזין המיחזור 2011", שאורכו 29 דקות,
https://www.youtube.com/watch?v=eYeKG_fov94&list=UUvEoGPnmceF5bN9EM_p7J6w
במגזין רואים את גב' נחמה רונן אומרת שתאגיד אל''ה, שהיא היו''ר שלו, אוסף את המכסה של מיכלי המשקה הגדולים. זה נכון. היום המכסה הוא 55%, אלא שהיא אוספת מהכלובים ברחובות ערינו רק 30% ומשלימה 25% באיסוף מהמזבלות. שאליהן הביאו הרשויות המקומיות את כל הפסולת העירונית, בזרם אחד. מי המטומטם במדינה??? זה כבר לא סתם עניין של שכל ישר!
את ההוצאות האדירות לסבסוד חשמל מהשמש אי אפשר לבטל. את חוקי המיחזור אפשר לבטל, מייד. הם לא מדאורייתא ואפילו לא מדרבנן. בעברית קוראים לזה טל''ח = טעות, לעולם חוזר. תוך 40 שנה תושבי המדינה יחזירו לעצמם את מה שהשמש לקחה (תוספת עלות של 10%, או אפילו 15%, בחשבונות החשמל).
בבניין ציון ננוחם
יאיר שפי shefin@zahav.net.il

יעקב אמר/ה...

"בבניין ציון ננוחם"
אמן