20 באוגוסט 2017

4 טריליון הניבו כלום

4 טריליון דולר היא ההשקעה שהושקעה מאז שנת 2000 באנרגיה מתחדשת (בעיקר לוחות שמש ותחנות רוח). כ 3 מיליארד הושקעו ישירות במתקני ייצור ומיליארד אחד בהרחבת רשת החשמל כדי לחבר את המתקנים החדשים. כתוצאה מהשקעה זו עלה חלקו של החשמל המתחדש, ברמה עולמית, מ 19% בשנת 2000 ל 24% בשנת 2016. יש לציין שאותם 19% חשמל מתחדש שהיו בשנת 2000 היו כולם סכרים הידרואלקטריים – מקור טוב וזול לחשמל, שפותח הרבה לפני הבהלה האקלימית. היום יצא ההידרו מהאופנה ונחשב לפוגע בסביבה, ופיתוחו נעצר. כמות הפליטות הפד"ח שנחסכו היא מזערית ובלתי ניתנת לכימות. הר ההשקעות הוליד עכבר.
קצב ההשקעות, שגדל מאד (בעקבות הבהלה האקלימית) מאז 2000, נעצר בערך בשנת 2011. יש עייפות מסוימת מהסובסידיות ומחירי החשמל הגבוהים שהן גורמות, ואין גידול בהשקעות מאז 2011.


אנו רואים בגרף שההשקעות באנרגיה "ירוקה" (שמש ורוח – הפס הירוק בגרף) גדלו בין 2000 ל 2010, בקצב של 20% לשנה, אבל מאז 2011 הן עומדות על סכום יציב של כ 300 מיליארד דולר לשנה. הסיבה לחוסר גידול בהשקעות היא הירידה בסובסידיות ממשלתיות. הממשלות נבהלו מגודל הסכומים שהוציאו בהתלהבותן הראשונית, ומהעלייה במחירי החשמל. הסובסידיות הונמכו, ואיתן ההשקעות. ללא סובסידיות ממשלתיות המבטיחות תשואה נאה על ההשקעה אין משקיעים באנרגיה ירוקה. האנרגיה הירוקה אינה עומדת על רגליים כלכליות עצמאיות (ההשקעה אינה כדאית מבחינה כלכלית), כולה מבוססת אך ורק על סובסידיות ממשלתיות.


הגרף הזה מפרט את ההשקעות לפי מדינות החל מ 2011. רואים בבירור ירידה ניכרת בהשקעות באירופה (צבע ירוק) לעומת עלייה בסין (צבע אדום) – שהשקלול בין שניהם מסביר את היציבות. האירופאים היו המתלהבים הראשונים, ולכן גם המתעייפים הראשונים. אח"כ ממשלת סין "השקיעה" בלוחות שמש וטורבינות רוח (שחלקן לא מפיק כלל חשמל) כדי להציל את התעשייה שלה שבנתה כושר ייצור גדול מתוך ציפייה (נכזבת) לגידול הקניות באירופה וארה"ב.

כמה פליטות נחסכו (או נמנעו) הודות להשקעה זו? קשה להעריך בדיוק, אבל הערכה גסה של ה"חיסכון" המירבי של פליטות היא 17.6 מיליארד טון פד"ח פחות, שהם פחות מ4% מהכמות הכוללת (עולמית) של פליטות בתקופה זו, שהייתה 482 מיליארד טון.

גם אם ההשקעות באנרגיה מתחדשת תימשכנה, ברמה הנוכחית של כ -328-300 מיליארד דולר לשנה, עד 2040, כפי שהאופטימיסטים בבלומברג מנבאים, הדבר לא מוביל לשום מקום – כלומר – לא מוביל אפילו לעמידה בהתחייבויות הסכם פאריס. התחייבויות אלה רחוקות מלהספיק ל"הצלת" האקלים.
קטעים קודמים שלנו על הנושא – כאן, וכאן.

כול ההשקעות האלה הן לריק, כי לוחות השמש ותחנות הרוח מפיקים מעט מאד חשמל.

יעקב

3 תגובות:

אנסקי אמר/ה...

בכותרת כתוב "טריליון" ובמאמר "מיליארד".

מסכים, זה טירוף.

יעקב אמר/ה...

טריליון זה בשפה האמריקאית, מיליארד בשפות אירופה. אבל זו באמת טעות, כי מיליארד האירופאי זהה לביליון האמריקאי, והאירופאי עבור טריליון הוא טריליארד.
ככה או ככה זה די הרבה כסף... מתנצל על הטעות, אין לי נסיון רב בגלגול סכומים כאלה.

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

"ללא סובסידיות ממשלתיות המבטיחות תשואה נאה על ההשקעה אין משקיעים באנרגיה ירוקה. האנרגיה הירוקה אינה עומדת על רגליים כלכליות עצמאיות (ההשקעה אינה כדאית מבחינה כלכלית), כולה מבוססת אך ורק על סובסידיות ממשלתיות."
זו חתיכת הצהרה...
כנראה שנצטרך לחכות בסבלנות בכדי לראות האם היא מתגשמת או שלא.
ולהבין האם במידה והממשלות יתעייפו מההשקעות, אזי גרף ההשקעות באנרגיה ירוקה (רוח + שמש) ייפסק.
אתה בעצם אומר שזה תחום שנשען רובו ככולו אך ורק על סיבסוד ממשלתי.
יש דוגמה היסטורית לתחום נוסף שכזה שאתה יכול לחשוב עליו?...