2 באוגוסט 2017

100% אנרגיה משמש ורוח – מדע בדיוני

כבר כתבתי על ה"מחקר" (שהתפרסם בז'ורנל מדעי ב 2015) של יעקובסון שות' ה"מראה" או "מוכיח" כביכול שניתן להפיק את כול האנרגיה הדרושה ממקורות מתחדשים וגם בזיל הזול, עד 2050. (שימו לב: כול האנרגיה, לא רק החשמל). זה מחקר כמו שאני צנצנת, זה תרגיל במדע בדיוני מבוסס אידאולוגיה. זו אידאולוגיה וחלומות בתחפושת של פסאודו-מדע. זה אוסף של פנטזיות. אבל, זה התיימר להיות מחקר רציני, על ידי מחברים רציניים, מהנדסים, אנשי אוניברסיטה יוקרתית (סטנפורד), ופורסם בירחון של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב. (ה"אקדמיה הלאומית" מקבלת 85% מתקציבה ממשלת ארה"ב).
זה אופייני לזמן המשוגע שבו אנו חיים, ולכוחה של האידאולוגיה הירוקה, שמפרסמים דברים חסרי שחר בתור מאמר מדעי, ואיש אינו בודק ואינו מסנן ואינו מתריע. אין ביקורת עמיתים, אין בדיקה ואין רצינות מדעית. האופנה, האידאולוגיה והתקינות הפוליטית חזקים הרבה יותר מהמדע.
כמובן שיעקובסון הפך לכוכב בזכות המאמר (ה"מוכיח" מה שאנשים רוצים לשמוע) והופיע בתכניות טלוויזיה רבות, האקדמיה הלאומית למדעים בחרה במאמר הזה כאחד מ 6 המאמרים החשובים ביותר והנקראים ביותר מתוך 1500 המאמרים המדעיים שפורסמו באותה שנה.  כול הפוליטיקאים, המתחרים ביניהם על ירקותם (קרי צדיקותם), נתלים במאמר "מדעי" זה להצדקת "יעדים" אבסורדיים שנכללו בהבטחות ובחוקים רבים בכול העולם.

כעת, התפרסם באותו ירחון מאמר מדעי חדש, של כריס קלארק, המפרט את כול השגיאות והאבסורדים במאמר של יעקובסון. המאמר חתום על ידי  21 מחברים.

המאמר של קלארק מצביע על השגיאות של יעקובסון: שימוש במודלים לא מתאימים, טעויות בהפעלת המודלים ושימוש בהנחות לא בדוקות ולא מבוססות (זה ניסוח עדין לטענה שלי של שימוש במדע בדיוני). המאמר מפרט את השגיאות, אחת לאחת, בסבלנות ובפירוט רב.
אבל לא צריך ללכת רחוק – התבוננות בגרף למעלה. למשל: ב"תכנית" של יעקובסון הוא חוזה גידול פי 13 בהפקת אנרגיה מסכרים (הידרו). המגמה, במציאות של ארה"ב, היום, היא של הריסת סכרים ישנים, וקיטון האנרגיה המופקת מהידרו לא בנייה של סכרים חדשים. כול המקומות המתאימים לבניית סכרים בארה"ב נוצלו כבר. האפשרות להפקת אנרגיה נוספת מסכרים מוגבלת על ידי כמות המים הזמינה עובדה שיעקובסון לא מבין. למרות זאת התכנית של יעקובסון מבוססת (בין השאר) על גידול פי 13 (!!) באנרגיה מופקת מסכרים, בארה"ב.
הוא מתכנן גידול פי 33 (!!) באנרגיה מרוח, ואינו מודע שהדבר מצריך שטחים בשיעור 855 אלף קמ"ר, כלומר פי שניים משטח קליפורניה. הוא גם חוזה גידול של פי 271 ( מאתיים שבעי ואחד !!!) בהפקת אנרגיה סולארית. בארה"ב היו ב 2015 כ 26 GW  כושר ייצור סולארי, שפירושו כ 170 מיליון מ"ר של לוחות שמש (170 קמ"ר). הוא רוצה להגדיל זאת פי 271, כלומר ל 46 אלף קמ"ר של לוחות (פי שניים ויותר משטח מדינת ישראל).
ובנוסף הוא מסתמך על שיטות אחסון או אגירה של אנרגיה שאינן מעשיות, אינן מוכחות ואינן מבוססות, על פי הידע שלנו היום. כדבריו המנומסים של קלארק: implausible and inadequately supported assumptions. . תרגום: "הנחות לא סבירות ולא מבוססות".
במאמר פובליציסטי בעיתונות אפשר לפרסם כול שטות וכול אידאולוגיה. יש חופש ביטוי והכול הולך. אנו היינו מצפים שמאמרים מדעיים, המתפרסמים בירחונים מדעיים (כמו המאמר של יעקובסון) יהיה להם אופי שונה ממאמר פובליציסטי. שתהיה בהם מידה של רצינות וממשיות, ושיעברו סינון וביקורת עמיתים.  אבל, מסתבר שלא. היום אין הבדל בין מאמר דעה אידאולוגיה ומאמר מדעי המתפרסם בירחון מדעי, כמו זה של יעקובסון.
המדע  נשלט על ידי האידאולוגיה. אל תאמינו לכלום.

ראו למשל את סטיבן הוקינג, מדען שנחשב לאחד הפיסיקאים החשובים של דורנו, מצטרף למסע ההפחדה האבסורדי והאנטי-מדעי בעליל בנושאי האקלים.

המדע מקולקל.

יעקב



4 תגובות:

איל אמר/ה...

לא המדע מקולקל, המדענים מקולקלים.

יעקב אמר/ה...

כן, אבל רבים מהם

Unknown אמר/ה...

אני רוצה להתייחס ספציפית לגבי אנרגיה סולארית.

1. רשמת שהכותב אומר שעד שנת 2050 תוכפל אנרגיית השמש בארה"ב פי 271, אך שים לב שהוא רשם את זה בהתבסס על כמות של 14 GW.
כלומר, כשאתה מכפיל את מספר לוחות השמש שצריך ואת כמות האדמה, אתה לא צריך להתבסס על הנתון שאתה הבאת של 26 GW אלא על הנתון שלו.

לכן, רק בהתבסס על הנתונים שלך ובלי לבדוק מעבר, צריך 19.5 אלף קמ"ר של לוחות שמש שהם קצת פחות משטח מדינת ישראל (ולא 46 אלף קמ"ר כמו שרשמת).

2. אתה מניח שהיעילות האנרגטית של הלוחות הסולאריים לא תשתפר, דבר שלא נכון אפילו מאז 2015.

3. בהנחה זהירה אפשר להגיד שהיכולת של ארה"ב נמצאת כרגע ב 50 GW. כלומר, ארה"ב תצטרך להכפיל את עצמה עוד 76 פעמים בשביל לעמוד ביעד שהוצב ל 2050. אפילו אם קצב ההתקדמות יירד ממה שהוא היום, עדיין נראה שהיעד הזה אפשרי.

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

יעקב היי,
מגיע באיחור לדיון.
ברשותך, מדוע אתה טוען ש- PNAS הוא עיתון אקדמי שאינו מבוקר עמיתים כשבתור אדם שפירסם בו בעבר, אני בהחלט יודע שהוא כן? (peer reviewed).