הקרקס של פרישת טראמפ מקרקס הסכם האקלים.
הנשיא טראמפ הודיע על פרישת ארה"ב מהסכם האקלים של פאריס בהפקה
גדולה ומתוקשרת ונאום חגיגי לאומה ממדשאות הבית הלבן. הוא עושה קרקס מקרקס או – אם תרצו: הפקת תיאטרון מפוארת ממהלך חסר
ערך מעשי. טראמפ מומחה יותר גדול בענייני קרקס ותיאטרון מכול הפוליטיקאים בעולם גם
יחד.
הסכם האקלים הבינלאומי שהושג והוכרז
בחגיגיות בפאריס, 2015, הוא,
כפי שציינו רבים (וגם אנחנו), חסר כול תוכן וערך מעשי. מדינות העולם
הגישו, כול אחת לחוד, תכנית לאומית למלחמה באקלים. התכניות משופעות במלל ריקני ומליצי,
ומציינות "היעדים" נעלים לקיצוץ הפליטות בשנת 2030 או 2050, יעדים שאין
שום דרך להשיג. בכול מקרה, שנת ה"יעד" נופלת הרבה מעבר לקדנציה של
הפוליטיקאי המתחייב, כך שההתחייבות לא עולה כסף, קל להתחייב להיות ילד טוב בשנת
2050... הצהרות צדקניות ריקות מתוכן, ובנוסף לכול – בלתי מחייבות – כלומר –
אם מדינה לא תשיג (חו"ח) את היעדים שציינה בהתחייבותה – לא נורא. ההסכם אינו מטיל
עליה סנקציות או פעולת אכיפה. זה מה שנקרא התחייבות זולה, מהפה לחוץ... ובנוסף
לזה: גם אם יושגו כול היעדים, וכול המדינות תקיימנה את הבטחותיהן כלשונן (fat chance), יביא הדבר לקיטון ההתחממות
הנוראית ב 0.17 מעלות בלבד - נניח
תהיה התחממות של "רק" 2.83 מעלות עד 2100 במקום 3.00 מעלות, בזכות הסכם
פאריס. (ההשפעה הזו חושבה על פי המודלים האקלימיים של המדענים החממסיטים, וזה
המקסימום שההסכם עשוי להניב, וכולם מודים בכך).
ערך סמלי
בכול זאת, ההסכם פריס מאד יקר לליבם של כול המנהיגים, ממרקל ומקרון,
דרך האפיפיור (הסוציאליסטי) ועד הליצן מציון – שר הסביבה שלנו, אלקין. הוא יקר לליבם בדיוק בגלל הערך הסמלי. הוא לא מטיל על אף אחד
שום התחייבות של ממש, שום מחיר כואב, אבל מאפשר לכולם לעשות הצגה גדולה. הצגה
של צדיקים, של מצילי כדור הארץ, והכול חינם אין כסף, במחיר כמה מליצות.
החשיבות הסמלית (אומרים) היא שכול העולם הכיר בבעיה ונטל על עצמו
התחייבות להילחם באקלים. לא חשוב מה עושים בפועל (כלום), לא חשוב עד כמה האקלים
הולך להשתפר, אם בכלל. העיקר היא ההרגשה הטובה בבטן, שכול העולם מאוחד, כולם מסכימים,
כולם צדיקים, כולם משתפים פעולה, כול אבירי העולם נלחמים ביחד למען טחנות
הרוח.
ועכשיו בא האידיוט הזה, טראמפ, ומשתין על המצעד הצדיקים הבינלאומי
המאוחד, על הקואליציה מקיר לקיר של הליצנים בעולם. מדוע הוא פרש מהסכם פריס? מה
היה כול כך דחוף לפרוש? מדוע היה לו חשוב להכעיס את כולם?
כאמור, הסכם פאריס הוא חסר תוכן ממשי, והוא לא הטיל על ארה"ב שום
התחייבות ממשית. ממשל טראמפ כבר ביטל את הרגולציות האנטי-אנרגטיות של ממשל אובמה. הוא התיר
חיפוש ופיתוח נפט על אדמות מדינה בארה"ב (וביטל איסור של אובמה), התיר חיפושי נפט בשולי שמורת טבע באלסקה,
ביטל תקנות אנטי-פחמיות (שעדיין לא נכנסו לתוקף), והתיר את הקמת
צינור הנפט מקנדה שאובמה חסם. הוא גם ביטל את
תרומות ארה"ב ל"קרן
האו"מ הירוקה"
שנועדה לממן הקמת תחנות רוח חסרות ערך במדינות עניות במקום לספק אוכל לאנשים
הרעבים ללחם בארצות אלו. (קרן שכולה פנטזיה ושקר ופרנסה לפקידי או"מ פרזיטיים.
איש לא התכוון ברצינות, ולא מסוגל, לתרום לקרן זו, ואיש לא תרם, מלבד המחטף של
אובמה וקרי שהעבירו מיליארד דולר יומיים לפני שגמרו את הקדנציה.
טראמפ טען בנאומו שהסכם פאריס הטיל התחייבויות כבדות על ארה"ב,
שהוא עלול היה לפגוע בפרנסה של חצי מיליון אמריקאים, ושהוא לא צודק ולא שוויוני,
כי הטיל על ארה"ב מעמסה כבדה מאשר על שאר הארצות. הוא, טראמפ, דואג לאמריקה,
מעל לכול, וההסכם היה לא טוב לאמריקה (אמר טראמפ). בולשיט. שקר. ההסכם כולו מילים
ריקות ואינו מטיל שום דבר על אף אחד (גם לא על ארה"ב). כול הצעדים המעשיים המפריעים
לפיתוח מקורות האנרגיה בארה"ב שנעשו על ידי הנשיא אובמה כבר בוטלו. משדאג לצד
המעשי, וביטל את הנזקים הממשיים לארה"ב, יכול היה טראמפ לשבת בשקט, לשתוק,
ולא לפרוש – דהיינו – לתת למצעד הסמלים, השקר והצביעות (הסכם פאריס) להימשך ללא
הפרעה, ובכך להפוך ליקירם של כול מנהיגי כול העולם ומתנגדיו החריפים מבית. הוא
יכול היה להמשיך בהצגה, יחד עם כולם במקום לפרוש ממנה. למה הוא עשה
"דווקא"? (חוץ מזה שהוא כנראה נהנה לעשות דווקא). בשביל מה, אם כן, היה
טראמפ זקוק להפקה הרעשנית והצעקנית של הפרישה מהסכם פאריס?
אלא שלא נולד עדיין, בעולם, מי שילמד את טראמפ פרק בענייני קרקס,
תיאטרון והצגות פוליטיות. טראמפ עשה מהפרישה הפקה גדולה, בכוונה. הוא דואג
לאמריקאים הפשוטים, הוא מגן עליהם מפני רשעי העולם, הוא המלך של אמריקה, והוא
מקיים הבטחות בחירות, ושיחנקו כול צבועי העולם.
כמו בכול הצגת תיאטרון יש בהצגתו של טראמפ הרבה אמת והרבה שקר. אבל זו
הצגה מפוארת, גדולה מהחיים, לפי מיטב המסורת האמריקאית.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה