דפים

16 באפריל 2012

ירוקים על חשבון העניים


"גגות הלולים נותרו מיותמים. לא חבל?" כותבים בYNET (צילום: נמרוד גליקמן)

כתבה ב- YNET  תיארה בפרוטרוט את מסכת יסוריו של יזם שרצה להתקין על גג הלולים שלו (30 דונם בשטח)  פאנלים סולארים, ולמכור את החשמל לחברת החשמל בפי שניים מהתעריף לצרכן. כניסוי, התקין הנ"ל על גג ביתו הפרטי במושב כפר הס פאנלים סולאריים בעלות של כ-170,000 ש"ח, ואת החשמל הוא מוכר לחברת החשמל בתעריף גבוה פי ארבע מהתעריף לצרכן. לפי עדותו, הוא מקבל כל חודשיים כ-8000 ש"ח בצ'ק מחברת החשמל (בערך חצי המשכורת החודשית במשק, ולאחר שההשקעה תוחזר תוך כ-3.5 שנים, זהו רווח נקי ללא עבודה, שכמובן מתאפשר רק למי שיש בית פרטי עם שטח גג מספיק גדול ו-170,000  ש"ח זמינים להשקעה הראשונית). 
הטענה המגוכחת שמוצגת במאמר היא שזהו דבר נפלא, מכיוון שה"החשמל שאני מייצר בבית בחודש מספיק לצריכה ממוצעת של 5 משפחות". אבל זהו בדיוק הבלוף – אין חמש משפחות שנהנות מהחשמל הזה חינם (או לפחות מוזל) תמורת אותם 8000  ש"ח לחודש. ההיפך הוא הנכון – אותו צ'ק שמנמן שמקבל היזם מגולגל ישירות לשאר הצרכנים, כלומר כולנו (לפחות כל אלו מאיתנו שאין להם בית פרטי עם שטח גג פנוי)  משלמים על החשמל קצת יותר כדי שהיזם יוכל לקבל צ'ק חודשי. כלומר, מדיניות הסולאר בישראל גורמת במישרין להעברת כסף מאותם חלקי אוכלוסיה שאין להם דירות קרקע עם שטח גג פנוי בכפר הס לאלו שיש להם...זוהי מדיניות אנטי-חברתית בעליל שמעשירה את העשירים על חשבון העניים. כמובן שאין כל אשם ביזם עצמו, אלא בשיטה שמאפשרת לו להרויח כסף ללא עבודה על חשבוננו. המסקנה – על מדינת ישראל להפסיק מייד את הסובסידיות וההתחייבויות לבעלי הפאנלים הסולארים אם ברצונה לאמץ מדיניות חברתית אמיתית!
 ולסיום : אם היזם הנ"ל יצליח בפרויקט שלו, יקבל את כל האישורים וימכור את החשמל לחברת חשמל, אז הוא יקבל (אם נניח שהתשלום הוא אפילו עשירית מזה שהוא מקבל עבור הייצור הביתי שלו, למרות שבכתבה כתוב שהוא יקבל חצי)  500x200 = מאה אלף ש"ח בחודש...תוך כ-3 שנים הוא מכסה את ההשקעה הראשונית ומתחיל להרויח מאה אלף ש"ח בחודש בעצם בלי לתרום כלום, אלא למעשה לייקר לכולנו את החשמל. והוא רק פחות מאחוז (!!) מההשקעה שהמדינה מכריחה את חברת החשמל (ובעצם אותנו הצרכנים הקטנים) להשקיע בחשמל סולארי. 

יוני

5 תגובות:

יעקב אמר/ה...

תלונה דומה הייתה באנגליה. שם הלורדים, בעלי אחוזות עשירים, מקימים טורבינות רוח על אדמתם, ומקבלים מהממשלה כסף כבד עבור החשמל הרוחני שהם מפיקים.
לעומתם, זקנים עניים בערים סובלים ממחסור באנרגיה - הם אינם יכולים להרשות לעצמם לחמם את ביתם כראוי בחורף בגלל המחירים הגבוהים של החשמל.

כנובן, מעבר לבעיה החברתית - מה שצורם הוא הביזבוז של משאבים ציבוריים על דברים שאין בהם תועלת.

אנונימי אמר/ה...

אשמח לקבל המלצתכם:
יש לי גג מתאים ואני יכול לעשות פאנלים סולרים.
השאלה- מצד אחד זה נראה לי לא מוסרי לנצל את העניין הזה על מנת להרוויח כסף. מצד שני, החוק כבר חוקק, אז למה שרק אני אהיה פרייאר.
מה אתם אומרים?

בועז אמר/ה...

הבעיה שהעלת נראת לי כעניין שבינך לבין המראה בה אתה מביט בבוקר.

המסר שלנו הוא שהמהלך של מדינת ישראל המציעה סבסוד אנרגיה בלתי כלכלית מזיק לכלל אזרחי המדינה ופוגע במשלמי המיסים ואינו תורם מאומה.

לי אישית אין כלפיך טענה שאי אפשר לטעון אותה כלפי כל "משרת ציבור" או עובד בחברה ממשלתית מונופוליסטית (נמל, רכבת, מקורות וכו') המשתמש בכספי מיסים או ביתרונות חקיקתיים על מנת להשיג יתרון כלכלי שאינו נובע מייצרנות והצעת ערך.

אני אישית הייתי מעדיף לחיות במדינה שבה לא מתחרים במי יהיה פחות "פראייר" בלנצל אחרים ולעשותם עניים יותר, אלא מתחרים במי יהיה יותר יצירתי על מנת לייצר ערך ולהעשיר את עצמו ואת כל האחרים.

אך כאמור הבעייה בישראל ובכל מדינות המערב היא מערכתית ולא רק אישית.
אשמח לשמוע ממך מה היתה הבחירה שלך וללמוד על נסיונך.
בברכה,

בועז

בועז אמר/ה...

ועוד הערה אחת קטנה...

להערכתי ממשלה שמחלקת כספים של אזרחים ללא נקיפות מצפון גם לא תהסס משינוי התעריפים ופגיעה בחוזים שנחתמו עם ספקי החשמל הסולארי.
כאשר יתגלה הבור התקציבי שיוצרת תוכנית הסבסוד הזאת במלא "תפארתו" ועל רקע הקריסה הפיננסית של חברת החשמל הבלתי נמנעת (כיום החוב עומד על כ-70 מיליארד ש"ח) - אל תצפה לצאת בלי פגע.

בועז

יעקב אמר/ה...

הערה קטנה:
חשמל סולארי לא גורם נזק לסביבה ולשכנים. הקולטים על הגגות לא מרעישים ולא מכערים את הנוף, וגם לא קוטלים ציפורים. כול אחד רשאי לייצר חשמל סולארי לצריכתו, ואולי צריכת שכניו. (הבעיה היא עם התעריף הממשלתי הגבוה המובטח).

בניגוד לנ"ל תחנות רוח הן כן פוגעות בסביבה ובנוף, מרעישות וקוטלות ציפורים, יש בהן נזק של ממש.