הנה כמה עובדות מעניינות על גז ופחם
בארה"ב ובאירופה.
ראשית
– נפט בארה "ב. תפוקת הנפט בארה"ב גדלה ל 6.2 מיליון חביות ליום,
עלייה של 25% מאז 2008, והעלייה בתפוקה נמשכת. מאידך ירדה הצריכה של הנפט, אשר
הגיעה לשיא ב 2007. כעת היא חזרה לרמה של 1999. לירידה בצריכה כמה סיבות: המחיר
היקר גורם לצמצום בצריכה, מכוניות בזבזניות מתחלפות במכוניות חדשות, חסכניות יותר,
השפל הכלכלי, האתנול, ועוד גורם חשוב: הגז הזול, המוביל להחלפת הנפט בגז היכן
שניתן (למשל בחימום בתים). למגמות אלה בארה"ב יש השפעה על שווקי הנפט בעולם.
עובדה שנייה: המעבר
משימוש בפחם לגז בארה"ב. במרץ השנה תרם הפחם 36% מתפוקת החשמל, בעוד הגז
תרם 30% - הפער בין השניים הצטמצם מאד, כול זה בזכות טכנולוגיית הסידוק – fracking – אשר הביאה לעלייה גדולה בתפוקת הגז וירידת מחירו. המעבר לגז הביא תרומה
גדולה לניקוי האוויר והסביבה. פליטות הפד"ח ומזהמים כימיים כמו כספית, עופרת,
פיח, תחמוצת החנקן ותחמוצת הגופרית ירדו – כי הגז יותר נקי.
באירופה, לעומת זאת, השימוש
בפחם נמצא בעלייה. באנגליה, גרמניה וספרד דווח על עלייה בשימוש בפחם. מחירי
הפחם בירידה, הם כעת מתחת ל 90 דולר לטון, לעומת 120 דולר בספטמבר שנה שעברה.
(איפה הירידה המתבקשת במחירי החשמל אצלנו ??). מהפכת הסידוק לא הגיעה עדיין
לאירופה והירוקים שם מתאמצים מאד למנוע אותה בכלל. מחירי הגז, המסופק ברובו על ידי
רוסיה, עדיין בשמיים (פי ארבע מאשר בארה"ב). אז למרות האידיאולוגיה הירוקה
החזקה מאד באירופה, האירופאים צורכים יותר פחם ומזהמים יותר.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה