עוד קמפיין הפחדה של גרינפיס - ישראל טובחת בפרא הבריזלאי

(פוסט אורח של בעל הבלוג את"א)

הידעתם שישראל היא המדינה השנייה בעולם בצריכה של עץ שמקורו ביערות האמזונאס? זוהי תמצית  האינפורמציה שנקדחת בקמפיין האגרסיבי האחרון של גרינפיס. ישראלים רעים ותרבות הצריכה שלהם טובחים בפרא הברזילאי (ההאנשה במקור) – לא תעשו משהו בנידון?!

אז אזוּר אומץ ופנוי להשאה תחבתי את ראשי לעומק הקורה הירקרקה הזה (הכל אדום פה בפנים) בנסיון לברר מי נגד מי ולמה. הדבר הראשון שקל לשים אליו לב בעמוד הפייסבוק של גרינפיס, מרכז פעילות מרכזי של הארגון, הוא העומס. הפוסטים מועלים בקצב לא מבוטל עם זהות תמטית ופרסומית אך מבלי שהטענות שבגוף הטקסט ייתישרו עם הפרסומים או אפילו עם עצמן. ההתנהלות של גרינפיס מול הציבור (אוהב או אויב) מדמה בירוקרטיה מזרח אירופאית לא מסונכרנת ורפפטיבית שניצבת בין המסקנות הפרסומיות רבות הרושם ובין המקור שעליו הן מתבססות. המטרה, בקיצור, היא 'בלבל את האוייב, ובמקרה הצורך גם את האוהב (אם כי האחרונים אינם גדולי הספקנים).'

כמה שעות וכאבי ראש לאחר מכן הצלחתי לגבש מספר ממצאים, והנה אני פורש אותם לפני הקורא הביקורתי. שימו לב שאני רושם כאן סדרה קצרה של ממצאים שחלקם סותרים למדי; האתגור הלוגי – במקור.

1.      הטענה הפרסומית של גרינפיס שונה מאוד מההסבר בגוף הטקסטים וטענות האדמינים בפייסבוק (להלן גטוטא"פ). ההסבר גורס שישראל שנייה בצריכה *לנפש*. אז מעבר לשרלטנות – ואני לא מקבל את "ההגנה הפרסומית"; מדובר בהטעייה שלא מסוגלת להכלל בשום מובן סביר תחת כנפי הגמישות הפרסומית - צריכה לנפש של עץ שמקורו באמזונאס הוא נתון אווילי וחסר טעם מנקודת מבטו של האכפתי למצב שם. מה זה משנה למצבם של היערות, בשם האלים, איך מתפלג התוצר? האם יש קורלציה כלשהי בין הנזק לכאורה ליערות ובין הצריכה לנפש של הישראלי בהקשר של שותפותה של ישראל ביצירת הנזק הזה? התשובה היא שלילה מוחלטת. רק במונחים אבסולוטיים לקמפיין של גרינפיס בישראל יש רציונאל. השימוש בתוצר לנפש הוא נכלולי.

2.      בגטוטא"פ מובאת הטענה שבעוד שהפרסום אמנם מייצג צריכה לנפש, הרי שגם בבחינה אבסולוטית ישראל נמצאת גבוה מאוד, כלומר, במקום השמיני. אם המדובר בנתון אמיתי הרי שיש בכך לעמעם קמעא את מסקנות הסעיף הקודם. אבל אני לא קונה את זה משתי סיבות: הראשונה היא נפנופי ידיים. זה בלתי סביר באופן קיצוני שמדינה של שמונה מליון איש, גם אם המדובר בתרבות עם פטיש חסר תקדים לפרגולות ודקים, תצרוך אבסולוטית יותר עץ מעשרות מדינות עשירות יותר בתושבים. אני מודה שמדובר בטענה חלשה שכן יש עוד גורמים וכו, אבל אני מעלה חשד שעלה גם בקוראים  נוספים ושגרינפיס לא עשו דבר להפיג. מה שמוביל לסיבה הבאה והמשמעותית יותר: גרינפיס לא מגבים את הנתון הזה. קוראים שבקשו מקור לטענה קבלו הפנייה סתומה ללכת ולוודא בעצמם שזה מה שממשלת ברזיל טוענת. אז הלכתי וחפשתי והגעתי לדף אינטרנט תחת דומיין גרינפיס גרמניה שעשה רעשים דומים לאלו בגטוטא"פ רק עם פחות נפנופי ידיים: ישראל מופיעה בעוגת הצריכה, במקום השמיני, ויש הפנייה מפורשת למסד נתונים של ממשלת ברזיל (שדורש הרשמה). אם לאחר ההרשמה סבור המיניון של גרינפיס שהוא ימצא שם טבלאות שמאוששות את הפרסומים של הארגון צפויה לו אכזבה מרה שמתחלפת בהקדם בכאב ראש כאשר הוא מתוודע למה שנדרש על מנת להוציא נתונים מהמקור. אחרי זמן הגון במסד ועשרות נסיונות להוציא דרך שאילתות ולינגו טכני את הרפרנס של גרינפיס נפלה עלי המזרח-אירופאיות של גרינפיס בשיא מובהקותה הטקטית: חוסר תחכום דחייני עם זנב שמוביל במעגלים. פשוט שתף פעולה עם ההתלהמות ואל תשאל שאלות או שאתה לוקח את הסיכון שנענה לך.

3.      בגטוטא"פ מסתבר פתאום שמדובר על נתוני כריתה פיראטית! דהיינו, ישראל שנייה, או שמינית, או וואטאבר, בקטגורית צריכת עצים שנכרתו באופן לא חוקי. רגע:  זה כבר עניין אחר לחלוטין, לא? אז במה מדובר גרינפיס: בצריכת מוצר חוקי או פיראטי? התשובה תלויה בגטוטא"פ שאתם מעדיפים לצרוך. אם אתם מעדיפים להתכתב עם המכתמים הגרינפיסיים של יום ראשון או רביעי; עקביות זה לפוצים. לא שזה עוזר להשאר בהקשר לוקאלי, כי מקור לנתונים על מיקומה של ישראל ברשימת הצרכנים של המוצר הפיראטי – אין.

4.      עד עכשיו קצת שקרתי כשאמרתי שגרינפיס לא מספקים תמיכה לפרסומים שלהם. יש משהו. לא גיבוי לטענות, אבל משהו. בכל פוסט שלהם ישנם מספר קישורים לעמוד עם פונטים בגודל מכובד למדי ואפילו קצת טקסט ללוות אותם. במוקד העמוד משורטטת היסטוגרמה – סוף סוף משהו לעבוד איתו! – וזו כותרתה: "עשרת המדינות המובילות ברכישת איפיאה לאדם". רגע. מה? איך אתם מרשים לעצמכם לעבור משיח במונחי צריכה של עצים (לנפש, לא לנפש, חוקי, פיראטי, לא משנה) לשיח במונחי צריכה של "איפיאה", כלומר זן ספציפי של עץ, מבלי להניד עלעל? יש כ-16 אלף מיני עצים באמזונאס ואתם מבססים מסקנה גלובאלית על סמך נתונים של אחד מהם (ניימלי,  Tabebuia Impetigino אבל אל תתפסו אותי במילה כי הייתי צריך להסיק את זה בדדוקציה. הם פשוט כותבים איפיאה)? ואפילו אם הנתון תקף לכל המשפחה זה עדין לא יותר מכמה עשרות מינים. בקיצור, זה שקר. טיעון מכפתור. אך האם לפחות הנתון השונה בתכלית הזה מגובה בנתונים? לשם כך גרינפיס מאפשרים לעבור לעמוד אחר ("מידע נוסף"), עמוס באינפורמציה לא שיווקית. אני אפתח סעיף חדש בשביל תיאור העונג הזה.

5.      אז מה יש לנו בבסיס האינטלקטואלי של הקמפיין? אחרי הקדמות משובצות בדגשים ואזכורים של הנזק לסביבה שהאנושות מבצעת, מגיעים לפסקא הרלוונטית הבאה:

ישראל במקום השמיני בעולם בייבוא איפאה
ב-4 השנים האחרונות הפכה ישראל לאחת מ-8 היבואניות הגדולות של איפאה מהאמזונס. בשנת 2013 בלבד, ייבאה ישראל כ-5000 טון של עץ מהאמזונס. %80 מיבוא העץ מאזור האמזונס מגיע ממדינת פארה וממדינת מאטו גרוסו, שבהן, על פי ההערכות, שיעור הכריתה הבלתי חוקית עומד על78% - 541%, בהתאמה. ישראל ניצבת במקום השני בעולם בצריכת עץ איפאה לנפש. רוב לוחות עץ האיפאה בישראל משמשים לבניית דקים, וכמעט בכל החוזים לבניית דקים בגופים ציבוריים העץ המוצע לריצוף הוא איפאה. דוגמאות מרכזיות של דקים עשויים איפאה בישראל מצויות בנמל תל אביב, במתחם התחנה הראשונה בירושלים וכעת גם בטיילת החדשה של תל אביב, שבנייתה עדיין נמצאת בעיצומה.

נפלא לא? יש כאן את כל הזנבות שרדפנו אחריהם משולבים בדפוס לא נהיר תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהמסקנה הסופית שמוצגת בפרסומות ("ישראל היא המדינה השנייה בעולם בצריכה של עץ שמקורו ביערות האמזונאס," זוכרים?). 541 אחוזי כריתה לא חוקית אינם טעות. לא בטקסט הנוכחי בכל אופן, מה שאולי מלמד דבר או שניים על הרצינות שהם מייחסים למסמך שאמור להיות הבסיס האינטלקטואלי של הקמפיין, מעבר לנפנופי הידיים השיווקיים. אבל *גם כאן* אין קישור שיבסס את המספרים. אז מה אמור הקורא הביקורתי הלום הראש לעשות? הסבר בסוף המסמך (אחרי שגרינפיס דואגים להזכיר כמה הם לא מרוצים מרון חולדאי והדקים השטניים שלו; בכלל הקמפיין כרגע הגיע לשלב ההשתנה מהמקפצה ופתאום הדקים של חולדאי הופכים להיות מבשרי החורבן האקלוגי. הורוביץ היה דואג לחלופות פולימריות.) גורס כי "קיים דוח." וזה לא סתם דוח אליבא דגרינפיס אלא עבודה מקיפה ורצינית והם יואילו לפרסם את חלקיו השונים ב"שבועות הקרובים." זו גם הרטוריקה שמנהלי הדף של פייסבוק משסים בקוראים המתעניינים. "חכו חכו."

6.      לא שאני חושד לרגע שיש סיכוי שבדוח המדובר תהיה תקומה לקמפיין הנכלולי הזה; כי אין בעולם נתונים שיכולים לגבות דבר וסתירתו. אבל אפילו אם נראה שם עבודה אינטלקטואלית רצינית ואשכרה מגובה, זה כבר לא יכול להציל את הקמפיין הזה מהאופי המכוער והשרלטני שלו. לא יתכן שארגון יצא בקמפיין כה אגרסיבי ופסקני וכשיתבקש להראות את קלפיו הוא יסנן מתוך ארשת חשיבות עצמית "אחר כך. חכו חכו." זה לא עובד כך. אם אין נתונים עכשיו, אז שלא יהיה קמפיין עכשיו. לא כזה שמעמיד פנים אמפיריות ומלא חשיבות עצמית בכל אופן. גרינפיס לא מריצים קמפיינים רק בשביל הגדלת המודעות לסביבה ושיפור העולם בו אנו חיים. אני יודע, לא קל לגלות שסנטה לא אמיתי. גרינפיס הוא ארגון אגרסיבי מאוד בכל הנוגע להתרמת כספים. אני יודע זאת מנסיון אישי. לאחר שתרמתי להם סכום לא מבוטל בכלל (שואף לארבע ספרות) הם לא עזבו אותי במשך שנים. טלפונים כל מספר חודשים לברר "למה הפסקת לתרום," ו"אולי בכל זאת," ו"יש מסלול נח!" ו"שמעת על הקמפיין החדש?" וכהנה אד-נוזיום. הנקודה היא שגרינפיס אוספים כספי תרומות, וזה לגיטימי, אבל חלק מהמדיניות שלהם להגביר את pool התורמים שלהם הוא ע"י הפחדות שווא. ה"ישראל טובחת בפרא הבריזלאי" אינו שונה מהפחדות סביבתניים שונים וזה מרתיח שהארגון מרשה לעצמו לייצר אותו, ובעקבותיו לפנות לתורמים פוטנציאליים נוחים להשאה, ללא שמץ שמצו של ביסוס אמפירי. גורנישט. הדח שאולי יגיע במלוא תפארתו לא יכול לשנות יותר את מה שהיה. הוא לכל היותר יכול למזער את רמת הנכלוליות, אבל מבלי להביע דעה על החוקיות של התנהלות כזו, קשה לי לדמיין דוגמא מובהקת יותר למה שנקרא Foul play.

7.      ומכיוון שלא יוצא לי יותר מדי לכתוב על גרינפיס, הנה משהו קצר בגוון כללי יותר: הזומביפיקציה של גרינפיס והקהל שלה היא תופעה מצערת ולא חדשה. אם אתם סבורים שמדובר בתנועה הגונה שנחטפה לאחרונה ע"י גורמי פנים פוליטיים שהפכו את הדאגה הכנה לסביבה להפחדה מבוססת אינטרסים פוליטיים, אז יש לכם זכרון גרוע: זוהי התנועה וזוהי דרכה מאז לידתה, לפחות עד כמה שהדבר תקף לגרינפיס ישראל. הלשון ירוקה והתמריצים אדומים. הפתרונות, אגב מי שתהה, גם תמיד אדומים. תמיד. גם כשיש בכך סתירה, או לפחות מתח, או למינימום שבמינימום ספק באשר להתיישרות עם האינטרס הירוק. אבל אני מתבדר.

8.      גרינפיס מפרסמים שישראל היא המדינה השנייה בצריכת עץ שמקורו באמזונאס. הבסיס לטענה הזו היא טענה אחרת שלהם (כלומר לא מבוססת על נתונים חיצוניים) שעד כמה שהדבר נוגע למין ספציפי של עץ (איפיאה) הרי שביחס לפרטים ממנו שמקורם ביערות האמזונאס ישראל עומדת ברשימת הצריכה שלהם לנפש במקום השני בעולם. מי שיצליח להסיק מהשני את הראשון יזכה בגביע מונטי פייתון של הבלוג. במקום הראשון באותה רשימה מרשיעה, אגב, עומדת בלגיה. תודו שתהיתם.


לרשימות נוספות על מעללי גרינפיס בבלוג כאן.

דהראני: אשליות סולאריות אכזריות בהודו

לפני יותר משנה הבאנו את הסיפור על הכפריים ההודיים שרוצים חשמל אמתי, אסלי, ולא חשמל סולארי. הנה הסיפור הזה ביתר פירוט. זה סיפור שממחיש את הנתק מהמציאות, את שיעבוד לאידאולוגיה אוטופית של פעילים ירוקים, של "מצילי עולם". הוא גם ממחיש את ה"אכזריות המרושעת" שלהם כלפי תושבי הודו.

יש כמה מנטרות, סיסמאות אופנתיות שהירוקים נוהגים להפריח, משפטים אידיאולוגיים חביבים אך בלתי נכונים. למשל: "במקום כולשהו הרוח תמיד נושבת" – לא נכון – אבל זה נושא לפוסט אחר. כאן נדון במשפט: "יש מקומות שבהם חשמל סולארי כדאי ומועיל" באיזה מקומות בדיוק? למשל במקומות מרוחקים בהם רשת החשמל לא מגיעה... דוגמה: הכפר דהראני בהודו. עוד סיסמה ירוקה: "בואו נדלג על השלב המיושן של חשמל מהרשת ונעבור ישר לחשמל סולארי באמצעות מיקרוגריד (רשת מקומית קטנה) – כפי שבאפריקה דילגו על השלב של טלפון קווי ועברו ישר לטלפון סלולארי".

הכפר דהראני, 3200 תושבים, היה מנותק מרשת החשמל כבר 30 שנה. בכפר הזה בחר הארגון גרינפיס להדגים את האידאולוגיה הסולארית שלו. הבחירה הייתה תוצאה של מפגש מקרי של ראש הכפר עם פעיל גרינפיס. יש בהודו כ 400 מיליון (מיליון) תושבים שאין להם חשמל וכ 700 אלף כפרים לא מחוברים לרשת. ממשלת הודו מתכננת לחבר את כולם לרשת עד 2022 – אשרי המאמין...

גרינפיס ניסה להוכיח, על ידי דוגמה ממשית, שניתן לספק חשמל לכפרי הודו ללא רשת חשמל מרכזית המוזנת, ברובה מתחנות כוח פחמיות גדולות. הם ניסו להוכיח שהפתרון לחסרי חשמל בהודו יכול להיות מערכות סולאריות. הם רצו להוכיח את היתרונות של "האנרגיה של העתיד" (כדבריהם).

השלט מפרט את המכשירים שאסור לחבר לחשמל הסולארי כדי לא לרוקן את המצברים

בשנת 2014 התקינה גרינפיס על הגגות בכפר מערכות לוחות שמש בהספק של 70 KW, וגם 224 מצברים כדי לאגור חשמל ביום ולספק אותו בלילה. העלות של הפרויקט הייתה 407,050 דולר (מעל ל 400 אלף דולר). גרינפיס מימנה את המתקן, וסיפקה את החשמל בחינם ל 6 חודשים, אבל ביקשה בהמשך 1 דולר לחודש מכול משפחה מחוברת (היו 380 משפחות שהתחברו). זה סכום יקר עבור ההודים כי ממוצע השכר בכפר הוא רק 30 סנט ליום. (בתשלום דולר לחודש, ייקח כמאה שנה לכסות את ההשקעה...)

אבל, הבעיה אינה המחיר. מיד אחרי ההתקנה התברר שמערכת החשמל הסולארית עם מצברים – יכולותיה מוגבלות מאד. אם מחברים מכשירי חשמל ביתיים – קומקומים, טלוויזיות, מאווררים, תנורי בישול ואפייה, מקררים או מגהצים – המצברים מתרוקנים מהר מאד, והכפר חוזר לשבת בחושך. כלומר: המערכת הסולארית אינה מסוגלת לספק מספיק חשמל ולא פתרה את בעיית מחסור החשמל בכפר. הפתרון לתושבי הכפר הגיע, בדרך עקיפה ומקרית (כמו המערכת הסולארית של גרינפיס). ראש ממשלת ביהאר (המדינה בהודו בה נמצא הכפר) הוזמן על ידי גרינפיס לכפר לחנוך את המערכת הסולארית ה"מתקדמת". בהזדמנות זו הפגינו תושבי הכפר ודרשו "חשמל אמתי, אסלי" לא חשמל "כאילו" של גרינפיס. זעקתם עלתה למעלה ונשמעה. כעבור חודש התקינו בכפר שנאי של 100  KW  וחיברו את הכפר לרשת החשמל הארצית (המוזנת על ידי תחנות פחמיות).

תושבים התנתקו מהמערכת הסולארית, רק 120 משפחות עדיין מחוברות (לעומת 380 קודם). החשמל מהרשת זול פי 3 מהחשמל הסולארי – והוא גם זמין בכמויות הדרושות. הרשת ההודית אינה מושלמת ויש בה הפסקות זרם תכופות, בכול זאת היא טובה בהרבה מהרשת הסולארית, שלא מספיקה לכלום.

 אנשים מסוימים מנהלים מאבק אידיאולוגי ירוק על גב תושביה העניים של הודו, ומבזבזים כסף על "פתרונות" שלא עובדים. (זו ההתאכזרות המרושעת לעניי הודו). בכול זאת, אומרים התושבים, החיים בכפר השתפרו בהרבה, בזכות גרינפיס. לא בזכות המערכת הסולארית שגרינפיס התקינה, אלא בזכות הביקור של ראש ממשלת המדינה שגרינפיס ארגנה (שהביא לחיבור הכפר לרשת החשמל).

מומחים "ירוקים" אומרים שיש בהודו 12,771 כפרים שמרוחקים מהרשת ולא ניתנים לחיבור כמו דהראני. בכפרים אלה מערכת סולארית יכולה להועיל (לדבריהם), כי חשמל מהרשת לא יהיה. לא נכון! המערכת הסולארית בדהארני עלתה מעל ל 400 אלף דולר. ניתן להתקין דיזל גנרטור בעלות של כ עשירית מזה, שיספק צרכי הכפריים במלואם. בתקציב של גרינפיס ניתן היה לספק חשמל (חשמל אמתי, אסלי) ל 10 כפרים מרוחקים (לפחות) במקום כפר בודד אחד. ההתעקשות לשרוף את הכסף על מתקנים סולאריים היא התעללות בעניי הודו, היא באה לשרת את האוטופיה האידאולוגית של גרינפיס ולא את הצרכים האמתיים של ההודים.

"יש מקומות שמערכת סולארית היא זולה ומועילה" ?? אולי על הירח.

יעקב

מאמי, התינוק בלע הנדסה גנטית: כשגרינפיס מנסים לזרוע פניקה

מאמר אורח של ד"ר רועי צזנה, מפעיל האתר "מדע אחר".

אולי שמעתם שגרינפיס יצאו בקמפיין הפחדה חדש כנגד הנדסה גנטית. הפעם הם בחרו להציג כקורבן את הציבור האהוד ביותר: הילדים שלנו. מסתבר שהם בולעים הנדסה גנטית, בסימילאק ובמטרנה – מה שמצדיק את האימייל ההיסטרי שקיבלתי לפני מספר שעות, שצועק בכותרת כי "אלפי תינוקות בישראל עלולים להיות בסכנה!"

האם זהו באמת המצב?

גרפיקה מאתר גרינפיס

הנדסה גנטית בראי הזמן

נתחיל במסקנה הסופית: אין סיבה להתרגש. כל אחד ואחת מאיתנו אכל כבר צמחים מהונדסים גנטית בנקודה כלשהי בזמן. זה כמעט בלתי-נמנע, מכיוון ששמונים אחוזים מגידולי הסויה בעולם מהונדסים גנטית. נכון לשנת 2009, תשעים ושלושה אחוז משטחי הגידול של סויה באמריקה, ויותר משישים וחמישה אחוזים משטחי הגידול של תירס, הוקדשו לצמחים מהונדסים גנטית. אנחנו אוכלים צמחים מהונדסים גנטית כל הזמן, ובינתיים עוד לא נגרם כל נזק. שלושים שנים של הנדסה גנטית, ויותר מטריליון ארוחות. הנזק: אפס.

אבל הם לא טבעיים!

זהו, כמובן, הטיעון הבא שנזרק תמיד. הצמחים המהונדסים גנטית אינם טבעיים! אבל האמת היא שאין אפילו צמח טבעי אחד שאנחנו אוכלים היום. כל צמחי המאכל בהווה עברו השבחה על-ידי האדם לאורך שנים רבות מאד. למעשה, גידולים חקלאיים רבים מהמאה האחרונה נוצרו באמצעות הקרנה של צמחים בקרני גאמה כדי לגרום למוטציות. לפי מאט רידלי בספרו "האופטימיסט הרציונאלי", בדרך זו נוצר זן של חיטת דורום שנמצא היום בחלק גדול מהפסטה. וכך גם נוצרו רוב האגסים הגדלים היום באסיה, ואפילו זן שעורה החביב במיוחד על יצרני בירה אורגניים. וכל ההקרנות האלו גרמו למוטציות מיטיבות, אבל גם לשפע של מוטציות שיכולות להיות מזיקות. ואנחנו אוכלים את כל הצמחים האלו, עם הפוטנציאל להזיק בזכות המוטציות המיותרות שרכשו.

בננה 'טבעית', לפני שעברה השבחה על ידי האדם. מומלץ להיזהר באכילה: הגרעינים קשים.

נשמע נורא? ובכן, אפשר להירגע: בשיטות של הנדסה גנטית מדלגים מעל יצירת המוטציות האקראיות, ובמקום זאת מכניסים מספר גנים לצמח. בדרך זו מקבלים הצמחים את התכונה הרצויה, לצמחים, בלי חשש ממוטציות לא-נשלטות. הם יכולים לרכוש עמידות לחרקים, או יכולת ליצור ויטמינים הנחוצים לאדם, או אפילו עמידות בפני קוטלי עשבים, כדי שהכימיקלים יוכלו לפגוע רק בעשבים השוטים.

ואין נזק לבני-האדם?

לחלוטין לא. אנשים אוכלים צמחים מהונדסים גנטית כבר כמעט שלושים שנים, ועדיין לא התגלתה עדות לנזק. למעשה,בסקירה מדעית שהתפרסמה לאחרונה, עברו החוקרים על מספר גדול של מאמרים שבחנו את ההשפעה של צמחים מהונדסים גנטית על בעלי-חיים ובני-אדם. כמה גדול? לא עשרה מאמרים או מאה מאמרים, אלא שבע-מאות ושבעים מאמרים שעוסקים בהשפעות הבריאותיות של הצמחים המהונדסים גנטית. הם לא מצאו הוכחה לנזק. וזה אחרי שלושים שנים וטריליון ארוחות, כבר אמרתי?

אבל היו כמה מחקרים שיצאו לאחרונה והראו שצמחים מהונדסים גנטית יכולים להזיק…

כן, אלו מוכרים היטב. למעשה, כתבתי עליהם כבר. עברתי על שלושים מחקרים מהשנים האחרונות בהם בדקו את השפעות התזונה של צמחים מהונדסים גנטית על בעלי-חיים. אף אחד מהם לא הראה שצמחים מהונדסים גנטית יכולים להזיק, חוץ משניים. אבל מה שמוזר במיוחד כאן הוא ששני המחקרים הבודדים שהראו שלצמחים מהונדסים גנטית יש פוטנציאל לנזק, הגיעו מאותה מעבדה ומאותם חוקרים, ומספר רב של מדענים שקראו את המחקרים התחיל לצחוק עוד לפני שהגיעו לאמצע. מסתבר שאותם חוקרים השתמשו בשיטות סטטיסטיות שאינן רלוונטיות ושהביאו לכך ש… איך נאמר את זה בעדינות? ובכן, התוצאות הראו בדיוק את מה שהחוקרים רצו להראות.

טבלת המחקרים שמראה את מידת הרעילות שנאמדה בכל ניסוי. רק שני מחקרים מתוך שלושים הגיעו למסקנה שמזון מהונדס גנטית רעיל… ושניהם מגיעים מאותה מעבדה, אותם חוקרים, ועם שימוש בשיטות ניסוי וניתוח מוזרות.

אבל למה לא להיות זהירים בכל זאת??

השאלה הרגילה היא: למה לא להיות זהירים? הרי בכל זאת יש שני מאמרים מתוך שלושים שטוענים שהצמחים המהונדסים מסוכנים. אז למה לא להיזהר?

התשובה פשוטה: כי אנחנו אוהבים את הסביבה.

אם אתם אוהבים את הסביבה, אתם צריכים לאכול צמחים מהונדסים גנטית. אלו פשוט הנתונים. בשדות של כותנה הודית מהונדסת גנטית, יש הפחתה של מחצית השימוש בקוטלי חרקים. ובעולם מצאו שהצמח המהונדס הזה מביא להפחתה של כמעט שמונים אחוזים בשימוש בקוטלי חרקים. ההערכה היא שלא השתמשו במאתיים מיליון קילוגרם של קוטלי חרקים בזכות ההנדסה הגנטית של צמחים. והתוצאה היא שהפרפרים, הזחלים, הדבורים וכל יתר החרקים כבר מתים הרבה פחות מקוטלי חרקים. אה, וגם האיכרים העניים שמגדלים עבורך את התירס, הסויה, הכותנה וצמחים אחרים בסין ובהודו מתים פחות מקוטלי החרקים. אבל אולי זה לא באמת אכפת לגרינפיס.

השוואה בין צמח 'טבעי' (למעלה) לבין צמח מהונדס גנטית המוגן מפני מזיקים – אבל אינו פוגע בפרפרים, דבורים וחרקים אחרים. התוצאה: החקלאים משתמשים בכמות קטנה יותר של קוטלי חרקים, והסביבה נפגעת פחות.

גרינפיס רק רוצים לסמן את המזון?

מדיונים קודמים עם פעילי גרינפיס, הטענה הרגילה היא שלגרינפיס אין בעיה אמיתית עם הנדסה גנטית. הם רק מבקשים שלציבור תהיה זכות לדעת מה הוא אוכל, ורוצים שהממשלה תסמן את כל המוצרים שמכילים רכיבים מהונדסים גנטית. אלא מה? בגרינפיס יודעים היטב שרק מעטים יאכלו מזון שכתוב עליו שיש בו רכיבים שהם מזהירים מפניהם. הדרישה שלהם – ביחד עם קמפיין ההפחדה – נועדה להוציא את ההנדסה הגנטית מהשוק. והרי הצעד הראשון בכל קמפיין הוא לגרום לציבור להאמין שיש איום גדול עליו ו- "אלפי תינוקות עלולים להיות בסיכון". האמת היא שתחליפי החלב של מטרנה וסימילאק עומדים בסטנדרטים האירופאיים המחמירים ביותר, לפיהם ניתן לטעון שמוצר אינו מכיל רכיבים מהונדסים גנטית, אם יש בו מתחת ל- 0.9% רכיבים כאלו. כמעט לא ניתן להשיג אחוז נמוך יותר, בהתחשב בכך שמזון מהונדס גנטית נמצא כמעט בכל נקודה בשרשרת האספקה העולמית.

גרינפיס: רק רוצים לסמן הנדסה גנטית. אין להם שום דבר נגדה, חלילה. לא מנסים ליצור פניקה. רק… מבקשים לסמן.

גרינפיס רק רוצים לתת לנו בחירה חופשית? ומה עם מדינות אחרות?

גרינפיס טוענים שהם מאמינים בבחירה חופשית. אולי מתוך אהבת האדם שלהם. אבל רק כל עוד היא מונעת בכוח הפרופוגנדה שלהם. העובדות הן שגרינפיס מעמידים כל מכשול אפשרי בפני 'האורז הזהוב' – צמח מהונדס גנטית שמכיל ויטמין A, ויכול להציל את ראייתם של 500,000 ילדים בשנה באסיה ובאפריקה, שמתים בגלל החוסר בוויטמין A. בחירה חופשית זה דבר נהדר עבור העולם המערבי, מסתבר. אבל כשילדים מתעוורים ומתים ביבשות אחרות, גרינפיס לא מוכנים לתת להם את הבחירה לאכול ולחיות כראוי לבני-אדם. באופן דומה, גרינפיס גרמו בשנת 2002 לממשלת זמביה לסרב למשלוח מזון בעיצומו של רעב לאומי, כשהזהירו אותה שהמזון עלול להיות מהונדס גנטית ומסוכן. קשה לדעת כמה ילדים מתו בזכות עצת אחיתופל הזו.

אז מה נסגר עם גרינפיס?

אני רוצה להאמין שגרינפיס הם ארגון עם כוונות טובות. הם רוצים שהסביבה תהיה נקייה יותר, ושבני-האדם יחיו בעולם טוב יותר. אבל הם מתעלמים מכל מה שהמדע יכול לתת להם, סותמים את האוזניים בפני הראיות המדעיות, ומנסים לחזור לעולם של חקלאות פרימיטיבית שאינה מסוגלת לכלכל את כל בני-האדם כיום, אלא אם נכרות את יערות הגשם שעוד נותרו כדי להרחיב את שדות הגידול. הם יוצרים פניקה בלי הצדקה למטרות הטהרניות שלהם – מטרות שאינם מבינים שאם יתגשמו, רק יפגעו בסביבה עוד יותר. ולא פחות חמור: הם מתעלמים מהסבל האנושי בעולם, מהאנשים שזקוקים לצמחים מהונדסים גנטית כדי לשרוד, ומחקלאים שרוצים גידולים מהונדסים גנטית כדי לפרנס את עצמם טוב יותר.

ולמה לא? הם יכולים לעשות את זה. הם אוכלים טוב במערב, בזמן שביבשות אחרות אנשים מתים מרעב ומעיוורון בגלל המדיניות שגרינפיס מנסה לכפות עליהם. ורק לתשומת לבכם, המדענית פלורנס ואמבוגו מקניה מסבירה את המצב כשהיא מתחננת ש- "אתם האנשים בעולם המפותח חופשיים כמובן להתווכח כרצונכם על היתרונות והחסרונות של מזונות שעברו שינוי גנטי, אבל אולי אנחנו יכולים לאכול קודם?"

עוד אודות גרינפיס כאן בבלוג הירוק ומאמרים נוספים של ד"ר צזנה:
אורז זהוב וילדים מתים: למה הפסקתי לתמוך בגרינפיס
גרינפיס, זכות הציבור לדעת ועקרון "הדיבור הכפול"

גרינפיס בעד ייקור המזון

נתקלתי בתחילת השבוע בדוברת אירגון גרינפיס, זה היה במסגרת כנס אנרגיה ועסקים שבמסגרתו הוצב דוכן של גרינפיס ואף ניתנה במה להרצאה מטעמם. גרינפיס ניצלו את הדוכן על מנת לקדם את הפאנטזיות שלהם בנושאי אנרגיה מתחדשת ולתקוף פרוייקטים בתחום הפקת הנפט ולהפיץ פרוספקטים נגד פרוייקט הפצלים. (פרוייקט ניסוי ההפקה של נפט פצלים בשפלת יהודה וקידוחים בים). 

כאשר ביקשתי לצלם את הפעילים שלהם המשכנעים ומסבירים את נימוקיהם נגד פרויקט ניסוי ההפקה של נפט הפצלים, התחמקה הדוברת  וטענה נגדי שאני והבלוג הירוק משמיצים אותם.

מסתבר שהאירגון שיודע לבקר את כל העולם מתקשה להתמודד עם הביקורת של הבלוג הירוק. זאת אינה ההתחמקות הראשונה גם להצעתי לנהל עימות פומבי בנושאי אנרגיה עם נציגי הארגון אני עדיין ממתין לתשובה במשך כחצי שנה. במקרה האחרון  גם הבטחה שקטע הוידאו לא יערך ויוצג כפי שהוא לא עזרה, מה שקיבלתי היא תשובה מחמקת ש"יש לי את הטלפון שלך ואודיע לך אם נסכים להתראיין". טוב אז אני ממתין לקבל את השיחה המיוחלת מאנשי גרינפיס. 

ובנתיים יצאו אנשי גרינפיס בהתקפה חדשה על איכות החיים בישראל - הקמפיין נגד הורדת מיסים על מזון.

בתמונה: הפגנה של חברי התנועה הליברלית החדשה נגד דרישת השר ארדן למנוע הורדת מיסים על מוצרי בשר, מול משרדי המשרד להגנת הסביבה בירושלים (יוני, 2012) תמונה באדיבות התנועה הליברלית החדשה.

כידוע, בישראל שורר משטר הגנה על כל התוצרת החקלאית והדבר מוביל באופן ישיר לחוסר יעילות ולייקור סל המזון. מוצרי בשר בהקשר זה נהנים מהגנות מכס של עד 190% על מחירם (כמו במקרה של בשר בקר). בנוסף יש גם הביט סביבתי של ביזבוז משאבים הזוכה לעידוד תחת משטר הגנה כזה (ביזבוז מים, שטחים ועוד...) ביזבוז המשאבים האלו מעולם לא נבחן על ידי הגורמים הסביבתיים.

בתמונה: דוברת גרינפיס בערוץ 2 דורשת למנוע הפחתת מיסים על מוצרי בשר בישראל

אנשי גרינפיס שנכבשו על ידי אידאולוגיה צימחונית פועלים לחיזוקה של חקיקה המונעת בכפייה מסחר חופשי ותמנע גם הורדת מיסוי בישראל. רותם סלע, עיתונאי מעריב, פגש את תיאודורה קרצ'ובסקי הדוברת הדמגוגית ("מתי אכלתם כריש בפיתה?") של גרינפיס בתוכנית הבוקר של רשת.  בין טענותיה של הדוברת היו טענות על פגיעה בבריאות של אוכלי הבשר, של פגיעה בריאות הירוקות לצורך פינוי שטחים לבקר, והשיא: הדאגה לאובדן כספי מיסוי בתקציב המדינה.

תוכלו לראות בוידאו המצורף כיצד מנסה רותם סלע להסביר לדוברת הארגון את ההבדל שבין שיכנוע והסברה לבין דרישה לפעולת כפייה על ידי הטלת מיסים. אברי גלעד "מבריק" במיוחד בדיון הזה כשהוא אומר: "להוריד את המחיר זה בניגוד לאינטרס הבריאותי של האדם ובניגוד לאינטרס הבריאותי של כדור הארץ". כאן.

בועז

תוספת:
ראוי לציין כי אין זאת הפעם הראשונה שהירוקים בכלל וגרינפיס בפרט מנסים (וגם מצליחים) לגרום להתייקרות מחירי מזון, והנפגעים הם לא רק אוכלי בשר (ו"כריש בפיתה"). תוכניות הסיבסוד והחקיקה שהגדילו את ייצור הביו-דלק ללא כל הצדקה הובילו גם הן לעליות של עשרות אחוזים במחירי הדגנים והתוצרת החקלאית הנסמכת עליהם. כתבנו על כך כאן וריכוז מאמרים בנושא כאן.

הדבר המלוכלך ביותר באינטרנט - השמצות גרינפיס

גרניפיס יצאו בקמפיין חדש נגד זיהום תחת הכותרת הסקסית "הדבר המלוכלך ביותר שתמצאו באינטרנט". על פי אנשי גרינפיס יש חברות שמסכנות את האקלים והבריאות ויש לפעול נגדן. בפועל מדובר על קמפיין שמטרתו "ללכלך" על חברות טכנולוגיה המשפרות את חיי כולנו ושכנראה סירבו לכרוע ברך לפני פעילי גרינפיס. 

הנה הטקסט שצורף למכתב:

Apple ,Amazon ו Microsoft בוחרות לבסס את חוות השרתים שלהן בעיקר מאנרגיה שמקורה בפחם. בבחירה זו, מסכנות ענקיות הטכנולוגיה את האקלים והסביבה ופוגעות בבריאות הציבור.

זאת, בעוד שיש כבר פיתרונות זמינים ועילים המבוססים על אנרגיה מתחדשת וירוקה ובהן כבר משתמשות חברות רבות בתעשייה כמו: גוגל, פייסבוק ויאהו. ‬‫הפעלת מרכז הנתונים הקרוי "הענן" צורכת כמויות עצומות של חשמל, ליתר דיוק, כ-623 מיליארד קוט"ש  נצרכים על מנת לאפשר את הפעילות.

על פי נתונים אלו, אילו הענן היה מדינה, צריכת החשמל שלו היתה מדורגת חמישית בעולם!‬

‫בזכותכם כבר הצלחנו לשכנע את פייסבוק לעבור לשימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים. ההיגיון והצדק כבר לצידינו, ולמרות שתעשיית הפחם מפעילה לחצים עצומים על ענקיות הטכנולוגיה בניסיון להנציח את ההתמכרות המסוכנת לפחם, הכוח האמיתי נמצא דווקא בידי הצרכנים והלקוחות - כלומר בידיים שלך!‬‫

אז מה עושים? שולחים כבר היום מכתב למנהלי החברות ודורשים להסיר את הענן השחור מהאינטרנט!‬

השאלה שהתעוררה בי למקרא הדמגוגיה הלוהטת הזאת היא כיצד לעזאזל הצליחו חברות כמו גוגל, פייסבוק ויאהו להפוך בין לילה לירוקות ולעבור לשימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים? הייתכן שיש "פתרונות זמינים ויעילים המבוססים על אנרגיה ירוקה" שאנו בבלוג הירוק ושאר העולם טרם גילינו?

זוכרים כיצד הגיב ביל גייטס, מייסד ומנכ"ל מיקרוסופט כאשר נשאל על אנרגיות מתחדשות: "שפאנלים סולאריים הם לא יותר מקישוט – הם לא מספקים אנרגיה בכמות רצינית."...  מיקרוסופט היא חברה הסופגת גינויים בקמפיין אך לעומתה  פייסבוק שהיא חברה "ירוקה" ונחמדה מתמודדת בצורה המתבררת מן הדו"ח שחובר בגרינפיס (עמ' 6 סעיף 3):

"Facebook, one of the largest online destinations with over 800 million users around the world, has now committed to power its platform with renewable energy. Facebook took the first major step in that direction with the construction of its latest data center in Sweden, which can be fully powered by renewable energy."

ובכן, פייסבוק לא עברה להפקת אנרגיה מתחדשת יש מאין... היא התחייבה לעשות זאת בעתיד. הצעד הראשון הוא להקים מרכז בשבדיה ולהפעילו באנרגיה מתחדשת ולהצטרף כשותפה לפרופוגנדה של גרינפיס.

שבדיה המייצרת 40% מתצרוכת החשמל שלה באמצעות אנרגיה הידרו-אלקטרית הינה מקרה מיוחד של מדינה שבה יש תנאים מיוחדים המאפשרים להציב סכרים, חלק נכבד אחר מהאנרגיה בשבדיה מיוצר מכורים גרעיניים (הס מלהזכיר) ועל זה כותבים בגרינפיס כי "החשמל שמניע את ה"ענן" מיוצר ברובו משריפת פחם או על ידי תחנות כוח גרעיניות מסוכנות." כלומר, אפילו פייסבוק הטובה והידידותית לסביבה עלולה להימצא במצב בו חלק ניכר מן הקילווטים שיצרכו במתקן שלה בשבדיה ייוצרו על ידי האנרגיה הגרעינית המסוכנת. וגם זה במתקן קטן יחסית בשבדיה. 

הירוקים אוהבים להביא את שבדיה כדוגמא, גם שר הפסטורליה שלנו, גלעד ארדן, טוען מעל כל במה כי עלינו ללכת בדרכה של שבדיה המייצרת 40% מהאנרגיה שלה ממקורות מתחדשים..מופרך ולא רלוונטי לנו אבל כנראה שזה נשמע טוב.

לכן נשאלת השאלה כיצד סוגרים "עיסקת" חסות עם גרינפיס? איך בדיוק הצליחו אנשי פייסבוק להיות מוגדרים כחברה "טובה" לעומת "אפל" האכזרית הפוגעת באקלים ובבריאות? האם זה קשור לתרומה לגרינפיס ואירוח חנפני של הפעילים? מה נדרש ממנהל חברת טכנולוגיה מובילה כיום על מנת להיות מוגדר כחברה "טובה" ולכוון את פעילי גרינפיס להתנפל על המתחרים? 

בשנת 2010 הפיקו אנשי גרינפיס סרטון נגד פייסבוק, אז היא היתה חברה "רעה ומזהמת" ומרק צוקרברג היה מרושע חסר לב המזהם את העולם. האם יתכן שהסרטון עשה את שלו כ"חליפת איומים" משובחת? האם זאת היתה ה"הצעה שאי אפשר לסרב לה" שהובילה למהפך?

הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר בחדר בו נסגרה העסקה הזאת... אבל לא הייתי. אך גם בלי להיות שם מה שבטוח הוא שאין בכך שום קשר להפעלת החברה ושירותיה על בסיס אנרגיות מתחדשות שלא קיימות.

והנה הסרטון "פיסבוק: פחם לא ידידותי"... הכולל הצעה שאי אפשר לסרב לה לצוקרברג...

פטריק מור מציג חשיבה ירוקה, דאגה לסביבה וגישה רציונאלית

פטריק מור, היה ממקימי  "גרינפיס" והתפכח, בחודש שעבר הוא הגיע לביקור בישראל בעקבות הזמנה של חברת IEI האמונה על מאמצי ההפקה של נפט פצלי-שמן בשפלת יהודה. במסגרת ביקורו נפגש עם כתבים ואף העביר הרצאה בה נכח מיודענו יוני. והנה סיקורו. למי שרוצה להשוות הנה הסיקור של YNET. (אגב, מה שווינט עשה בכתבה בשם "איזון" שלעולם לא קיים בו באמת משול לראיון עם איינשטיין על עקרונות הקוסמולוגיה הנקטע "בשם האיזון" על מנת לשמוע את דבריה של אסטרולוגית פופולרית הלועגת לו כי הוא כזה אייטיז... ולא אין...).

מור הוא אחד האנשים המגלמים חשיבה ירוקה, דאגה לסביבה עם גישה רציונאלית. מור, דוקטור לביולוגיה בהשכלתו, עזב את  "גרינפיס"  באמצע שנות השמונים לאחר חילוקי דעות קשים,שהגיעו לשיאם כאשר  "גרינפיס"  החליטו להשיק קמפיין שמטרתו מניעת השימוש ביסוד כלור. 

מכיון שכלור הוא המטהר העיקרי של מים באפריקה, היות והכימיה של הכלור אחראית לחלק גדול מתעשית התרופות, התריע מור על כך שהפסקת השימוש בכלור תוביל למותם של מיליוני בני-אדם, דבר שכמובן לא מנע מ- "גרינפיס"  לתמוך בהפסקת השימוש בו.

מאז, מור מספר, "גרינפיס"  נוקטים עמדה קבועה של אנטי-התפתחות, אנטי-קידמה ואנטי-אנושיות. לפי מור, מטרתה האמיתית של  "גרינפיס" , שהייתה  פיתוח המודעות הסביבתית, הושגה כבר שנות ה-80 ולכן היה עדיף לו  "גרינפיס" היתה מודיעה שמטרותיה הושגו והיתה נסגרת...

בהקשר האנרגטי, מור הוא מהתומכים הגדולים של אנרגיות חלופיות אמיתיות – הידרואלקטרי (היכן שמתאפשר), תרמו-הידרו-אלקטרי (למשל אורמת), גרעין, וכמובן גז טבעי, שכפי שמסתמן הוא מקור האנרגיה הזמין הנפוץ ביותר על פני הכדור שלנו (והאמת היא שאנו כלל לא יודעים כמה יש, סביר שיש הרבה יותר ממה שאנו יודעים).

מור הוא גם מהתומכים של תעשיית פצלי הנפט ופצלי השמן. כתזכורת, באופן כללי (למרות שיש כמה וריאציות), פצלי השמן הם מיקרו-סדקים שבהם נמצא הנפט או הגז. 

בשנים האחרונות פותחו טכניקות להוצאת הנפט\גז מהסדקים, על ידי קדיחה אנכית וחימום הקרקע. היתרונות של שיטה זו, כפי שמציג אותה מור, הם:

1. יש כמויות אדירות של גז ונפט בפצלים. קנדה כולה יושבת על לוח פצלי נפט וישספיק לתקופות ארוכות.
2. שיטת הפקת האנרגיה היא כלכלית! (בניגוד, למשל, לאנרגיה סולרית או אנרגית רוח).
3. שטח ההפקה הוא קטן מאוד (מדובר על תחנה בגודל כ-10 דונם בסה"כ, מכיוון שרוב הקידוח הוא מתחת פני הקרקע בצורה אנכית.)
4. לאחר סיום הקידוח, מקובל כי החברה מתחייבת (ואף עומדת בהתחייבויותיה) לשקם את השטח בצורה מוחלטת. הוא הראה בהרצאה תמונות של שטחי קידוח לאחר השיקום – כיום הם חלק משמורות טבע בקנדה!

את מור, שגדל כילד טבע באי ונקובר בקנדה, אי אפשר להאשים בחוסר אהבה לטבע. מור מטיף לקיימות אמיתית (sustainability) , שהיא האיזון בין השמירה על הטבע לבין המשך ההתפתחות האנושית. הפרה של האיזון הזה לצד הטבע, כפי שתומכים בני "הדת הירוקה" (כך מור מכנה את האירגונים הירוקים הקיצוניים), תוביל למותם של מיליוני בני-אדם ולהמשך העוני והסבל. ביעור העוני, עידוד הטכנולוגיה במדינות מתפתחות
ופיתוח מקורות אנרגיה ברי-קיימא אמיתיים, אלו צריכות להיות המטרות האמיתיות של הארגונים הירוקים.

שיא של תעמולה חסרת שחר של גרינפיס

וואינט הפך לדובר של גרינפיס ומפרסם את ההודעות המפוקפקות שלהם ככתבה עיתונאית ללא ביקורת ואיזון. הנה כאן:

"יום רביעי בשעה 12:04 נרשם שיא ירוק חדש בישראל ביצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. השיא עמד על 1,295 מגה וואט והיווה כ-16.4% מסך יצור החשמל באותו זמן."

נכון. זה היה יום אביבי קריר עם שמש חימימה בצהריים, כאשר הצריכה מינימלית – כי לא היה צורך במזגנים וגם לא בחימום. הצריכה הייתה כ 8000 מגוואט, לעומת 10-11 אלף מגוואט צריכה רגילה בקיץ או אפילו באותו יום בערב, כאשר כן הפעילו חימום.

לעומת זאת בשעה 12.15 עבר ענן בשמים והתפוקה של אנרגיית השמש נפסקה...

בחישוב שנתי מפיקים כול לוחות השמש המותקנים בישראל כ 2.5-3% מהחשמל שצורכים בארץ, וגם מספר זה מטעה, כי אין פירוש הדבר שכמות הדלק הפחמי ששורפים קטנה ב 2.5%. תחנות הכוח הרגילות (על פחם או גז) ממשיכות לעבוד גם כאשר יש אנרגיה סולארית בצהרי היום כי לא ניתן לכבות אותן בבוקר ולהדליק מחדש אחה"צ כאשר השמש שוקעת. וגם – צריך להבטיח חשמל גם כאשר עובר ענן בשמים. לכן התחנות הפחמיות ממשיכות לעבוד והשמש בלתי רלוונטית בכלל.

וואינט משמש שירות להפצת תעמולה שטותית של גרינפיס כדלקמן:

"בגרינפיס הוסיפו כי הפוטנציאל בארץ הוא גדול: "ישראל היא מעצמת שמש וטכנולוגיה, שסופגת מכות קשות משינויי האקלים בעיקר בגלל בצורת. מעבר ל-100% אנרגיה מתחדשת, הכרחי על מנת למגר את שינוי האקלים וממשלת ישראל צריכה לשדרג באופן בהול את יעדיה ולהתחייב להפסיק לחפש ולהפיק אנרגיה פוסילית מזהמת כמו גז או פצלי שמן".

הכול שקר בתעמולת גרינפיס זו שוואינט מדפיס. הכול!

ישראל לא ספגה שום מכה משינויי אקלים. שקר. אין לא בצורת ולא חום חריג בישראל. הבצורת שיש היא רגילה, היא חלק מהאקלים הרגיל של ישראל, היא הייתה תמיד. אין בצורת חריגה שנגרמה משינויי האקלים כביכול. המשקעים (גשמים) הממוצעים בישראל לא השתנו ולא קטנו מאז החלו המדידות בארץ לפני כ 100 שנה. גרינפיס מפיץ תעמולת שקר.

"מעבר ל 100% אנרגיה מתחדשת" היא שטות. אין דבר כזה. מקור שפעיל 20% מהזמן (השמש) אינו מסוגל לספק 100% מהאנרגיה. "למגר את שינויי האקלים" – סיסמה ריקה. ישראל לא יכולה למגר כלום, ובכלל 1. אין מה למגר, ו 2. לו היה, לא הייתה אפשרות למגר.

"להתחייב להפסיק לחפש ולהפיק אנרגיה פוסילית" – עוד שטות. אין אנרגיה אחרת. אין חיים ללא אנרגיה. כול הטענות האלה שקריות ושטותיות, מבוססות על אידאולוגיה מנותקת מהמציאות. ישראל צריכה לפתח את מקורות האנרגיה שיש לה. היא זקוקה לאנרגיה ומשתמשת בה. אם לא תפתח מקורות אנרגיה פוסיליים עצמאיים, היא תמשיך להשתמש במקורות מיובאים (גז, נפט ופחם). לכן הכרחי לפתח כמה שיותר מקורות עצמיים – בעיקר גז, וגם כול נפט שאפשר, כמו פצלי שמן (כפוף לכדאיות כלכלית). האלטרנטיבה אינה בין נפט מ"מקורות מתחדשים". אין מקורות מתחדשים אלא באוטופיות של גרינפיס. האלטרנטיבה היא בין נפט וגז המופק בארץ לנפט וגז מיובא. מופק בארץ עדיף.

על וואינט (וממשלת ישראל) להתעלם לגמרי מהתעמולה והשטויות שגרינפיס מפיצה.

יעקב